1
התנועה ברחוב פרץ ברנשטיין מחוץ למלון כפר המכבייה הייתה ערה בשעות אחר הצהריים המוקדמות ביום רביעי. עשרות מוחים התכנסו שם, מסתובבים על המדרכות, יורדים לכביש, עם ציוד הגברה, שילוט.
קבוצה של כ-30 נערות בגיל תיכון התפרסה בחלק האחורי של המדשאה הצמודה למדרכה. חולצותיהן צהובות או ירוקות, חצאיות ארוכות, שיער פזור. הן שרו ומחאו כפיים, ונופפו לשלום כשהבחינו במצלמה.
בחזית, לפני הנערות, ניצבה קבוצת נשים מלאות שנאה. הן לא היו קשורות לצעירות. אחת מהן, רינת עשור, כעסה על הגעתי למקום והחלה להתנפל. חמישה שוטרים שניצבו סמוך נלחצו ועטו אף הם (עלי), ביקשו תעודת עיתונאי ובאדיבות ייעצו שאתרחק מהמקום.
בחזית ניצבה קבוצת נשים מלאות שנאה. אחת מהן, רינת עשור, כעסה על הגעתי למקום והחלה להתנפל. חמישה שוטרים שניצבו סמוך נלחצו ועטו אף הם (עלי), ביקשו תעודת עיתונאי ובאדיבות ייעצו שאתרחק מהמקום
יותר מאוחר עלה וידאו של אותה רינת כשהיא מקללת לתוך מערכת ההגברה.
"שמלאנים בוגדים, יא בוגדים, בככר העיר נוציא אתכם להורג יא בני ערפאת…"
זה כמה שדחוף לשנות כאן הכול ולהתחיל מהקואליציה. pic.twitter.com/b4Zi09QLm8— ד"ר הני זובידה Hani Zubida (Ph.D.) (@HaniZubida) June 2, 2021
הימים קשים, טעונים. מפגינים ימנים מקללים שמאלנים כעניין שבשגרה. השורש ב.ג.ד קל על שפתותיהם. זה ניכר כבר כמה שנים בהפגנות. שפת הקללות עשירה. אין גבולות. נדמה שהפעם, הצטרפות פוליטיקאים ימנים מובהקים, היא ששחררה עוד שדים מהבקבוק. ההלם של תומכי ליכוד מכך שגם בימין קבוצות גדולות לא רוצות את נתניהו, לא רוצות את מפלגתם, מכה בהם בתדהמה כפולה.
אנשים שעמדו בסמוך לרינת עשור ביקשו להשתיקה. גם הם לא רצו לשמוע את המשפטים המחרידים.
2
הפוליטיקאים הבכירים שהגיעו למלון בתוך המתחם, לא חלפו עם הרכבים על פני שורות המפגינים בכניסה. המשטרה חסכה מכולם את החיכוך המיותר הזה. הם נכנסו לתוך המתחם משער אחר, לא מוכר.
במשך כל שעות היממה התרכזו כלי תקשורת בלובי של המלון, אבל גם את החיכוך הזה החליטו הפוליטיקאים למנוע וטיפסו לקומה העליונה במלון שלא מול המצלמות. כולם – יאיר לפיד, נפתלי בנט, איילת שקד, ניר אורבך – חמקו פנימה.
למעט שניים: מנסור עבאס ומרב מיכאלי.
עבאס וידא שהוא נכנס ללובי ופונה למעליות לעיני כל הצלמים. הוא גם ירד חזרה ללובי אחרי שחתם על ההסכמים ולא שקל, אפילו לא לרגע, לוותר על השידור החי, על קבוצת העיתונאים שהצטופפה סביבו, וסיפר בחפץ לב איך למעלה כולם חתמו על ההסכם. "כן, גם נפתלי בנט כבר חתם", הוא אישר את מה שהדוברים הספונים בקומות העליונות המשיכו להכחיש.
עבאס, שאתמול (חמישי) קיבל מחמאות משותפו החדש בנט, הוא פוליטיקאי חובב חשיפה. לא רק שהוא נהנה מאור הזרקורים, הוא גם למד לנצל זאת לצרכיו. הסיעה שלו בקואליציית השינוי – 4 ח"כים – היא הקטנה ביותר, אבל אם לשפוט את אופיו, עבאס ידאג לשמור על קשר חם עם העיתונות. ככה הוא עושה שינוי.
לא רק שהוא נהנה מאור הזרקורים, עבאס גם למד לנצל זאת לצרכיו. הסיעה שלו בקואליציית השינויההיא הקטנה ביותר, אבל אם לשפוט את אופיו, עבאס ידאג לשמור על קשר חם עם העיתונות. ככה הוא עושה שינוי
לפני שעבד על כישורי המו"מ הפוליטי עם ראשי המפלגות, למד עבאס את הכללים של התקשורת העברית. הוא לא משאיר אף עיתונאי מתוסכל, ולא משחק אותה אילם כדג, אלא תמיד נותן מידע ופרטים.
עבאס הגיע לכפר המכבייה, היישר מישיבת מועצת השורא בכפר קאסם. ח"כ ואליד טאהא, איש כפר קאסם, ליווה אותו. עד לפני כמה חודשים כלי התקשורת בעברית מיעטו לשוחח עם טאהא או שאר השותפים ברע"ם, מאזן גנאים וסעיד אלחרומי – האחרון מייצג את הבדואים מהדרום.
הפוליטיקאים הללו היו שקופים עבור התקשורת הכללית. אבל הכול השתנה. במהלך שנתיים בהן נציגי החברה הערבית הגיעו עד ל-15 מנדטים (המשותפת) והתרסקו לשתי סיעות – המשותפת עם 6 מנדטים ורע"ם עם ארבעה – הפכו חברי הכנסת הערבים לכוכבים.
במערכת הבחירות מועד ב', אי אז בספטמבר 2109, היה זה סיפור המצלמות בקלפי, ההאשמות בזיופים, וההסתה נגד מנהיגי הציבור הערבי באמצעות צ'אט הפייסבוק של ראש הממשלה – דבר שהביא לסגירת הצ'אט של בנימין נתניהו ל-24 שעות. כל המתקפות המאורגנות נגד בוחרים ערבים הביא לשיא של 15 מנדטים לרשימה המשותפת. זו הייתה התוצאה הישירה של מסע ההסתה נגדם.
אחר כך, במועד בחירות ג' בראשית מגפת הקורונה, הציבור הערבי זכה לעדנה. המגפה הציבה בחזית את ריבוי הרופאים, האחים והרוקחים הערבים. במערכת הבחירות האחרונה, נתניהו השלים סיבוב שלם ועבר להיות "המאהב הלטיני" של החברה הערבית. את הקמפיין שלו הוא הקדיש לדו-קיום ואהבת האחר – שנה בלבד אחרי שטען שכל הערבים זייפנים.
בחזרה להווה. כאמור, נבחרי הציבור הערבים מעולם לא היו כה במרכז תשומת הלב. על פיהם יישק דבר. גם אם ממשלת השינוי לא תגיע ליעדה הנכסף הראשון – השבעת ממשלה בשבוע הבא בכנסת, הרי שהישג אחד כבר אפשר לזקוף לזכות אותה ממשלה: חשיפת הפעילות של חברי הכנסת הערבים, בהתחשבות בהם, ניהול המו"מ, והחיוכים מול המצלמות.
3
ליאיר לפיד הוצמד בשנים הראשונות בפוליטיקה כינוי חיבה שהוא גם כינוי גנאי: "יהיר לפיד". כוכב התקשורת, מגיש אולפן שישי, בעל טור ב"ידיעות אחרונות", תסריטאי, סופר, פזמונאי. קל היה ללגלג עליו. גם התואר "פוליטונאי" (הלחם של המילים פוליטיקאי ועיתונאי) הוצמד לו – ובעצם הכוונה הייתה שהוא, בעצם, לא פוליטיקאי ולא עיתונאי.
אבל במקום יהירות, לפיד התגלה בשנים האחרונות דווקא כפוליטיקאי בעל האגו הצנוע ביותר בסביבה.
בבחירות אפריל 2019, לפיד ויתר על היוקרה של להיות העומד בראש מפלגת המרכז המובילה, והתייצב לצדם של שלושה רמטכ"לים לשעבר. לאף אחד מהם לא היה את ניסיון השטח והתקשורת של לפיד וכאשר הקמפיין נתקע, כחודש לפני הסוף, לפיד הפשיל שרוולים וניהל את כל השטח של המפלגה. הכוכב אז, בני גנץ, הועמד בחזית וכחול-לבן גרפה 35 מנדטים, הרבה בזכות הפעילים של יש עתיד.
קצת אחרי בחירות ספטמבר 2019, לפיד ויתר על הרוטציה בינו לבין גנץ. הלחץ הציבורי להעמיד ראש ממשלה אחד מול נתניהו הכריעה את הכף.
ואחרי בחירות מרץ 2020, לפיד בלע את הגלולה המרה מכל: הנטישה של גנץ את המחנה שלו והקמת הממשלה עם נתניהו. אחרי הבחירות האחרונות, לפיד שוב מחל על כבודו ופנה פומבית לבנט כשהוא מציע לו להיות ראשון ברוטציה בראש ממשלת גוש השינוי. מי שמציע זאת, יודע שהוא עשוי להיות שני או לא להגיע לשם כלל.
במהלך המו"מ הפוליטי, לפיד ניצב באמצע, תיווך והתמודד עם הקשיים והמצוקות של כל שמונה הסיעות. לאנשיו ביש עתיד הוא שמר את התיקים ואת המינויים הפחות נוצצים. התיקים העיקריים (למעט משרד החוץ) הלכו לכל השאר. הסיעה הגדולה ביותר, עם הוויתורים הכי משמעותיים.
בלילה, אחרי החתימות, לפיד עשה ויתור נוסף: הוא ויתר על אור הזרקורים. את התהילה המיידית אחרי החתימה גרף מנסור עבאס, והפוקוס של המצלמות אתמול בערב כבר היה על בנט.
אחרי החתימות, לפיד עשה ויתור נוסף: הוא ויתר על אור הזרקורים. את התהילה המיידית אחרי החתימה גרף מנסור עבאס, והפוקוס של המצלמות אתמול בערב כבר היה על בנט
לפיד נשאר מאחורי הקלעים. אבל לאף אחד אין ספק מיהו האיש הראשון מאז 2015 שזכה לומר לנשיא כי עלה בידו להרכיב ממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם הביביסטים לא היו מבעירים את המדינה היינו מבחינים ביתר שאת בתהליכים שמתרחשים מול עיננו. לראשונה הערבים הופכים חלק מההנהגה, הערבים מהווים 20 אחוז מהישראלים, בכול מקום עבודה יש יהודים וערבים שעובדים יחד בשלום ורעות, ורק הפוליטיקאים הערבים והיהודים רבים. ובאמת לפיד מתגלה כחלופה ראויה לאיש שרואה עצמו משיח צידקינו שאין לי תחליף.