חיסונים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

לנשום עם האויב

המשבר הנוכחי הפך את החברה הישראלית למפולגת מתמיד ● מבצע החיסונים הלאומי פער תהום של ממש בין המתחסנים לאלה שהחליטו לא להתחסן ● גם כשזה קורה באותו בית ● על המשפיענית שהחברות לא מוכנות לפגוש עד שתתחסן ● הסבתא שכולם עושים לה פרצופים ● והריבים המשפחתיים ● פרופ' מיכל פרנקל: "כל מי שלא מתחסן כאילו מעשן לנו בפרצוף, והגיוני שלא נרצה להיות לידו"

אופירה אבירם, נשואה ואם לשניים מפתח תקווה, היא היחידה בבית שלא התחסנה. "בעלי התחסן, המשפחה שלי ושל בעלי לוחצים עליי להתחסן, אבל אני לא רוצה. אני סובלת מבעיות שמיעה, ואני מפחדת שהחיסון יגביר את זה. אני גם מאוד לא אוהבת את האגרסיביות שבה כופים את החיסון. למה לחוץ לממשלה לחסן אותנו כל כך מהר, דווקא לפני הבחירות? כל התעמולה האגרסיבית הזו מאוד מרתיעה אותי".

משפחתה של אבירם, נומרולוגית ובעלת עמוד פופולרי בפייסבוק, מדגימה סובלנות והכלה בסוגיה הזו, אבל מדובר במקרה יוצא דופן. מבצע החיסונים הלאומי יצר פילוג עז בין המתחסנים והבלתי מתחסנים במדינה שגם כך עתירה בפילוגים מזנים שונים ומשונים. קבלת האחר? לא בבית ספרנו. ההחלטה שלא להתחסן מתקבלת ברוב המקרים בעוינות, לא באמת משנה למה לא התחסנת.

"בבית למדנו עוד הרבה לפני המגפה לחיות עם השוני", מספרת אבירם. "בעלי מאוד שונה ממני. אני באה מבית דתי והוא בא מבית חילוני. בפוליטיקה אני מרכז והוא ימין. בכל פעם שאנחנו שומעים בחדשות על מישהו שנפטר מקורונה הוא אומר לי בצחוק – 'עכשיו תגידי שביבי עושה את זה בכוונה כדי שאנשים ילכו להתחסן'.

"אבל יש לי חברות שהודיעו לי שלא יפגשו אותי עד שאתחסן. אני מבינה שהן מפחדות, אבל אני לא שוקלת להתחסן".

שלט בהפגנה נגד כפיית חיסונים, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
שלט בהפגנה נגד כפיית חיסונים, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

האם פתיחת פעילויות התו הירוק תשנה משהו בבית אבירם? "זה רק מעמיק את הפילוג. למנוע מאנשים כניסה למקומות ציבוריים? מישהו כאן השתגע. אני לא מתנגדת חיסונים, חיסנתי את ילדיי בכל הנדרש בילדותם ואני לא מכחישת קורונה, אבל אף אחד לא יכול לכפות עלי חיסון. אנחנו, הלא מתחסנים, לא סוג ב'".

"למנוע מאנשים כניסה למקומות ציבוריים? מישהו כאן השתגע. אני לא מתנגדת חיסונים, חיסנתי את ילדיי בכל הנדרש בילדותם ואני לא מכחישת קורונה, אבל אף אחד לא יכול לכפות עלי חיסון. אנחנו, הלא מתחסנים, לא סוג ב'"

לנמק את הסטיגמה

קארו ברקן אפטר, אם לשלושה המתגוררת בקיבוץ יחד, עדה לחוסר הסובלנות החדש שנולד כאן באבחה. היא עדיין לא גיבשה את ההחלטה אם להתחסן, ומרגישה שהבחירה החופשית שלה על גופה נשללת ממנה בזמן שמופעל עליה לחץ מכיוון המתחסנים ומתנגדי החיסונים, במקביל.

"הקהילה בקיבוץ שלנו ושל הישוב הסמוך אלינו מתנגדת לחיסונים בצורה מאוד לוחמנית. כולם פה עמוק בתיאוריות קונספירציה, שכל העולם עושה ניסוי על אזרחי ישראל ואין לסמוך על המדינה שלנו, ומזריקים לנו חומרים", היא אומרת.

"מצד שני, אני רכזת חינוך של שני הישובים, ואני במגע עם כל שכבות הגיל, ויש לחץ מלמעלה לחסן את עובדי ההוראה. קיים גם לחץ להתחסן מצד המשפחה שנמצאת במרכז, וזה גורם לי לתחושה שאין לי בחירה חופשית.

הפגנה נגד כפיית חיסונים בכיכר הבימה בתל אביב, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה נגד כפיית חיסונים בכיכר הבימה בתל אביב, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"השבוע שמעתי מישהי מהישוב מספרת לכמה אנשים שהיא שוקלת להתחסן כי זה פוגע לה בפרנסה מחוץ לישוב וכולם התנפלו עליה, ממש עשו עליה עליהום".

ברקן אפטר, שנולדה בשוויץ ועלתה לישראל בגיל 23, משווה את המצב בישראל לקצב האיטי של החיסונים בשוויץ. "משהו פה לא מסתדר לי. הרי למדינה כמו שוויץ יש הרבה כסף, והם לא ממהרים לחסן. הם עדיין בשלב החיסון של אוכלוסיית בני 75 פלוס. שני ההורים שלי בני 74 והם גרים בשוויץ, ועוד לא הגיע תורם להתחסן, ופה כולם כבר לוחצים עלי להתחסן ואני עוד לא בת 50.

"אני מניחה שמתישהו אצטרך להתחסן כי אני ארצה לפגוש את המשפחה שלי ולטוס לחו"ל, אבל אני מעדיפה שזו תהיה החלטה אישית שלי ולא ללכת עם העדר".

פרופ' מיכל פרנקל, ראשת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, דווקא מתרשמת שהחיסונים הפכו לקונצנזוס בישראל ולסממן של מחויבות קולקטיבית. "אנחנו, הישראלים, רואים את המחלוקת על חיסונים כסימון על סולם הערכים שלנו. אלה שמתחסנים רואים באלה שלא מתחסנים מסיבות שאינן רפואיות, כאנשים שדואגים לאינטרס הפרטי שלהם בלבד".

פרופ' מיכל פרנקל (צילום: האוניברסיטה העברית)
פרופ' מיכל פרנקל (צילום: האוניברסיטה העברית)

הדמוניזציה הזו, לפי פרנקל, היא ברירת המחדל של חברה במצב של משבר וחוסר ודאות. "כשיש לנו מחסור חמור במידע, אנחנו חייבים להשתמש בסטיגמה על מנת להשיג שליטה על המצב. אנחנו עושים חישובים לסיכויים וסיכונים שלנו ולכן לא נרצה להיות בחברת מישהו שלא התחסן כי הוא עלול לסכן אותנו".

פרנקל משווה את הוקעת מתנגדי החיסון בחברה הישראלית לתהליך שעברנו עם העישון.

"הרי בזמנו אף אחד לא היה עושה סיפור מעישון. אנשים היו מעשנים בעבודה, במשרדים שלהם, במסעדות, בברים, כל עוד לא התחיל השיח הציבורי על עישון פאסיבי. עד אותו הרגע אנשים שהיו מעשנים היו מזיקים לעצמם, ברגע שהחלה המודעות שהם מזיקים גם לאחרים הכול השתנה והעישון נאסר במקומות ציבוריים.

"מכיוון שהחיסון לא אמור להגן רק עליך אלא גם על הסביבה שלך ולהקטין את סיכויי ההדבקה, אז כל אלה שלא מתחסנים כאילו מעשנים לנו בפרצוף. לכן, זה הגיוני שלא נרצה לשבת לידם בהצגה או בסרט, ולא נרצה שיבואו למקום העבודה שלנו, ולא נרצה להיפגש איתם. יש הגיון בסטיגמה שמודבקת לאנשים שנמנעים מלהתחסן מסיבות אידיאולוגיות".

"כשיש לנו מחסור חמור במידע, אנחנו חייבים להשתמש בסטיגמה על מנת להשיג שליטה על המצב. אנחנו עושים חישובים לסיכויים וסיכונים שלנו ולכן לא נרצה להיות בחברת מישהו שלא התחסן כי הוא עלול לסכן אותנו"

לחץ בדיור המוגן

הלחץ החברתי בשם הקונצנזוס מופעל גם על מי שלא מתחסן מסיבות רפואיות. אימו של תומר, שמתראיין כאן בעילום שם, אישה בשנות ה-80 לחייה שגרה בצפון, לא מתחסנת בגלל המחלה האוטואימונית ממנה היא סובלת. ההחלטה הזו הכניסה אותה לסיטואציה בעייתית ורגישה בדיור המוגן שבו היא מתגוררת.

"יש בדיור המוגן 290 איש שהתחסנו ו-10 שלא. שבעה מתוכם אנשים עם מחלות רקע כמו אמא שלי, ושלושה סרבנים", מספר תומר. "לאחרונה אמא שלי מעידה כי היא מרגישה יחס אחר כלפיה מצד ההנהלה, שעושים לה פרצופים, מתייחסים אליה כאילו היא מצורעת, מקשים עליה".

מרכז קבלת החיסונים בכיכר רבין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרכז קבלת החיסונים בכיכר רבין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בעקבות הלחץ, מחפשים תומר ואימו אחר פתרון.  "אתמול נשבר לי הלב כשהיא אמרה לי 'אני מרגישה שאנחנו על אי בודד, וכולם מתחילים לשוט לחוף עם סירות הצלה ואני לא'. בגלל המצב היא כל היום סגורה בדירה. כל כך עצוב לי בשבילה. השבוע נפגשתי עם חמי וחמותי וחיבקתי אותם בפעם הראשונה אחרי חודשים כי הם מחוסנים, וכאב לי הלב שאני לא יכול לחבק את אמא".

היעדר הסובלנות כלפי הלא-מחוסנים גרמה לנתן, איש תקשורת שביקש להתראיין בשם בדוי, לשנות את דעתו השלילית על מתנגדי החיסונים.

"לפני שנתיים בערך, כשהתנהל כאן שיח אודות מתנגדי חיסונים סביב התפרצות החצבת והשחפת, קראתי למתנגדים טרוריסטים. בן דוד שלי, אבא לשלושה שלא חיסן את הילדים שלו אפילו בטטנוס, שעד אותו הרגע היה חבר קרוב שלי, מאוד נפגע ממני, ניתק אתי את הקשר ולא דיבר אתי מאז.

"בעקבות הזובור שעושים היום לכל מי שלא מתחסן, הפכתי ליותר סבלני. אני רואה איזו שנאה ואיזו הסתה ואלימות יש ברשת, וזה גרם לי לשנות את דעתי. אני, אשתי והילדים התחסנו, אבל התקשרתי לבן הדוד שלי והתנצלתי.

"בעקבות הזובור שעושים היום לכל מי שלא מתחסן, הפכתי ליותר סבלני. אני רואה איזו שנאה ואיזו הסתה ואלימות יש ברשת, וזה גרם לי לשנות את דעתי"

"מתנגדי החיסונים הפכו לאויב. יש פה אנשים שונים שחיים יחד עם גישות שונות לחיים. כמו שהחילונים והחרדים והימנים והשמאלנים חיים ביחד, אנחנו צריכים לחיות גם עם מתנגדי החיסונים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
זה לא שהמדינה נחלקה, זה התקשורת והשלטון הסיתו את העם. בדיוק כמו ב"נחשול" לקחו אנשים נורמטיבים ויצרו להם דמוניזציה כי שומו שמיים הם מעיזים לחשוב שיש להם זכות על גופם. הופכים אנשים למפלצו... המשך קריאה

זה לא שהמדינה נחלקה, זה התקשורת והשלטון הסיתו את העם. בדיוק כמו ב"נחשול" לקחו אנשים נורמטיבים ויצרו להם דמוניזציה כי שומו שמיים הם מעיזים לחשוב שיש להם זכות על גופם. הופכים אנשים למפלצות "מפיצי מחלות", בדיוק כמו לפני שבעים שנה. ומצחיק שגרמניה מתנגדת לדרכון ירוק וכל אמצעי לחץ לחיסון, בזמן שדווקא יהודים נוהרים לפאשיזם.

אתחיל בזה שאני #לא נגד חיסונים 2 הבנים שלי קיבלו חיסון מטיפת חלב ובבית הספר ובעלי התחסן וכל משפחתי . ואני גם #לא מכחישה קורונה . אני מסתכלת על השיווק האגרסיבי לבוא להתחסן בכל מדיה אפשרי... המשך קריאה

אתחיל בזה שאני #לא נגד חיסונים 2 הבנים שלי קיבלו חיסון מטיפת חלב ובבית הספר ובעלי התחסן וכל משפחתי .
ואני גם #לא מכחישה קורונה .
אני מסתכלת על השיווק האגרסיבי לבוא להתחסן בכל מדיה אפשרית וחרדה לנו כאומה להתחיל לסמן אנשים שלא מתחסנים ומתחסנים בירוק ובצבעים.
או להגדיר אותם מתנגדי חיסון ולשלול מהם את החרות לעשות דברים שהיו רגילים חדר כושר,קניון ,תרבות.לאן הגענו?
סלקציה כמו בפאבים שהיו עושים ,לכפות חיסון???
הלווווו אתם מבינים את המשמעות של המילה כפייה וחרות חופש האדם.
במקום כפייה אשמח להסברה או לאלטרנטיבה למי שלא רוצה או מפחד לעשות חיסון .
בדיקה קורונה פעם בשבוע או משהו אחר ואם אתם התחסנתם אתם לא אמורים לפחד להיות ליד אנשים שלא התחסנו אתם מסודרים…
אולי במקום לסמן איקס פשוט תצאו בקמפיין הסברה .
השבוע חברה אמרה לי שלא אבוא אלייה הביתה עד שאני אתחסן ,בזה הרגע לקוחה שלחה לי הודעה שהיא מאוד העריכה אותי ומבינה שאני מתנגדת לחיסון ,ואיחלה לי בהצלחה וכנראה שגם חסמה אותי אצלה בוואצאפ איך בדיוק היא הבינה השד יודע…
אתם באים אליי לייעוץ כי אני מומחית ומקצוענית ולא כי עשיתי חיסון או לא .

תגידו הלווווווו התחרפנתם?
יש לי קבוצה בפייסבוק של אנשים כמוני שסובלים 24/7 מטינטון הם מתחרטים על הרגע שעשו חיסון יש להם תופעות לוואי והטינטון שלהם התחזק.
זה רק מה שחסר לי שהשמיעה שלי תמשיך לרדת ואסבול יותר גם כך איכות החיים שלי ירדה והמצב בלתי נסבל

חוסר הסבלנות כלפי שלא מתחסנים אידאולוגית נובע מהרצון הפשוט לחזור לנורמליות והאנשים האלו, בגלל דאגה אינטרסנטית או חשיבה מעוותת (אמונה בקונספירציות) מונעים מאיתנו חיים נורמליים. הכעס כלפי... המשך קריאה

חוסר הסבלנות כלפי שלא מתחסנים אידאולוגית נובע מהרצון הפשוט לחזור לנורמליות והאנשים האלו, בגלל דאגה אינטרסנטית או חשיבה מעוותת (אמונה בקונספירציות) מונעים מאיתנו חיים נורמליים. הכעס כלפיהם מאוד פשוט. אנחנו רוצים את החיים שלנו בחזרה. הדוגמא של עישון בפרצוץ מאוד מדויקת. אבל יש פה דבר נוסף וזה עצירת הכלכלה שהם גורמים. אז שלא ירגישו מסכנים. הם העקשנים ואנחנו מסכנים בגללם

נתנייהו רוצה לשלוט בעם כמו סטאלין , הוא מסוכן ומסכן את עתידה של ארץ ישראל , אסור להצביע לו , רוב המתנגדים לחיסון הם ימניים , אסור ללכת להציע , הם תומכים בדקטטורה אנו בדמוקרטייה , הם תומ... המשך קריאה

נתנייהו רוצה לשלוט בעם כמו סטאלין , הוא מסוכן ומסכן את עתידה של ארץ ישראל , אסור להצביע לו , רוב המתנגדים לחיסון הם ימניים , אסור ללכת להציע , הם תומכים בדקטטורה אנו בדמוקרטייה , הם תומכים בשקר ואנ באמת ועל כן לא הולכים להצביע ואליי נחשוב להצביע לרשימה המשותפת ושהשמאל הרדיקאלי ישלוט במדינה , נתנייהו שקרן כרוני וממשיך במסע השקר הנלוז והעלוב שהוא דוגל בו , פשוט איש מגעיל ,

עוד 1,031 מילים ו-4 תגובות
סגירה