לפני עשרה ימים, כשאזעקות המתריעות על ירי רקטות נשמעו בישראל וחיל האוויר תקף בעזה, מפעל גלידה הצטרף לרשימה ארוכה של נפגעי הנזק המשני בסבב הלחימה האחרון בין ישראל לטרוריסטים הפלסטינים היושבים בעזה.
"ניסינו להציל את מה שיכולנו, אבל הכול הלך עכשיו", אומר סאמי ע'זאלי, תושב עזה בן 40 שאביו הקים את "גלידת מעתוק". הרשת כוללת חמש חנויות ברחבי הרצועה, אם כי שלוש מהן הושבתו במהלך מגפת הקורונה.
כעת, כשנראה כי המיני-מלחמה האחרונה בין ישראל לחמאס הסתיימה, העזתים נותרו לאסוף את השברים. אבל תושבי מובלעת החוף כבר למדו משלושה סבבי אלימות קודמים שלא לצפות לשיקום מהיר.
לבד מההגבלות של ישראל על הכנסת חומרי בנייה לרצועה, קיים חשש שהקהילה הבינלאומית תגלה פחות נכונות לפתוח את הארנק רק כדי לראות את הפירות של מאמצי הבנייה המחודשת הופכים שוב לעיי חורבות.
מנסור, בעל חנות מעזה, שהחנות שלו נהרסה במהלך הלחימה, לא רואה סיבה רבה לאופטימיות. לדבריו, הוא השקיע בזהירות בחנות שלו במשך שנים, בשאיפה להגשים את חלומו להיות איש עסקים עצמאי. אבל הכול התרסק כשהבניין בו שכנה החנות נהרס במהלך הלחימה.
"אני לא מבין למה זה קרה לי. אף פעם לא שנאתי אף אחד או עשיתי משהו למישהו. אני לא שייך לשום פלג או מפלגה", אומר מנסור.
צה"ל לא השיב לבקשת תגובה בשאלה אם בוצעה תקיפה ליד החנות או מפעל הגלידה או מה הייתה מטרתה.
מנסור מאמין שישראל היא האחראית להרס החנות שלו. צה"ל טוען כי מאות רקטות פלסטיניות שנפלו בשטח הרצועה במהלך הלחימה זרעו בה הרס, והן אחראיות לכמה מהאבדות בנפש וברכוש.
הלחימה בת 11 הימים מוטטה בניינים רבי קומות, ריסקה דרכים ראשיות במרכז העיר עזה והותירה אנשים, ובהם ילדים, זועקים לעזרה תחת ההריסות.
על פי משרד העבודות הציבוריות של ממשלת חמאס, 258 בניינים – כ-1,042 יחידות דיור ומסחר – נהרסו במהלך הלחימה, 769 יחידות נוספות ספגו נזק חמור שהפך אותן לבלתי שמישות, ו-14,536 אחרות ספגו נזק קל. בנוסף ניזוקו 17 בתי חולים ו-53 בתי ספר.
על פי האו"ם, יותר מ-100 אלף בני אדם נעקרו מבתיהם בזמן הלחימה. בעוד שרבים שבו מאז אל בתיהם, אחרים נותרו חסרי בית.
צה"ל טוען כי הוא אינו מכוון את התקפותיו למבנים אזרחיים וכי הוא עושה מאמצים למזער את הפגיעה באזרחים. לדבריו, הוא נאלץ לפעול בשטח אזרחי מכיוון שארגוני הטרור הפלסטיניים יורים רקטות לעבר ישראל מתוך עריה הצפופות של עזה.
שדה הקרב המורכב, שבו מתערבבות זו בזו מטרות צבאיות ואזרחיות, הותיר את העזתים מבועתים מפחד להפוך לנזק משני, ושיקולי הנדל"ן שלהם כוללים חישובים מקאבריים ביחס לסיכוי שהמיקום ייפגע מתקיפה ישראלית או מרקטה עזתית תועה.
בני משפחת ע'זאלי אומרים כי הם שילמו כסף רב כדי למקם את מפעל הגלידות שלהם במקום שהאמינו כי הוא בטוח: אזור תעשייה במרכז רצועת עזה הקרוב למוסדות האו"ם. "הרגשנו בטוחים שם. הרבה פעמים חשבתי שאם תהיה הסלמה בעזה, אני אבוא עם הילדים שלי לישון שם", אומר ע'זאלי.
בני משפחת ע'זאלי אומרים כי הם שילמו כסף רב כדי למקם את מפעל הגלידות שלהם במקום שהאמינו כי הוא בטוח: אזור תעשייה במרכז רצועת עזה הקרוב למוסדות האו"ם
למזלם של ע'זאלי ובני משפחתו, הם לא ניסו למצוא מקלט במפעל הגלידות. ביום שני לפני כשעשרה ימים, לאחר הדיווחים על ירי ישראלי, הם גילו כי המפעל שלהם נהרס. בלי המפעל, לע'זאלי אין שום דרך לספק מלאי לגלידריות שלו, והוא לא בטוח איך ישוב לעמוד על הרגליים.
"מאיפה יהיה לנו כסף? הדרך היחידה תהיה למכור את הבית שלי, ואז לא יהיה לנו איפה לגור", אומר ע'זאלי בעצב. "אין לנו אפילו טיפת תקווה".
עזה נמצאת כבר זמן רב במשבר הומניטרי, עוד הרבה לפני סבב הלחימה האחרון. שיעור האבטלה במובלעת החוף גבוה מ-50%, והגישה המוגבלת למים והפסקות החשמל הקבועות הן עובדות חיים עבור עזתים רבים.
ההרס שנגרם בסבב האחרון מצטרף גם לפצעים הפתוחים עדיין מהמלחמה שהתנהלה בין ישראל לחמאס ב-2014. מבצע "צוק איתן" נמשך אז 51 יום והותיר 96 אלף בתים ניזוקים או הרוסים – 10,000 מהם כליל – על פי נתוני האו"ם.
שבע שנים לאחר מכן, כ-3,700 עזתים – כ-11% מהעקורים – עדיין ממתינים שבתיהם ייבנו מחדש, על פי Shelter Cluster, יוזמה משותפת של האו"ם והצלב האדום.
ישראל מטילה הגבלות נוקשות על סוגי החומרים שנכנסים לרצועת עזה, בטענה כי חמאס צפוי להשתמש בהם למטרות צבאיות. אמצעי הפיקוח הללו מופעלים מאז 2006, כמה חודשים לפני שחמאס תפס את השלטון על עזה מידי פת"ח היריב, ששולט בגדה המערבית.
חומרים רבים הנחוצים לבנייה – כגון מלט, חצץ ומוטות פלדה – מוגדרים על ידי ישראל כבעלי "שימוש כפול", בשל האפשרות להשתמש בהם לבניית תשתיות צבאיות, בעיקר מנהרות תת-קרקעיות, ולכן היא מאפשרת את הכנסתם לרצועה רק בכמויות מוסדרות בקפידה.
שר הביטחון בני גנץ אמר ביום ראשון בלילה כי ממשלת ישראל יודעת שלפחות חלק מהחומרים שיישלחו לעזה לצורך שיקומה קרוב לוודאי ישמשו את חמאס לבניית מנהרות.
"אתה לא יכול להכניס שום דבר, שום סוג של חומר גלם, לרצועת עזה בלי שחמאס ישתמש בזה. זה המזרח התיכון, לא שוודיה", אמר לזמן ישראל אלוף במיל' יום טוב סמיה, לשעבר מפקד פיקוד הדרום.
אלוף (מיל.) יום טוב סמיה: "אתה לא יכול להכניס שום דבר, שום סוג של חומר גלם, לרצועת עזה בלי שחמאס ישתמש בזה. זה המזרח התיכון, לא שוודיה"
לאחר מבצע "צוק איתן" ב-2014, ממשלת ישראל גיבשה הסכם זמני עם הרשות הפלסטינית והאו"ם, המכונה "מנגנון לשיקום ופיקוח רצועת עזה", במטרה לאפשר העברת חומרי בנייה לעזתים.
המנגנון בחן בקפידה פרויקטים בעזה והקל את המגבלות בהתאם. ישראל והרשות הפלסטינית קבעו מי יקבלו את החומרים, איזו כמות הם יקבלו והיכן ישתמשו בהם. האו"ם, מצדו, וידא שהסחורות יגיעו ליעדיהן.
ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על המנגנון, בטענה כי הוא מוסיף שכבות של בירוקרטיה ולפיכך מעכב את הבנייה ומייקר את עלותה.
"נבנתה מחדש כמות אדירה. היה מאמץ לבנייה מחודשת מצד הקהילה הבינלאומית ותושבי עזה – אבל בכל זאת, אחרי שבע שנים, הבנייה של הרבה בתים עדיין לא הסתיימה", אומרת טניה הארי, מנהלת עמותת "גישה", המקדמת חופש תנועה רחב יותר לתושבי עזה.
"אחרי צוק איתן, נבנתה מחדש כמות אדירה. היה מאמץ לבנייה מחודשת מצד הקהילה הבינלאומית ותושבי עזה – אבל בכל זאת, אחרי שבע שנים, הבנייה של הרבה בתים עדיין לא הסתיימה"
על מנת לנסות למנוע מהחומרים להגיע לידיהם של ארגוני טרור, הקבלנים נדרשו להתקין במחסנים שלהם מצלמות הפועלות 24 שעות ביממה כדי שניתן יהיה לפקח על החומרים. המצלמות הופעלו באמצעות סוללות שבעצמן היו בעלות "שימוש כפול", מה שהפך אותן לסחורה נדירה בעזה, אומרת הארי.
משרד החוץ והיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים של משרד הביטחון סירבו להגיב בנושא.
בו בזמן, על מנת לשמור על השקט בחזית הדרום, ישראל אפשרה לקטאר להעביר מאות מיליוני דולרים במזומן לרצועת עזה, היישר לידי בעלי בריתה בחמאס. הסיוע, שנע מסובסידיות דלק ועד קצבאות למשפחות עזתיות נזקקות, נתון לפיקוח הרבה פחות צמוד מאשר חומרי הבנייה.
לא ברור אם מנגנון השיקום ימשיך לפעול כאשר עזה תתחיל שוב בבנייה מחדש, אבל ישראל אותתה כי היא עשויה להציב תנאים נוספים.
ביום ראשון גנץ אמר כי ישראל לא תאפשר את שיקומה של עזה עד שחמאס יחזיר שני אזרחים ישראלים ואת שרידי גופותיהם של שני חיילים שנחטפו על ידי ארגון הטרור לפני יותר משש שנים.
ארצות הברית אמרה כי תנסה לתאם את הסיוע באמצעות האו"ם והרשות הפלסטינית, בדומה למנגנון מ-2014. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר כי הסיוע יחולק "בצורה שתועיל לאנשים [בעזה] ולא לחמאס".
קטאר מימנה הרבה ממאמצי השיקום מאז 2014, וקרוב לוודאי שתמלא שוב תפקיד מוביל בכך. מצרים, שמילאה תפקיד מרכזי בתיווך הפסקת האש בין ישראל לחמאס, אמרה כי גם היא תשלח סיוע בהיקף של 500 מיליון דולר למטרת שיקום הרצועה.
אולם משקיפים הביעו חשש כי המדינות התורמות, ששפכו מיליונים על פיתוח פרויקטים במובלעת החוף המופגזת שוב ושוב, יהססו לממן את סבב השיקום הבא רק כדי לראות את הפרויקטים שמימנו הופכים שוב לעיי חורבות.
משקיפים הביעו חשש כי המדינות התורמות, ששפכו מיליונים על פיתוח פרויקטים במובלעת החוף המופגזת שוב ושוב, יהססו לממן את סבב השיקום הבא רק כדי לראות את הפרויקטים שמימנו הופכים שוב לעיי חורבות
"עד מתי ימשיכו תורמים לממן את ההשקעות שלהם בעזה רק כדי לראות אותן נהרסות? חלק ממה שנבנה אחרי 2014 נהרס בסבב האחרון", אומר לזמן ישראל פרשן פוליטי מעזה בשיחת טלפון.
חלק מהמדינות האלה, דוגמת ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, גם התייצבו יותר ויותר נגד חמאס בשנים האחרונות. בעלות ברית רבות של ארצות הברית, בייחוד במפרץ, חולקות את השקפתה של וושינגטון לגבי חמאס כארגון טרור המקורב לאיראן, האויבת האזורית שלהן.
בתדרוך כתבים ביום שני, גורם בכיר במשרד החוץ האמריקאי אמר כי הקהילה הבינלאומית, ובכלל זאת ארצות הברית, עדיין מחויבת לממן את שיקומה של עזה. ארצות הברית מקיימת מגעים הדוקים עם בעלות בריתה במפרץ כדי להבטיח את קידומו של מימון השיקום, הוא אמר.
"נעשה כל שביכולתנו כדי לוודא שהעזרה הזאת תגיע לאנשים שהכי זקוקים לה", אמר הגורם הבכיר.
אולם הוא גם הודה שקיימת עייפות מסוימת בקרב התורמים, ואמר כי היא "מובנת" לאחר עשור וחצי של עימותים. לדבריו, הדיונים על שיקום עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים.
"האו"ם עדיין לא השלים אפילו הערכה מהירה של הצרכים, הם יגיעו לעזה וימשיכו לבצע את ההערכות האלה בימים הקרובים", אמר הבכיר. בכל מקרה, הבטיח, "נדאג שהדבר יבוצע".
ג'ייקוב מגיד תרם להכנת הכתבה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם