מדובר בסוג של מציאות חדשה, מעגל קסמים שאנחנו עוד לא מכירים בו. הצפיפות בישראל והצפיפות הכללית בכדור הארץ משפיעים על חיינו יותר ויותר. אם בעבר יכולנו לפתח, לסלול ולבנות ללא התחשבות בסביבה, היום הטבע דופק לנו בדלת.

הצפיפות בישראל והצפיפות הכללית בכדור הארץ משפיעים על חיינו יותר ויותר. אם בעבר יכולנו לפתח, לסלול ולבנות ללא התחשבות בסביבה, היום הטבע דופק לנו בדלת

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה ומוסמך בניה ירוקה מהטכניון, מוסמך ״מלווה בניה ירוקה״ לפי התקן הישראלי ומוסמך תקן בניה ירוקה אמריקאי LEED.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

בכל חורף אנו עדים לתופעה של בעלי בריכות דגים ואספני דגיגוני בורי הפושטים על פתחי הנחלים ואוספים את דגיגוני הבורי.

השנה השתוממו אוהבי הים של נתניה למראה פשיטה של מספר טנדרים ובהם עובדים המצוידים ברשתות, הבאים לאסוף מנחל פולג דגיגונים. במשך מספר ימים אספו האספנים שלל גדול מאוד של דגיגונים מהנחל. האספנים מגיעים עם רשתות קטנות לבדוק את מצב הדגיגונים בנחל ואם נמצאים דגיגונים, מוצאות רשתות גדולות יותר והנחל נסרק הלוך ושוב עד לדגיג האחרון.

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה ומוסמך בניה ירוקה מהטכניון, מוסמך ״מלווה בניה ירוקה״ לפי התקן הישראלי ומוסמך תקן בניה ירוקה אמריקאי LEED.

מגמות הבנייה הירוקה בארה"ב וקנדה מראות כי מיליוני מטרים של בניה נבנים על פי תקן הבנייה הירוקה. בענף הבנייה מצפים שבשנים הקרובות נהיה עדים לכך שחלקם הגדול של הפרויקטים יהיו "בניינים ירוקים" או בתים ירוקים. במבט קדימה, יצירת מרחבים התומכים בבריאותנו וברווחתנו, כמו גם בכלכלה ובסביבה, יהיו חיוניים לרמת חיים טובה יותר, שהיא גם כלכלית וחסכונית יותר.

בענף הבנייה מצפים שבשנים הקרובות רוב הפרויקטים יהיו "בניינים ירוקים" או בתים ירוקים. מרחבים התומכים בבריאותנו וברווחתנו, כמו גם בכלכלה ובסביבה, יהיו חיוניים לרמת חיים משופרת וחסכונית יותר

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המניע העיקרי לבניה ירוקה כיום היא דרישות הלקוחות ובניינים יעילים ובריאים יותר, עם יתרונות של חיסכון כלכלי אדיר בתחזוקה לטווח הארוך.  הבניינים הירוקים מדווחים על חיסכון משמעותי בעלויות תפעול, תקופות החזר קצרות יותר ועליית ערך נכס בבניינים ירוקים חדשים ובשיפוצים ירוקים. השקעה מראש בבנייה ירוקה הופכת נכסים ליותר יקרים, כאשר מספר גדל והולך של בעלי בניינים רואים עלייה של 10% ומעלה בשווי הנכס בזכות עובדה זו.

בניינים ירוקים מפחיתים את העלויות התפעול השוטפות ומעלים את שווי הנכס. סקר שנערך באוסטרליה הראה ירידה של 8% בהוצאות תפעול לשנה ועליה בשווי הנכס של כ- 7 אחוז.

אנו מבלים כ-90% מזמננו בבית ובבניינים. בתי  ירוקים שיוצרים מרחבים המקדמים בריאות ונוחות, ואין ספק כי מבנים ירוקים משפיעים לטובה על בריאות הציבור. לעובדה זו ישנם יתרונות כלכליים ברורים – בשיפור איכות האוויר הפנימי, שיכול להפחית היעדרות ושעות עבודה המושפעות מאסטמה, אלרגיות בדרכי הנשימה, דיכאון ולחץ ושיפור בפרודוקטיביות כך שלמעשה אחת התרומות המשמעותיות של בניה ירוקה היא בפרודוקטיביות משופרת החוסכת כסף רב לחברות.

בנוסף, מבנים ירוקים מסייעים בהפחתת פליטת פחמן, והקטנת פסולת וחיסכון גדול במים, חשמל ואנרגיה.

