בקצרה

• "אפקט התקשורת העוינת" היא תופעה פסיכולוגית מתועדת: תומכים ומתנגדים בסוגיות שנויות במחלוקת תופסים כתבות כמוטות נגד הצד שלהם.
• התופעה דווחה לראשונה במחקר מ-1985 של ואלון, רוס ולפר, שמצא את אותו דפוס בקרב צופים פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים שצפו בשידורי חדשות זהים.

• ניתוח של 34 מחקרים על פני יותר משני עשורים  מצא שהאפקט חוזר ומופיע, ומתחזק ככל שהצופה מעורב יותר באופן אישי בנושא הנדון בשידור.
• פוליטיקאים ואישי ציבור, במיוחד מהימין, מצהירים כי התקשורת עוינת את עמדתם. 
• מחקר אמריקאי חדש מצא כי שיחה עם אנשים בעלי דעה דומה, המתקיימת ברשתות החברתיות, מרחיבה את התופעה.

פוליטיקאים מהקואליציה, דוברים של הממשלה ותומכים שלה משמיעים לעתים קרובות בשיח הציבורי את הטענה שהתקשורת "מוטה שמאלה", כביכול.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

הפרכת שקר לאחר שהופץ מצמצמת את השפעתו, אך אינה מוחקת אותה. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מכנה את הפער הזה אפקט ההשפעה המתמשכת, והוא מתועד במחקר מאז 1994.

מאז 1961 קיימת גישה חלופית – הפרכה מקדימה: חשיפה מבוקרת לגרסה מוחלשת של המניפולציה, לפני המפגש עם הגרסה המלאה. ב-2022 נבדקה הגישה על כמיליון צופי יוטיוב והניבה שיפור מדיד של חמישה אחוזים ביכולת לזהות טכניקות הטעיה, בעלות של חמישה סנט לצפייה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

קונספציית "השוק החופשי של הרעיונות" התגלתה בשנים האחרונות כשגויה. מדובר בקונצפציה ליברלית קלאסית, לפיה חשיפה למגוון של דעות ומידע תוביל בהכרח לניצחון האמת. קריסתה הפכה כיום כמעט לעובדה מוגמרת.

בעקבות קריסת הקונצפציה הזאת, חוקרים ומדעני מדינה החלו להסביר לנו כי בני אדם הם יצורים שבטיים לחלוטין, המונעים מדיסוננס קוגניטיבי ומצורך חברתי בשייכות. הניסיון לשנות את דעתו של אדם באמצעות עובדות, או ויכוחים רציונליים, כך נטען, הוא בזבוז זמן משווע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.