את ליל אמש בילה דורון היימן, פסיכולוגי חינוכי מומחה שעובד בשירות הפסיכולוגיה הציבורית של ישובי עוטף עזה, בין ניסיונות להשכיב את ילדיו לישון תחת מטחי רקטות, לבין סיוע פסיכולוגי לצוותי החירום של הישוב ומסגרות החינוך שהוא אחראי עליהם.

מהבוקר, מתרוצצים היימן ועשרות פסיכולוגים חינוכיים אחרים בדרום, בין המשפחות שזקוקות לעזרה נפשית ראשונה, לבין פגישות יעוץ עם מחנכות שנמצאות בקשר עם המשפחות – הכול תוך כדי שיחות טלפוניות של הדרכות והכוונה להורים חסרי האונים לילדים במצוקה נפשית, שאליהם לא יוכלו להגיע פיזית.

אלא שהשירותים הכה נחוצים האלה שמעניקים הפסיכולוגים החינוכיים בשנה האחרונה, שהפכה בשל קורונה לשנת משבר וחירום, אינם מובנים מאליהם.

פסיכולוגיה להתפתחות הילד. אילוסטרציה (צילום: iStock)

במהלך כל השנה האחרונה, ואפילו בימים הנוראיים שאחרי האסון בהר מירון, הפסיכולוגים החינוכיים בשירות הציבורי בכל הארץ נדרשו לבלות את מרבית זמנם בוועדות זכאות ואפיון, כנדרש בתיקון החדש לחוק החינוך המיוחד שחל ביולי 2018.

היום החלו כ-3,200 פסיכולוגים חינוכיים בשירות הציבורי ברחבי הארץ בעיצומים והפסיקו את כל עבודתם הקשורה בוועדות ההשמה, תוך שהם ממקדים את כל מאמציהם בעבודה השוטפת – בניגוד להוראות החוק. במחאה זו, הם דורשים להזרים תקציבים למערך שירות הפסיכולוגיה החינוכית ולאייש תקנים על ידי מומחים שיקלו על העומס ויאפשרו עבודה מקצועית תקינה.

היום החלו כ-3,200 פסיכולוגים חינוכיים בשירות הציבורי בעיצומים והפסיקו את כל עבודתם הקשורה בוועדות ההשמה, תוך שהם ממקדים את כל מאמציהם בעבודה השוטפת – בניגוד להוראות החוק

המדובר בוועדות שבוחנות את זכאות ילדי החינוך המיוחד להשתלב במסגרות החינוך הרגילות ודורשות נוכחותם וחוות דעתם המקצועית של הפסיכולוגים החינוכיים מטעם הרשות המקומית. ועדות אלו גוזלות את מרב זמנם של אנשי המקצוע, ומונעות מהם להעניק את השירות לתושבים.

"נוצר מצב הזוי בכל הארץ, שפסיכולוגים מומחים נאלצים לשבת בוועדות במשך ימים שלמים במקום להעניק סיוע לילדים", אומר היימן, נציג פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "מדובר בוועדות חשובות, אך בשל העדר כוח אדם, העבודה היומיומית השוטפת נדחקת לשוליים והנפגעים העיקריים מכך הם ילדי ישראל".

ד"ר קרני גיגי

"הרפורמה הכניסה מנגנון בירוקרטי כל כך מנופח שגוזל כל כך הרבה שעות עבודה שלא נותרו שעות ביממה לטיפול בילדים", אומרת הפסיכולוגית החינוכית ד"ר קרני גיגי, מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "בפועל הפסיכולוגים החינוכיים נאלצים לעבוד שעות נוספות ללא תשלום כדי לתת מענה לילדים שזקוקים לכך, אבל המצב הזה לא יכול להימשך.

"אין מספיק מומחים, כי אין מספיק פסיכולוגים שמוכנים להגיע ולעבוד בשירות הציבורי בגלל המשכורות הזעומות שמקבלים פה. משרדי החינוך והאוצר חייבים להתעשת ולהזרים תקציבים לשירותי הפסיכולוגיה החינוכית הציבורית".

"אין מספיק מומחים, כי אין מספיק פסיכולוגים שמוכנים להגיע ולעבוד בשירות הציבורי בגלל המשכורות הזעומות שמקבלים פה. משרדי החינוך והאוצר חייבים להתעשת ולהזרים תקציבים לשירותי הפסיכולוגיה החינוכית"

בשל תנאי השכר הירודים, מרבית הפסיכולוגים החינוכיים בשירות הציבורי בישראל עובדים בחצי משרה ומרוויחים כ-4,500 שקל בחודש להיקף משרה זה.

היימן מספר על מקרים קשים שמחלקות השפ"ח אמורות לטפל בהן, אשר הוזנחו ולא טופלו בשל העיסוק בוועדות: "בתקופה הנוכחית, אחרי שהילדים חזרו למסגרות אחרי שנת קורונה, אנו מקבלים הרבה יותר פניות סביב קשיים חברתיים, דיכאון ואפילו אירועים אובדניים בעיקר של מתבגרים, מאשר בשנים הקודמות.

"אז אם אני יושב בוועדה ואני מקבל פניה על נער אובדני, במקום לתת הערכת מצב, לתת הדרכה להורים ולהחליט על טיפול המשך אני אאלץ להפנות את המשפחה לחדר מיון בבית חולים. שם סביר להניח שהנער יקבל הערכה שהוא לא אובדני והמשפחה תישלח הביתה ללא שום עזרה כלים כיצד להתמודד עם המצב".

דורון היימן (צילום: גימינט הפקות)

גם ללא הוועדות, מערך המומחים בתחום סבל ממחסור חמור והמענה שמוענק לילדי ישראל מצומצם ביותר. על פי ההערכות פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית, התקן הקיים כיום חסר, וכדי לתת מענה לצורכי האוכלוסייה, יש להכפיל את מפתח התקינה עד פי-שניים. המשמעות היא שבשטח חסרים כיום כ-1,650 תקנים לפסיכולוגים חינוכיים בארץ.

המצב במגזר החרדי חמור אף יותר, במיוחד לאחר האסון בהר מירון. למרות שגם הממשלה וגם מנהיגי הקהילה הכירו במצב הנפשי החמור במגזר ופתחו קווי חירום לתמיכה נפשית ברחבי הארץ, לא נעשו התאמות בתחום הפסיכולוגיה החינוכית. הוועדות המשיכו כרגיל ודרשו את נוכחותם של המומחים, במקום לפנות אותם לטיפול בילדי המגזר שרבים מהם נזקקו לעזרה נפשית.

"תחשבי על מחלקת שפ"ח בכל עיר בארץ שיש צורך לתת מענה ל-100% מהתלמידים", מסביר היימן. "מבחינת מצב התקנים בכל הארץ, השירות יכול לתת מענה רק 70% ממה שנדרש. ומכיוון שחלק מהתקנים לא מאויישים, בהעדר מומחים שמוכנים לבוא לעבוד בשירות הציבורי, לרוב אפשר לתת מענה רק ל-50%.

"מבחינת מצב התקנים בכל הארץ, השירות יכול לתת מענה רק 70% ממה שנדרש. ומכיוון שחלק מהתקנים לא מאויישים, בהעדר מומחים שמוכנים לבוא לעבוד בשירות הציבורי, לרוב אפשר לתת מענה רק ל-50%"

"במגזר החרדי המצב חמור הרבה יותר. יש פחות פסיכולוגים שמתאימים לעבוד עם הקהילה שיש לה את האפיון המיוחד שלה. עכשיו שקרה האסון, אני פוגש מטופלים שעברו טראומה קשה לפחות כמו בשדה קרב, ואני מבין שחלקים שלמים באוכלוסייה לא מקבלים מענה.

"הרי אף אחד לא ביטל את הוועדות, והפסיכולוגים נאלצים להמשיך ולחמם את הכיסאות שם במקום להסתובב בין ישיבות ובתי ספר ולתת מענה לתלמידים.

צעיר חרדי מתאבל בהלוויתו של משה בן שלום, שנהרג באסון ל"ג בעומר בהר מירון, 30 באפריל 2021 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

"אני מעריך שעשרות אלפי אנשים מהקהילה הולכים לסחוב את הפוסט טראומה איתם למשך שנים ארוכים, כי אנו יודעים שאם לא ניתן מענה פסיכולוגי נכון בתוך 72 שעות מרגע האירוע מתפתחת תחלואה נפשית למשך שנים ארוכות".

כמי שחי ועובד בעוטף עזה קרוב ל-11 שנים, היימן צופה כי גל ההסלמה הנוכחי בדרום יחליש את חוסנם הנפשי של התושבים ויביא לצונאמי חדש של פניות לשירותי הפסיכולוגיה הציבורית.

"לאוכלוסייה בדרום אומנם יש חוסן נפשי והם מפגינים חזית אחידה וחזקה בכל סבב לחימה כזה, אבל אני רואה איך אנשים הולכים ונשחקים כאן במהלך השנים. אני רואה מורים וילדים תשושים.

"לאוכלוסייה בדרום אומנם יש חוסן נפשי והם מפגינים חזית אחידה וחזקה בכל סבב לחימה כזה, אבל אני רואה איך אנשים הולכים ונשחקים כאן במהלך השנים. אני רואה מורים וילדים תשושים"

"אחרי כל סבב לחימה יש גל של תחלואה נפשית וגם פיזית, כי גוף ונפש שלובים זה בזה. כעת אנחנו, הפסיכולוגים המומחים, פנויים לסייע לתושבים, אבל אם שוב נצטרך לשוב ולשבת בוועדות באותה מצבת של כוח אדם ועם אותם משאבים קיימים, הם לא יקבלו שירות.

"ילד, הורה או מורה במצוקה נפשית יצטרכו לפנות לפסיכולוג פרטי, ומי שידם אינה משגת פשוט לא יקבל שום סיוע", מסכם היימן.

תגובת משרד החינוך: "לעבודתם החינוכית של הפסיכולוגים במוסדות החינוך תרומה משמעותית וחשובה והיא קיבלה משנה תוקף במהלך משבר הקורונה. בתקופה זו הם פעלו ללא לאות כדי לתת מענים רגשיים לתלמידי ישראל, לחזק את החוסן ולטעת בהם יציבות. לאור חשיבותם, במהלך השנה האחרונה, הקצה המשרד תוספת של 100 תקנים.

"אשר לתנאי העסקתם, יצויין כי הפסיכולוגים מועסקים על ידי הרשויות המקומיות אשר קובעות את תנאי העסקתם במסגרת הסכמים קיבוציים. בתוך כך, נושא זה נדון בין השלטון המקומי לבין משרד האוצר".