כשהיה בן שנתיים, הוריו של אריאל מדרום הארץ, חשדו שמשהו לא תקין בהתפתחות שלו. הם פנו למכון להתפתחות הילד, וקיבלו אבחנת רופא שייתכן ואריאל נמצא על הספקטרום האוטיסטי וזקוק לסיוע וחינוך מיוחד.
על מנת לקבל את האבחנה הסופית הם נדרשו להגיע לפסיכולוג במכון, אלא שההמתנה ארכה 8 חודשים, והפסיכולוג ראה את אריאל רק באוגוסט 2020. אריאל אובחן כאוטיסט, אך באוגוסט כל הוועדות למסגרות חינוך מיוחד היו סגורות והגנים לשנת הלימודים הבאה היו מלאים. אריאל נאלץ להמשיך בגן פרטי רגיל שלא תואם את הצרכים שלו.
"קיבלתי המון שיחות טלפון מהגננות שניסו להתמודד איתו ופשוט לא הצליחו. הוא התפרע, צרח, חווה המון קשיים, כאשר הצוות פשוט לא מוכשר לטפל בילד עם צרכים מיוחדים", מספרת נועה פורת חיים, פסיכולוגית חינוכית, המתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית, ונציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, שאבחנה את אריאל.
"ילדים עם קשיים התפתחותיים וצרכים מיוחדים שלא מקבלים מענה בגלל התורים הארוכים במכונים להתפתחות הילד מאוד סובלים, וכך גם המשפחה שלהם. אני רואה את הגברת הפערים הלימודיים שנוצרים, את בעיות הקשר של הילד עם ההורים, את התסכול והכאב של ההורים. מצוקה מאוד מאוד גדולה".
"ילדים עם קשיים וצרכים מיוחדים שלא מקבלים מענה בגלל התורים הארוכים במכונים מאוד סובלים, וכך גם המשפחה שלהם. אני רואה את בעיות הקשר של הילד עם ההורים, את התסכול והכאב. מצוקה מאוד גדולה"
כ -10% מכלל הילדים בישראל לוקים באיחור משמעותי בתהליכי ההתפתחות השונים, כך על פי נתוני משרד הבריאות. אלא שמערך התפתחות הילד של משרד הבריאות לא ערוך לתת מענה, ולו הבסיסי ביותר לבעיה.
בישראל פועלים 35 מכונים מוכרים להתפתחות הילד, מהם תשעה של משרד הבריאות (המסונפים לבתי החולים הממשלתיים) והיתר שייכים לקופות החולים. התורים בכל המכונים ארוכים לאנשי המקצוע הפועלים בהם – רופאים התפתחותיים ונוירולוגים, קלינאי תקשורת, מרפאי בעיסוק, פיזיותרפיסטים ועובדים סוציאליים. אבל התורים הארוכים ביותר, שמגיעים בחלק מהמקרים לשנה וחצי המתנה, הם לפסיכולוגים התפתחותיים.
הרחק מאחור
מנתוני פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית עולה כי בשירות הציבורי עובדים כיום כ-230 פסיכולוגים התפתחותיים, מרביתם במשרות חלקיות והם מאיישים כ-100 תקנים של משרה מלאה בלבד. זאת, כאשר האבחון של פסיכולוג התפתחותי הוא החותמת הסופית וההכרחית שנדרשת לילדים עם צרכים מיוחדים, ביניהם אוטיסטים, על מנת לממש את הזכויות שלהם ולקבל סיוע ומסגרת מתאימה.
מומחים מעידים על מצוקה קשה עימה מתמודדים ההורים בעשור האחרון, מצוקה שהתעצמה עם פרוץ משבר הקורונה. "בעשור האחרון חלה עליה דרמטית, של עשרות אחוזים, בפניות למכוני התפתחות הילד", אומרת פורת חיים.
"ניתן להסביר את זה בעלייה במודעות לעיכובי התפתחות הן בקרב הורים והן בקרב הצוותים חינוכיים, לנורמות ההתפתחותיות שהתחדדו ולעליה האובייקטיבית בהיקף הקשיים. אלא שהתקנים, התקציבים והתשתיות של המערך נותרו הרחק מאחור ולא מסוגלים לספק את השירות לאזרחים".
"בעשור האחרון חלה עליה דרמטית, של עשרות אחוזים, בפניות למכוני התפתחות הילד. אלא שהתקנים, התקציבים והתשתיות של המערך נותרו הרחק מאחור ולא מסוגלים לספק את השירות לאזרחים"
עופר בן הארבע ממרכז הארץ הופנה למכון להתפתחות הילד על רקע קשיי שפה ולמידה, קשיים מוטוריים וקשיי קשב וריכוז. הוריו של עופר סירבו לחכות חצי שנה לתור לאבחון וטיפולי שפה כי חששו מהגדלת פערים, ופנו לטיפול ואבחון באופן פרטי.
אבל גם בסוגייה הזו הכל הפך להרבה יותר מורכב. בשנה שעברה נכנסה לתוקף הרפורמה בתחום התפתחות הילד של משרד הבריאות. המשרד אמנם הזרים 80 מיליון שקל בשנה לתקציב השירותים לכלל המקצועות, אך ביטל החזרים על טיפולים פרטיים החל מספטמבר. אם לפני כן, מטופלים שנדרשו לחכות בתור לטיפול במכונים יותר משלושה חודשים יכלו לפנות לשירות פרטי ולקבל החזר, כעת לא ניתן לעשות זאת.
בפועל, התורים עדיין ארוכים, וההורים לא יכולים לקבל החזר על הטיפולים הפרטיים. "משרד הבריאות פשוט הגדיל את הפערים בין האזורים שונים בארץ ובין אוכלוסיות מבוססות כלכלית לעומת אוכלוסיות חלשות שלא יכולים לממן באופן פרטי", אומרת פורת חיים.
ליבי וגיל הם תאומים בני שלוש שעברו אבחון של רופא התפתחותי בדרום הארץ בגלל קשיי תקשורת, ויש חשש כי הילדים נמצאים על הספקטרום. גם הם זקוקים להערכה פסיכולוגית על מנת לקבל המלצה למסגרת המתאימה להם לשנה הבאה, אלא שהתור לאבחון ייארך כשנה וחצי.
ההורים פנו לאבחון באופן פרטי, אלא שגם מציאת פסיכולוג באפיק הזה היא מלאכה לא פשוטה. "בכל יום אני מקבלת עשרות פניות בקבוצות הפסיכולוגים שאני חברה בהן בווטסאפ", מספרת יעל אוסטרייכר, פסיכולוגית התפתחותית מומחית.
"הורים שמוכנים לשלם בין 3000 ל-5000 שקל לאבחון לפסיכולוג פרטי, רק כדי לסייע לילדים, אבל כל הפסיכולוגים עמוסים. חברה במרכז אמרה לי 'רק היום דחיתי 7 פניות כי אין לי לאן להפנות אותם'. אנחנו רואים המון הורים מיואשים.
"הורים מוכנים לשלם בין 3000 ל-5000 שקל לאבחון לפסיכולוג פרטי, רק כדי לסייע לילדים, אבל כל הפסיכולוגים עמוסים. חברה אמרה לי 'רק היום דחיתי 7 פניות כי אין לי לאן להפנות אותם'. אנחנו רואים המון הורים מיואשים"
"באשר לתאומים, גם אם הם יקבלו הערכה עכשיו, כל הוועדות לגני החינוך המיוחד של השנה הבאה כבר נסגרו, וזה אומר שהם ייכנסו למסגרת המתאימה להם רק בעוד שנה וחצי. ואלה עוד הורים עם תושייה שזיהו בעיה, פנו למכון והחליטו לטפל באופן פרטי. אבל הרבה אוכלוסיות בישראל נטולות מודעות לכך שיש אלטרנטיבה בשוק הפרטי או שידן אינה משגת.
"המצב של המכונים הוא לא פחות מהזנחה פושעת של המדינה. אני עזבתי את המשרה שלי במכון להתפתחות הילד שבו עבדתי כי ראיתי תורי המתנה ארוכים, ראיתי ילדים ומשפחות עם קשיים משמעותיים שפשוט לא יכולתי לעזור להם וזה שבר לי את הלב".
לטפל רק במה שבוער
על פי נתוני פורום הארגונים לפסיכולוגיה ציבורית, מספר המשרות של פסיכולוגים התפתחותיים שחסרות היום במערכת עומד על 1720 משרות.
המחסור האדיר הזה בתקנים, בכוח האדם, בתשתיות (כגון מכונים, מרפאות וחדרי טיפול), גורם לכך שהפסיכולוגים ההתפתחותיים במערכת הציבורית עסוקים מרבית הזמן בכיבוי שריפות. כלומר, אבחון הילדים על הרצף האוטיסטי. כל שאר הילדים, עם הבעיות הרגשיות והתסמונות השונות כלל לא זכאים להתבוננות הפסיכולוג במערכת הציבורית.
"בלי אבחון הילדים האלה לא יכולים לקבל שום זכאות מהמדינה. לא בביטוח הלאומי, לא במערכת החינוך ולא בכל סיוע אחר שהמשפחה זקוקה לו", אומרת אוסטרייכר. "ילדים עם עיכובים התפתחותיים אחרים, כמו למשל ילדים עם תסמונת דאון, לא יראו פסיכולוג התפתחותי.
"אדם שיכול לסייע לילדים האלה ולמשפחות שלהם בכל כך הרבה אופנים לא יפגוש אותם, ולא יתבונן בהם ולא ישוחח עם ההורים שלהם. כי כשיש כל כך מעט פסיכולוגים, כולם מתעסקים במינימום של המינימום הנדרש ובמה שהכי בוער".
"אדם שיכול לסייע לילדים ולמשפחות בכל כך הרבה אופנים לא יפגוש אותם, ולא יתבונן בהם ולא ישוחח עם ההורים שלהם. כי כשיש כל כך מעט פסיכולוגים, כולם מתעסקים במינימום של המינימום הנדרש ובמה שהכי בוער"
מלבד מערך התפתחות הילד, המדינה לא מספקת שום מענה בתחום בריאות הנפש לילדים בגיל הרך. "ילדים בגיל הרך שיש להם קושי רגשי או התנהגותי ללא עיכוב התפתחותי, אין להם לאן לפנות", אומרת פורת חיים.
"על מנת לפנות לפסיכולוג קליני הם זקוקים לאבחנה פסיכיאטרית שלא תמיד רלוונטית או מושגת לילד. אז ילדים עם חרדות או תסכולים או התקפי זעם, אין לאן להפנות אותם".
"המחקרים מראים שהשקעה בגיל הרך היא השקעה לטווח הארוך", אומרת פורת חיים. "ברגע שמשקיעים בתינוק שהפער עוד לא גדול במקרה שלו והמצוקה לא חמורה, ניתן להחזיר אותו למסלול ההתפתחות הנורמטיבית. בכך ניתן למנוע בעיות חמורות שדורשות את ההשקעה של המדינה, בכיתות חינוך מיוחד, אשפוזים, טיפולים וקצבאות וגם פוגעות בפרודוקטיביות התעסוקתית של ההורים.
"ברגע שהילד זקוק למענה טיפולי שהוא לא מקבל, ההורה צריך לתת את המענה. הוא מפספס ימי עבודה והמשק מפסיד כוח עבודה, כך שנוצר כאן מעגל של סחרור שפוגע לא רק במשפחה אחת אל בכל הרבדים של החברה והכלכלה הישראלית".
"כפורום ארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אנחנו דורשים שנושא בריאות הציבור והנפש יעלה לסדר היום ויקבל חשיבות. הרי ניתן לראות, כשקופות החולים רוצות להשקיע באוכלוסייה מסוימת הן עושות את זה. כשהן רוצות למשוך יולדות ולתת להן זכויות הן מנגישות להן שירותים ונותנות מענים.
"אנו דורשים שגם צרכי התינוקות, הפעוטות וההורים יעלה לסדר היום ויינתן מענה ראוי בתחום בריאות הנפש ובתחום ההתפתחותי".
תגובת משרד הבריאות: "לאחר כניסת הרפורמה חלה עלייה משמעותית באנשי צוות המועסקים בתחום השירות הציבורי בהתפתחות הילד, כולל פתיחת יחידות התפתחותיות נוספות. העובדה שילדים מורכבים מטופלים במכון אינה אומרת שילדים אחרים אינם מטופלים. יש מעל 110 יחידות להתפתחות הילד ברחבי הארץ, ומספר לא מבוטל של ספקים המספקים שירות מקצועי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם