בכל חורף אנו עדים לתופעה של בעלי בריכות דגים ואספני דגיגוני בורי הפושטים על פתחי הנחלים ואוספים את דגיגוני הבורי.

השנה השתוממו אוהבי הים של נתניה למראה פשיטה של מספר טנדרים ובהם עובדים המצוידים ברשתות, הבאים לאסוף מנחל פולג דגיגונים. במשך מספר ימים אספו האספנים שלל גדול מאוד של דגיגונים מהנחל. האספנים מגיעים עם רשתות קטנות לבדוק את מצב הדגיגונים בנחל ואם נמצאים דגיגונים, מוצאות רשתות גדולות יותר והנחל נסרק הלוך ושוב עד לדגיג האחרון.

בכל חורף אנו עדים לתופעת בעלי בריכות דגים ואספני דגיגוני בורי הפושטים על פתחי הנחלים ואוספים את דגיגוני הבורי. השנה נצפתה פשיטת טנדרים מצוידים ברשתות על דגיגוני נחל פולג

כיום משרד החקלאות מחלק רישיונות לאסוף דגיגוני בורי מהטבע.

דג הבורי הינו דג בעל מחזור חיים מעניין, חלק מחייו הדג מבלה במים מתוקים בנחלים ואת יתר ימיו הוא מבלה בים במים מלוחים. הדג חי באסטואר (אזור הנחל הסמוך לים), לאחר מכן הוא יוצא לים.

כיום הדג סובל רבות מפעילות האדם: איסוף דגיגוני הבורי (קיפון) מהטבע לצרכי חקלאות, דייג אגרסיבי בים וזיהום של אזור הגידול שלו בכניסות לנחלים ובים.

פעילות אנושית זו פגעה בסביבה ובטבע ודיללה את מה שנקרא בשפה המקצועית "משאב הדגה".

לדוגמה: אחד מאזורי הגידול של דגיגוני הבורי הוא נחל אלכסנדר. נחל זה סובל באופן קבוע מאירועי זיהום בחודש נובמבר בשל פסולת הנוצרת מסחיטת זיתים. בתקופות אחרות מגיעה פסולת מבתי מטבחיים, כמו גם מאירועי קריסה של מכוני טיהור שפכים. חלק מהזיהום מגיע מהרשות הפלסטינית.

לנחל שורק, ליד פלמחים, מוזרמים שפכים באופן קבוע ממכון טיהור השפכים השפד"ן על פי אישור הזרמה שניתן למכון מהמשרד לאיכות הסביבה.

המצב דומה באזור הגידול של הבורים ברוב הנחלים באזור החוף.

על הזיהום בנחלים עם אבי עמית המפצח בערוץ 10:

כחלק מהמאמץ לאישוש אוכלוסיות הדגים ובעלי החיים בים התיכון, יש להפסיק לחלוטין את הנפקת רישיונות האיסוף לדגיגוני בורי מהטבע, יש לפעול לאספקת דגיגונים לצורך גידול בבריכות דגים ממכוני רוויה ולא מהטבע.

כבר היום מסופקים דגיגוני בורי מחוות גידול ומשוחררים לכנרת. יש להרחיב את הפעילות.

נחל אלכסנדר, מאזורי גידול דגיגוני הבורי. סובל בקביעות מאירועי זיהום בנובמבר, מפסולת של סחיטת זיתים. בתקופות אחרות מגיעה פסולת מבתי מטבחיים, קריסות מכוני טיהור שפכים ומהרש"פ

לצוות האספנים יש גם עלות לא מבוטלת של שכר עבודה, דלק וציוד הדרוש להובלת הדגים, כמו מכלים  וחמצן. את העלות הזו יש להפנות לרכישת דגיגוני בורי מחוות גידול ולעזוב את הטבע לנפשו.

יש לאפשר לדגיגוני הבורי להתרבות בים ובנחלים בחופשיות ולהגדיל את מלאי הדגים בים לצורך חיזוק שרשרת המזון ולחיזוק ענף הדייג והתיירות.

אלו הם חלק מהצעדים לאישוש אוכלוסיית הדגים ובעלי החיים, אחרי עשרות שנים של דיג לא מבוקר ופרוע ללא כל התחשבות בבעלי החיים.

הפוטנציאל הגדול של המים הטריטוריאליים והכלכליים של ישראל אינו מנוצל.

האזור זה מנוצל רק ע"י תעשיית הגז. בשטח אדיר ממדים זה ניתן לתרום גם לכלכלת ישראל בדרכים נוספות, ובעיקר בניצול האזור להגדלת שלל הדגים ובעלי החיים לקידום כלכלה הנשענת על דייג ותיירות.

לאחרונה הגופים הירוקים יוזמים הקמה של שמורות ימיות בים התיכון. שמורות ימיות הינן קריטיות על מנת ליצר אזורים בהם הדגים מתרבים ללא הפרעה.

שמורות אלו מגדילות את מגוון ושלל הדגים והופכות להיות מפעל ליצור דגים. הדייגים יכולים לדוג סביבם ולהנות משלל דייג מוגדל.

לצערנו, הדייגים מתנגדים להקמת שמורות ימיות. זאת טעות מצידם, כי ניהול משאב הדגה באופן מושכל יגדיל את מלאי הדגים ואת הרווחים שלהם.

המצב הנוכחי הוא שספינות דייג ומכמורתנים יכולים לדוג ללא הגבלה וע"י שימוש באמצעים טכנולוגים, כגון רדאר של להקות דגים, לחסל להקות שלמות ולפגוע בסיכויי ההתרבות העתידיים של הדגים.

המצב הנוכחי הוא שספינות דייג ומכמורתנים יכולים לדוג ללא הגבלה וע"י שימוש באמצעים טכנולוגים, כגון רדאר של להקות דגים, לחסל להקות שלמות ולפגוע בסיכויי ההתרבות העתידיים של הדגים

בשנים האחרונות הוטלו הגבלות על דייג בעונת הרוויה וניתן כבר לראות שיפור משמעותי לטובה בשטח.

כיום, ניתן לאספנים אישור ממשרד החקלאות לאסוף דגיגוני בורי, בשטח פועלים גם אספני בורי פיראטים ללא אישור. אין מודעות ואין סימון מתאים של האספנים המורשים, הנושא פרוץ.

דוח מומחים של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ממליץ על סיום הנפקת רישיונות האיסוף.

לעומתנו, הקנדים השקיעו רבות באישוש אוכלוסיית הסלמון באזור האוקיינוס הפסיפי.

סדרות של בריכות קטנות נבנו על מנת לאפשר לדגי הסלמון לדלג ולעבור סכרי מים גדולים ולהגיע לאזורי הרבייה שלהם.

באזורי רביה אלו נבנו חוות ע"י משרד החקלאות הקנדי. בחוות הללו מגודלים דגיגוני הסלומון במשך מספר חודשים, לגודל המאפשר להם סיכוי גבוה יותר לשרוד בטבע.

שמורות ימיות הוכרזו כדי לאפשר לדגי הסלמון ודגים נוספים להתרבות באופן חופשי, והדייג אפשרי רק סביב שמורות אלו.

פעולות אלו ופעולות נוספות יצרו למעשה ענף דייג משגשג שמספק אלפי מקומות עבודה.

בבריטיש קולומביה קנדה דגי ה-wild סלמון נמכרים בכל סופרמרקט, חנויות דגים, מסעדות דגים וסושי.

דגים אלו המגודלים בטבע הם מוצר איכותי העולה בהרבה על דגי הסלמון המגודלים בחוות גידול דגים (אלו נקראים ע"י האינדיאנים הקנדים "דג מחלה"). כמות הטפילים הגדלים על הדג וחומרי המזון שמזינים בהם את הדג, כמו גם הצבע שדרוש להאכלת הדג על מנת לקבל את הגוון הוורוד של דג הסלמון, כל אלו יוצרים דג באיכות נמוכה.

דגי הסלומון הגדלים בטבע הם בעלי גוון כתום חזק וטעם עשיר של דג ים איכותי.

בקנדה השקיעו באישוש אוכלוסיית הסלמון. שמורות ימיות הוכרזו כדי לאפשר התרבות חופשית, והדייג אפשרי רק סביב השמורות. פעולות אלו ואחרות יצרו ענף דייג משגשג עם אלפי מקומות עבודה

במקביל לתעשיית הדייג התפתחה גם תיירות של דייג ספורטיבי ותיירות סביב שלל בעלי החיים שחיים על שרשרת המזון של הדגים, כמו לווייתן הקטלן, כלבי ים ודולפינים.

בריטיש קולומביה ידועה במסעדות הדגים שהן הטובות והזולות בקנדה.

עצומה להפסקת איסוף הדגיגונים מהטבע

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה ומוסמך בניה ירוקה מהטכניון, מוסמך ״מלווה בניה ירוקה״ לפי התקן הישראלי ומוסמך תקן בניה ירוקה אמריקאי LEED, ומומחה למערכות מים אקולוגיות.