להקים ועדת חקירה למען האמת והפיוס

ועדת הפיוס בראשות דזמונד טוטו בדרום אפריקה, צילום מסך מוידאו של: Justice Reconciliation
ועדת הפיוס בראשות דזמונד טוטו בדרום אפריקה, צילום מסך מוידאו של: Justice Reconciliation

בצד הקושי הגדול להתמודד עם הקמת ממשלה, צריך לתת את הדעת גם לפעולות שיועילו לעצב מחדש את מערכות השלטון. קיים צורך לשפר את פעילותן של שלוש הרשויות במדינה ואת הסביבה שבה הן פועלות. ההצעה שלהלן מנסה להתמודד גם עם הקושי וגם עם העיצוב מחדש.

ההצעה היא להקים וועדת חקירה, שתגבה עדויות על התהליכים שהתרחשו והשפיעו על ניהול ענייני המדינה. הוועדה תימנע מעיסוק בסוגיות של מהות, במובן של האם מה שהוחלט או נחקק או בוצע או דווח בתקשורת הוא טוב או לא. הוועדה תפעל לבירור השאלה איך הדברים הללו נעשו והאם הדרך הייתה טובה.

בצד הקושי הגדול להתמודד עם הקמת ממשלה, צריך לתת את הדעת גם לפעולות שיועילו לעצב מחדש את מערכות השלטון. קיים צורך לשפר את פעילותן של 3 הרשויות במדינה ואת הסביבה שבה הן פועלות

מטרת הוועדה תהיה ליצור בסיס ידע, שיאפשר לשפר את התהליכים בתוך כל אחת משלוש הרשויות, ביניהן ובינן לבין מערכות אחרות (תקשורת ועוד). הוועדה לא תפסוק מהי האמת ההיסטורית או המשפטית ביחס לאירועי העבר, אלא תיצור בסיס רחב אמין וגלוי – גם של מסמכים, עדויות ותיעוד חקירות, גם של הבעיות שנוצרו, וגם של המלצות לשיפור.

חברי הוועדה יפרסמו את הערכתם מה היה, מה היה טוב ומה לא, ומהם הדרכים המומלצות לשיפור. אם הפתרונות שיעלו לדיון ציבורי ויאומצו יהיו טובים, דיינו בכך – גם אם לא תהיה ודאות לגבי מה שהיה בעבר.

הוועדה תעסוק במגוון עניינים והיא תקבע את סדר העדיפויות והדיונים שלה. להלן דוגמאות לעניינים שראוי שהוועדה תעסוק בהם:

1

האם הפרקליטות פעלה במרץ מוגזם או ברפיון יתר או כהוגן כלפי חברי הממשלה והעומד בראשה.

2

האם מערכת המשפט נוצלה למען מטרות פוליטיות או ערכיות.

3

זיהוי החלטות ומעשים שנבעו מניצול כוח או מדילים ולא מצדק וחוק.

4

היחסים בין רשויות השלטון: משמעת קואליציונית ומידת האקטיביזם השיפוטי,
אי הגשת תקציב מדינה לשנת 2021.

5

אי הסדרת הפריטטיות של הממשלה הנוכחית.

(שני העניינים האחרונים הם דוגמאות לעבירות של הממשלה על חוקי יסוד).

6

הפרדת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד התובע הכללי במדינה.

7

סמכות הייעוץ המשפטי לממשלה ביחס לחברי הממשלה והייצוג של האחרונים בבתי המשפט.

8


אי אמירת אמת או הולכת שולל על ידי בעלי תפקידים.

9

תהליכי קבלת ההחלטות על רכישת הצוללות ועל הסכמי אברהם.

10

יחסי הון-עיתון-שלטון.

ועוד…

הוועדה לא תפסוק מהי האמת ההיסטורית או המשפטית ביחס לאירועי העבר, אלא תיצור בסיס רחב אמין וגלוי – גם של מסמכים, עדויות ותיעוד חקירות, גם של הבעיות שנוצרו, וגם של המלצות לשיפור

המלצות הוועדה לא תהיינה מחייבות, בגלל השסעים הגדולים הקיימים היום בחברה, שיקשו מאוד לגבש הרכב שייחשב למגוון ואובייקטיבי, ובגלל שאין גוף או גורם שראוי שיצמצם את עצמאות הכנסת וחבריה.

המידע שייאסף, יוערך ויתפרסם על ידי הוועדה יחד עם המלצותיה, יאפשרו למי שיחפוץ בכך לזהות את הבעיות ולחשוב על הפתרונות הראויים. אין צורך שחברי הוועדה יגישו המלצות המוסכמות על כולם או יחליטו ברוב קולות. כל דעה שתתפרסם על ידי חברי הוועדה תעשיר את הדיון הציבורי.

לוועדה תהיה סמכות לחייב כל אחד להעיד בפניה. לוועדה תהיה סמכות לפטור מהעמדה לדין, וממילא מעונש, כל אחד שיעיד בפניה ויבקש זאת. הפטור יהיה מותנה בהתרשמות הוועדה שהמבקש שיתף פעולה איתה בכנות, בפתיחות וכמיטב יכולתו. הפטור יהיה מותנה בהמשך שיתוף הפעולה עם הוועדה בכל עת שיתבקש לכך. ככלל, הוועדה תפטור עדים מהעמדה לדין. אם יהיו מקרים שבהם הוועדה לא תפטור מהעמדה לדין, אז היא תנמק היטב את שלילת הפטור.

אדם שקיבל פטור לא יוכל להיבחר לכהונה ציבורית או לעבוד במגזר הציבורי, כדי להגן על הציבור ממי שאולי לא ראוי לתפקיד ציבורי. אם אותו אדם כבר מתפרנס מעבודה ציבורית אז הוא יסיים את עבודתו, ותנאי הפרישה שלו יהיו כמו של מי שמפוטר מאותו תפקיד שלא ברצונו וללא פגם שנפל במעשיו.

מי שכבר החל משפטו, כמו נתניהו, לא יוכל לבקש מהוועדה פטור מהעמדה לדין אלא רק פטור מעונש. היינו, תהיה הכרעת דין (אשם או לא) אבל ללא גזר דין (עונש).

להצעה זו יש חיסרון והוא הוויתור על מיצוי הדין הפלילי עם נתניהו ואולי עם אחרים. אבל היתרונות שהמדינה תפיק מפצים על החיסרון:

  1. האחד, חשיפה של תהליכים ציבוריים שליליים ונסתרים. החשיפה תהיה רחבה בגלל ההגנה לחושפים ובגלל ויתור על רף ההוכחה הפלילית. החשיפה גם תהיה מבוססת יותר בגלל הכלים שיש לוועדת חקירה ואין לעיתונות.
  2. השני, ההצעה עשויה גם להניע את נתניהו לוותר על ראשות הממשלה הבאה ולאפשר לאחרים להקים במהרה ממשלה יציבה וטובה, שתקדם את המדינה בשנים הקרובות.

אדם שקיבל פטור לא יוכל להיבחר לכהונה ציבורית או לעבוד במגזר הציבורי, כדי להגן על הציבור ממי שאולי לא ראוי לתפקיד ציבורי. אם הוא כבר מתפרנס מעבודה ציבורית אז הוא יסיים את עבודתו, בתנאי פרישה של פיטורין

ההצעה מתבססת על ועדות האמת והפיוס שהוקמו בדרום אפריקה, על ועדות החקירה הממלכתיות בישראל, ועל תופעות "עד המדינה" ו"חנינה". יישום ההצעה דורש חקיקה, אבל החקיקה יכולה להיות – וראוי שתהיה – מהירה, בהסכמה רחבה וכהוראת שעה.

אודה לתגובות – כאן או בדוא"ל benigold107@gmail.com

רואה חשבון במקצועו. פרש מעבודה לאחר שנים רבות במוסד פיננסי. מעוניין בתגובות של הקוראים: תגובות תומכות הן נחמדות ומעודדות, ותגובות ביקורתיות מקדמות דיון לגופו של עניין.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 726 מילים
סגירה