יש לי חבר ותיק מהמגזר החרדי, שהכרתי דרך עבודתי בגשר. לא זוכר איך, אבל התחלנו לדבר על הנושא של להטב"ים במגזר החרדי. ואז הוא התוודה בפניי שיש לו אח הומו וחרדי עדיין, אבל איש לא יודע על נטייתו המינית חוץ ממנו ומאח נוסף. החבר שלי חי במתח מתמיד וחשש שהאח ההומו ישים קץ לחייו.

יש לי חבר ותיק מהמגזר החרדי, שהכרתי דרך עבודתי בגשר, שהתוודה בפניי כי יש לו אח הומו וחרדי, שאיש כמעט לא יודע על נטייתו המינית. החבר שלי חי במתח מתמיד וחשש שהאח ההומו ישים קץ לחייו

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מאז 2016 והתחלת הקמפיין הפומבי והמיוחצן של הרבנים החרד"לים נגד הקהילה הגאה, התחלתי לבדוק לעצמי את העמדות האישיות שלי בנושא. האם הדעה שלי היא ערכית דתית, או מבוססת על דעות קדומות ורתיעה שלי מאנשים עם נטיות חד-מיניות ללא קשר לתורה או להלכה? הגעתי לכמה מסקנות בעניין, וזה הביא, אולי באיחור קל, להצטרפות למצעד הגאווה והסובלנות שהתקיים לפני שבוע בירושלים.

בלעדי: שנה וחצי לאחר "נאום הסוטים", ראש מכינת בני דוד שבעלי, הרב יגאל לוינשטיין, עם "נאום האיידס" – קורא להדביר את ההומוסקסואליות בדומה ל-HIV. לאחר שחזר מחופשה כפויה, הוא תוקף בחודש האחרון שוב ושוב את הקהילה הגאה בשיעורים שמעביר לתלמידיו. התיעוד מיד במהדורה.

— עמרי מניב omri maniv (@omrimaniv) February 15, 2018

יש דימוי בציבור שחברי הקהילה הגאה הם אנשים חזקים ומקובלים וכבר נגמר מאבקם לשיווין. ויכול להיות שיש מגזרים שבהם באמת אין סטיגמה על עצם היותך אדם עם נטייה מינית שונה מהרגיל. יש אפילו מי שמרגיש במידה רבה של צדק, שכל פעם משנים ומחמירים את התקינות הפוליטית בעניין, וזה מגיע לקיצוניות בנושא זכויות רבות וחדשות (לבקרים).

אבל חשוב מאד לומר שיש מגזרים גדולים, ובמיוחד בקהילות השמרניות והדתיות, בהם יחידים בתוך הקהילה לא מרגישים בנוח לתווך בין הזהות המינית והשייכות הקהילתית והדתית. יש בני נוער רבים במוסדות החינוך, בבתי הנכסת ובמשפחות שעדיין לא יודעים איך למצוא את הדרך לשלב בין דברים שקשה לשלבם.

הרי כל אדם דתי, בבסיס, לא בא להתיר את מה שהתורה אוסרת. לכן קיום חיים דתיים של שמירת מצוות יחד עם הבנה שהנטייה המינית מביאה לידי עבירה מבחינת התורה מייצרת מתח מתמיד. זה מצד אחד, אבל גם אין להלבין פנים ולסכן נפשות מצד שני, ולכן הצטרפתי למצעד, שבעיניי זו משמעותו.

כל אדם דתי, בבסיס, לא בא להתיר את מה שהתורה אוסרת. לכן קיום חיים דתיים של שמירת מצוות יחד עם הבנה שהנטייה המינית מביאה לידי עבירה מבחינת התורה מייצרת מתח מתמיד

יש עדויות רבות של חברי הקהילה שמעידים על פנטזיה שלא להיות הומו. על פי עדותם, החיים היו אולי קלים יותר במציאות כזאת, שהיו רוצים לעשות הכל כדי לקיים חיים שכוללים הקמת משפחה, גבר עם אשה וכמובן ילדים.

אבל כל מי שחקר ולו מעט בנושא מבין, שזה לא עניין שניתן לשנות על יד כוח הרצון, ולא משנה כמה עז הרצון. וכן הידיעה אצל חברי הקהילה ששייכים לציבור הדתי היא שהם נידונים לחיים של מתח נפשי תמידי, לפחות עד הרגע שיוצאים מן הארון ומוצאים אוזן קשבת אצל המשפחה או אולי הרב. כל זאת במידה שזה לא מטיף לטיפול המרה, או דחיפה להתחתן למרות הידיעה שזה מסכן אותו ואת אשתו לשעתיד. על נושא כאוב זה ערכתי שיחות רבות עם אנשי חינוך ומטפלים בשנים האחרונות.

הקהילה הדתית ואולי חלקים מסוימים של הקהילה החרדית משנות את התפיסה החברתית (ולא הדתית) כלפי חברי הקהילה הגאה. מנסים למצוא דרכים להכיל כל אדם באשר הוא אדם, ובלי קשר לנטייתו המינית. ולא מתוך מקום של להתיר מה שהתורה אוסרת, אלא מתוך הבנת נפש האדם, ומההבנה שאין אנשים הבוחרים להיות להט"ב אלא זה טבעם, ולכן התמודדות עם המורכבות הזאת מהווה מציאות מתמדת למי שרוצה להישאר בתוך הקהילה הדתית.

דוגמה בולטת הוא המסמך שהוציא לאור הרב הראשי של בריטניה. הוא, יחד עם ארגון של הקהילה הדתית הלהט"בית בבריטניה, חיבר מסמך עם הנחיות חינוכיות ומקצועיות למוסדות חינוך היהודיים דתיים בממלכה, בנושא יחס לתלמידים בני ובנות הקהילה הגאה. עד כמה שאני מכיר זה מסמך אורתודוקסי ראשון מסוגו. וכמובן גם הרב הראשי מציין בפתח המסמך, שהוא אינו בא להתיר מה שהתורה אוסרת, אלא להכיר במציאות המורכבת של בני נוער בתוך הקהילה הדתית עם התמודדויות מורכבות בנושא הזהות המינית שלהם.

כל מי שחקר ולו מעט בנושא מבין, שזה לא עניין שניתן לשנות על יד כוח הרצון, ולא משנה כמה עז הרצון. וכן הידיעה אצל חברי הקהילה ששייכים לציבור הדתי היא שהם נידונים לחיים של מתח נפשי תמידי

לדעתי שינוי התפיסה הזה, שהוא הדרגתי ונעשה בעדינות, כי בכל זאת גם החלקים הליברלים יותר של המגזר הדתי נשארים שמרניים באופן יחסי לחברה החילונית, הוא מה שהביא להתפרצות הזעם הקדוש והטהור של חלק מרבני הקו ובראשם הרב צבי טאו. הם רואים תהליך שמתרקם בתוך הציבור הדתי – נסיון להעמיק ולהתמודד עם פרדוקס האתגר של קהילה להטב"ית שהיא גם דתית, ומבין שזה נוגד מבחינתם באופן בוטה את כל מה שהוא רואה כקודש.

מאבק רבני הקו, ובהמשך הדרך הקמת מפלגת נעם בהנהגת הרב טאו, שמאבק בלהט"בים הוא דגל מרכזי במשנתה, מביא דתיים כמוני לצאת מאיזור הנוחות ולעשות מעשה.

אותי זה דחף להזדהות עם בני הקהילה הגאה ולומר שאם, או למרות, הקושי הדתי, מקומם בקהילה הדתית. אסור לדחוף אותם לטיפולי המרה מסוכנים, אסור לדחוף אותם להתחתן עם בן או בת המין האחר, כאשר ברור שהתוצאה יכולה להיות הרת אסון לשני הצדדים, אסור להשפיל חברי הקהילה בגלל היותם בעלי נטיות חד-מיניות ולכן החלטתי להביע את ההזדהות דרך השתתפות במצעד. ודווקא המצעד הירושלמי, שהוא מאופק יותר, צנוע יותר וכנראה כולל הרבה יותר דתיים, גם חברי הקהילה וגם אלה שבאו לתמוך.

לדעתי שינוי התפיסה ההדרגתי במגזר הדתי הוא שהביא להתפרצות הזעם הקדוש של חלק מרבני הקו ובראשם הרב צבי טאו. וזה מה שמביא דתיים כמוני לצאת מאיזור הנוחות ולהזדהות עם בני הקהילה הגאה

היה לי ולאישתי רגע מיוחד כשראינו זוג מבוגר, היא בכיסוי ראש מלא והוא עם כיפה גדולה. לכל אחד פלקט צבועני – על שלה "גם אני רוצה להיות סבתא גאה", ושלו "גם אני רוצה להיות סבא גאה".

אני יודע שקשה לרבים מחבריי הדתיים והחרדים להבין את עמדתי בעניין, ועם זה, חשוב היה לי להבהיר שהשתתפות במצעד אינו נועד להתריס בפני איש, ובטח לא להתריס נגד התורה וההלכה. כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

דניאל גולדמן ואשתו במצעד הגאווה בירושלים (צילום: באדיבות המצולמים)

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.