JavaScript is required for our website accessibility to work properly. איראן בפרשת דרכים: האם תחרוג מדפוס הפעולה אחרי הפגיעה במתקן הגרעין בנתנז? | זמן ישראל
נשיא איראן חסן רוחאני מאזין לשר החוץ הרוסי סרגיי לברוב במהלך פגישה בטהראן, איראן. 13 באפריל 2021 (צילום: Russian Foreign Ministry Press Service via AP)
Russian Foreign Ministry Press Service via AP

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

למרות החיוכים וההצהרות על מחויבות לביטחון ישראל, נראה ששר החוץ האמריקאי לויד אוסטין הופתע מהפיצוץ במתקן ההעשרה בנתנז, שקידם את ביקורו בישראל השבוע. זו לא פעם ראשונה שזה קורה לנשיא ג'ו ביידן.

ב-2010, כשהיה סגנו של הנשיא ברק אובמה, ביידן הגיע לביקור מדיני בירושלים, שבמהלכו הוכרז על בניית 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה שמעבר לקו הירוק. אז טענה ישראל כי העיתוי מקרי; הפעם, אם ניתן הסבר כלשהו, הוא ניתן לגנרל אוסטין בחדרי חדרים.

תעיד על כך תגובת שר הביטחון בני גנץ לשאלה שהפנה כתב חדשות 13 אור הלר למזכיר ההגנה בעניין הפיצוץ בנתנז: "הלר, אני אוריד לך את הראש".

שר הביטחון בני גנץ ושר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין בטקס קבלת הפנים בקריה, 11 באפריל 2021 (צילום: Photo by Avshalom Sassoni/Flash90)
שר הביטחון בני גנץ ושר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין בטקס קבלת הפנים בקריה, 11 באפריל 2021 (צילום: Photo by Avshalom Sassoni/Flash90)

המתח בין ישראל לארצות הברית בהקשר הזה לא צפוי לרדת בקרוב, במיוחד לנוכח הקשחת התנאים של איראן וצעדי התרסה החדשים שלה בהעשרת אורניום ל-60%. ב 2012, כאשר הייתה איראן עם יותר מ-200 ק"ג אורניום מועשר ל-20%, ישראל דרכה את המערכת לקראת תקיפה.

פקחי האו"ם שביקרו בימים האחרונים בנתנז אישרו כי איראן מעשירה באופן מוגבר ל-20% ובכוונתה להפעיל 1,000 צנטריפוגות נוספות. כיום מחזיקה איראן ביותר מ-55 ק"ג אורניום 20%, שהדרך ממנו להעשרה ל-90% קצרה מאד, כך שהיא בהחלט מתקרבת לסף שישראל הגדירה בעבר מסוכן.

אלא שלצד ההעשרה מנהלת איראן מערכה מקבילה מול ישראל. האירוע האחרון היה הפגיעה האיראנית באונייה בבעלות ישראלית השבוע ליד חופי האמירויות. בכלל, בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול. שני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל.

פגיעה ישראלית במכליות נפט איראניות בים התיכון נענתה בפגיעה איראנית באוניות סוחר בבעלות ישראלית במפרץ, כששני הצדדים נמנעים מלהטביע את האוניות. מתקפת סייבר איראנית על מערכות המים של ישראל נענתה במתקפת סייבר שהשביתה את הנמל המרכזי של איראן בבנדר עבאס.

האונייה האיראנית אשר לפי דיווחים הותקפה על ידי ישראל ב-7 אפריל 2021 (צילום: Planet Labs Inc. via AP)
האונייה האיראנית אשר לפי דיווחים הותקפה על ידי ישראל ב-7 אפריל 2021 (צילום: Planet Labs Inc. via AP)

עכשיו נשאלת השאלה האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה בהקשר הפגיעה במתקן בנתנז. אם כן, קשת האפשרויות שלה לתגובה רחבה מאד: מירי טילים מתימן, דרך פגיעה במטרות ישראליות במדינות המפרץ הפרסי, ועד פגיעה במטרות ישראליות באירופה. האפשרות האחרונה היא בעלת הסיכוי הנמוך ביותר מהשלוש, ולו רק בשל שיחות הגרעין שמנהלת איראן עם בריטניה, צרפת וגרמניה.

בכל מקרה, כל פעולת נקמה איראנית עכשווית עדיין "תחסה" תחת כלל הברזל של טהרן: עימות כולל וגלוי עם ישראל – עם הפעלת חזבאללה, כוחות שיעים מסוריה, רשת טרור הפרוסה בעולם, ושיגור טילים ומל"טים מאיראן לישראל – יתרחש רק כאשר תהיה סכנה ממשית לשלטון האייתוללות או לפרויקט הגרעין או לשניהם יחד. בינתיים, איום כזה לא נראה באופק, בטח ובטח לא מצד ארצות הברית המקרטעת.

כל פעולת נקמה איראנית עדיין "תחסה" תחת כלל הברזל של טהרן: עימות כולל וגלוי עם ישראל יתרחש רק כאשר תהיה סכנה ממשית לשלטון האייתוללות או לפרויקט הגרעין. בינתיים, איום כזה לא נראה באופק

וכאן המקום להפנות זרקור לוואקום האמריקאי במזרח התיכון.

מיד אחרי חתימת ההסכם הכלכלי בין איראן לסין, טס שר החוץ הסיני לערב הסעודית. בארצות הברית קראו מהר את המפה, לשם שינוי. ביידן הזדרז להפשיר את עסקת הנשק העצומה שחתם הנשיא טראמפ עם איחוד האמירויות – העיסקה הוקפאה מיד עם כניסתו של ביידן לבית הלבן.

שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף ושר החוץ של סין וואנג יי במעמד חתימת ההסכם בין שתי המדינות, טהרן, 27 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)
שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף ושר החוץ של סין וואנג יי במעמד חתימת ההסכם בין שתי המדינות, טהרן, 27 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Ebrahim Noroozi)

המהלך הזה הרגיע קודם כל את המגרש הביתי של הנשיא החדש. תעשיות הנשק האמריקאיות, שחרקו שיניים אבל מחו בחדרי חדרים, יכניסו 23 מיליארד דולר לקופתן בעשור הקרוב, וזה אומר הרבה משרות בשוק המקרטע עדיין ממשבר הקורונה.

מעבר לכך, אישור העסקה משרת את האינטרס האמריקאי בשמירת היתרון האיכותי של צבאות המדינות הסוניות המתונות אל מול האיום האיראני. מהלך כזה הוא לחץ ישיר על איראן, צעד שביידן נמנע עד כה מלהפעיל.

האיראנים מבינים היטב את המסר: מדובר בחיזוק משמעותי של מדינה נוספת – מלבד ישראל – שתחזיק בקרוב מטוסים חמקנים בטווח טיסה מבצעי ממתקני הגרעין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 551 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.