במצב הנוכחי, בנימין נתניהו מותיר אדמה חרוכה, שאינה מאפשרת הקמתה של ממשלה ללא מכנה משותף מדיני-בטחוני בין מרכיביה. אולי זה היה אפשרי ב"ימים כתיקונם" (היש כאלה במדינתנו?), אולם בוודאי לא בימים אלה שלאחר התפרצות המהומות בהר-הבית.

במצב הנוכחי, נתניהו מותיר אדמה חרוכה, שאינה מאפשרת הקמת ממשלה ללא מכנה משותף מדיני-בטחוני בין מרכיביה. אולי זה היה אפשרי ב"ימים כתיקונם" (היש כאלה במדינתנו?), אך לא לאחר פרוץ המהומות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

והרי זוהי הממשלה היחידה שאנשי תנועת "רק לא ביבי!" יכולים להרכיב, כי המכנה המשותף שלהם הוא סיסמה זאת, כאשר בתחום המדיני-בטחוני תהום פעורה בין סיעותיהם.

הבעיה ביצירת התנועה שסיסמתה "רק לא ביבי!" היתה שהיא הסתכמה במהותה כאופוזיציה של "לא" לאדם אחד בלבד, אך נעדר ממנה דבק מלכד ליצירת קואליציה בשם ה"מה כן" – מה היעדים ומסגרת התוכנית שינסו לממש לאחר סילוקו של מר נתניהו מראשות הממשלה.

הבעיה הזאת נותרה בעינה לאחר הבחירות האחרונות, ולמעשה החריפה מעצם זה שנוצר סיכוי כלשהו להקים ממשלה מקרב הסיעות הדוגלות ב"רק לא ביבי". מהר מאוד נחשפה האמת המרה – מדובר בשעטנז של דעות, מטרות ותפיסות-עולם, שרבות מהן לעולם לא ייפגשו וגם הליך גישור ביניהן הוא חסר תוחלת.

כל זה היה נכון עוד לפני סופה"ש של ארועי הר-הבית. לכן החליטו ראשי הסיעות הללו, כי נושאים שנויים במחלוקת ביניהן לא ייכללו בהסכם הקואליציוני שיערכו. בהקשר זה, פירושו ששני התחומים המרכזיים שממשלה צריכה לנהל – תחום החוץ והביטחון והתחום הכלכלי-חברתי – יישארו במסתרים, אין מכוון ואין פוצה פה.

האם בהסכם קואליציוני אין מקום לתפיסת-עולם כלכלית-חברתית כוללת ומקיפה? האם שר האוצר יחליט על דעת עצמו? על-פי מה יוקצו תקציבים למשרדים ולנושאים שונים? האם לשרים במשרדים אלה תפיסת-עולם וסדרי-עדיפות דומים לאלה של שר האוצר? הרי כולנו מבינים, שהנושא הכלכלי זקוק ליד מכוונת, הנענית לתפיסת-עולם מוצקה. התעלמות מקווי-יסוד ברורים מזמינה קשיים, לחצים וחיכוכים מתמידים.

חמור מאי-המענה הכלכלי המשותף, הוא הרעיון ש"העולם יעמוד מלכת", כי בישראל אין הסכמה על דרכה המדינית-בטחונית. התעלמות זאת עוררה תמיהה בשבוע שעבר, לגבי רצינותם של הנושאים והנותנים; השבוע היא מוכיחה את חוסר האחריות שבגישה המסרבת לשרטט קווי-מדיניות ברורים בתחומי חוץ וביטחון.

חמור מאי-המענה הכלכלי המשותף, הוא הרעיון ש"העולם יעמוד מלכת", כי בישראל אין הסכמה על דרכה המדינית-בטחונית. השבוע מוכח חוסר האחריות בגישה המסרבת לשרטט קווי-מדיניות ברורים בתחומי חוץ וביטחון

כצפוי מראש, להרכב של שואפי הקמתה של קואליציית "רק לא ביבי" אין חזון משותף, ואין עתיד של ממש לממשלה שברצונם להקים. גם לא שמענו מאיש מראשי הסיעות הללו ניתוח מדיני-בטחוני משמעותי בחודשיים שחלפו מאז הבחירות לכנסת.

העולם נראה כעומד בפני עידן חדש, בהשראת ארה"ב אחרת. כדאי לזכור ולהזכיר, כי במסדרונות הממשל בוושינגטון רוחשים קולותיהם של בעלי תפקידים ויועצים המייצגים שוויון מגדרי גובר, מגוון רחב של צבעי הקשת האתנית-דתית האמריקנית, ומספר גואה של בני הדור הצעיר. רבים מאנשים אלה עברו טבילת-אש במחנות הפעילים והמתנדבים של הסנטורים ברני סנדרס ואליזבת' וורן. יש להניח שהשפעתם לא תסתיים בתחומי מדיניות הפנים והכלכלה האמריקנית, אלא תיתן אותותיה גם במדיניות החוץ.

פירוש הדבר, שארה"ב תפגין דרישות להגנה על זכויות המיעוטים במדינות אחרות ותחת שלטון זר. אם זה יהיה הקו של ביידן מול סין, מה נגיד כשהוא יינקט כלפינו? וקשה להצביע על מדינות אחרות שתתמוכנה בנו על רקע האש שהוצתה בהר-הבית.

היום, על רקע הארועים בתוככי העיר הקדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות, ישראל יכולה לצפות למצב של "העולם (כמעט) כולו נגדנו", לפחות בטווח הקצר. תנועת "רק לא ביבי" צריכה למחוק סיסמתה ולהיכנס להמתנה דרוכה. כפי שלמדנו מן הדיון בארועי הר מרון, יש אשמה ויש אחריות. גם אם רה"מ גרם לתבערה הנוכחית בשגגה, הוא אחראי למתרחש ולתוצאותיו. אחריות אינה מחייבת פיטורים או התפטרות, אלא דורשת מן האחראים להפיק לקחים, לערוך חשבון-נפש, ולמצוא פתרון הולם להוצאת מדינת ישראל מן המיצר.

לפיכך, אנשי "רק לא ביבי", זו לא העת לתפירת קואליציית שעטנז שעתיד להיקרע עוד בטרם נלבש. תנו לביבי "ליהנות" מפירותיה של האדמה החרוכה שאש התבערה תותיר בארצנו.

תנו לו להתייצב אל מול העולם ולענות על שאלות קשות ומטרידות. תנו לו להפגין מדיניות שהעולם יקבל כסבירה והולמת את הנסיבות. סביר יותר, שהוא ורוב סיעות הממשלה הנוכחית לא יפיקו תובנות, תוצאות ותוכניות-פעולה שתהיינה מקובלות על אומות העולם ומוסדותיו.

אנשי "רק לא ביבי", זו לא העת לתפירת קואליציית שעטנז שעתיד להיקרע עוד בטרם נלבש. תנו לביבי "ליהנות" מפירותיה של האדמה החרוכה שאש התבערה תותיר בארצנו

אל תיפול רוחכם. אל תמעדו אל תוך מדמנת ההשמצות הדמגוגיות. חכו בסבלנות, היערכו בגושים גדולים יותר לקראת הבחירות הבאות, כאשר לכל גוש אמירה ברורה של "מה כן" – תוכנית כלכלית-חברתית וקווי מדיניות חוץ וביטחון מוצקים משלו, ויש לקוות – מותאמים ל"רוח התקופה". צאו למערכת בחירות, שנושאים ותוכניות אלה במרכזה, וכאשר העולם כולו צופה ועוקב.

כשהתוצאות ייוודעו, ראו בין אילו סיעות יהיה ניתן ליצור מכנה משותף או לפחות גשר יציב, והוציאונו לדרך סלולה המובילה לכיוון מוגדר וברור. גם אלה שייוותרו באופוזיציה יידעו במה מדובר, ויוכלו לתמוך או להתנגד באופן ענייני.

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים