ההסלמה בעזה זימנה את המבחן הראשון בזירה הפלסטינית לממשל ביידן. בחינת התנהלות הממשל במהלך מבצע "שומר החומות" מראה, שככל שנקף הזמן וושינגטון עברה מתמיכה ברורה בישראל וממאמץ במועצת הביטחון להבטיח עבורה חופש פעולה למימוש יעדיה הצבאיים, לגישה של יתר "איזון" במסרים ועד לדרישה חד משמעית של הנשיא ביידן לעצור את הלחימה ולהגיע להפסקת אש.
ככל שנקף הזמן, וושינגטון עברה מתמיכה ברורה ישראל וממאמץ במועצת הביטחון להבטיח עבורה חופש פעולה, לגישה של יתר "איזון", עד לדרישה חד משמעית לעצור את הלחימה
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מה עמד מאחורי סבלנותו הפוחתת של הממשל? שלושה גורמים מרכזיים השפיעו על מדיניותו:
- האחד הוא המחויבות לביטחון ישראל והצורך האסטרטגי כי תצא מהעימות כשידה על העליונה מול גורמי הטרור והציר הרדיקלי במזה"ת.
- השני קשור להיבטי עלות-תועלת של המשך הלחימה בעזה על רקע העלייה בפגיעה באזרחים בלתי מעורבים ופוטנציאל התרחבות המשבר לזירות נוספות, ולהישאבות של ארה"ב לאזור, בניגוד לסדר העדיפויות האסטרטגי שלה.
- השלישי הוא הלחץ שהופעל על ביידן משורות המפלגה הדמוקרטית ובקונגרס.
שני הגורמים האחרונים הם שהביאו למגמת השינוי במדיניות הממשל.
ככל שהתקדמה הלחימה ניכר כי הממשל אינו מבין מהי האסטרטגיה של ישראל ואילו יעדים היא מבקשת להשיג. דווח כי בממשל הלכה והתגבשה ההבנה שההישגים הצבאיים של צה"ל מוצו, וכי ביידן הבהיר לנתניהו כי המשך העימות עלול להוביל להסתבכות. זו הייתה גם הערכת המטות המשולבים בפנטגון.
מבית, סירובו של ביידן לקרוא באופן מיידי להפסקת אש הציב אותו בעימות עם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית. בעיצומה של הלחימה, רוב של 29 מקרב 50 הסנטורים הדמוקרטים בסנאט פרסמו הצהרה שקראה להפסקת אש, בניגוד לעמדת ישראל. מדובר בהבדל בולט לעומת מבצע "צוק איתן". אז, עשרה ימים ללחימה, הסנאט העביר ברוב מוחץ החלטת תמיכה דו מפלגתית ובלתי מסוגיית בישראל.
גם אם את ההתקפות הבוטות נגד ישראל מובילים חברי ה"יחידה" (SQUAD) הקולניים, המאשימים אותה בפשעי מלחמה ובאפרטהייד, סקרים מראים כי הקו הביקורתי נגד ישראל בשורות המפלגה ובוחריה רחב יותר. הלך רוח זה השפיע אפילו על תומכיה המובהקים ביותר של ישראל בהנהגת המפלגה, דוגמת הסנטורים בוב מננדז וצ'אק שומר. הראשון, לצד תמיכה בזכות ישראל להגן על עצמה, הביע דאגה עמוקה מפגיעה באזרחים ומתקיפת בניין התקשורת בעזה, והשני נמנע כליל מהבעת תמיכה בישראל במהלך המבצע.
בעיצומה של הלחימה, רוב של 29 מ-50 הסנטורים הדמוקרטים בסנאט פרסמו קריאה להפסקת אש, בניגוד לעמדת ישראל. ב"צוק איתן", 10 ימים ללחימה, הסנאט העביר ברוב מוחץ ודו-מפלגתי החלטת תמיכה בישראל
המערכה בעזה המחישה את הצורך העמוק של ישראל בגיבוי אמריקאי ובתיאום מרבי עם הממשל מול כלל האתגרים האסטרטגיים הניצבים לפתחה. העימות חסר התוחלת עם ביידן סביב החזרה להסכם הגרעין עם איראן, ששב ונחשף במהלך ביקור מזכיר המדינה בארץ בתום הלחימה, עלול להעיב על מכלול יחסי המדינות ולפגוע ביכולת לקבל מארה"ב את הסיוע, הגיבוי והערבויות הנדרשים במגוון זירות.
המלחמה בעזה הכריחה את ממשל ביידן להשקיע תשומות משמעותיות בזירה הפלסטינית, בזמן שניכר כי הוא מבקש דווקא לצמצם את עיסוקו בסוגיה. זאת, לאור חוסר התוחלת שהוא מזהה בסיכויים להתניע מחדש תהליך מדיני, וחשוב מכך, כחלק ממדיניות החותרת לצמצם את מעורבותו במזה"ת כדי לפנות לאסיה, להתמודדות, ההיסטורית בראייתו, עם האתגר שמציבה סין.
סביר כי האירועים יובילו, אפוא, להגברת המעורבות האמריקאית בזירה הפלסטינית, ולו במטרה לוודא כי נשמרים האיזון הביטחוני והיציבות באזור, וכי האירועים אינם יוצאים משליטה ומסיטים את ארה"ב מסדר העדיפויות האסטרטגי שלה.
האירועים בעזה הבליטו באופן ברור את המגמה המדאיגה בכל הקשור לדימויה ולמעמדה של ישראל בארה"ב. ישראל הפכה לסוגיית החוץ העיקרית המפצלת את המפלגה הדמוקרטית ולמחלוקת מרכזית בין שני המחנות בפוליטיקה האמריקאית. זאת, באופן הפוגע משמעותית במעמדה של ישראל כקונצנזוס א-פוליטי חוצה מפלגות – אחד מנכסיה המסורתיים המרכזיים בארה"ב.
ניכר כי תפיסות הקשורות לאי צדק גזעי, שהולכות וקונות אחיזה בויכוח הפנימי בין ימין לשמאל בארה"ב, "מולבשות" על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, באופן המציב את ישראל בצד הנתון ליתר ביקורת. למרות שלישראל יש "ספסל עמוק" של תמיכה במפלגה הדמוקרטית, הוא מובל על ידי דור ההנהגה הוותיק, בעוד הדור הצעיר קורא תיגר על התמיכה המסורתית בישראל. מגמות אלה, הן אתגר אסטרטגי מחריף אליו ישראל חייבת להידרש.
האירועים בעזה הבליטו את המגמה המדאיגה בדימויה של ישראל בארה"ב, במפלגה הדמוקרטית ובין הגושים – פגיעה משמעותית במעמדה כקונצנזוס א-פוליטי חוצה מפלגות – אחד מנכס המרכזיים בארה"ב
לבסוף, ההסלמה בעזה המחישה כי לתוחלת המהלכים הצבאיים של ישראל וליכולתה להביא במסגרתם הישגים, כמו גם למידת שליטתה באירועים – יש חלק משמעותי בשעון העצר האמריקאי והזמן שהממשל מוכן לספק לישראל למיצוי יעדיה הצבאיים והמדיניים.
אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם