למרות החיוכים וההצהרות על מחויבות לביטחון ישראל, נראה ששר החוץ האמריקאי לויד אוסטין הופתע מהפיצוץ במתקן ההעשרה בנתנז, שקידם את ביקורו בישראל השבוע. זו לא פעם ראשונה שזה קורה לנשיא ג'ו ביידן.
ב-2010, כשהיה סגנו של הנשיא ברק אובמה, ביידן הגיע לביקור מדיני בירושלים, שבמהלכו הוכרז על בניית 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה שמעבר לקו הירוק. אז טענה ישראל כי העיתוי מקרי; הפעם, אם ניתן הסבר כלשהו, הוא ניתן לגנרל אוסטין בחדרי חדרים.
תעיד על כך תגובת שר הביטחון בני גנץ לשאלה שהפנה כתב חדשות 13 אור הלר למזכיר ההגנה בעניין הפיצוץ בנתנז: "הלר, אני אוריד לך את הראש".
המתח בין ישראל לארצות הברית בהקשר הזה לא צפוי לרדת בקרוב, במיוחד לנוכח הקשחת התנאים של איראן וצעדי התרסה החדשים שלה בהעשרת אורניום ל-60%. ב 2012, כאשר הייתה איראן עם יותר מ-200 ק"ג אורניום מועשר ל-20%, ישראל דרכה את המערכת לקראת תקיפה.
פקחי האו"ם שביקרו בימים האחרונים בנתנז אישרו כי איראן מעשירה באופן מוגבר ל-20% ובכוונתה להפעיל 1,000 צנטריפוגות נוספות. כיום מחזיקה איראן ביותר מ-55 ק"ג אורניום 20%, שהדרך ממנו להעשרה ל-90% קצרה מאד, כך שהיא בהחלט מתקרבת לסף שישראל הגדירה בעבר מסוכן.
אלא שלצד ההעשרה מנהלת איראן מערכה מקבילה מול ישראל. האירוע האחרון היה הפגיעה האיראנית באונייה בבעלות ישראלית השבוע ליד חופי האמירויות. בכלל, בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול. שני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל.
פגיעה ישראלית במכליות נפט איראניות בים התיכון נענתה בפגיעה איראנית באוניות סוחר בבעלות ישראלית במפרץ, כששני הצדדים נמנעים מלהטביע את האוניות. מתקפת סייבר איראנית על מערכות המים של ישראל נענתה במתקפת סייבר שהשביתה את הנמל המרכזי של איראן בבנדר עבאס.
עכשיו נשאלת השאלה האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה בהקשר הפגיעה במתקן בנתנז. אם כן, קשת האפשרויות שלה לתגובה רחבה מאד: מירי טילים מתימן, דרך פגיעה במטרות ישראליות במדינות המפרץ הפרסי, ועד פגיעה במטרות ישראליות באירופה. האפשרות האחרונה היא בעלת הסיכוי הנמוך ביותר מהשלוש, ולו רק בשל שיחות הגרעין שמנהלת איראן עם בריטניה, צרפת וגרמניה.
בכל מקרה, כל פעולת נקמה איראנית עכשווית עדיין "תחסה" תחת כלל הברזל של טהרן: עימות כולל וגלוי עם ישראל – עם הפעלת חזבאללה, כוחות שיעים מסוריה, רשת טרור הפרוסה בעולם, ושיגור טילים ומל"טים מאיראן לישראל – יתרחש רק כאשר תהיה סכנה ממשית לשלטון האייתוללות או לפרויקט הגרעין או לשניהם יחד. בינתיים, איום כזה לא נראה באופק, בטח ובטח לא מצד ארצות הברית המקרטעת.
כל פעולת נקמה איראנית עדיין "תחסה" תחת כלל הברזל של טהרן: עימות כולל וגלוי עם ישראל יתרחש רק כאשר תהיה סכנה ממשית לשלטון האייתוללות או לפרויקט הגרעין. בינתיים, איום כזה לא נראה באופק
וכאן המקום להפנות זרקור לוואקום האמריקאי במזרח התיכון.
מיד אחרי חתימת ההסכם הכלכלי בין איראן לסין, טס שר החוץ הסיני לערב הסעודית. בארצות הברית קראו מהר את המפה, לשם שינוי. ביידן הזדרז להפשיר את עסקת הנשק העצומה שחתם הנשיא טראמפ עם איחוד האמירויות – העיסקה הוקפאה מיד עם כניסתו של ביידן לבית הלבן.
המהלך הזה הרגיע קודם כל את המגרש הביתי של הנשיא החדש. תעשיות הנשק האמריקאיות, שחרקו שיניים אבל מחו בחדרי חדרים, יכניסו 23 מיליארד דולר לקופתן בעשור הקרוב, וזה אומר הרבה משרות בשוק המקרטע עדיין ממשבר הקורונה.
מעבר לכך, אישור העסקה משרת את האינטרס האמריקאי בשמירת היתרון האיכותי של צבאות המדינות הסוניות המתונות אל מול האיום האיראני. מהלך כזה הוא לחץ ישיר על איראן, צעד שביידן נמנע עד כה מלהפעיל.
האיראנים מבינים היטב את המסר: מדובר בחיזוק משמעותי של מדינה נוספת – מלבד ישראל – שתחזיק בקרוב מטוסים חמקנים בטווח טיסה מבצעי ממתקני הגרעין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם