דניאל גולדמן
הזמן של
דניאל גולדמן

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.

הפער בין תודעת ריבונות להיעדר ריבונות

כשהייתי צעיר ונמרץ, שנה בארץ לאחר סיום התיכון בבריטניה, בהיותי בן 18, השתתפתי ברקוד הדגלים המסורתי. באמת חוויה מדהימה לנער כמוני. זה היה לפני מעל שלושים שנה, ובערך 20 שנה לאחר שיחרור ואיחוד ירושלים.

כשהייתי צעיר ונמרץ, לאחר סיום התיכון בבריטניה, בהיותי בן 18, השתתפתי ברקוד הדגלים המסורתי. באמת חוויה מדהימה לנער כמוני. זה היה לפני מעל 30 שנה, ובערך 20 שנה לאחר שיחרור ואיחוד ירושלים

אנחנו יודעים לדקלם שירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו. בירת ישראל המאוחדת לנצח. ועם כל זה אני מסתכל מסביב ושואל את עצמי מה התקדם בריבונות הישראלית בירושלים.

האם הצלחנו להגדיל את הריבונות על הר הבית? האם קידמנו ריבונות בשכונות המזרחיות של העיר, ולא משנה באיזה צד של הקיר?

וכל שנה עוד ריקוד דגלים לציון יום ירושלים, יום שיחרור ואיחוד ירושלים.

והנערים התחלפו, עברנו דור ויותר, אותו ריקוד ואותו חוסר ריבונות.

אולי האפקט היחיד זה להטביע נרטיב של ריבונות יהודית בירושלים, יחד עם יצירת פער תודעתי ענק אצל אותם נערים ונערות מהציונות הדתית. האם צעדת דגלים שמראה מי הבעל הבית בעיר העתיקה באמת מייצרת ריבונות, או רק תודעה של ריבונות?

האם הפער הזה בין תודעה של ריבונות לבין היעדר ריבונות בפועל, מייצר אפקט של ציפייה שהמדינה תאכוף את הריבונות בזמן שהיא מפקירה אותה? האם יש לזה השלכה פוליטית, כאשר מתאכזבים פעם אחרי פעם כאשר מבינים שסיפור הריבונות קיים בדמיון ולא במזרח ירושלים או בהר הבית? הפער הזה מייצר ציפיות, שקשה לממש אותן.

וכמו כל ציפייה מוגזמת, גם ציפיות לא ממומשות אלה עשויות להביא לידי אכזבה – מהאידיאולוגיה, מהמדינה, וכו. כל אחד לוקח את זה למקום שלו.

הנערים התחלפו, והנה אותו ריקוד ואותו חוסר ריבונות. אולי האפקט היחיד של המצעד זה להטביע נרטיב של ריבונות יהודית בירושלים, יחד עם יצירת פער תודעתי ענק אצל אותם נערים ונערות מהציונות הדתית?

אז אני שואל: האם מעבר לפעילות נוער, האם ריקוד דגלים ומה שהוא מייצג – שיפר את הריבונות בירושלים בכלל ובהר הבית ומזרח העיר בפרט?

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 297 מילים

זילזול ברעיון של קידוש השם

המושגים של קידוש השם וחילול השם התפתחו מימי המקרא עד ימינו אנו. אבל הם תמיד מבטאים סוג של חיבור בין התנהגות של עם ישראל ושמו של הקב״ה בעולם. קידוש השם הוא בדיוק זה, לקדש את השם ולא את עצמנו. לא על מנת לפאר את האדם.

המושגים של קידוש השם וחילול השם התפתחו מימי המקרא ומבטאים חיבור בין התנהגות עם ישראל ושמו של הקב״ה בעולם. קידוש השם הוא בדיוק זה, לקדש את השם ולא את עצמנו. לא על מנת לפאר את האדם

גלות ישראל מייצרת חילול השם – כי זה לכאורה מראה בעיני עמי העולם שהשם לא שומר על עמו ועל הבטחתו על ארץ ישראל. קידוש השם נוצר כאשר ישראל חוזר לארצו.

