במסע הרשמי הראשון שלו כשגריר ישראל לארה"ב, גלעד ארדן בחר לבקר באתרי מורשת של זכויות האזרח בדרום קרולינה ובאלבמה, שם נפגש והקשיב למנהיגי הקהילות השחורות כחלק מניסיון להרחיב את הפנייה של ישראל למיעוטים האמריקאים.

"עכשיו אני מבין את הרגשות שלהם הרבה יותר טוב, איך הם תופסים את המציאות ולמה הם מתעקשים להמשיך להיאבק למען שוויון זכויות", אמר ארדן לזמן ישראל, אחרי שובו לניו יורק בשבוע שעבר.

המסע, שנמשך שלושה ימים, כלל ביקורים במטעים במקלאוד ומגנוליה בצ'רלסטון, דרום קרולינה, במוזיאון רוזה פארקס במונטגומרי, אלבמה ובגשר אדמונד פטוס הסמוך לסלמה, אלבמה, שם הוכו פעילי זכויות אדם באלימות על ידי המשטרה ביום ראשון העקוב מדם ב-1965.

הוא ביקר גם בכנסיית האם עמנואל בצ'רלסטון, אחת הקהילות השחורות הוותיקות ביותר בדרום, שבה התבצע ירי המוני ב-2015, ובכנסיה הבפטיסטית דקסטר אווניור קינג במונטגומרי, שם הטיף מרטין לותר קינג ג'וניור עד 1960.

שגריר ישראל לארה"ב גלעד ארדן (במרכז) בגשר אדמונד פטוס בסלמה, אלבמה, עם המנהיג המקומי של הקהילה האפרו-אמריקאית. 22 בפברואר, 2021 (צילום: שגרירות ישראל בוושינגטון)

במהלך ביקורו, שהתרחש במקביל לחודש ההיסטוריה השחורה, נפגש ארדן עם כחצי תריסר דמויות רוחניות נוצריות בולטות, סטודנטים שחורים צעירים וגם עם מושל דרום קרולינה, הנרי מקמאסטר, מושלת אלבמה קיי אייבי, הסנאטור מדרום קרולינה טים סקוט, ראש עיריית מונטגומרי סטיבן ריד והמחוקק הדמוקרטי לשעבר בקרי סלרס.

"אחד הדברים שעומדים בראש סדר העדיפויות שלי כשגריר הוא להדק את הקשר עם הקהילה האפריקאית-אמריקאית, מכיוון שחשוב לי להיות מחובר לכל חלקי החברה האמריקאית, בייחוד לקבוצות מיעוטים שלא היו מספיק קרובות אלינו בעבר", אמר ארדן, המכהן כשגריר ישראל לאו"ם מאז ספטמבר וכשגריר ישראל לארה"ב מאז ינואר.

ארדן הדגיש שמטרת הנסיעה לא הייתה ללמד את אלה שפגש על ישראל, אלא להקשיב וללמוד.

הוא נמנע מלהגיב על האירועים האחרונים בארה"ב, בין היתר על גל ההפגנות בקיץ האחרון של Black Lives Matter, אבל השגריר ציין כי הוא מכיר בלגיטימיות של המאבק המתמשך לצדק גזעי בארה"ב.

גלעד ארדן מבקר בכנסיית האם עמנואל בצ'רלסטון, דרום קרוליינה, ב-21 בפברואר, 2020 (צילום: שגרירות ישראל בוושינגטון)

הוא ציין שנחרד במיוחד לשמוע בביקור שלו בכנסיית האם עמנואל איך יורה לבן רצח תשעה מתפללים שחורים וזכה ליחס חם מהמשטרה המקומית, שלקחה אותו לאכול במקדונלדס אחרי מעצרו.

ארדן מספר שהתרגש מהביקור שלו במטעי העברה בצ'רלסטון, שם מבקרים לומדים על ההיסטוריה של העבדות ועל המאבקים המאוחרים יותר של השחורים החופשיים.

"אני מגיע ממשפחה של ניצולי שואה, אז אני מהסס להשוות בין השואה לטרגדיות אחרות. אבל כשאתה מגיע למטעים ושומע את הסיפורים שלהם, במובן מסוים הם היו כמו מחנות ריכוז", אמר לזמן ישראל.

"אני מגיע ממשפחה של ניצולי שואה, אז אני מהסס להשוות בין השואה לטרגדיות אחרות. אבל כשאתה מגיע למטעים ושומע את הסיפורים שלהם, במובן מסוים הם היו כמו מחנות ריכוז"

"אתה באמת לומד שם על התופעה שמצדיקה את המאבק שלהם למען שוויון זכויות", המשיך. "אני מרגיש ששיתוף הפעולה שלנו, בין ישראל, היהודים והם, יכול לחזק את המאבק המשותף שלנו נגד גזענות ואנטישמיות".

שגריר ישראל לארה"ב גלעד ארדן (במרכז) בגשר אדמונד פטוס בסלמה, אלבמה, עם המנהיג המקומי של הקהילה האפרו-אמריקאית. 22 בפברואר, 2021 (צילום: שגרירות ישראל בוושינגטון)

כשהוא מרמז אולי על אחד המניעים ליוזמה הזאת, ארדן מתייסר על כך שפעילים פרו-פלסטינים "טוענים שהמאבק שלהם נגד ישראל זהה למה שקורה כאן עם השחורים באמריקה, על אף שזאת בבירור לא המציאות".

באופן היסטורי תמכו המחוקקים השחורים בישראל, אבל יותר ויותר מהם תופסים את המאבק הפלסטיני לעצמאות כמקביל לתנועת זכויות האזרח בארה"ב. ב-2019, אייקון זכויות האזרח ג'ון לואיס הצביע למען תמיכה בזכות להחרים את ישראל, למרות שאמר שהוא מתנגד נחרצות ל-BDS.

חלק מהפעילים של בלק לייבס מאטר קשורים גם לפעילו פרו-פלסטינית, בין היתר הודות למצע מ-2016 מקבוצת Movement for Black Lives שכינתה את ישראל "מדינת אפרטהייד" וטענה שהמדינה מבצעת רצח עם שיטתי נגד הפלסטינים.

ארדן עצמו חטף אש בעקבות אמירות שלו נגד המיעוט הערבי בישראל, בין היתר כשחרץ כי יעקב אבו אל-קיעאן, המורה הבדואי שנהרג באום אל-חיראן על ידי המשטרה, ניסה לבצע פיגוע טרור הקשור לדעא"ש, בתפקידו הקודם כשר לביטחון פנים, האמון על פעילות המשטרה.

גלעד ארדן במטע מקלאוד בצ'רלסטון, 22 בפברואר 2021 (צילום: חשבון הטוויטר של גלעד ארדן)

במהלך כהונתו כשר, היו מספר גלים של הפגנות של אתיופים-ישראלים, שהאשימו את המשטרה באפליה שיטתית ובהתעללות. ב-2019, מותו של סלמון טקה כשהיה בן 19, לא חמוש, על ידי שוטר שלא היה בתפקיד, הצית ימים של מחאה.

אבל ארדן דוחה האשמות באפליה.

"אין פה מה להשוות", קובע ארדן. "אף מדינה לא מושלמת, וייתכן שאפילו בישראל נעשו טעויות על ידי שוטרים או צבא, אבל אנחנו מכירים את הערכים שלנו ומאמינים בשוויון זכויות".

הוא אמר שהוא מבחין בין המאבק הרחב יותר לצדק גזעי לבין קבוצות בתוך המאבק שקוראות להחרים את ישראל. "כמובן שחיים שחורים באמת חשובים… ואני לגמרי יכול לתמוך במטרה הזאת ולעשות כל שביכולתי כדי לשתף איתה פעולה", הוא אומר.

הסיור של ארדן אורגן על ידי פרויקט פילוס, קבוצה עם נטייה שמרנית שתומכת בישראל ומטרתה לקדם מעורבות נוצרית חיובית במזרח התיכון.

גלעד ארדן במטע מקלאוד בצ'רלסטון, 22 בפברואר 2021 (צילום: חשבון הטוויטר של גלעד ארדן)

מנהלת התחום האפריקאי-אמריקאי בפרויקט, קריסטינה קינג, אומרת שהתרגשה כשארדן אמר לה אחרי המסע שלו שהוא יהיה "שגריר טוב יותר לארה"ב ואדם טוב יותר" בזכותה.

"כאפריקאית-אמריקאית, אני יכולה רק לקוות שיותר פוליטיקאים אמריקאים יבקשו לצאת למסעות דומים, כדי שנוכל לחלוק איתם את ההיסטוריה האפריקאית-אמריקאית", היא אומרת.

"זאת הייתה מחווה יוצאת דופן מצדו, כי אני בטוחה שהוא ימצא את עצמו במקומות שאליהם רובנו לעולם לא נגיע, והוא יוכל לדבר בזכות הקהילה האפריקאית-אמריקאית", אמרה.

יהודה קרצר, נשיא מכון שלום הרטמן צפון אמריקה, ברך על מאמציו של ארדן לפתח את הקשרים עם קבוצות שונות.

"אני יכול להבין למה מישהו ששקוע כל כך בשיחה על צדק גזעי מסתכל על זה ואומר, 'עכשיו באים?', או 'אתה רק מסתכל על זה מעדשה של אינטרס אישי', אבל זה בדיוק מה שמדינות עושות", הוא אומר.

קינג אומרת שהביקור היה צעד חשוב בחיזוק היחסים בין השחורים והיהודים, שלדעתה נחלשו בעשורים מאז התנועה לזכויות אזרח. היא השוותה את מה שהיא תופסת כאי הבנה – הדרישה מישראל להחזיר את הגולן לסוריה, "אם ביקרת פעם בישראל, אתה מבין שרמת הגולן היא נקודה קריטית", לאנשים שלא מבינים את החוויה השחורה באמריקה.

רבים מהאתגרים שאיתם מתמודדת הקהילה השחורה היום "מגיעים מההקשר של ההיסטוריה של העבדות, ג'ים קרואו, גזענות שהפכה לחלק ממערכת החוק האמריקאית", היא אומרת. "אם אין לך את הקונטקסט הזה, גם פה תגיע לאי הבנה גדולה".