אודי אבנטל
הזמן של
אודי אבנטל

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה"ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

ארה"ב וההסלמה בעזה - וושינגטון, יש לנו בעיה!

ההסלמה בעזה זימנה את המבחן הראשון בזירה הפלסטינית לממשל ביידן. בחינת התנהלות הממשל במהלך מבצע "שומר החומות" מראה, שככל שנקף הזמן וושינגטון עברה מתמיכה ברורה בישראל וממאמץ במועצת הביטחון להבטיח עבורה חופש פעולה למימוש יעדיה הצבאיים, לגישה של יתר "איזון" במסרים ועד לדרישה חד משמעית של הנשיא ביידן לעצור את הלחימה ולהגיע להפסקת אש.

ככל שנקף הזמן, וושינגטון עברה מתמיכה ברורה ישראל וממאמץ במועצת הביטחון להבטיח עבורה חופש פעולה, לגישה של יתר "איזון", עד לדרישה חד משמעית לעצור את הלחימה

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 664 מילים

10  תובנות על ההסלמה בעזה

בשעה שלא ברור היכן תיעצר ההסלמה בעזה, כשחמאס מחשק את עצמו עם דרישות לא ריאליות, מרחיב את מעגל הירי וישראל מגיבה בהתאם – הנה עשר תובנות ביניים שניתן לגזור מסבב האלימות הייחודי הזה עד כאן.

1. הכשל מתחיל בירושלים

במקום לכבות משבר מבעבע בשיח' ג'ראח לקראת אירועים צפויים וידועים על לוח השנה (הרמדאן, יום ירושלים, יום הנכבה) קברניטי המדינה, בין היתר בצל שיקולים פוליטיים, והמשטרה בהשראתם, רק החריפו אותו. הכתובת הייתה על הקיר. פוטנציאל הנפיצות של ירושלים והר הבית הוכחו כל פעם מחדש בעשור החולף.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
שלום וביטחון מהווים תמהיל שבמינון נכון הוא נותן למנהיגות אחראית כלים לניהול מדיניות. ללא שלום אין ביטחון וללא ביטחון אין אפשרות לנהל מדיניות של שלום. מי שמגיב על כשלים שהוא עצמו יצר 'בא... המשך קריאה

שלום וביטחון מהווים תמהיל שבמינון נכון הוא נותן למנהיגות אחראית כלים לניהול מדיניות. ללא שלום אין ביטחון וללא ביטחון אין אפשרות לנהל מדיניות של שלום. מי שמגיב על כשלים שהוא עצמו יצר 'באגרוף ברזל' דומה לילד ששיחק בגפרורים, הצית שריפה והוא מנסה לכבות אותה בשמן.

לאמיר לוגסי: ההתיחסות שלך - ללא הכרת וללא רצון להכיר העובדות. שיך ג'ראח: זה לא ענין משפטי. מדובר במשפחות ערביות שברחו/גורשו מבתיהם בירושלים המערבית ב 48. הירדנים בנו להם בתים קטנים על ש... המשך קריאה

לאמיר לוגסי:
ההתיחסות שלך – ללא הכרת וללא רצון להכיר העובדות.
שיך ג'ראח: זה לא ענין משפטי. מדובר במשפחות ערביות שברחו/גורשו מבתיהם בירושלים המערבית ב 48. הירדנים בנו להם בתים קטנים על שטח שנרכש ע"י יהודים לפני כ 150 שנה. שוב לגרש אותם לאחר מעל 70 שנה, כשאפשר פשוט לפצות את בעלי השטח? מה עוד שהמטרה לישב יהודים בלב שכונה ערבית,ע"מ לקדם דחיקת הערבים משם. זאת סיבה לבעבוע.
שער שכם- מדוע לא לאפשר לצעירים הערביים לשבת שם ללא הגדר המגבילה מאד בערבי הראמאדן כמו בכל שנה? לא ברור שזה יתקבל כהתנכלות?
עובדה שהארועים הנ"ל גרמו למתח ומהומות, מבלי שיתן משהו לאזרחי מדינת ישראל.
מצעד הדגלים- מעבר בהתרסה ברובע הערבי זה יותר מפרובוקציה. ההשוואה למצעד הגאווה מגוחכת- הוא לא עובר ברובע של חרדים.
בהר הבית: "עדיף להיות חכם מאשר צודק" בלאו הכי החרדים מתנגדים לכך ולחילוניים אין רצון לעלות לשם.
הריבונות שלנו במזרח ירושליים מוכרת רק ע"י ישראל וטראמפ. זה כמו שאני אחליט עם עצמי שרכוש שלך שייך לי.

ירושלים היא לא כשל. זו קונספציה מוטעית וחבל שכל התיאוריה נובעת ממנה. בנוגע ל"בעבוע" שהזכרת שכביכול אמור להנחות את התנהלותה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית - מתקיים הדיון בבית המשפט שעוד ... המשך קריאה

ירושלים היא לא כשל. זו קונספציה מוטעית וחבל שכל התיאוריה נובעת ממנה.

בנוגע ל"בעבוע" שהזכרת שכביכול אמור להנחות את התנהלותה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית – מתקיים הדיון בבית המשפט שעוד לא הוכרע בנוגע לעתידם של מספר בתים מסוימים בשכונת שמעון הצדיק (שייח ג'ראח). האם זה תירוץ לגיטימי להכיל אלימות, תקיפת אזרחים ושריפת סמלי שלטון? לא מדובר על פגיעה בנפש או על פינוי של 8,000 איש (כפי שהיה בגוש קטיף). האם אתה חושב שבית המשפט צריך לפסוק בצורה פוליטית ולא על פי הצדק? האם דיון בבית המשפט פסול מעיקרו בשעה שהוא מרגיז ופוגע באנשים מסוימים?

בנוגע ל"בעבוע" בשער שכם – אפשר לדון בנכונות חסימת מדרגות שער שכם בחודש הרמאדן, אולם מדובר בהחלטה ריבונית ביחס למקום מועד לאלימות ולפיגועים מצד הפלסטיניים (כפי שמראה נסיון העבר). טענה כאילו מדובר בהחלטה חסרת אחריות מזכירה לי את הטענה שמפנים אנשים כלפי נשים מוכות: "מדוע הרגזת אותו, את יודעת שזו תקופה קשה בשבילו. וגם – תנסי להבין את הכעס שלו ותשתקי, הוא רעב, מתוסכל וכ' " – (כפי שאמרת הסיבות הן יום הנכבה, רמאדן וכ')

בנוסף, אפשר לטעון שמצעד הדגלים הוא "פרובוקציה". טענה זו מתעלמת לחלוטין מהיותה של ירושלים עיר המורכבת מפסיפס של אוכלוסיות המתגוררות זו לצד זו. מצעד הדגלים מתקיים פעם בשנה, ועובר דרך מקומות שנמצאים בריבונות ושליטה ישראלית ויהודית. אפשר לדון ביחס כלפיו, אולם טענה זו מזכירה לי את הטענות שהשמיע הרוצח של שירה בנקי ז"ל כנגד מצעד הגאווה "למה אתם צריכים לעבור דווקא בירושלים? אתם יודעים שמדובר בפרובוקציה מכוונת". האם אתה מסכים עם אותו רוצח או שבמקרה של מצעד הדגלים מדובר בפרובוקציה ובמקרה של מצד הגאווה מדובר בחופש הביטוי?

מה לגבי חופש הפולחן היהודי בהר הבית? האם לדעתך הר הבית צריך להשאר מעין "יודנריין" (איזור חופשי מיהודים) בכדי לאפשר שקט ולמנוע את אותה "נפיצות"? האם מטענה זו משתמע שיש חופש פולחן אמיתי רק לדת אחת במדינת ישראל ושאר הדתות צריכות לוותר ולהתכחש לעצמיותן בכדי לשמור על השקט ולא להרגיז? האם אתה מכיר בכך שעצם קיומה של מדינת ישראל ללא קשר לפעולותיה אלא מעצם קיומה פוגעת ב"דאר אל-אסלאם – دار الإسلام" (הרצף במוסלמי)?

כל אחד מוכן בשמחה לוותר על מה שחשוב למחנה שאליו הוא מתנגד: כדאי לחשוב שוב על ההגדרה של ירושלים ככשל וכאיזור נפיץ.
אולי הכשל נמצא דווקא ביחס שלנו כלפי ירושלים כסוגיה בטחונית נפיצה? אולי צריך לחשוב על ירושלים כסוגיה שבגללה יש לנו את הזכות להמשיך ולהיות פה?

עוד 567 מילים ו-5 תגובות

ארה"ב "ממצמצת" מול איראן

בזמן שישראל שקועה במשבר פוליטי חסר תקדים, עוברת אצלנו מתחת לרדאר מגמה מדאיגה: ארה"ב הולכת ומצטיירת כמי ש"ממצמצת" בעימות עם איראן סביב תכניתה הגרעינית המתרחבת ומדיניותה האגרסיבית ברחבי האזור. מציאות בעייתית זאת מחייבת את ישראל לפעולה מיידית מול ממשל ביידן, כדי שלא להיקלע לבידוד במאמציה לבלום את התבססות איראן בגבולותיה ואת התקדמות טהראן למעמד של מדינת סף גרעינית.

בזמן שישראל שקועה במשבר פוליטי חסר תקדים, עוברת אצלנו מתחת לרדאר מגמה מדאיגה: ארה"ב הולכת ומצטיירת כמי ש"ממצמצת" בעימות עם איראן סביב תכניתה הגרעינית המתרחבת ומדיניותה האגרסיבית ברחבי האזור

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 521 מילים

נאום אבו מאזן - "זאב זאב" או איום אסטרטגי?

בתום ישיבת חירום של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה (19 במאי) הקריא אבו מאזן הצהרה מדינית, ששודרה בשידור חי בטלוויזיה הפלסטינית. אבו מאזן הבהיר כי אש"ף והרשות משוחררים מעתה והלאה מההסכמים עם ישראל וארה"ב; וכי על ישראל לשאת במלא האחריות בתור "כוח כובש" בשטחי "פלסטין".

כמו כן הצהיר אבו מאזן כי הרשות תחדש את מהלכיה להצטרף לארגונים בינ"ל; פועלת משפטית נגד ישראל, כולל מול בית הדין הבינ"ל הפלילי (ICC); מחויבת לפתרון הסכסוך על בסיס שתי מדינות בחסות בינ"ל רחבה, ולא רק אמריקאית ("רביעייה" או "רביעייה פלוס"); קוראת למדינות להכיר בפלסטין כמדינה ולהטיל סנקציות על ישראל כדי למנוע ממנה לספח; ומתחייבת להמשיך ולשלם קצבאות לאסירים ולמשפחות ה"שהידים".

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,239 מילים

"מכסחים דשא" בסוריה

מאמצי הבלימה והסיכול של ישראל בסוריה משקפים הצלחה מודיעינית ואופרטיבית משמעותית בעיכוב ושיבוש מהלכי איראן, אולם לא השיגו את יעדם האסטרטגי: לשכנע אותה כי מאמצי בניין הכוח שלה באזור ובגבולותינו אינם כדאיים ומזיקים לה יותר מאשר מועילים.

את התדרוכים האחרונים שהעניקו גורמי בטחון לעיתונים, לפיהם איראן "מתקפלת" לכאורה מסוריה, כדאי לקחת עם גרגיר של מלח ובפרספקטיבה רחבה.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 530 מילים

מתנת חג המולד שצריכה להדאיג את ישראל

בראיון לאתר האמריקאי Axios, יצא ג'ון בולטון, היועץ האמריקאי לביטחון לאומי ש"התפוטר" בספטמבר, נגד אופן טיפולו הנרפה של הנשיא טראמפ במשבר עם צפון קוריאה.

בולטון טוען כי טראמפ נמנע מהפעלת לחץ מרבי על פיונגיאנג, ולמעשה "מבלף" ואינו נחוש לעצור את הצטיידותה בטילים גרעיניים בעלי טווח פגיעה בארה"ב.

בולטון טוען כי טראמפ נמנע מהפעלת לחץ מרבי על פיונגיאנג, ולמעשה "מבלף" ואינו נחוש לעצור את הצטיידותה של צפון קוריאה בטילים גרעיניים בעלי טווח פגיעה בארה"ב

כאן המקום להזכיר כי בעקבות סדרת ניסויי טילים שביצעה ב-2017, צפון קוריאה השיגה יכולת פגיעה בחופה המערבי של ארה"ב, ואף מעבר לכך. במקביל המודיעין האמריקאי העריך כבר אז כי צפון קוריאה חצתה את המחסום הטכנולוגי למזעור ראשי קרב גרעיניים, באופן המקרב אותה ליכולת להתקינם על טילים בין יבשתיים. בעקבות התפתחויות אלה הצהירה ארה"ב כי "לא תוכל לסבול" צפון קוריאה חמושה בגרעין.

התרעותיו של בולטון באות על רקע האולטימטום שהציב לארה"ב מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, במסגרתו דרש שינוי מהותי במדיניותה במשא ומתן, עד תום השנה. עם התקרבות ה'דד-ליין' חידדה צפון קוריאה את אזהרותיה, ואיימה לשלוח "מתנת חג מולד" לארה"ב. גופי המודיעין בארה"ב, ביפן ובדרום קוריאה מצויים כבר כמה ימים בכוננות גבוהה לניסוי של הצפון בטיל ארוך טווח, שיהווה הפרה ברורה של ההבנות הזמניות שהושגו בין קים לטראמפ.

בעקבות ניסויי הטילים ב-2017, צ' קוריאה השיגה יכולת פגיעה בחופה המערבי של ארה"ב, ומעבר לכך. המודיעין האמריקאי העריך כבר אז כי חצתה את המחסום הטכנולוגי למזעור ראשי קרב גרעיניים, ומתקרבת להתקנתם על טילים בין יבשתיים

אזהרותיו של בולטון וקריאתו לממשל האמריקאי להתעשת, צריכות להדליק נורה אדומה בישראל. גם לאור העיסוק בברית הגנה – ש"נכפה" על מערכת הביטחון והמומחים על ידי הפוליטיקה במקומותינו – בירושלים צריכים לשאול את השאלה הבאה: אם הממשל האמריקאי לא סיכל בזמן ובכל האמצעים איום גרעיני, שהבשיל במשך שנים, על ארה"ב גופא, עד כמה הוא יהיה נחוש להרחיק לכת כדי לבלום את תהליך התגרענותה של איראן?

מי שמן הסתם עוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות בחצי האי הקוריאני הם בכירי  המשטר האיראני. מדיניותו המהוססת של טראמפ, כפי שמתאר אותה בולטון, צפויה לחזק את אמונתם של המולות בטהרן כי אם יחזיקו בנשק גרעיני, ארה"ב לא תעז להתעסק איתם, גם אם הם מדכאים את אזרחיהם מבית או מאיימים על יציבות האזור כולו.

אם הממשל האמריקאי לא סיכל בזמן ובכל האמצעים איום גרעיני, שהבשיל במשך שנים, על ארה"ב גופא, עד כמה הוא יהיה נחוש להרחיק לכת כדי לבלום את תהליך התגרענותה של איראן?

לאחר שממשל טראמפ לא מימש את אזהרותיו להגיב ב"כוח רב" נגד פרובוקציות מצד איראן, ולכולי עלמא ברור שההרתעה האמריקאית מול טהראן נשחקה בחודשים האחרונים, רפיון אמריקאי מול צפון קוריאה, צפוי לחזק את בטחונה של איראן להמשיך לחתור לנשק גרעיני. בטווח המידי, צפויה טהראן להודיע על שלב נוסף (החמישי) בנסיגה ממחויבויותיה להסכם הגרעין.

בנסיבות אלה, כאשר המשטר האיראני בונה בהדרגה אך בנחישות את התשתית הגרעינית שתאפשר לו זמן פריצה מינימלי לנשק גרעיני בעתיד, והספקות בדבר נחישותה של ארה"ב לעצור את התהליך הולכים ומעמיקים, ישראל, שעלולה למצוא את עצמה יום אחד לבדה מול איום קיומי, נדרשת להסיק את המסקנות.

