שופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית רות ביידר גינזבורג בחרה בעצמה את שמו של ספרה האחרון, Justice, Justice Thou Shalt Pursue – צדק צדק תרדוף – הלקוח מספר דברים ט"ז ומזקק את תמצית עבודתה של גינזבורג, את פרויקט חייה: צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה.
"הייעוד הזה הניע את השופטת גינזבורג בכל דבר שעשתה", כותבת המחברת השותפה, פרופ' אמנדה ל. טיילר, באחרית הדבר של הספר שיצא לפני חודשיים. אחרי מותה של גינזבורג, ב-18 בספטמבר 2020, עבר הלפיד לטיילר על מנת שתשלים את החתיכה האחרונה במורשת של אשת המשפט הליברלית, הפמיניסטית, המוערכת ופורצת הדרך – ותחלוק אותה עם העולם.
טיילר, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קליפורניה, בבית הספר למשפטים ברקלי, סייעה לגינזבורג לערוך את הספר על בסיס שיחה פומבית ביניהן שנערכה באוקטובר 2019, באירוע שהתקיים בברקלי לזכר הרמה היל קיי. קיי היא האישה הראשונה שכיהנה כדיקנית בית הספר למשפטים ברקלי, ומי שכתבה עם גינזבורג את ספר המקרה הראשון בנושא אפליה מגדרית בחקיקה האמריקאית, כבר בשנת 1974.
"מאוד נהנינו לחבר את הספר ביחד. בסופו של דבר הכול היה החלטה של גינזבורג", אומרת טיילר, שהייתה העוזרת המשפטית של גינזבורג בבית המשפט העליון בשנים 1999-2000. תמלול השיחה ביניהן מופיע בתחילת הספר בו גינזבורג מדברת על נתיב חייה, מילדותה ועד בית המשפט העליון.
היא מדברת על משפחתה ועל הנישואים יוצאי הדופן שלה עם מרטין (מרטי) גינזבורג, שהיה התומך הנלהב ביותר שלה. היא מדברת גם על איזון בין קריירה לבין גידול ילדים, ועל התחלת קריירה בתקופה שבה נשים לא התקבלו בברכה בעולם המשפטים. היא כנה בנוגע לאפליה איתה התמודדה כאישה וכיהודייה.
!["צדק צדק תרדוף", ספרם של רות ביידר גינזבורג ואמנדה ל. טיילר](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/Ginsburg_Tyler-Justice-Justice-Jacket-Image.jpg ""צדק צדק תרדוף", ספרם של רות ביידר גינזבורג ואמנדה ל. טיילר")
שאר הספר כולל שלושה טיעונים בעל פה של גינזבורג כתומכת בשוויון מגדרי. ביניהם חוות הדעת המשפטית שהיא ובעלה עורך הדין הגישו ביחד במקרה של מוריץ נגד נציבות המיסים ב-1970, המקרה פורץ הדרך שמופיע בסרט "המין החזק" מ-2018, שעוסק בתחילת הקריירה המשפטית של גינזבורג.
גינזבורג משתפת גם את חוות הדעות היותר קרובות לליבה עליה מבין אלה שנשאה ב-27 שנותיה על כס בית המשפט העליון. מעניין ששלוש מתוך אלה היו דעות מיעוט. הן עוסקות במקרים של אפליה מגדרית, ספירת קולות בוחרים ומניעת אמצעי מניעה בכיסוי רפואי לעובדים בתאגידים פרטיים.
גינזבורג משתפת גם את חוות הדעות היותר קרובות לליבה עליה – שלוש מתוכן דעות מיעוט, העוסקות באפליה מגדרית, ספירת קולות בוחרים, ומניעת אמצעי מניעה
החלק האחרון של הספר מכיל שלושה מהנאומים האחרונים של גינזבורג, ביניהם הדברים שנשאה עם קבלת פרס מפעל חיים מטעם פרס בראשית ב-4 ביולי, 2018 בתל אביב, שבו דיברה על השפעתן של מנהיגות יהודיות לפניה.
התמונה המלאה
ב-2016 פרסמה גינזבורג אוטוביוגרפיה בשם In My Own Words ("במילותיי שלי"). טיילר מסבירה במה הספר החדש שונה ממנו: "האוטוביוגרפיה דומה, במובנים מסוימים, לספר החדש, אבל היא הייתה הרבה יותר בעלת נפח.
"ניסינו, באופן מודע, ליצור את הספר הזה כך שגם מישהו שאיננו עורך דין בהכשרתו, שלא מעוניין לקרוא דיווח מפורט או אפילו לא בהכרח אמריקאי, יוכל לקחת אותו לידיים ולקבל את התמונה המלאה שלה בדרך מאוד נגישה.
"אני מקווה שהשגנו את המטרה הזאת. אני מקווה שאנשים שיקראו אותו יידעו מה גרם לה לפעול ויזכרו אותה בזכות ההישגים הגדולים והתרומות שלה".
מה היה תהליך המחשבה של השופטת גינזבורג בבחירה של ארבע חוות הדעת שהיא בחרה לכלול בספר – שלוש מהן התנגדויות?
"היה ברור מההתחלה שאלה ארבע חוות הדעת המשפטיות שהיא רוצה. בהתחלה הפתיע אותי שהיא בחרה שלושה מקרים שבהם הייתה בדעת מיעוט. למה שתכללי שלוש התנגדויות ורק דעה אחת, כשאת כותבת ומדברת לבית המשפט?
"אבל הבנתי שיש מחשבה מאחורי זה. היא הסבירה שלמרות שהפסידה במקרים האלה, היא עדיין מרגישה שהיא צודקת. היא חשבה שהמקרים האלה מאוד חשובים. היא רצתה שאנשים יקראו את ההתנגדויות האלה וימשיכו להילחם את המלחמות האלה.
"היא הסבירה שלמרות שהפסידה במקרים האלה, היא עדיין מרגישה שהיא צודקת. היא חשבה שהמקרים האלה מאוד חשובים. היא רצתה שאנשים יקראו את ההתנגדויות האלה וימשיכו להילחם את המלחמות האלה"
"קחי, למשל, את המקרה של שלבי נ' הולדר. היא רצתה שאנשים ימשיכו להיאבק למען חוק זכויות ההצבעה, וימשיכו להיאבק באופן כללי יותר כך שזכות ההצבעה תמשיך להיות מוגנת במדינה שלנו, ואנשים לא יסבלו מאפליה גזעית בהקשר של הזכות להצביע.
"היא התייחסה לבחירת חוות הדעת המשפטיות לא רק במונחים של איך היא רוצה שיזכרו אותה, אלא גם כסוג של הנחיה לאלה מאיתנו שנשארו אחריה להמשיך את עבודתה, שהייתה חשובה לה כל כך".
למה "צדק צדק תרדוף" נבחר כשם הספר?
"על הקיר במשרד של השופטת גינזבורג הייתה תלויה יצירת אמנות עם המשפט 'צדק צדק תרדוף' באנגלית ובעברית. זה היה העיקרון המנחה של חייה. זה משהו שמחבר אותה לזהות היהודית שלה, אבל גם במובנים רחבים יותר, זה חלק מהמסר שהיא ביקשה תמיד ללמד, שבחיים האלה את צריכה תמיד לרדוף אחרי הצדק ולהפוך אותו לדוגמה מרכזית של מי שאת. זה נראה כמו שם מתבקש לספר".
מה למדת ממנה כששימשת כעוזרת המשפטית שלה?
"היא לימדה אותי כל כך הרבה. היא הייתה אדם יוצא דופן ומודל לחיקוי. היא לימדה אותי איך להיות קפדנית ולהיזהר מאוד בבחירת המילים שלי. היא לימדה אותי לחשוב על עבודת בית המשפט באור חשוב מאוד – שיש חיים של אנשים אמיתיים, פרנסה של אנשים אמיתיים מאחורי כל מקרה. לעולם לא תוכלי להבין את הנושאים שעולים מול בית המשפט במקרים מסוימים בלי לחשוב על ההשלכות של החלטות בית המשפט על החיים האלה.
"היא לימדה אותי איך להיות קפדנית ולהיזהר מאוד בבחירת המילים שלי. היא לימדה אותי לחשוב על עבודת בית המשפט באור חשוב מאוד – שיש חיים של אנשים אמיתיים, פרנסה של אנשים אמיתיים מאחורי כל מקרה"
"היא גם לימדה אותי על חשיבותו האדירה של התפקיד של אלה שעבדו בבית המשפט, ומה המשמעות של עבודה קשה. היה לה מוסר עבודה מופלא. היא נאבקה בסרטן בשנה שעבדתי איתה, והיא המשיכה לעבוד כל כך קשה והייתה כל כך מחויבת לשירות שלה.
"זה כמובן משהו שראינו גם בעשורים אחר כך. זה השפיע עלי כל כך, איזה פריבילגיה זאת, איזה כבוד מיוחד להיות חלק מהשירות הציבורי, וכמה חשוב להתאמץ תמיד ולעשות את הטוב ביותר שאת יכולה.
"היא דחקה בעוזרים שלה לעשות את הטוב ביותר שאפשר, אבל היא מעולם לא דרשה מאיתנו משהו שלא דרשה מעצמה. היא היללה אותנו כשעשינו עבודה טובה, שזה דבר שמאוד הערכתי ומאוד מצא חן בעיני.
"היא גם לימדה אותנו איך החוק צריך להיות כלי למתן הזדמנות לכולם. זה צריך להיות כוח שפועל לטובה, כוח מכיל שמחבר בין כולם.
"הסיפור של החוקה האמריקאית, זה משהו שהיא אהבה לומר, היה סיפור שהפך להיות יותר ויותר מכיל, שהכניס תחת כנפו גם את אלה שהודרו בשלבים מוקדמים יותר מההיסטוריה האמריקאית. להמשיך את העבודה הזאת הייתה המשימה בלב מי שהיא הייתה ומה שהיא לימדה אותנו".
ומה למדת ממנה ברמה האישית?
"היא לימדה אותי איך להיות אדם טוב, איך להיות אדיבה ומתחשבת. היא לימדה אותי איך להרים קולות של אחרים, ואיך לחיות חיים מלאים ועשירים. היא לימדה אותנו את החשיבות של מציאת בן זוג שמאוד בצד שלך וחוגג אותך ומקדם אותך.
"היא אהבה לדבר על בעלה מרטי כמי שהכי עודד אותה. אפשר היה לראות את זה מהתבוננות בסיפור האהבה המדהים שלהם. היא באמת חיה את החיים המאוד מוצלחים האלה בגלל שהיה לה שותף בכל הדברים.
"היא אהבה לדבר על בעלה מרטי כמי שהכי עודד אותה. אפשר היה לראות את זה מהתבוננות בסיפור האהבה המדהים שלהם. היא באמת חיה את החיים המאוד מוצלחים האלה בגלל שהיה לה שותף בכל הדברים"
"היא גם הייתה מלאת שמחה ולימדה אותי על חשיבותם של חיים מלאים ומאושרים, בגלל שהחיים שלנו יקרים ויש לנו זמן מוגבל. חשוב לתרום במה שאת עושה, אבל שגם תהיה לך משפחה, אם זה משהו שיספק אותך או יגרום לך לאושר, ושיהיו לך גם תחומי עניין נוספים".
נוכחת בכל פינה
מתברר שגינזבורג שמרה על קשר קרוב עם כל העוזרות והעוזרים שלה. "היא חגגה איתנו כל ציון דרך. אם נולד לך ילד, קיבלת חולצה עם החותמת של בית המשפט העליון של ארצות הברית והכיתוב 'נכד-עוזר של RBG'.
![עו"ד מרטין גינזבורג, בעלה של רות ביידר גינזבורג, ב-1993 (צילום: AP Photo/Dennis Cook)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/AP9307130386-1024x640.jpg "עו"ד מרטין גינזבורג, בעלה של רות ביידר גינזבורג, ב-1993 (צילום: AP Photo/Dennis Cook)")
"זאת מחווה קטנה, אבל היא הייתה כל כך נחמדה וחגיגית ונפלאה. אני אוהבת להתבדח ולספר שכמעט עשיתי עוד ילדים רק כדי שאוכל לקבל עוד חולצות כאלה. בכל חתונה, בכל קידום, בכל ספר – תמיד היא פינתה את הזמן.
"היא יצרה קשר גם בתקופות קשות. בשלב מסוים חוויתי משהו שהיא חוותה, והיא כתבה לי מכתב מאוד חזק שבו אמרה, את לא יכולה לראות את זה עכשיו, אבל בהמשך הדרך תהיי אסירת תודה שעברת את זה, את תהיי חזקה יותר. זאת הייתה מחווה מאוד מיוחדת שעזרה לי ממש בתקופה מאוד קשה".
איך היא הרגישה כשהפכה לאייקון של תרבות הפופ?
"בהתחלה היא הייתה מבולבלת, בהמשך משועממת. ככל שזה התפתח, זה היה 'בואי נרוץ עם זה'. זה לא שהיא אהבה את תשומת הלב, אבל עם הזמן היא הבינה שהקטע הזה של Notorious RBG היה בעצם חגיגה של אנשים מסביב לעולם שהיללו את הרעיונות שהיא קידמה ואת העמדות עליהן הגנה, אז היא אימצה את הקונספט. היא הייתה מסתובבת עם תיקי בד של I Dissent.
"עם הזמן היא הבינה שהקטע הזה של Notorious RBG היה בעצם חגיגה של אנשים מסביב לעולם שהיללו את הרעיונות שהיא קידמה ואת העמדות עליהן הגנה, אז היא אימצה את הקונספט"
את ועוזרים נוספים שימשתם כנושאי הארון שלה, ועמדתם משמר לצדו כשהוצג בבית המשפט העליון במשך 48 שעות. את, באופן אישי, היית אשת המשמר האחרונה לפני שהארון שלה יצא בפעם האחרונה מבית המשפט למנוחת עולמים בגבעת הקפיטול. מה עבר לך בלב ובראש בשעות האלה?
"זה היה קשה מאוד. כל היבט של התקופה הזאת היה קשה לכולנו. היא נתנה לנו כל כך הרבה והיא שינתה את החיים של כולנו. היא שינתה את חיי, אני יכולה לומר את זה.
"היא הייתה דמות חשובה כל כך בבית המשפט העליון. היא עשתה כל כך הרבה, השיגה כל כך הרבה, נלחמה למען אידיאלים ועקרונות חשובים כל כך. בשנה האחרונה של חייה, כשעבדתי איתה, ידעתי כמה קשה היא נאבקת להמשיך לחיות, להמשיך לעבוד.
"אז להיות שם, ברגע שבו היא צריכה לצאת מבית המשפט בפעם האחרונה והסופית, לדעת שזה סוף הסיפור ושהיא לא הצליחה להחזיק מעמד – לדעת כמה קשה היא ניסתה – זה היה נורא. זה שבר את לבי.
"להיות שם, ברגע שבו היא צריכה לצאת מבית המשפט בפעם האחרונה והסופית, לדעת שזה סוף הסיפור ושהיא לא הצליחה להחזיק מעמד – לדעת כמה קשה היא ניסתה – זה היה נורא. זה שבר את לבי"
"הארון שלה המשיך להיות מוצג בגבעת הקפיטול. היא הייתה האישה הראשונה, והאדם היהודי הראשון, שזכתה לכבוד הזה. למרות שהתזמון של מותה היה נוראי וקשה, גם במותה היא עשתה היסטוריה".
אם אנחנו כבר מדברות על תזמון, שאלת אותה פעם מדוע לא פרשה במהלך ממשל אובמה?
"היה עדיף אם הבחירות ב-2016 היו מסתיימות בתוצאות אחרות, ואני יודעת שהיא התכוונה לפרוש אם הבחירות היו מסתיימות אחרת. היא תמיד אמרה שהיא מרגישה שהיא עדיין בשיא כוחה ושיש לה עוד מה לתרום, אז למה לה לפרוש? היא הייתה מסורה מאוד לתפקיד שלה.
"זה לא היה בגלל שהיא רצתה להיות שופטת בית המשפט העליון ולהיכנס לחדר ולהיות מרכז תשומת הלב. היא הייתה בכלל אישה ביישנית, שלא אהבה את אור הזרקורים.
"היא אהבה לשרת את המדינה שנתנה לה הזדמנות לצמוח כבת מהגרים, בת של מנהל חשבונות ברובע הטקסטיל בברוקלין לשופטת בית המשפט העליון. היא הייתה חייבת לתת בחזרה. היא הייתה מתוכנתת לשירות ולנתינה. זה מה שגרם לה להמשיך והקשה עליה לחשוב על עזיבה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם