תורתם אומנותם - וניצולם

תחקיר זמן ישראל הוא היה המנהיג הרוחני של דמויות מובילות: כולם רצו להתייעץ עם הרנטגן מנתיבות ● הרב יעקב ישראל איפרגן העסיק 150 אברכים, אך חלקם לא קיבלו במשך שנים את הכספים המגיעים להם ● עכשיו תובעים אותו עשרה אברכים בהליך מיוחד, ומספרים מה באמת קורה בחצר המקובל ● "בזמן שאנחנו בלי כסף, הכריחו אותנו בצעקות להשתתף באירועים שלו, ואם לא - היו קונסים אותנו"

הרב הרנטגן יעקב ישראל איפרגן (צילום: פלאש90, עיבוד מחשב)
פלאש90, עיבוד מחשב
הרב הרנטגן יעקב ישראל איפרגן

עשר שנים למד ועבד חנן בכולל של הרנטגן בנתיבות. במהלך התקופה הזאת התאלמן מאישתו, וגידל את  שלושת בנותיו בגפו. עם המשכורת הנמוכה מהכולל, כ-2,500 שקל בחודש, סכום שירד בשנים האחרונות ל-2,000 שקל, קשה מאד לפרנס משפחה. אבל כשגם הכסף הזה הפסיק להגיע, ובכולל הפסיקו לשלם בצורה מסודרת, חנן נשבר.

כך זה נמשך לפחות שנתיים. חנן לא יודע להסביר כיצד קרה המפנה. הרי הכולל ברית שלום וחסד, בהנהגת הרב יעקב ישראל איפרגן, המכונה הרנטגן, נחשב למוסד משגשג בנתיבות, אשר העסיק כ-150 אברכים בלימוד ובהוראה. הרנטגן עצמו היה מנהיגם הרוחני של אישים מובילים במשק ובפוליטיקה הישראלית וגם של מפורסמים למיניהם.

הדמות המוכרת יותר מבין מאמיניו היה נוחי דנקנר, פעם האיש החזק בכלכלה הישראלית, אבל כשאימפריית דנקנר קרסה באמצע העשור הקודם והבעלים נשלח לכלא – גלי ההדף הגיעו עד מוסדות הלימוד של הרנטגן. וכך התחילה, לטענת האברכים, תקופה נצלנית ואפלה.

"התחילו לרוץ אצלנו גרסאות שונות. חקירות של מס הכנסה, אובדן התרומות של נוחי", מספר חנן. "ואז הפסיקו לשלם לנו את מלגת המדינה ואת תוספת הכולל. אני לבד, אשתי נפטרה מהמחלה הארורה, והייתי צריך לחתן את בתי בת ה-18. לקחתי הלוואה מהבנק ונשארתי ככה עם הידיים למעלה".

נוחי דנקנר (צילום: Eric Sultan/POOL)
נוחי דנקנר (צילום: Eric Sultan/POOL)

חנן מספר על הבטחות חוזרות ונשנות מצד הרב וההנהלה שהאברכים יקבלו את כספם רטרואקטיבית. כאשר הוא וחבריו פנו בתלונות להנהלה, היו זורקים לההם סכומים קטנים שנועדו לשמור אותם על אש קטנה ולמנוע מהם לעזוב.

חנן מכנה את הכספים אלה דמי שתיקה: "אם היינו באים אליו ביחידות, היה זורק לנו 20, 30 או 50 שקל ככה בשביל להשתיק אותנו. זה היה מפה ומשם והגיע עם התניה – מי שבא לתפילה מקבל ומי שלא אז לא מקבל. כל פעם משהו אחר, זה לא היה דבר קבוע".

"אם היינו באים אליו ביחידות, היה זורק לנו 20, 30 או 50 שקל ככה בשביל להשתיק אותנו. זה היה מפה ומשם והגיע עם התניה – מי שבא לתפילה מקבל ומי שלא אז לא מקבל. כל פעם משהו אחר, זה לא היה דבר קבוע"

גם יוסי, שהיה אברך בישיבה, מסמן את חקירות מס ההכנסה נגד הרנטגן שהחלו בשנת 2016 כנקודת מפתח בסיפור. "פתאום הפסיקו להפקיד לנו את התוספת של 1200 שקל בחודש מהכולל. ככה שנתיים. במשך חודשיים גם לא הופקד המענק מהמדינה, 800 שקל בחודש. אמרו לאברכים 'אתם רוצים לעזוב – בבקשה. לא תמצאו עבודה בחוץ'".

נפתלי הועסק במספר מוסדות של הרנטגן, ובהם במישרה קבועה בבית הספר מעיין החינוך התורני וכמורה ממלא מקום בבית הספר קול יהודית. כמו חבריו הפסיק לקבל את המשכורת מהכולל וחלק ממלגת המדינה ב-2018.

"במשך חצי שנה היה בלאגן, תלושי השכר היו מלאים בכל מיני חורים לא מוסברים, בלי ביטוח לאומי או דמי הבראה. תקופה קצרה קודם התחלפו המנהלים בכולל והגיע יצחק זוהר ומונה למנכ"ל. ואז הודיעו שעוצרים את השכר לכולנו".

"במשך חצי שנה היה בלאגן, תלושי השכר היו מלאים בכל מיני חורים לא מוסברים, בלי ביטוח לאומי או דמי הבראה. תקופה קצרה קודם התחלפו המנהלים בכולל. ואז הודיעו שעוצרים את השכר לכולנו"

וקיבלתם את רוע הגזירה?
"התחילו שיחות והבטחות וכל מיני לחשושים. ההנהלה והרנטגן עצמו אמרו כל פעם 'הכסף ישולם בשבוע הבא'. איימנו בתביעה אז ההנהלה איימה בחזרה שיעיפו אותנו מהכולל. התחיל שלטון אימה שבו אנחנו חשנו שבויים. עשו עלינו המון מניפולציות".

עבירה חמורה בקוד האתי החרדי

כולל ברית שלום וחסד נוסד ב-1995. הכנסותיו השנתיות עומדות על כ-7 מיליון שקל, ומורכבות מתרומות ומתמיכת המדינה. אברכים לומדים בכולל במסגרת מלגת תורתם אמנותם או שהם משמשים כמורים, כדיינים וכמדריכי רבנים. הם נהנים ממלגה של כ-800 שקל מהמדינה ובתוספת של כ-1,200 שקל לאדם לחודש מתרומות שגויסו.

כולל ברית שלום וחסד בנתיבות (צילום: עמותת ברית שלום וחסד)
כולל ברית שלום וחסד בנתיבות (צילום: עמותת ברית שלום וחסד)

התשלומים האלה מועברים בהפקדה ישירה לחשבון הבנק, כל פעם בתאריך אחר, והם ממוסים בביטוח לאומי ובמיסים אחרים. גם הכסף שמגיע מהמדינה עובר דרך הכולל. בנוסף, חלק מהאברכים מועסקים כמורים בבתי הספר הדתיים ומקבלים על כך תשלום לפי שעה.

בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית הדין לממונות של הקהילה החרדית בנתיבות – המהווה אחד משורת מוסדות פרטיים הדנים בסכסוכי ממון על פי דין תורה ובמסגרת חוק הבוררות – תובעים עשרה אברכים החזר של רבבות שקלים בשכר שלא שולם במשך מספר שנים. בפועל המספר גדול יותר. לדברי ידידיה כהן, הטוען הרבני מטעם המתלוננים, התביעה הצטמקה מעשרים אברכים לעשרה בגלל הפחד.

בכתב התביעה מאשים כהן את ראשי הכולל בהפעלת מכבש איומים על לקוחותיו. "הגורמים מטעמכם פנו ברמייה ובאיומים, בשקרים ובכחש גם אליי וגם לחלק מהתובעים בצורות שאינן נאותות בכדי להוריד מעניין התביעה. לחלק נאמר באיום סמוי שיטופלו. דבר זה גובל בעבירות פליליות".

כהן טוען בתביעה כי מקורביו של הרב איימו על אחד האברכים בפיטורי רעייתו מעבודתה בבית הספר לבנות, ובמקרה אחר שיוציאו את ילדיו ממוסדות החינוך. הוא פנה לבית הדין לאחר שניסה למצות מהלכים פנימיים בקהילה, מתוך רתיעה מסכסוך משפטי מול רבנים, לאחר שניסה את המסלול האזרחי של דין תורה, המקובל כאמצעי עוקף בית משפט בחברה החרדית לפתרון סכסוכים. אך הרנטגן סירב להתייצב או להתייחס.

"זאת עבירה חמורה בקוד החברתי של החרדים", מסביר כהן. "ההלכה אומרת שאדם שלא רוצה לבוא זכותו לא להגיע בנימוקים שונים, אבל לא מקובלת התעלמות. אז יצרתי קשר עם העוזר שלו, שביקש שנסגור את זה בפנים. בפועל לא היה על מה לדבר.

"כך זה נמשך למעלה משנתיים. התקשרתי לרב אמרתי לו 'יש לי אברך, שנה וחצי עבד, חסרים לו 60, 70 אלף שקל. זה חשבון שמגיע לו, שעות שמילא כמורה. הבן אדם עבד, מגיע לו שכר'. הרב אמר 'לא מעניין אותי'".

"כך זה נמשך למעלה משנתיים. התקשרתי לרב אמרתי לו 'יש לי אברך, שנה וחצי עבד, חסרים לו 60, 70 אלף שקל. זה חשבון שמגיע לו, שעות שמילא כמורה. הבן אדם עבד, מגיע לו שכר'. הרב אמר 'לא מעניין אותי'"

את הכסף אף אחד לא קיבל

אברכים שהתראיינו לכתבה מתארים שלטון איומים והפחדה כלפיהם, ומסכת של תלות וניצול של תלמידים ומורים במוסדות הלימוד של הרנטגן. לדברי האברכים, היחס כלפיהם החריף אחרי שנודע לרב ולנציגיו על התביעה הנרקמת.

"אחרי שהגשנו את התביעה הם שלחו את גיל אלקריף, שלמד איתנו בכולל, שיעמיד פנים שהוא גם רוצה לתבוע כדי לדלות מידע", אומר נפתלי. "אחרי זה התחילו להתקשר לאברכים בטענות של 'איך אתם עושים דבר כזה, הרב הרי מסר את נפשו בשבילכם'.

"אמרנו 'אנחנו נמצאים בחובות ורק רוצים את הכסף שלנו, לא מחפשים לריב עם אף אחד. ואז היה בכולל שיעור עם הרב איפרגן עצמו, והוא נכנס בנו: 'מה זה חילול השם הזה, מה זאת כפיות הטובה הזאת? איך אתם מעיזים לתבוע? חיינו בפחד".

הרב הרנטגן יעקב ישראל איפרגן בנתיבות (צילום: עמוד הפייסבוק של הרב הרנטגן)
הרב הרנטגן יעקב ישראל איפרגן בנתיבות (צילום: עמוד הפייסבוק של הרב הרנטגן)

בשיחה עם זמן ישראל טען אלקריף תחילה כי "כל הכולל קיבל הכל, גם אני בוודאי". כאשר נשאל בשנית ובפירוט האם קיבל גם את כספי המדינה בגובה 800 שקל לחודש וגם את תוספת הכולל בגובה 1,200 שקל, שינה גירסה: "לא, זה לא הביאו עד היום לאף אחד".

גם לך לא נתנו?
"ודאי שלא, מה, אני שונה מכולם".

השם שלך עלה כמי שנשלח להוריד אנשים מהתביעה.
"ממש לא. אף פעם לא התעניינתי בזה ולא התעסקתי בזה. אנחנו חייבים לרב מעל ומעבר ואף פעם לא התעסקתי".

לא היו איומים, טלפונים כלפי אנשים שלא יתלוננו, לנסות להוריד אותם מהתביעה?
"לא, ממש לא. הם חברים שלי, כולם שם חברים שלי".

האברכים הצביעו על דוד פורטל, אחד מראשי הכולל, כמי שהיה מעורב באופרציית המניפולציות על האברכים. אבל מרגע שהעלינו את השאלה האם שלח את אלקריף כדי להבהיל את האברכים, פורטל קטע אותנו מיד: "לא מעוניין, שבוע טוב, כל טוב", וניתק את השיחה.

בסך הכל תובעים עשרת האברכים הרשומים בתביעה 276,000 שקל על הלנת שכר, הפרשות לפנסיה וזכויות נוספות. אבל בפועל הסכומים גדולים בהרבה.

במשך כשנתיים לפחות נגרע שכרם של עשרות אברכים, 150 על פי ההערכות. 28,800 שקל שנגרעו ממשכורתו של כל אברך ועוד כ-1,600 שקל כספי מדינה שלא הגיעו לידיהם מביאים את הסכום המשוער ליותר מ-4 מיליון שקל.

במשך כשנתיים לפחות נגרע שכרם של עשרות אברכים, 150 על פי ההערכות. 28,800 שקל שנגרעו ממשכורתו של כל אברך ועוד כ-1,600 שקל כספי מדינה שלא הגיעו לידיהם מביאים את הסכום המשוער ליותר מ-4 מיליון שקל

לאן הלך הכסף הזה? נציגי העמותה והרב מסרבים בתוקף להשיב לשאלות בנוגע לכסף, לתביעה או להתנהלות העמותות, וגיסו של הרב, בני איפרגן, המשמש דוברו ויועצו הקרוב מסר כי "תגובת העמותה היא אין תגובה".

ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר (צילום: מארק ניימן/לע"מ)
ראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר (צילום: מארק ניימן/לע"מ)

גם יצחק זוהר, מנכ"ל העמותה בחמש השנים האחרונות, לא הראה להיטות לספק תשובות. זוהר הוא אחיו של ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, אשר העירייה בראשותו אף תורמת עשרות אלפי שקלים לכולל. ב-2016 פורסם בעיתונות החרדית כי זוהר מונה לתפקיד מנכ"ל הכולל כחלק מסולחה שאורגנה בין הרנטגן איפרגן לבין ראש העיריה, לאחר שאיפרגן תמך בבחירות ביריבו של זוהר.

כשהצגנו בפני זוהר את הטענות על הלנת שכר, השיב: "שילמנו בחודש האחרון, ואנחנו אמורים לשלם על מרץ".

אבל מה לגבי התשלומים עבור השנים 2016-2017?
"זה לא שיחה לטלפון, מה שחובה עלינו לשלם אנחנו משלמים".

אבל עדיין לא שילמתם לאברכים על שנים 2016-2017.
"כן אבל זה לא… טוב, את מושכת אותי בלשון. תודה רבה לך, ביי".

בזמן שהאברכים נאנקים תחת עול הפרנסה שמבוששת לבוא, בחצר הרב החיים נמשכו כרגיל. "בתקופת המשבר אולצנו להמשיך להגיע לאירועים של הרנטגן. חתונות, הילולות, הכנסת ספר תורה, תפילות וכו'", מספר יוסי.

"הרנטגן לא חוסך בדברים האלה – בזמן שלנו מספרים על משבר ועל קושי לשלם משכורות – הרנטגן השקיע בחתונה של בתו עד הסוף. זאת הייתה חתונת הראווה הכי גדולה שראיתי בחיים שלי. כאשר לא הופענו להילולה או לתפילה – היו קונסים אותנו ומקזזים לנו בשכר".

"בזמן שלנו מספרים על משבר ועל קושי לשלם משכורות – הרנטגן השקיע בחתונה של בתו עד הסוף. זאת הייתה חתונת הראווה הכי גדולה שראיתי בחיים שלי. כאשר לא הופענו להילולה או לתפילה – היו קונסים אותנו ומקזזים לנו בשכר"

מקזזים בשכר?
"הורידו 200 שקל במשכורת בטענה שההשתתפות היא חלק מהחובה שלנו כתלמידי הכולל".

גם חנן מעיד על התניה של השתתפות באירועים של הרב. "היו מכריחים אותנו להשתתף באירועים באיומים ובצעקות, ואמרו שמי שייעדר יקבל קנס של 200 שקל במשכורת שממילא הצטמקה והיינו נואשים לקבל אותה".

חתונת בתו של הרנטגן בקרית שדה התעופה בלוד, שהתקיימה במרץ 2017 הייתה אירוע בקנה מידה אדיר, בהשתתפות אלפים מחסידיו, שרים, ח"כים וראשי ישיבות. בין האורחים: אדוארדו אלשטיין, רוני מאנה, ח"כ אורן חזן, מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי ועוד.

מדווחים 100 שעות, משלמים עבור 20

הדיווחים לרשם העמותות אמנם מציגים משבר זמני בתזרים המזומנים של עמותת הרב, אך בהחלט לא קריסה מתמשכת. אמנם ב-2016 ניכרת ירידה של קרוב ל-600 אלף שקל בגובה התרומות, וב-2017 ירידה נוספת של כ-900,000 שקל שהורידה את מחזור הפעילות ל-6 מיליון שקל. אולם היקף התרומות עלה חזרה ב-800 אלף שקל ב-2018, ובכ-600 אלף נוספים ב-2019, שקירבו את המחזור לרמתו הקודמת.

בשנים האחרונות ירד מספרם של האברכים לכ-40 בלבד, אבל התמיכה ממשרד החינוך נותרה גבוהה יחסית: ב-2019 עמדה על כ-658 אלף שקל, לעומת קרוב ל-1.4 מיליון ב-2017. אכן ירידה של כ-50 אחוז, אבל מספר האברכים ירד מ-150, כלומר ביותר מ-70 אחוז.

למרות המספר הנמוך של האברכים, הטענות על תשלומים לא סדירים נמשכות גם כעת. "גם ב-2021 ממשיכה השיטה של 'חודש מפקידים כסף וחודש לא'", אומר נתנאל, אחד האברכים. "יש אברכים שמקבלים מדי פעם כ-500 שקל בתמורה שיתלוו אל לרנטגן לתפילות, וכנראה זה מה שעדיין מחזיק אותם בכולל".

בשנים בהן טוענים אברכים כי נוצלו לרעה, דווקא עלה סעיף תמיכה אחר בתקציב הכולל: "סיוע לנזקקים בשווי כסף", מ-1.9 מיליון ב-2017 ל-2.95 מיליון ב-2018, ל-3.772 מיליון ב-2019.

"גם ב-2021 ממשיכה השיטה של 'חודש מפקידים כסף וחודש לא'. יש אברכים שמקבלים מדי פעם כ-500 שקל בתמורה שיתלוו אל לרנטגן לתפילות, וכנראה זה מה שעדיין מחזיק אותם בכולל"

נפתלי, שטוען כי חייבים לו מעל 130 אלף שקל שלא שולמו, מספר שהוא וחבריו נאלצו להתבונן בעיניים כלות כיצד אחרים מקבלים כסף, בזמן שהם צריכים להתחנן.

"תמיד הרב היה מחלק קצת כסף בתפילה, אבל פתאום אנחנו רואים אותו מחלק פה 200 שקל, שם 200 שקל. התחלנו לתהות: למה אברכים מסוימים מקבלים כסף ואחרים לא? ופתאום אתה רואה שמגיעים עוד ועוד אברכים לתפילה, כמו בשיטה של פרעה. ואז, כשהגיעו הרבה, התחיל להוריד את הסכומים – 50, 30, ואחרי תקופה התחיל לתת שקיות של עשרה שקלים בשקלים בודדים.

"באותה תקופה החלו להיפסק המשכורות. אז הרב הודיע לנו 'ניתן לכם כסף מהצד. מי שבא לתפילה מקבל 100 דולר'. אז היו מגיעים האברכים לתפילה – ושוב זה נפסק והיה מייבש אותם. וככה שיחק איתנו במשך תקופה. בשלב מסוים העביר את התפילות אליו הביתה ומי שבא אליו בוכה ואומר 'קשה לי' – ונשאר למנחה וערבית, היה זורק לו כמה מאות שקלים. זה הפך משחק של תן וקח כדי שאברכים לא יעזבו. ובמקום לקבל מלגה ומשכורת הפכנו למקבצי נדבות".

הרב הרנטגן יעקב ישראל איפרגן בפגישה עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה בפברואר 2020 (צילום: עמוד הפייסבוק של הרב הרנטגן)
הרב הרנטגן יעקב ישראל איפרגן בפגישה עם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה בפברואר 2020 (צילום: עמוד הפייסבוק של הרב הרנטגן)

המסחרה בתשלומים באה לידי ביטוי גם בתלושי משכורת שחולקו באותן השנים עבור תשלומי הוראה (בניגוד לתשלומי הכולל הרגילים, עבורם לא ניתן תלוש). הסכומים, החישובים, הדיווח לרשויות המס – כל אלה לא מתחברים לתמונה הגיונית או הגונה.

בתלוש משכורת אחד שהגיע לידי זמן ישראל, שכלל דיווח על חודשי עבודה של נפתלי כמורה משנת 2018, חסר דיווח לביטוח לאומי בחודשים אפריל ומאי, ובחודשים יולי עד דצמבר. תלוש אחר על העסקתו כמורה בדצמבר 2016 הונפק באיחור של שמונה חודשים, ומלא חורים תמוהים: בסעיף המשכורת לא מפורטות שעות עבודה או תעריף שעתי, אין צבירה של ותק או צבירה של ימי חופשה ועוד.

החישוב של המשכורת לקוי לחלוטין, איך שלא מנסים לחשב. לדוגמה: באחד התלושים מופיע בתחתית התלוש, תחת סעיף נתונים נוספים, המספר "21 ימי עבודה", אך מתחתיו מדווחים רק "21 שעות עבודה" (כלומר שעת עבודה אחת ביום). במקום אחר באותו התלוש דווקא מפורטים חמש שעות עבודה ליום, כלומר 105 שעות עבודה בסך הכל עבור 21 ימי עבודה.

השכר מתפשר איפשהו באמצע: 1,373 שקל, שהם 65 שקל אם מחלקים ל-21 שעות (שכר גבוה מהמקובל בכולל) או 13 שקל אם מחלקים ב-105 שעות – שהם פחות מחצי משכר המינימום.

הריטואל הזה חוזר גם בתלוש מפברואר 2017 שמונפק אף הוא באיחור של חצי שנה: בטבלה המרכזית לא מצוין תעריף שעתי, מספר השעות הכללי לא תואם למספר השעות הפרטניות, והסכום הסופי – 343 שקל, מעיד על תשלום (בהנחה שמספר השעות המדווח נכון) שאף הוא פחות ממחצית משכר המינימום הקבוע בישראל (28.5 שקל) – 13 שקל לשעה.

גם תלושי השכר ממעיין החינוך התורני, השייך לקבוצת המוסדות של הרב, פגומים: אין תעריף שעתי, אין צבירה של ימי מחלה, אין ימי חופשה או הבראה ואין דיווח רציף לביטוח לאומי, ודמי הנסיעות לא משולמים כנדרש.

"מה שמפריע לי באמת זה הניצול, הולכת השולל", אומר רפאל, שעבד בכולל בין השנים 2016 ל-2018. "אם היה אומר 'חברים, לא מתאים לי יותר, נגמר הכסף – תתפזרו בבקשה'. לפחות היינו יודעים איפה אנחנו עומדים. אבל כשמישהו בא כל יום ומבטיח לך ששבוע הבא ייכנס הכסף, ואחר כך עוד שבועיים, ואחר כך אומר 'תחכו עוד קצת עוד מעט יהיה פה ים של כסף', ובסוף לא משלם – זאת התנהגות מכוערת מאד".

שמותיהם של האברכים המתלוננים שונו, לבקשתם, ושמורים במערכת.

עוד 2,228 מילים ו-1 תגובות
סגירה