משרד האנרגיה האמריקאי בדק בניינים ירוקים וראה כי כיוון שפליטת ה-CO2 נמוכה ב-34%. הם צרכו 25% פחות אנרגיה ו-11% פחות מים, והפנו יותר מ-80 מיליון טון פסולת מטמנות. חימום וקירור מהווים כ-43% מכלל השימוש באנרגיה, התורם לזיהום אוויר ומייצר את הכמויות הגדולות ביותר של גזי חממה. על ידי שיפור יעילות האנרגיה, מבנים ירוקים מסייעים גם להפחתת מזהמי אוויר פנימיים הקשורים לבעיות בריאותיות חמורות ובהמשך להפחתת ההוצאות הכספיות של המדינה ומערכת הבריאות הכרוכות בטיפולים רפואיים ואשפוזים.

מבנים ירוקים מסייעים גם להפחתת מזהמי אוויר פנימיים, הקשורים לבעיות בריאותיות חמורות, ובהמשך להפחתת ההוצאות הכספיות של המדינה ומערכת הבריאות הכרוכות בטיפולים רפואיים ואשפוזים

בתים בתכנון ירוק נהנים מכניסה של אור טבעי, החוסך אנרגיה ומגביר את תחושת הנוחות במבנה.

אין ספק כי העתיד הוא בניה ירוקה, וטוב יעשו אם מי שמתכנן בתים כיום יחשוב על הדורות הבאים כבר עכשיו ויבנה בצורה ירוקה יותר. זה טוב לכדור הארץ טוב לכלכלה וטוב לדיירים בבניה החדשה.

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה ומוסמך בניה ירוקה מהטכניון, מוסמך ״מלווה בניה ירוקה״ לפי התקן הישראלי ומוסמך תקן בניה ירוקה אמריקאי LEED.

ממשלת המחדל חושבת, שפינוי התושבים מגבול רצועת עזה פותר לה בעיה כלשהי. כך גם בגבול הצפון.

אבל האמת הפשוטה היא שאי אפשר לפנות את הישובים. גם אם מרחיקים את הילדים והנשים והקשישים למלון באילת, הרי מישהו צריך לזרוע תפוחי אדמה לעונה הבאה. מישהו צריך לחלוב יומיום את הפרות שלוש פעמים ביום.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

כשיתפזר עשן המלחמה, המולת הקרבות תידום ורק הגעגוע, השבר והאובדן יישארו חרוטים בנפש העם כפצעים וכצלקות למשך שנים רבות, ניתן רק לייחל לכך שנתעורר לשחר של יום חדש. יום שבו הממשלה תבין שעליה לעבוד למען אזרחי ישראל, ולא רק למען עצמה; שעליה לחזק את החוסן הלאומי ולגבות את המוסדות הממלכתיים, ובראשם צה"ל, ובוודאי לא להסית נגדם בעת מלחמה או בכלל; ושעליה לדאוג לטובת הציבור כולו, ולא להפקיר את תושבי העוטף שחרב עליהם עולמם ואת העורף הישראלי לטובת עיסוק בלעדי בהישרדותה הפוליטית; ואף לא לבזוז את הקופה הציבורית כדי להעביר שוחד למגזרים מועדפים – החרדים והמתנחלים.

על פי הסקרים האחרונים, התקווה הזו – שכל מי שעתיד מדינת ישראל והמפעל הציוני יקר לליבו צריך להיות שותף לה – עתידה להתגשם בבחירות הבאות. נאמני הדמוקרטיה הליברלית, שנאבקים על האחדות הלאומית ועל יסודותיה הממלכתיים של המדינה מול קואליציה פוסט-ציונית שעושה הכול כדי לפוררם, יזכו לפי התחזיות בלפחות 70 מנדטים.

ניר רייזלר הוא עמית מחקר ולשעבר עורך המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון. היה ממקימי עמותת "70 פנים לציונות" ועורך "אשמורת שלישית – כתב עת ציוני עכשווי".

נבצר מבינתי איך אנשים ממשיכים לשתף ברשתות החברתיות הגיגים של כל מיני קשישים יוצאי מערכות הביטחון השונות, כשנבואות זעם בפיהם, שלכאורה חזו את מה שקרה ב-7 באוקטובר. כל זה מעין הצבעה על כך שהאסון הנורא היה צפוי – כאשר בפועל נבואות הזעם לא הצביעו על שום דבר דומה לזה, ואף שגו בנקודות מאוד קריטיות.

נכון שבישראל תמיד עדיף להיות חשדן יותר מדי מאשר חשדן פחות מדי. מי שחשדן יותר מדי, יכול לצאת אולי גזען או פרנואיד, אך מי שחשדן פחות מדי יכול למות במתקפת הפתע הבאה, לאחר שנתן אמון נאיבי במי שעומדים מולו. לכן יש יותר ביקוש לנבואות זעם חשדניות ושחורות במיוחד, מאשר לנבואות אופטימיות.

עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"