כשהמשטר האיראני בונה את התשתית הגרעינית, והספקות בדבר נחישות ארה"ב לעצור את התהליך מעמיקים, ישראל, שעלולה למצוא את עצמה לבדה מול איום קיומי, נדרשת להסיק מסקנות

המסקנה הברורה המתבקשת – שעלתה מוקדם יותר השנה גם בכנס הרצליה ונכללה בהמלצותיו – היא כי על ישראל להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה ולבנות יכולת סיכול עצמאית של פרויקט הגרעין האיראני, תוך נכונות לשלם את המחיר הגבוה הכרוך בכך. זאת, כמוצא אחרון למקרה, הלא בלתי סביר, שהתרחיש המועדף במסגרתו איראן נבלמת על ידי הזירה הבינ"ל בהובלה אמריקאית, לא יתממש.

השיתוק הפוליטי הפוקד את ישראל בשנה החולפת מקשה מאוד על מערכת הביטחון, הפועלת ללא תקציב וללא תוכנית רב שנתית, להתארגן להתמודדות ארוכת הטווח הנדרשת עם איום הגרעין האיראני. כך, בזמן שנמשכת ההתכתשות הפוליטית האינסופית, ישראל מפסידה זמן יקר בהיערכות אל מול אתגרים ביטחוניים, שצילם הולך ומתארך.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 599 מילים

פרשנות סוריה היא נקודה על רצף תהליכי העומק במזה"ת

החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ "לחשוף את הבלוף" של נשיא תורכיה רג'פ טאיפ ארדואן ולתת לו אור ירוק להיכנס בכוח לצפון סוריה, הניעה גל ניפוץ מיידי בשטח. שרשרת האירועים המהירה והשלכותיהם הקשות אמנם יצרו דרמה מטלטלת ורווית סמליות, אבל בסופו של יום מדובר בשיא נוסף על רצף מגמות ותהליכים אזוריים עקביים יחסית, שכתובת התהוותם נמצאת על הקיר כבר שנים.

המגמה המרכזית היא התנתקות ארה"ב מהמזרח התיכון בצל הירידה בחשיבותו במארג האינטרסים האמריקאי, ובראשם התלות הפוחתת בנפט; ועל רקע הפניה מזרחה, לאסיה, להתמודדות עם האיום הסיני המתפתח, על העליונות, הערכים ודרך החיים של אמריקה.

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,173 מילים

"רגע האמת" של טראמפ

הראיות לכך שמתקפת טילי השיוט ההרסנית נגד תשתיות הנפט האסטרטגיות של סעודיה, יצאה משטח איראן – הולכות ונצברות. נראה כי קרב הרגע בו ארה"ב וסעודיה ידרשו להצהיר על כך באופן רשמי.

זהו ללא ספק המבחן הגדול ביותר בפניו ניצב ממשל טראמפ, בתחום מדיניות החוץ. האמינות, ההרתעה והדימוי המעצמתי של ארה"ב במזה"ת, ובזירה הגלובאלית בכלל, מוטלים על הכף.

 מפת התקיפה בסעודיה, הפגיעות באתר עיבוד הנפט באבקיק (צילום: U.S. government/Digital Globe via AP))
מפת התקיפה בסעודיה, הפגיעות באתר עיבוד הנפט באבקיק (צילום: U.S. government/Digital Globe via AP))

למה? כי אינטרס הליבה של ארה"ב במזה"ת מאז מלחמת העולם השנייה – ההגנה על הפקת הנפט והזרמתו לשווקים הבינ"ל – ובת בריתה הגדולה במפרץ, ספגו מהלומה מהדהדת, עם השלכות על שוק הנפט הגלובאלי.

מתקפת טילי השיוט על סעודיה מעמידה במבחן את האמינות, ההרתעה והדימוי המעצמתי של ארה"ב במזה"ת ובזירה הגלובאלית בכלל

עכשיו, כל מדינות האזור והיריבות של אמריקה בעולם (סין, צפון קוריאה, רוסיה) מסתכלות על ארה"ב, בוחנות את מהלכיה וממתינות לראות מה תעשה.

מה הן ראו עד עכשיו? שההרתעה של ארה"ב מול איראן ודימוי נחישותה להישאר במזרח התיכון בכלל, כבר חבוטים ושחוקים. זאת, על רקע שורה של התפתחויות בשנה החולפת: החל מהחלטת טראמפ לצמצם את נוכחות הכוחות האמריקאים בסוריה ובאפגניסטן; עבור דרך היעדר תגובה לפעולות החבלה האיראניות במכליות ובתשתיות נפט במהלך מאי; וכלה בביטול התקיפה בעקבות הפלת המל"ט האמריקאי ביוני.

איומי בולטון כי ארה"ב תגיב באמצעות unrelenting force"" על פרובוקציות איראניות, הסתיימו בהטלת סנקציות, שיעילותן מוטלת בספק, על ח'אמנהאי. ואם לא די בכך, בולטון עצמו נזרק לבסוף מתפקידו על רקע גישתו הלוחמנית והחשש שיגרור את ארה"ב למהלכי כוח ומלחמה מהם טראמפ סולד.

תעוזתה של איראן על ציר הזמן עלתה ביחס ישיר והפוך לנרפות התגובות האמריקאיות, בתהליך שהביא לאקט המלחמתי הישיר נגד סעודיה משטח איראן עצמה – תקדים החורג מ"המלחמה הקרה" שניהלו השתיים עד היום.

תעוזת איראן על ציר הזמן עלתה ביחס ישיר והפוך לנרפות התגובות האמריקאיות, בתהליך שהביא לאקט המלחמתי הישיר נגד סעודיה משטח איראן עצמה – תקדים החורג מ"המלחמה הקרה" שניהלו השתיים עד היום

תגובת הממשל וטראמפ ל"אצבע בעין" שהכניסה טהראן לוושינגטון, בזמן שמקרון מנסה לתווך וטראמפ מתחנן לפגישה עם רוחאני באו"מ – מסתמנת, פעם נוספת כחלשה.

ארה"ב מצטיירת כמי שמורחת זמן סביב בדיקת האחראים לירי הטילים, הפנטגון מדליף כי הוא מתנגד לתגובה לא זהירה שעלולה להוביל למלחמה, וטראמפ מצהיר כי הנחה להטיל סנקציות נוספות על איראן. שוב, נראה כי ארה"ב מבססת את מנופי הלחץ שלה על סנקציות בלבד ללא איום צבאי אמין.

האיראנים, מזהים את ההיסוס האמריקאי ו"מנגנים" על החשש של טראמפ מהסלמה רחבה. באופן מתריס, איראן פרסמה כי העבירה לארה"ב מסר, דרך שוויץ, כי היא "תגיב מיידית" נגד כל פעולה נגדה, ותגובתה לא תוגבל ל"מקור האיום".

האיראנים, מזהים את ההיסוס האמריקאי ו"מנגנים" על חשש טראמפ מהסלמה רחבה. איראן פרסמה בהתרסה כי העבירה לארה"ב מסר, דרך שוויץ, כי "תגיב מיידית" נגד כל פעולה נגדה

בשורה התחתונה, תגובה אמריקאית, בדמות גיבוש קואליציה, סנקציות ואפילו תגובה קינטית רופסת או תקיפת סייבר נסבלת, ינחיתו מכה קשה אולי אנושה לדימוי העוצמה האמריקאי, באופן דומה לקו האדום של אובאמה בסוריה, רק על סטרואידים.

תגובה חלשה תחזק את תחושת בנות בריתה של ארה"ב כי הן נותרו לבדן מול מדיניות איראנית אגרסיבית יותר ויותר, בתימן, ישירות מול סעודיה,  בלבנון, בסוריה ובעיראק מול ישראל. מדינות המפרץ עלולות לבחור במהלכי נסיגה מהשותפות עם ארה"ב ובניסיונות לפייס איראן. האמירויות כבר עשו את זה עוד לפני התקיפה האחרונה, על רקע ירידה באמון במשענת האמריקאית.

בתנאים אלה, לא נותר אלא להזדהות עם מה שכותב סטיבן קוק היום ב'פוריין אפיירס': "אם טראמפ לא יגיב צבאית נגד איראן, ארה"ב צריכה לארוז את הפקלאות וללכת הביתה".

 

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל שירת בצה״ל 25 שנה במגוון תפקידים באגפי המודיעין והתכנון. בין תפקידיו כיהן כקצין המודיעין של ראש הממשלה וכראש היחידה לתכנון אסטרטגי במשרד הביטחון. כיום עוסק בתכנון מדיניות ואסטרטגיה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם. מוזמנים לעקוב בטוויטר: https://twitter.com/UEvental?s=08

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 525 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה