ביום שאחרי, ישראל תידרש להתמודד עם שאלות נוקבות

הערכת החסר בנכונותו של חמאס להיכנס לסבב לחימה עוצמתי ● יכולת התכנון המוקדם וניהול האש של הארגון ● קצר בתקשורת בין הדרג המדיני לצה"ל ● אלו נושאים שישראל תהיה חייבת לתחקר לעומק בשוך הקרבות ● אבל במערכה הזו יש לישראל גם הישגים מרשימים, בראשם עומק החדירה המודיעינית של תנועת הבכירים בארגוני הטרור ● עכשיו המבחן הוא בתכנון מהלך הסיום ● פרשנות

  • סוללת כיפת ברזל בפעול ליד אשקלון, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
    AP Photo/Ariel Schalit
  • עשן מיתמר מרצועת עזה בעקבות תקיפת חיל האוויר, 12במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • בניין בעיר עזה שנפגע בתקיפת צה"ל, 12 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Adel Hana)
    AP Photo/Adel Hana
  • ירי רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל, 10 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • אזעקת צבע אדום באשקלון, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
    AP Photo/Ariel Schalit

על עובדה אחת אין עוררין: חמאס הגיע לעימות הנוכחי מוכן צבאית הרבה יותר מאי פעם – גם אם בשורה התחתונה יתברר שהוא עשה מול ישראל מקח-טעות. אמנם מנגנון הסיום של סבב הלחימה הזה עדיין לוט בערפל, אבל כבר עכשיו ברור שישראל תידרש לענות לעצמה על כמה שאלות נוקבות.

1. הערכה

הראשונה תהיה שאלת הערכת החסר בנכונותו של חמאס להיכנס לסבב לחימה עוצמתי. עד כמה ישראל לא קראה נכון את המפה, תעיד התגובה הרפה שלה ביום שני בבוקר לאחר רקטה שנורתה לעבר הנגב המערבי. צה"ל הסתפק בירי טנקים לעבר עמדות חמאס.

אם היה ידוע וברור חד-משמעית שפני חמאס לעימות באותו יום, אין ספק שהתגובה הייתה – והייתה צריכה להיות – מכת מנע נרחבת. אולם, רק לקראת שעות הצהריים הבינו בישראל כי חמאס החליף דיסקט. ב-14:00 התקבלה ההחלטה להרחיק מיידית את החקלאים מהחלקות הסמוכות לגדר, לסגור את צירי עוטף עזה ולבטל את תנועת הרכבות.

סוללת כיפת ברזל בפעול ליד אשקלון, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
סוללת כיפת ברזל בפעול ליד אשקלון, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

ישראל גם לא הגיבה אחרי האולטימטום שהציב חמאס לשעה 18:00, ובכך איפשרה לו להשיג את תמונת הניצחון שלו. הוא יזם, הוא תיזמן, הוא קבע והוא ביים – ישראלים נפוצים לכל עבר לתפוס מחסה בשעת צעדת הדגלים ביום ירושלים.

2. כשירות

שאלה נוקבת נוספת היא יכולת האש. מספר הרקטות שבידי הארגונים ברצועה היה ידוע לצה"ל – כ-15,000 בידי חמאס ו-7,500 אצל הג'יהאד האסלאמי. גם אופן ההפעלה היה ידוע: בתוך דקה ירי מטח של עשרות רקטות על כל עיר, כדי לאתגר את כיפת ברזל.

בשורה התחתונה, המהלך הזה הצליח: בכל מטח השבוע הצליחו כמה רקטות לפגוע במרכזי הערים. חמאס הוכיח יכולת של תכנון מוקדם וניהול אש מרשימים, מה שיכול לרמוז לנו איך יראה עימות צפוני עם חזבאללה, אבל בעוצמות אחרות לחלוטין. רק משמעת של האוכלוסייה בישראל מנעה מספר נפגעים גדול יותר.

אזעקת צבע אדום באשקלון, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
אזעקת צבע אדום באשקלון, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

רצועת עזה היא אי שצינור האספקה העיקרי שלו הוא ישראל. את החומרים הדו-שימושיים – כמו דשן חקלאי שהופך לחומר נפץ, מחרטות ומוצרי מתכת שהופכים למשגרים וטילים – חייבים להכניס לפיקוח הדוק יותר. זה לא פשוט, אבל אפשרי.

חמאס, מתחת לאפה של ישראל, הצליח לבנות תעשייה צבאית יעילה מאד. את זה ישראל צריכה וחייבת לעצור.

3. תגובה

סימן שאלה נוסף עוררה הביקורת של הדרג המדיני על ליל התקיפות הרפה של חיל האוויר בתחילת העימות. צה"ל טוען שהוא יישם את התכנית שאושרה לו, אך כנראה שאי ההבנה היא בקצב. הדרג המדיני רצה התנפלות, הצבא הבין דירוג.

וכך, אפקט "בעל הבית השתגע" לא הושג כבר בשעות הראשונות של הלחימה. רק ביום שלישי בערב הותקפו בורות השיגור בצפון הרצועה. עם קריאה נכונה של חמאס, הם היו צריכים להיות מושמדים כבר במתקפת מנע ביום שני, מיד עם האולטימטום שהציב הארגון.

עשן מיתמר מרצועת עזה בעקבות תקיפת חיל האוויר, 12במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
עשן מיתמר מרצועת עזה בעקבות תקיפת חיל האוויר, 12במאי 2021 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)

מתכננים את הסיום

אבל לצד התחקיר המעמיק יש גם הישגים. עומק החדירה המודיעינית ברמה הטקטית של תנועת בכירים איפשר לישראל לבצע סיכולים ממוקדים בתנאים מורכבים מאד כשראשי חמאס נמצאים בבונקרים. הבכירים שחוסלו יצאו לזמן קצר מאד מהמסתור שלהם, ואת זה ישראל זיהתה מייד ותרגמה לפעולת מבצעית מדויקת.

ממד נוסף שעבד הפעם לטובת ישראל הוא היעדר הלחץ הבינלאומי. ארצות הברית, למרות המתח בין הממשל לממשלה, עצר אתמול (רביעי) מהלך גינוי לישראל במועצת הביטחון של האו"ם והביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית. כך גם מצרים והמפרציות.

הגינוי הרפה שלהן הוא בבחינת מס שפתיים שמשמעותו הבנה והכרה של הצורך הישראלי לגבות מחיר מחמאס, בכדי לחדש את ההרתעה. בהרבה מובנים, זה אינטרס משותף לידידות הערביות ולישראל. לחימה בעזה מקרינה מיידית על הרחוב בעולם הערבי, וזה הדבר האחרון שמשטרים מתונים צריכים.

אש הממשלה בנימין נתניהו מקבל עדכונים מבצעיים מהרמטכ״ל וממפקד חיל האוויר בתא השליטה והתקיפה של חיל האוויר, 12 במאי 2021 (צילום: חיים צח/לע"מ‎)
אש הממשלה בנימין נתניהו מקבל עדכונים מבצעיים מהרמטכ״ל וממפקד חיל האוויר בתא השליטה והתקיפה של חיל האוויר, 12 במאי 2021 (צילום: חיים צח/לע"מ‎)

סביר להניח ששני הצדדים ימשיכו לסרב למאמצי תיווך, אבל לא מן הנמנע שמאחורי הקלעים יש כבר תכנון ישראלי של מהלך סיום, גם אם הוא לא יתרחש בקרוב.

בל נטעה, כל מבצע של צה"ל מתחיל בתכנון מהלך הסיום, וממנו נגזר אחורה סדר ואופי הפעולות. זה לקח חשוב ממלחמת לבנון השנייה ומבצע צוק איתן – בשניהם ישראל נגררה ללחימה וסיימה אותה בתוצאה מגומגמת.

עוד 576 מילים
סגירה