מאז יום חמישי האחרון התרבו ביהודה ושומרון אדי הדלק – שגם כך היו באוויר. ההודעה (הצפויה) של אבו מאזן על "דחיית" הבחירות דחקה את חמאס לפינה.
כל הסקרים הצביעו על כך שהאחים המוסלמים גרסת פלסטין היו זוכים ברוב המושבים בפרלמנט הפלסטיני, ובכך לקבל לגיטימציה בינלאומית – שהרי הארגון עשה זאת לא בעזרת כידונים אלא בבחירות דמוקרטיות לגיטימיות.
הבנה של חשיבות ההישג שנלקח מחמאס תסביר את המוטיבציה המתגברת שלו לערער את המצב בגדה. זה לא שבעבר הוא לא ניסה לעשות זאת. למעשה, הוצאה לפועל של פיגועים בגדה היא מאמץ נמשך שלו, שמסוכל בעיקר על ידי ישראל ובחלקו הקטן על ידי כוחות הביטחון של הרשות.
עד כה, חמאס לא לקח אחריות על הפיגוע אתמול (ראשון) בצומת תפוח אלא רק הביע הודעת תמיכה ברשתות החברתיות. הודאה רשמית בפיגוע יכולה להכניס את חמאס למצב מסוכן של תגובה ישראלית ברצועת עזה.
אולם האינטרס של שני הצדדים הוא לא להגיע כרגע לעימות. חמאס מעדיף להביך את נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן), לפגוע בישראל הרחק מהטריטוריה שלו ועדיין לא לשלם מחיר. פעולה אולטימטיבית.
האינטרס של שני הצדדים הוא לא להגיע כרגע לעימות. חמאס מעדיף להביך את אבו מאזן, לפגוע בישראל הרחק מהטריטוריה שלו ועדיין לא לשלם מחיר. פעולה אולטימטיבית
כאן נכנסת לתמונה ישראל. אין ספק שהשיוך הארגוני של המבצעים ייחשף, ואם העקבות יצביעו במפורש על חמאס – בין אם מהרצועה ובין אם מראש המבצעים שלו סלאח ערורי שיושב באיסטנבול – ישראל תצטרך להגיב. תקיפה ברצועה יכולה לגרור אותה למערכה נרחבת. שכן, ספק אם חמאס יבליג.
השיח שהתפתח בשנים האחרונות בין ישראל לרצועת עזה הוא בבחינת הסכמה שקטה. ישראל תוקפת מטרות של חמאס בתגובה לירי רקטות שלא גרמו לנפגעים, רק שעות אחרי הירי. המטרה: פגיעה בתשתית, לא בפעילים.
במקרים אחרים המטרות שנפגעות הן בחתך של שיוך ארגוני – כלומר, אם הג'יהאד האסלאמי יורה, ישראל פוגעת במטרות איכות שלו, ועל הדרך גם משמידה עמדה ריקה של חמאס – בבחינת גביית מחיר מינימלי מהריבון.
הוכחה להבנות הללו הוא סבב הלחימה האחרון ברצועה. חמאס אותת בירי של עשרות רקטות לנגב המערבי, על אירועי ירושלים ודחיית הבחירות הצפויה. בהקשר הזה חשוב לשים לב מה הוא לא ירה. חמאס לא ירה רקטות לטווח בינוני שיכולות להגיע לבאר שבע, תל אביב או נמל התעופה. מדוע? כדי לא לשבור את גבולות "השיח" שעיצבה המציאות בשנים האחרונות.
חשוב לשים לב מה הוא לא ירה. חמאס לא ירה רקטות לטווח בינוני שיכולות להגיע לבאר שבע, תל אביב או נמל התעופה. מדוע? כדי לא לשבור את גבולות "השיח" שעיצבה המציאות
לכן, תקיפה ישראלית של מטרות חמאס בתגובה לפיגוע בשומרון היא בבחינת שבירת מוסכמה. בפעם האחרונה שזה קרה, ב-2014, ישראל נגררה ללחימה של 55 ימים ברצועה במסגרת מבצע צוק איתן. ישראל תקפה אז בעזה בתגובה על חטיפת שלושת הנערים וירי מתמשך של חמאס. גם אז אף אחד מהצדדים לא רצה להיגרר לסבב ארוך, וכולם יודעים איך נגמר.
נוסף לכך, מנופי הלחץ האזוריים השתנו באופן דרמטי. הסכמי אברהם עם בחריין ואיחוד האמירויות, ההתקרבות מחדש לקטאר והיחסים החמים מאד מתחת לרדאר עם מצרים וערב הסעודית – לא מאפשרים לישראל את אותו מרחב פעולה צבאי שהיה בעבר.
אבל העיקרון הזה עובד גם כלפי הצד השני: מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר יודע שאין לפלסטינים אוזן קשבת כבעבר במדינות הללו. זו הסיבה שהוא שותק בזמן האחרון בעוד ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, משגר איומים מקומת הסוויטות במלון בקטאר. כשהוא היה ברצועה ב-2014 תחת אש ישראלית, הוא התחנן להפסקת אש וחאלד משעל סירב מקומת הסוויטות.
לסיכום, נראה שלמרות שהכדור נמצא כרגע במגרש הישראלי, התגובה תהיה מדודה. החשש הוא מהתפתחות גל טרור חדש בעידוד חמאס והג'יהאד האסלאמי.
במקרה הזה, לשיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית תהיה חשיבות מכרעת. ב-2002, תחת שלטונו של יאסר ערפאת, הרשות עודדה את זה. בימי אבו מאזן היא ריסנה – בלשון עבר, לא הווה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם