העימות האלים מול חמאס חשף עד כמה הזויה היא המציאות הישראלית, בה הנושא המדיני נדחק כבר עת ארוכה מן השיח הפוליטי וממאבקי הבחירות. הנחות אסטרטגיות שתקפותן מוגבלת התגבשו למעין אקסיומות ששוב לא זקוקות להוכחה.

העימות האלים מול חמאס חשף עד כמה הזויה המציאות הישראלית, בה הנושא המדיני נדחק מן השיח הפוליטי וממאבקי הבחירות. הנחות אסטרטגיות שתקפותן מוגבלת התגבשו לאקסיומות שלא זקוקות להוכחה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הנה מבחר מן ההנחות הללו שראוי כי יזכו עתה, בשוך הקרבות, לבחינה מחודשת:

"את הסכסוך הישראלי-פלסטיני יש לנהל. לא לפתור"

סיסמה זו יוצרת מכנה משותף בין אלה מאיתנו הדבקים בשלמות הארץ לבין אלה הנכונים לפשרה היסטורית, אך סבורים שאין בשלות לכך בצד הפלסטיני. כתוצאה מכך, נוצר רוב ישראלי גדול המקדש את הסטטוס–קוו, גובר הדחף להעמיק את הפיצול בין עזה לגדה המערבית ומתחזקת הלגיטימיות של שלטון החמאס בעזה. בחברה הפלסטינית מתנהלת מערכה ארוכת שנים בין המחנה שמבקש הסדר עם ישראל לבין המחנה שמתעקש על השמדתה. מדיניות הסטטוס-קוו ואי הצבת אופק מדיני מחלישה את המחנה הפלסטיני שמוכן לפשרה ומחזק את יריביו.

"ישראל תדע לשמור על אופייה היהודי"

פגיעת צה"ל בחמאס, כבדה ככול שתהיה, לא תעלים 2 מיליון פלסטינים ברצועת עזה ו-3 מיליון בגדה המערבית. דחיית פתרון שתי המדינות והמשך תהליך התיישבות בשטח שאמור להיות שטחה של המדינה הפלסטינית מקרבים את ישראל לנקודת האל-חזור בה שוב לא תוכל להימלט ממציאות דו-לאומית ומאובדן אופייה היהודי-דמוקרטי. חוק הלאום קובע אמנם כי "מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי", אך בפועל, להחלטה פלסטינית עלול להיות משקל רב יותר מאשר לחוק הישראלי. זאת אם במקום לדרוש מדינה עצמאית לצדה של ישראל, יתבעו זכויות שוות במדינה אחת בין הים לנהר.

דחיית פתרון 2 המדינות והמשך ההתישבות בשטח שאמור להיות שטחה של המדינה הפלסטינית, מקרבים את ישראל לנקודת האל-חזור, בה שוב לא תוכל להימלט ממציאות דו-לאומית ומאובדן אופייה היהודי-דמוקרטי

"ערביי ישראל מעדיפים השתלבות על פני לאומיות"

העימותים הקשים שפרצו בין יהודים וערבים בתוך גבולותיה של ישראל חשפו עד כמה תהליך ההשתלבות שברירי. ללא מאמץ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יגבר בקרב ערביי ישראל הדחף הלאומי ועמו גם זיקתם לאחיהם בשטחים. ככול שיעמיק הציר שמחבר בין הערבים תושבי עזה, הגדה המערבית וישראל, כך תעמיק המציאות הדו-לאומית האלימה והמסוכנת שלפתחנו.

"בכול הסדר עתידי, ירושלים תישאר מאוחדת בריבונות ישראלית"

האירועים האלימים שהתרחשו בירושלים, והאופן בו חמאס עשה בהם שימוש והעצימם, חושפים את אשליית "העיר המאוחדת". פוטנציאל ההדרדרות נוכח המצאותם של גורמים קיצוניים בקרב שני הצדדים הוא רב. 330,000 ערביי ירושלים שהחרימו עד היום את הבחירות העירוניות עשויים לשנות נוהגם. ישראל נתונה אפוא כבת ערובה בידי החלטה פלסטינית שבכוחה לשחוק משמעותית את אופייה היהודי של בירת ישראל. את האשליה כי ניתן להגיע להסכם עם הפלסטינים תוך הותרת ירושלים כולה תחת ריבונות יהודית סייע לטפח הנשיא טראמפ ב"תוכנית המאה" שהציג. לא בכדי תוכנית זו קרסה ונעלמה.

"העולם הערבי עייף מן הבעיה הפלסטינית"

הסכמי אברהם הוליכו רבים לקבל את הטענה כי ניתן להגיע לשלום עם העולם הערבי מבלי להתקדם לפתרון הבעייה הפלסטינית. התגובות למשבר שנשמעות מן העולם הערבי ממחישות כי טענה זו רעועה. ללא פתרון לפלסטינים, המשך קיומם של הסכמי אברהם הוא בערבון מוגבל בלבד. דועך גם הסיכוי להצטרפותן של מדינות ערביות נוספות למעגל השלום. זאת ועוד, אם ישראל לא תציב אופק מדיני אמין לפלסטינים, היא תתקשה לגבש חזית אזורית עם מדינות ערב מול האיום האיראני.

ללא פתרון לפלסטינים, המשך קיום הסכמי אברהם מוטל בספק. דועך גם הסיכוי להוספת מדינות ערביות למעגל השלום. כמו כן, ללא אופק מדיני אמין לפלסטינים, ישראל תתקשה לגבש חזית אזורית מול איראן

"ישראל תוכל להישען תמיד על הברית עם ארה"ב ויהודייה"

ממשל ביידן הטרוד בבעיות פנים סבוכות, רואה באתגר שמציבה סין כגורם המארגן של מדיניות החוץ האמריקנית. על רקע זה, ארה"ב שואפת לחלץ עצמה מן החולות הנודדים של המזה"ת.

אבחנה זו תקפה כול עוד ההתרחשויות בציר הישראלי-פלסטיני אינן מאיימות על אינטרסים אמריקניים. אי הנחת שביטאה וושינגטון בעקבות המהלכים שנקטה ישראל בירושלים, הלחץ שהיא הפעילה כדי להביא להפסקת אש וקולות הביקורת כנגד ישראל שמושמעים בקרב המפלגה הדמוקרטית – עשויים ללמד על הבאות. הממשל לא ידחוף להגעה מהירה להסדר קבע כי אינו מאמין שהצדדים בשלים לכך, אך בהחלט צפוי שיקשיח תביעותיו מישראל להיטיב היחס לפלסטינים ולהימנע מקביעת עובדות בשטח שימנעו יישום עתידי של פתרון שתי המדינות (קרי – העמקת ההתנחלות מעבר לגושי ההתיישבות הצמודים לקווי 67 ומהלכים הנתפסים כפרובוקוציה במזרח ירושלים). התעלמות ישראלית מן הצורך לקדם הסדר עלולה אף להעמיק את תופעת ההתרחקות ממנה בקרב הציבור היהודי-ליברלי בארה"ב. תמיכתו של ציבור זה חיונית לישראל בשעת מצוקה.

בתום הלחימה מנהיגינו טוענים, כמצופה, שלימדו את האויב לקח שלא ישכח. טוב יהיה אם גם הם יתפנו להפיק לקחים. פתרון יציב וארוך טווח למצוקות האסטרטגיות של ישראל מחייב גיבוש אופק מדיני שישים קץ לכיבוש, יחזק את ידו של המחנה הפלסטיני המתון ויצעיד אותנו אל פתרון שתי המדינות.

אבי גיל הוא מנכ"ל משרד החוץ לשעבר. ספרו החדש "תקוות הלווייתן - סיפור של דיפ סטייט", ניתן להורדה באתר "עברית".