"שיחת טלפון מהורים לילד בן 12 שנכח באירוע הקטלני בהר מירון בל"ג בעומר, בשבוע שעבר. הילד התעורר בלילה בצרחות אימה, 'דורכים עלי! דורכים עלי!'
"ביום למחרת האירוע, היה נדמה שהוא מחזיק מעמד יפה, אבל בלילה הגיעו הסיוטים והוא התמוטט. ההורים, חסרי אונים, לא ידעו מה לעשות והתקשרו למוקדי הסיוע שלנו".
במהלך עשרים השנים האחרונות שבהן עוסק הרב אריה מונק, מנכל עמותת "בית חם", בבריאות הנפש במגזר החרדי, הוא לא זוכר אירוע כה טראומתי.
"התקשר מתנדב בכוחות ההצלה עם ניסיון של 23 שנה שרגיל לטפל בגופות ובפצועים, ובכה בעקבות מה שחווה באירוע. אנשי ההצלה רגילים לפעול ולהציל אנשים. באסון הזה, בהעדר דרכי גישה ופינוי, הם ראו במו עיניהם אנשים נמחצים למוות ולא הייתה להם דרך לעזור".
האסון הכבד הותיר מגזר שלם בטראומה. "לא היה לנו אירוע כזה במדינה", אומר מונק. "המקרים מאוד מאוד קשים. יש 45 הרוגים וכ-150 נפצעו, אבל נפגעי חרדה ופוסט טראומה יש לנו כבר אלפים".
למחרת האסון ובאופן חסר תקדים, רבנים בכירים אישרו לעמותת "בית חם", המספקת תמיכה וסיוע לאנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים במגזר החרדי, כמו לגורמים נוספים במגזר החרדי, להפעיל את הקווים החמים שלהם גם בשישי בלילה ובשבת ולסובלים ממצוקה נפשית לפנות לקווים אלה.
כ-1,700 פניות טלפוניות הגיעו לקווי הסיוע הראשוני של "בית חם" במהלך סוף השבוע – עלייה של מאות אחוזים לעומת ימי השגרה. ולא רק מאנשים שנכחו באירוע.
כ-1,700 פניות טלפוניות הגיעו לקווי הסיוע הראשוני של "בית חם" במהלך סוף השבוע – עלייה של מאות אחוזים לעומת ימי השגרה. ולא רק מאנשים שנכחו באירוע
"בחורי ישיבות, למשל, שלא הגיעו לאירוע, קיבלו במהלך הלילה טלפונים מהורי חבריהם שמחפשים אותם בבכי ובהיסטריה. הרי היו שם עשרות אלפי בחורי ישיבות. לבסוף היו ישיבות שפתחו קבוצות חמ"ל כיתתי והבחורים התבקשו רק להתקשר להודיע שהם בחיים ולנתק. על כל הבחורים האלה נפלה מטלה רגשית שהם לא היו מורגלים לעמוד בה".
לא רק קווים חמים. בניגוד לאוכלוסייה הכללית בישראל, המקבלת מידע על תמיכה וסיוע נפשי דרך אמצעי התקשורת, בקהילה החסידית, שהיא הנפגעת העיקרית באירוע בהר מירון, הסיוע והתמיכה מגיעים לאנשים בצורה הרבה יותר אקטיבית – דרך ארגונים, מתנדבים ומנהיגים, בזכות הלכידות והסולידריות החברתית. נראה כי כלל הסיוע הנפשי לקהילה בעת האסון הזה היה מאורגן היטב.
"מכיוון שאנו מלכ"ר ולא גוף ממשלתי, אנו יכולים להגיב בצורה מהירה יותר למשברים", אומר פרופ' ישראל שטראוס, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי מעייני ישועה. "כבר ביום שישי נפגשתי עם מנהיגי הקהילה כדי להבין מה הצרכים שלה ולתת מענה.
"הפסיכולוגים שלנו כתבו פשקווילים עם הנחיות כיצד לפעול במקרה של מצוקה נפשית ומספרי טלפון לפנייה לעזרה. דרך עסקנים ורבנים הוצאנו דפי עזרה למטפלים ואנשי חינוך כדי לעזור להם לסייע לאנשים בקהילה. פתחנו את המרפאות וקבוצות תמיכה על מנת לסייע לאנשים שזקוקים לתמיכה באופן מיידי".
"הפסיכולוגים שלנו כתבו פשקווילים עם הנחיות כיצד לפעול במקרה של מצוקה נפשית ומספרי טלפון לפנייה לעזרה. דרך עסקנים ורבנים הוצאנו דפי עזרה למטפלים ואנשי חינוך כדי לעזור להם לסייע לאנשים בקהילה"
"זה ציבור מאוד מאורגן וזה הכוח שלו. במהירות עצומה יכולנו להגיע לכל מי שנזקק לסיוע בכל תחום, מכיוון שמדובר בקהילה מאוד ריכוזית", מסביר הרב מונק. "אנחנו לא מחכים שהמדינה תיתן שירות, תאשר פעולה או תעביר תקציב. כל פעולה שאנו צריכים לעשות במצב כזה, נעשית באופן מיידי. גייסנו כ-600 מומחים, ביניהם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שסייעו לנפגעי חרדה.
"בימים אלה אנחנו מדביקים מודעות בבתי הכנסת ובמקוואות ומזמינים אנשים להיעזר בסיוע נפשי. מדפיסים חוברות לכל הקהילות שלא דוברות עברית ביידיש, בצרפתית ובספרדית. יש הרי במגזר קהילות סגורות שלא קוראות עיתונות בעברית ולא מגיעה אליהן שום מדיה, וצריך לדבר איתן בשפתן כי גם להן יש הרבה נפגעים מהאסון".
מחסור חמור בפסיכולוגים חינוכיים
בדיון אתמול (רביעי) במליאת הכנסת, העלתה ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית את נושא התמיכה של שירותי הפסיכולוגיה החינוכית בילדי קהילה החרדית.
"אתמול הייתי בניחום אבלים אצל משפחת גפנר, משפחה חרדית בירושלים", סיפרה. "יש להם שני ילדים קטינים ויצאתי מזועזעת. סיפרה לי האמא שהיא לא קיבלה שום תמיכה ושום עזרה איך להודיע לילדים הקטנים על מות אביהם. שום עזרה ושום עצה מה לומר. במקרה היה לה חבר שהוא עובד סוציאלי והיא פנתה אליו ביוזמתה לקבל תדריך מה לעשות".
"האמא לא קיבלה שום תמיכה ושום עזרה איך להודיע לילדים הקטנים על מות אביהם. שום עזרה ושום עצה מה לומר. במקרה היה לה חבר שהוא עובד סוציאלי והיא פנתה אליו ביוזמתה לקבל תדריך מה לעשות"
וולדיגר הפנתה שאילתא לסגן שר החינוך מאיר פרוש מיהדות התורה: "איזה מענים הילדים האלה אמורים לקבל דרך השירות הפסיכולוגי החינוכי בבית הספר על אירוע טראגי שהם מצויים בו, וכנראה גם הרבה ילדים אחרים. איך המשרד מתכוון לטפל בכל היתומים שלא אשמים בדבר והתגלגלו לאירוע מצער שכל כך?"
פרוש נראה חסר תשובות. "כמו שאת ביקרת, גם אני ביקרתי", השיב מעל דוכן הכנסת. "השבר הוא גדול והוא בכל בית בקהילה אצלנו. אני שמעתי בהרבה מקומות שאני ניחמתי דווקא דברי שבח על הפעילות של הרשויות המקומיות, מי שבאופן ישיר צריך לעשות את זה. הרי לא משרד החינוך מפעיל את בתי הספר.
"בהרבה מקומות נתקלתי בתודה עמוקה של האבלים על כך שהרשות המקומית ידעה לבוא ולתת את השירות. במקרה ספציפי אני לא יודע לתת תשובה, אבל לכאורה מי שהיה אמור לעשות את זה, זה הרשות המקומית בירושלים".
פרוש הרחיב ואמר כי "השאלה יכולה להיות גם האם משרד החינוך מקצה מספיק פסיכולוגים למגזר החרדי. אני מעדיף לא לענות כרגע. אם את שואלת כמה פסיכולוגים עומדים לרשות המגזר, אין לי תשובה. אבל אני שומע שלא מספיק".
המחסור החמור בשירותי הפסיכולוגיה החינוכית הציבורית לכלל האוכלוסיות בישראל נחשף בזמן ישראל לפני כחצי שנה. המדובר במחלקת שפ"ח ברשויות המקומיות אשר מעסיקה פסיכולוגים חינוכיים תחת האחריות של משרד החינוך ואחת המטרות המרכזיות של השירות היא לסייע במצוקות הרגשיות של ילדי בית הספר והגנים.
אולם לאור המחסור החמור בכוח אדם, תקנים ותקציבים, המענה שניתן בפועל הוא כטיפה בים. על פי מומחי פורום הארגונים למען פסיכולוגיה ציבורית, התקן הקיים כיום חסר, וכדי לתת מענה לצורכי האוכלוסייה, יש להכפיל את מפתח התקינה פי-אחד וחצי עד פי-שניים. המשמעות היא שבשטח חסרים כיום כ-1,650 תקנים לפסיכולוגים חינוכיים בארץ. החברה החרדית לא חריגה בהקשר הזה.
ועדיין, המודעות של הציבור החרדי לנושא בריאות הנפש התפתחה רק בשנים האחרונות, ככל שמנהיגי המגזר הכירו בסיוע והטיפול הנפשי כצורך לגיטימי.
"הציבור החרדי הוא עדר, או שלא קורה בו כלום וכשקורה זה שיטפון", אומר הרב מונק. "אם הרבנים יחליטו על מהלך מסוים, כל הציבור ילך לעשות את זה כי הרבנים אמרו, ומאוד מרגישים את זה בתחום הטיפול הנפשי".
במהלך השנה מקבלים הקווים החמים של "בית חם" כ-60 אלף פניות. כ-7,500 מטופלים, ילדים ומבוגרים, מגיעים למרפאות בריאות הנפש של העמותה ו-1,400 נוספים מקבלים ליווי בשיקום תעסוקתי. במרפאה לבריאות הנפש של מעייני הישועה מדווחים על 17,000 מטופלים בכל שנה.
אך יחד עם המודעות הגוברת, עולה מעדויות כי בחיי היומיום השיח אודות קבלת הטיפול הנפשי עדיין נגוע בבושה והסתרה, בעקבות הסטיגמה בנושא בריאות הנפש שרווחת בקהילה.
"כל בעיה שמתעוררת אצל אדם בציבור החרדי, בין אם היא בריאותית, חברתית או נפשית, מקבלת אקו נוסף בגלל עניין השידוכים", מסבירה עיתונאית חרדית, שביקשה להתראיין בעילום שם.
"כל בעיה שמתעוררת אצל אדם בציבור החרדי, בין אם היא בריאותית, חברתית או נפשית, מקבלת אקו נוסף בגלל עניין השידוכים"
"בימי השגרה, אם מישהו הולך לטיפול נפשי, הסטיגמה נדבקת לא רק אליו אלא גם לכל בני המשפחה שלו, וזו אחריות כבדה. תשאלי עכשיו בקבוצה של נשים וגברים חרדים, האם תחתנו את הילד/ה שלכם עם בחור/ה שיש לו/ה היסטוריה נפשית? התשובה תהיה מאה אחוז לא. תשאלי, האם תסכימו לחתן עם מישהו שבמשפחה שלו הייתה היסטוריה נפשית? התשובה תהיה לא במרבית המקרים.
"יש גם חוסר הבנה מוחלט בציבור בהבדל שבין פסיכולוג לפסיכיאטר. הרבה פעמים אנשים חושבים שכל מי שמקבל טיפול פסיכולוגי סובל ממחלת נפש. גם הביטוי 'חולה נפש' מאוד פופולרי בציבור וככה מכנים כל אדם שיש לו בעיה. לכן אנשים חושבים פעמיים אם לטפל בעצמם כדי שהדבר לא ייוודע בציבור.
"אבל הרבנים הבינו שללא טיפולים נפשיים ניתן להביא אדם למצבי קיצון, ולכן הם אישרו ואף מעודדים טיפולים נפשיים".
מוצאים את התשובות בדת
האמונה והלכידות החברתית של המגזר מגדירים גם את האופן שבו הקהילה מתמודדת עם מצב של טראומה.
"מצד אחד הכאב מתעצם, כי תחושת העצמי של החרדי כרוכה בתחושת המשפחתיות והקהילתיות. מכיוון שמדובר בקהילה מקושרת שכולם מכירים את כולם ויש תחושה שאם מישהו מהקהילה נפגע, גם משהו בתוכי נפגע", מסביר פסיכולוג שעובד במגזר החרדי, ששמו שמור במערכת. "הטראומה יותר מורכבת במובן הזה".
יחד עם זאת, אותה קהילתיות מהווה גם גורם מחזק.
"הקהילה החרדית מאופיינת בחוסן רב ולכן אני רואה שאנשים מתמודדים עם טראומה בצורה טובה יחסית", אומר פרופ' שטראוס. "החוסן נובע גם מהלכידות החברתית וגם מהאמונה.
"הקהילה החרדית מאופיינת בחוסן רב ולכן אני רואה שאנשים מתמודדים עם טראומה בצורה טובה יחסית. החוסן נובע גם מהלכידות החברתית וגם מהאמונה"
"כמובן שאנשים שואלים שאלות לגבי האסון, אבל הם מוצאים את התשובות שלהם בדת. אני שומע אנשים אומרים 'קיבלתי מתנה לחיות במחיצת האדם שנפטר כך וכך זמן', 'מדובר בעצם באתגר שהקדוש ברוך הוא שלח לי והוא מנסה לבחון אותי', 'העולם הזה הוא רק שלב מעבר והדבר האמיתי הוא העולם הבא'".
![ד"ר שירי דניאלס](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/%D7%93%D7%A8-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%A1-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%98-%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D-280x360.jpeg "ד"ר שירי דניאלס")
אבל לדבריה של ד"ר שירי דניאלס, מנהלת מקצועית ארצית של ער"ן – המספק עזרה ראשונה נפשית בטלפון ובאינטרנט – מאפייני הטראומה זהים בכל המגזרים כמו בכל העמים בעולם.
בפניות לקווים החמים של ער"ן הן לציבור הכללי והן לציבור החרדי חלה עליה דרמתית של יותר מ-200% בסוף השבוע שאחרי האסון בהר מירון והגיעו קרוב ל-2,000 פניות.
"טראומה היא טראומה היא טראומה", אומרת דניאלס. "זה לא משנה באיזו משלחת סיוע השתתפתי בעולם, אם זה בפיליפינים אחרי טייפון או בפיטסבורג אחרי הירי בבית הכנסת, או מה שאני רואה אחרי האסון בהר מירון בפניות אלינו – בכל מקום אנשים מתמודדים עם האיום על הרווחה הנפשית שלהם, על החיים שלהם, בדרכים דומות.
"זה נכון שעבור הקהילה החרדית, הערוץ של האמונה בהתמודדות עם לחץ ומשבר הוא יותר מלוטש וזמין להם, אבל בסופו של דבר הסימפטומים זהים.
"רגשית אנחנו רואים עצב, בכי, בושה על כך שאדם נזקק לסיוע, אשמה על כך שנשאר בחיים ולא הצליח לעזור לאחרים וחוסר אונים. קוגניטיבית אנחנו רואים בלבול, קשיי ריכוז ומחשבות קטסטרופליות. פיזית אנו עדים לכאבים, בעיות בשינה ובאכילה. והתסמינים ההתנהגותיים הם התפרצויות זעם ועוינות כלפי הסביבה".
"רגשית אנחנו רואים עצב, בכי, בושה על כך שאדם נזקק לסיוע, אשמה על כך שנשאר בחיים ולא הצליח לעזור לאחרים וחוסר אונים. קוגניטיבית אנחנו רואים בלבול, קשיי ריכוז ומחשבות קטסטרופליות"
בעוד נושא בריאות הנפש מקבל במגזר החרדי תמיכה רחבה בידי המגזר השלישי (העמותות, המלכ"רים ומתנדבים בקהילה), מערך הפסיכולוגיה הציבורית, הלוקה במחסור חמור בתקנים, תקציבים וכוח אדם בכל רחבי הארץ, לוקה בחסר גם במגזר.
המחסור בפסיכולוגים ופסיכיאטרים חמור אף יותר בחברה החרדית בגלל ההתאמה והרגישות התרבותית הנדרשת. טיפול פסיכולוגי לחרדים צריך להיות מותאם ומועבר על ידי אדם דתי – חרדי או כזה שמבין היטב את השפה התרבותית ומגבלות הדת.
"חסרים מומחים שיכולים לטפל באוכלוסייה החרדית ויש תת-תקינה נוראית ביחס לצרכים שיש בשטח", מספר פסיכולוג בשירות הפסיכולוגיה הציבורית במגזר החרדי. "אני לא חרדי, אבל אני דתי ואני מבין היטב את המגבלות. מעטים הם הפסיכולוגים החילוניים שהצליחו להיכנס לתת שירות ולקבל אמון מהציבור החרדי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו