במסגרת רוח הפיוס והאיחוד שפשטה בעם, או לפחות בחלקו, נציגי הציבור בכנסת מוכנים לגשר על הפערים התהומיים שקיימים ביניהם על מנת להרכיב ממשלת אחדות.

במסגרת הפשרה המתגבשת, אנשי שמאל וימין הביעו הסכמתם לתרחיש שעד לפני חצי שנה נראה מופרך, בו הם נותנים הכשר לצד השני לקבל תיקים בממשלה שעלולים לחבל בערכים האידאולוגיים שכל כך חשובים להם. כמעט הכול מקבל הכשר בשם הניסיון לייצר שינוי.

מה שבכל זאת אמור להיות הקו האדום עבור כל המעורבים הוא האפשרות שאיילת שקד תקבל לידיה את תיק המשפטים. וזה לא בגלל ששקד היא בעלת השקפת עולם משפטית המנוגדת ב-180 מעלות לזה של המחנה הליברלי.

הסיבה נובעת משימוש ציני שעשתה שקד בתיק זה בעבר על מנת לקדם את האינטרסים הפוליטיים שלה ושל שותפה לדרך אז, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה. פעולות אלה פגעו כלכלית ובריאותית בכלל אזרחי ישראל – מימין ומשמאל למפה הפוליטית.

אפי נוה ואיילת שקד באוגוסט 2016 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

פעולותיה של שקד תמיד תורצו בניסיון לקדם אידאולוגיה שמרנית במשפט ושוק חופשי בכלכלה, אלא שכמו שכבר נחשף בעבר, הדיל שלה עם נוה והשליטה של השניים בוועדה לבחירת שופטים לא הביאה רק לקידום אידאולוגיית השקפות הימין אלא לעיתים היה נגוע בהשחתה וזיהום כבד של תהליכי מינויי שופטים והחקיקה בכנסת.

אמנם בוועדה לבחירת שופטים נבחרו גם שופטים בעלי אידאולוגיה ימנית לבג"ץ, אלא שמנגד תהליך בחירת שופטים לערכאות נמוכות יותר נעשה בתקופת שקד לעיתים על פי שיקולים מפוקפקים של שותפה נוה. חלק מהמקרים אף נדון לעומק (או לא – תלוי את מי שואלים) בחדרי החקירות של המשטרה.

נוה ומקורביו התגייסו למען שקד לטובת ביצוע מפקד של מאות אנשים לבית היהודי. שקד מנגד ניצלה את כוחה כשרת המשפטים וכמי שעמדה בראשות ועדת השרים לחקיקה, על מנת לסכל הצעות חוק ורפורמות שונות בכנסת – חלקן איימו לפגוע באינטרסים של גופים המיוצגים על ידי נוה או הקולגות שלו.

תיק המשפטים איננו רק בחירת שופטים או מתן חנינות – שר המשפטים הוא גם יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, מה שמעניק לו כוח לקדם או לקבור חוקים כראות עיניו. וזה בדיוק מה ששקד עשתה כשהייתה במשרד המשפטים. במרחק הזמן, אף אפשר לאמוד את עוצמת הנזק הכלכלי שפעילותה של שקד גרמה לכלל הציבור.

רפורמת סימון מוצרי המזון של משרד הבריאות

כך, למשל, כשרת המשפטים אימצה את עמדת התעשייה והתנגדה להחלה מיידית של רפורמת סימון מוצרי המזון המזיקים במדבקה אדומה. חוק שהעבירה עוד כחברת כנסת ב-2014 אף סנדל חוקתית את האפשרות להחיל מיידית את הרפורמה. בעקבות החוק הזה, יישום הרפורמה שאושרה כבר בסוף 2017 יצאה לפועל רק שנתיים מאוחר יותר, בינואר 2020.

על פי הערכת משרד הבריאות, הרפורמה הייתה צפויה למנוע את מותם של כ-2,200 אזרחים כתוצאה מתזונה לקויה ולחסוך למערכת הבריאות כ600 מיליון שקל בכל שנה. קשה שלא לחשוב כמה סבל שקד הייתה מונעת ממשפחות שאיבדו את יקיריהם אילו רק הרפורמה הייתה יוצאת לדרך במועדה שנתיים קודם לכן.

שקד הצליחה כשרת המשפטים גם למנוע רפורמה שהיה סביבה קונצנזוס בכנסת סביב ביטול עמלת הפירעון המוקדם. ביטול כזה היה פוגע ברווחי הבנקים ובאינטרס הקולגות של נוה בתחום ייצוג הבנקים. עמלה זו פוגעת קשות עד היום בבעלי משכנתאות שנאלצים "לפצות" את הבנקים אם הם מעוניינים להחזיר את המשכנתה לפני תום תקופת התשלום או למחזר אותה.

שקד קברה את הרפורמה בוועדת ההסכמות בסוף 2018, למרות שלא היה מדובר בתחום עניינה הקלאסי כשרת משפטים. אפילו בנק ישראל, שמייצג לרוב את אינטרס הבנקים והתנגד לרפורמה זו בעבר, נכנע ללחצים והודיע לפני כחודש כי הוא שוקל ביוזמתו להביא להפחתת עמלה זו על מנת להקל על לקוחות הבנק.

אילו החוק היה עובר בתחילת 2019, ההערכה היא שלקוחות הבנקים שביקשו למחזר משכנתאות או להחזירן יכלו לחסוך בין כמה אלפים לעשרות אלפי שקלים כל אחד.

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט/פלאשם90)

אלו רק שתי דוגמאות לנזק הכלכלי והבריאותי הגדול שגרמה שקד כשרת המשפטים, אבל הרשימה היא עוד ארוכה ופורטה פה בהרחבה בעבר – החל מהטלת קשיים על הקמת מוסד בוררות מול חברות הביטוח, דרך סירוס סמכויותיה של ועדת פישמן, ועד פגיעה בחוק הריכוזיות.

האינטרס הלאומי הוא ששקד תורחק מכל פעילות במשרד המשפטים לצמיתות. יש מספיק אנשי ימין טובים שיוכלו לקדם את אידאולוגיית הימין במשרד זה מבלי לסגור דילים מפוקפקים שיבואו על חשבון האינטרס הציבורי והאמון במערכת המשפט.