אם מחנה לפיד-בנט אכן יצליח בסופו של דבר להרכיב ממשלה, פירוש הדבר הוא סיום תקופת שלטונו של בנימין נתניהו.

מערכות שלטוניות רבות יוכלו לשחרר אנחת רווחה; האיום הממושך על עצם היציבות המשטרית במדינת ישראל יוסר. מהלכיו של נתניהו בשנים האחרונות, במטרה להחליש את מערכות השלטון – ובראש ובראשונה את מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק – ייבלמו.

במשרד המשפטים תורגש הקלה, אין ספק. הביביזם וגרורותיו היתרגם בחודשים האחרונים, לאחר שנתניהו הסיר את כפפות הממלכתיות, לעימות ישיר מול משרד המשפטים, במטרה להחלישו.

המאבק התבטא בהקפאת מינויים בפרקליטות ובמערך הייעוץ המשפטי, בהותרת משרד המשפטים בלא שר המופקד עליו, וכמובן בקדנציה הלוחמנית של אמיר אוחנה בתפקיד השר לענייני נתניהו במשרד המשפטים.

אמיר אוחנה בטקס חילופי שרים במשרד לבטחון פנים, ב-18 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואולם לשוחרי שלטון החוק, המבקשים לשחרר את מערכת המשפט מעולו של הנאשם בפלילים, אורבת כעת סכנה ישנה-חדשה, נוכח האפשרות שתיק המשפטים יימסר לידי איילת שקד או גדעון סער: במקום מתקפה ישירה על המערכת, יבואו דברי חלקות על "רפורמות", "משילות" ו"ריסון", המאיימים לעקר את היכולת להמשיך ולהשליט נורמות סבירות של שלטון החוק.

בראש ובראשונה, מסירת תיק המשפטים לשקד לארבע השנים הקרובות, פירושה בסבירות גבוהה סוף דרכו של בית המשפט העליון במתכונת המוכרת עוד מימיהם של שמעון אגרנט, יואל זוסמן, משה לנדוי ומאיר שמגר.

שקד אינה מתעניינת במצוינות כתנאי למינוי לערכאת השיפוט הבכירה. אם אתה שמרן קיצוני, המבקש לאיין את המורשת השיפוטית של שמגר ואהרן ברק – שקד תקבל אותך בברכה. מי שאינו כזה, פסול מבחינתה.

שקד אינה מתעניינת במצוינות כתנאי למינוי לערכאת השיפוט הבכירה. אם אתה שמרן קיצוני, המבקש לאיין את המורשת השיפוטית של שמגר ואהרן ברק – שקד תקבל אותך בברכה. מי שאינו כזה, פסול מבחינתה

הממשלה עשויה תיאורטית לכהן עד נובמבר 2025. בתקופה זו יתפנו לא פחות משמונה מושבים בבית המשפט העליון. שניים כבר החודש – חנן מלצר פרש לפני שבועיים, ובימים הקרובים יפרוש גם מני מזוז מכהונתו; עד שנת 2025, יפרשו שישה שופטים נוספים, לרבות הנשיאה אסתר חיות.

בית המשפט העליון בירושלים ב-4 במאי 2020 (צילום: Abir Sultan/Pool via AP)

אם שקד תשמש יו"ר הוועדה לבחירת שופטים בתקופה זו, בית המשפט העליון יוצף בשופטים אולטרה שמרנים, שימחקו את שאריות פרויקט הליברליזם והשלטת שלטון החוק בקרב רשויות השלטון, שעליו עמל העליון עוד משנות ה-50 של המאה הקודמת.

אם נוסיף לכך את קבוצת השופטים – חלקם מינויים מהקדנציה של שקד בין 2015 ל-2019 – החתומים בעליון עד לסוף העשור ולתוך העשור הבא, יהיה לאולטרה-שמרנים רוב מוחלט בעליון החדש. הכנפיים יקוצצו, עתירות יידחו על הסף, פעולות בלתי-חוקיות של השלטון יעברו ללא התנגדות.

קיימים, כמובן, הבדלים משמעותיים בין שקד לסער, ברקורד הפוליטי ובהתנהלות האישית. אך הקו המחבר ביניהם מתמצה ברצון להכפיף את מערכת המשפט לשליטתם של הפוליטיקאים. הדבר מתבטא כמעט בכל אחד מהסעיפים בתוכניות שפרסמו הן סער והן שקד ביחס ל"רפורמות" שהם מתכננים.

איילת שקד ואלכס שטיין ביום השבעתו לבית המשפט העליון, ב-9 באוגוסט 2018 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

תוכנית סער למערכת המשפט:

• פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה תוך העברת סמכויות היועץ כראש התביעה הכללית לפרקליט המדינה, והותרתו כממונה רק על מערך הייעוץ המשפטי;
• הקמת נציבות חיצונית לתלונות הציבור על הפרקליטות;
• קיום שימוע פומבי למועמדים לבית המשפט העליון ע"י ועדת החוקה בכנסת או הוועדה לבחירת שופטים.

תוכנית שקד למערכת המשפט:

• שינוי שיטת מינוי שופטים לבית המשפט העליון – ימונו רק לפי הצעת הממשלה, ובאישור הכנסת לאחר שימוע פומבי;
• חקיקת פסקת התגברות המגבילים את האפשרות לפסילת חוקים על ידי בג"ץ, איסור לקיים ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, ביטול עילות הסבירות והמידתיות;
• ריסון תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – ביטול מעמדו כשומר סף ומתן סמכות לדרג הפוליטי לדחות את חוות דעתו "המייעצת";
• הפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ורשויות השלטון למשרות אמון פוליטיות;
• הממשלה או שר המשפטים, ולא היועמ"ש, יהיו אחראים לקביעת עמדת המדינה בתשובה לעתירות בבג"ץ;
• הצפת בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון בשופטים שמרנים באופן קיצוני, וצמצום האפשרות של בג"ץ לעסוק בנושאי ממשל.

גדעון סער (צילום: פלאש 90)

על חלק מהסעיפים אפשר להתווכח. המהות מצויה לעתים בפרטים הקטנים.

"פסקת התגברות" היא שם קוד שפוליטיקאים עושים בו שימוש בהקשרים שונים – יש המבקשים לאיין את סמכותו של בג"ץ לפסול חקיקה, ומנגד יש הרואים בפסקת התגברות כזו חלק ממארג חוקתי מקיף, הכולל את חוק יסוד החקיקה. זה עשוי להיות מהלך מצוין: את חוק היסוד הזה היה צריך לחוקק כבר לפני שנות דור. תלוי מה יהיה נוסח ה"התגברות" המתוכננת.

התוכנית להפוך את היועצים המשפטיים למשרות אמון – דהיינו, לג'ובים פוליטיים – היא הרסנית, ותביא להתפוררות מערך הייעוץ המשפטי ברשויות השלטון. גם כך מצליחים המשפטנים אך בקושי רב למנוע מהרשות המבצעת לפעול באופן בלתי-חוקי בכל צעד ושעל.

התוכנית להפוך את היועצים המשפטיים למשרות אמון – דהיינו, לג'ובים פוליטיים – היא הרסנית, ותביא להתפוררות מערך הייעוץ המשפטי ברשויות השלטון

תוכנית זו מתחברת ישירות לכוונה לגמד את מעמד היועמ"ש למי ש"מייעץ" בלבד, כאילו מדובר בעורך דין פרטי של לקוח פרטי, ולא במשרתי ציבור האוחזים בידיהם כוח שלטוני.

איילת שקד ואביחי מנדלבליט בטקס הפרידה משקד במשרד המשפטים, 12 ביוני 2020 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

קשה לתאר עד כמה הותרת התפיסה כי עמדת הייעוץ המשפטי היא המחייבת, היא קריטית להמשך קיומה של ישראל כמשטר דמוקרטי ונאור, שמצליח לא להתדרדר לאנרכיה או לרפובליקת בננות.

אין סיבה להניח ששקד או סער, אם יקבלו לידיהם את תיק המשפטים, יפעלו בדרך שונה מתוכניותיהם המוצהרות.

במסגרת המו"מ המתקיים בימים אלה בקרב ראשי המפלגות המבקשות להחליף את שלטון נתניהו והליכוד, מן הראוי שתינתן תשומת לב גם לסכנת הריאקציוניזם האורבת בתחום המשפט. זה יהיה מחיר כבד מנשוא בעבור סיום שלטונו של נתניהו.