אבל משם צריך גם להתקדם. האופן שבו ננהל את ענייני המדינה ואת עצמנו יגרמו לקידוש השם או חלילה להיפך, לחילולו. כל הצלחה יכולה להגדיל ולקדש את השם בעולם. להרחיב את מקומו בתודעה האנושית. ובפרט אם ההצלחה מבוססת על מעשה מוסרי. אפשר שיהיה זה מעשה של יחידים אבל בעיקר מעשה ברמה של חברה או מדינה.

דוגמאות – כאשר ישראל שולחת משלחת צבאית להציל חיים באסונות טבע במדינות זרות זהו קידוש השם. אבל מצד שני – אם מדינת ישראל מספקת או מאשרת אספקת נשק למדינות או כנופיות המבצעות הרג אזרחי מכוון – זהו חילול שם שמיים.

אם מדינת ישראל מכבדת את ערביי ישראל, לא מתוך התנשאות אלא מתוך ראיית כל אדם כצלם אלוהים – זהו קידוש השם. מפלגות יהודיות שמציעות פלטפורמה גזענית או מפלה – זהו חילול השם.

אנשים המראים סולידריות טבעית כאשר יש אסון אצל האחר – זהו קידוש השם, ניתוק וניכור לנוכח צרות של אחרים – זהו חילול השם.

אפשר להמשיך, אבל קלטתם את הכיוון.

שימוש במונחים של קידוש השם וחילול השם בקוניוקטורה פוליטית צרה הוא בעיניי לא נכון, ובפועל מזלזל ברעיון של קידוש השם.

האופן שבו ננהל את ענייני המדינה ואת עצמנו יגרמו לקידוש השם או חלילה להיפך. אבל שימוש במונחים של קידוש השם וחילול השם בקוניוקטורה פוליטית צרה הוא בעיניי לא נכון, ובפועל מזלזל ברעיון של קידוש השם

נסיים בציטוט מופלא ממסכת יומא בתלמוד הבבלי:

"אַבָּיֵי אָמַר כִּדְתַנְיָא וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדְךָ שֶׁיְּהֵא קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וִיהֵא מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת".

הפסוק "ואהבת את ה' אלהיך" בא מהפרק הידוע שמתחיל בקריאת "שמע ישראל" – אחד הטקסטים היסודיים באמונה היהודית. כולל הציווי לאהבת האל. אבאיי מסביר לנו שהאהבה הזאת באה לידי ביטוי על ידי התנהגותך כלפי אנשים אחרים.

המבין יבין.

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 378 מילים ו-1 תגובות

לא רק מדינה רזה, גם רבנות רזה

הרב חיים נבון הוא תלמיד חכם, מרצה, פובליציסט ומחבר ספרים רבים, שגם הספיק לכהן כרב קהילה. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד מדובריה הבולטים של השמרנות המדינית בציבור הדתי הלאומי. לכן היה לי חשוב לקרוא את ספרו החדש על משטר מלוכני, דמוקרטיה והמדינה היהודית המודרנית, "מדינה קטנה לעם גדול".

עטיפת ספרו של הרב חיים נבון: מדינה קטנה לעם גדול
עטיפת ספרו של הרב חיים נבון: מדינה קטנה לעם גדול

אני אבקש להתייחס לכמה מהתֵמות המרכזיות בספר "מדינה קטנה לעם גדול". לשמחתי, למרות הבדלי פרספקטיבה, אנחנו מסכימים על לא מעט מהסוגיות בספר. ב"מדינה קטנה לעם גדול" נבנה מהלך המבסס את רעיון מדינת היהודים הדמוקרטית, שתכניה וזהותה יהודיים, אך התערבותה בחיי אזרחיה מינימלית. מעמדת מוצא שמרנית, נבון שואף לאיזון בין חברה שיש בה ברית חברתית לבין מעורבות קלה ככל שניתן מצד הממשל. אחרי השלב הרעיוני נבון מתייחס למספר סוגיות פוליטיות וחברתיות המעסיקות את החברה הישראלית.

עוד לפני שקראתי בו, כבר היתה ברורה לי חשיבותו של הספר. כותרת המשנה מדברת על מדינה "יותר יהודית, פחות כופה". הדרך להעצמת הזהות יהודית אינה עוברת דרך חוקים דתיים אלא באפשרות של צמיחה מלמטה, מהעם.

עוד לפני שקראתי בו, היתה ברורה לי חשיבותו של הספר. כותרת המשנה מדברת על מדינה "יותר יהודית, פחות כופה". הדרך להעצמת הזהות יהודית אינה עוברת דרך חוקים דתיים אלא באפשרות של צמיחה מלמטה, מהעם

דעתו של הרב נבון חשובה במיוחד בהקשר של החשדנות של חלק מהציבור החילוני כלפי רצונו המדומיין של הציבור הדתי, להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה. במבוא לספר הוא אומר:

"הספר הזה מציע עמדה לגבי מהותה של מדינת ישראל, שאינה מדינת הלכה. הייתי רוצה לחיות במדינת תורה, אבל אני משעה את החלום הזה עד ליום שבו כל עם ישראל יהיה שותף לו".

בהמשך הוא מצטט את רבותיו שתומכים בטענה. חשוב לציין, שלמרות שרבותיו, דוגמת הרב אהרון ליכטנשטיין ז"ל והרב יעקב מדן, הינם נציגים מובהקים של מיינסטרים המגזר, ישנם מרחבים בציונות הדתית שהשקפתם הדתית-פוליטית אחרת. רוב חברי המגזר הדתי הלאומי שותפים לקו המחשבה של נבון ואינם מעוניינים לחיות במדינה שתכפה עליהם חיי הלכה מלאים. אמנם לא נעשה די מחקר לגבי עמדות הציבור הדתי בנושאים שבהם עוסק הספר, אבל מתוך סקרים שנערכו לאורך שנים, אפשר להסיק שרוב הציבור הדתי מזדהה עם העמדות הליברליות-יחסית של הרב נבון, לעומת השיח החרד"לי.

באשר להפרדת הדת מהמדינה, שנדונה בפרק האחרון בספר, גם כאן הרב נבון מציג גישה שמרנית, יחד עם רצון ב"מדינה רזה" וברבנות רזה עוד יותר. בנקודה זו יש התנגשות רבתי עם זרמים חזקים מאד בציונות הדתית וכמובן עם המגזר החרדי, הרואים ברבנות אמצעי חשוב לשימור אחיזתה של האורתודוקסיה בזהות היהודית של המדינה, וכן בשל גישה משיחית, הקושרת את הרבנות לתהליך הגאולה (עמדה שגדלתי עליה ונגמלתי ממנה בצער) וכן בשל הריאל-פוליטיק של צבירת כוח, השפעה ותקנים רבניים וכו'.

מכאן שהרב חיים קרוב יותר לעמדות של "נאמני תורה ועבודה", ביתם הרעיוני של הדתיים הליברלים, מאשר לליב"ה וחות"ם, ארגוני המחנה החרד"לי. או במילים אחרות השמרנות הפוליטית של נבון מתנגשת עם השמרנות הדתית של רבים בציבור הדתי והחרדי.

באשר להפרדת הדת מהמדינה, הרב נבון מציג גישה שמרנית, יחד עם רצון ב"מדינה רזה" וברבנות רזה עוד יותר. בנקודה זו יש התנגשות רבתי עם זרמים חזקים מאד בציונות הדתית וכמובן עם המגזר החרדי

לדעתי, היה חסר בספר דיון על מערכת החינוך בכללה והמערכת הדתית בפרט. ניתן להניח שהמחבר דוגל בהפרטה מסוימת של המערכת, באשר להשפעתם של ההורים, הפחתת התלות במימון הממשלתי והמעטת התערבות המדינה בתכנים. יש בדיון מסוג זה היבטים כלכליים וערכיים. המערכת הדתית זוכה לתקציבים גדולים לעומת המערכת הממלכתית, מה שבהחלט עשוי לסתור את השמרנות המדינית שנבון מציג. בצד הערכי יש נגיעה במהות הברית החברתית המחברת בין חלקי העם השונים. ומה מידת ההתערבות הנכונה של המדינה במיצוב תשתית חברתית משותפת, מבחינה ערכית? מובן שלמערכת חינוך ממלכתית השפעה ניכרת על עיצוב הזהות הקולקטיבית שלנו.

הרב נבון נוגע, אך לא בעומק מספק, בזהות היהודית הקולקטיבית של המדינה. מוצעת ברית חברתית, שהיא גבוהה מהרף הנמוך של ועד הבית. פה חשוב לחזק את עמדת נבון, שהיא רבנות רזה אבל יהדות עשירה. כאשר ההתנגשות לכאורה בין ערכים יהודיים וערכים דמוקרטיים עולה על סדר היום הציבורי, היה ראוי להעמיק יותר בהצעותיו של הרב נבון.

הרב נבון מציע תפקיד חלופי לרב הראשי, והוא ייעוץ-על לממשלת ישראל בסוגיות שיש ליהדות מה להוסיף לגביהן. אני תומך ברעיון, שמנהיגים והוגים הנאמנים למסורת ולמורשת היהודית יוכלו להשפיע על מדיניות הממשלה, אבל אינני סבור שזה תפקיד שאמור להיות בידי אדם אחד, חכם ככל שיהיה. כי הרי שבעים פנים לתורה, לרבות בנושאים ציבוריים ומדיניים.

מפתיעה יותר עמדת נבון בעניין. הרי מי שמונה ע"י אותה ממשלה לא יוכל להיות מנותק ממרכזי הכוח הפוליטיים. הייתי מצפה למודל המדמה את נביאי ישראל המדברים אמת לשלטון, ועומדים לצד המערכת הפוליטית ולא פועלים מתוכה. אני מציע שנרחיב ונעמיק את מימוש הרעיון, דווקא מעמדה של מדינה רזה; כוחות אזרחיים ודתיים חזקים המשפיעים על הזהות היהודית, בכוח השכנוע והמוסר ולא בזה הפוליטי.

הרב נבון נוגע, אך לא בעומק מספק, בזהות היהודית הקולקטיבית של המדינה. מוצעת ברית חברתית, שהיא גבוהה מהרף הנמוך של ועד הבית. פה חשוב לחזק את עמדת נבון, שהיא רבנות רזה אבל יהדות עשירה

הייתי מעוניין בהרחבת תפיסתו של נבון בנושאים חברתיים בוערים, כגון פמיניזם (במגזר הדתי ובכלל), היחס ללהט"בים, שינויי האקלים והשמירה על כדור הארץ ועוד, שייפתרו ברוח היהדות אך ללא כפייה הלכתית.

לקריאה מעמיקה ומאתגרת, אני מציע את ספרו של הרב ארט גרין "יהדות רדיקלית", שבו הוא מנסה לצלול לעומקים הרוחניים של היהדות, בהתמודדותו עם הנושאים שעל סדר היום במאה ה-21. למרות שאינני נמנה עם הזרם היהודי הספציפי של גרין, הקריאה בספרו מאתגרת. אולם, כשאני קובע שהחלון שדרכו אני מתבונן במציאות החברתית הוא חלון שמרני, קשה יותר להיפתח לגישות שונות, ובוודאי רדיקליות יותר.

נשאל, אם כך, מי הוא באמת השמרן? האם השמרן מגיע מתוך עמדה של שמרנות דתית, המגנה על הרבנות מכל שינוי? או שהוא מגיע מתוך עמדה של שמרנות פוליטית, הטוענת שמדינה (כוללת הרבנות) צריכה להתערב כמה שפחות בחיי אזרחיה? בכלל, האבחנה בין שמרן לליברל מתאימה יותר למדעי המדינה מאשר בבירורים דתיים או ערכיים.

בעיניי, השמרנות איננה ערך דתי ובטח שלא ערך יסודי, שדרכו אני בוחן נושאים ערכיים. אישית, פעם אני דוגל בעמדה שמרנית (חשיבות התא המשפחתי במבנה החברתי), ופעם בעמדה הנתפסת כפרוגרסיבית (פתיחת שוק שירותי הדת לזרמים דתיים רבים). מצד אחד, ברור שבדת יש יסוד של שמרנות שנועד לשמר את המסורת ולהעבירה הלאה, אבל יסוד בסיסי אחר הוא יכולתה של היהדות להגיב ולהתפתח, לפעמים אפילו בצעדים רדיקליים. הרי התורה עצמה העניקה לאנושות רעיונות רדיקליים, שנדרשו מאות ולפעמים אלפי שנים עד שנתקבלו (למשל השבת). אני ארחיק לכת ואטען – אדם המאמין שהקב"ה המציא עולם באקט של בריאה צריך להאמין שיש צד מאד רדיקלי באלוקים. ומפני שאנחנו מצווים להידמות לו, כנראה שאנו גם מצווים שלא להיות שמרנים בעליל.

אדם המאמין שהקב"ה המציא עולם באקט של בריאה, צריך להאמין שיש צד מאד רדיקלי באלוקים. ומפני שאנחנו מצווים להידמות לו, כנראה שאנו גם מצווים שלא להיות שמרנים בעליל

ולמרות הביקורת או סוגיות מעוררות-מחלוקת בספר, אני חוזר ומדגיש שזה ספר שחשוב לקרוא; ספר שמציג תפיסה רעיונית שיש להעמיד לצידה ואף מולה השקפות מדיניות ויהודיות שונות, כדי להמשיך בשיח, שלדעתי עדיין איננו מעמיק דיו. עלינו לעסוק לא רק בסוג המבנה או המשטר שבאמצעותו ננהל את החיים הפוליטיים במדינה, אלא גם להעמיק בשאלת טיבה של המשימה המהותית העומדת בפני העם שחזר לארצו וזוכה לריבונות וחיים מלאים, שלהם לא זכה מימי החשמונאים.

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,111 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו
חואן פרז פלוריסטן מנגן בתחרות רובינשטיין לפסנתר בישראל, מאי 2021

שנייה לפני שהכול השתגע, התקיימה בישראל תחרות רובינשטיין היוקרתית ● המנצח הגדול הוא חואן פרז פלוריסטן, פסנתרן שונה לגמרי, סוג של כוכב עתידני בעולם שמרני ● חלק מהמומחים טוענים כי מדובר במנצח התחרות הגדול בכל הזמנים ● בראיון אישי הוא מסביר איך זה שאין לו שום מוטיבציה להרוויח עוד מיליון דולר ולמה ממש חשוב שמתחת לחליפה יבצבצו גרביים אדומים

עוד 2,420 מילים

למקרה שפיספסת

כמה טוב שהיא כבר קצת חירשת

הימים הלא קלים האלה מזכירים לי נשכחות. חדרים אטומים, מסיכות שחורות מאיימות, מסכות האב"כ, וכלב בוקסר גדול ואימתני שלא ידע שהוא כזה. כלבי הראשון ז"ל, שהיה לו מזל לגדול אצלי מאז היותו גור. ולכן היו מעט מאוד דברים שהוא פחד מהם בחיים.

אבל אזעקות היו אחד הדברים שהוא פחד מהם, וגם אז הוא לא פחד עד כדי כך שהגיע לרעד בכל הגוף ויללות כמו כלבים מפוחדים אחרים. הוא ידע שנהיה שם עבורו תמיד. יום אחד, כשהייתה אזעקה ואף אחד מאיתנו לא היה בבית, מצאנו אותו מחכה לנו בחדר האטום.

אזעקות היו אחד הדברים היחידים שפחד מהם, וגם אז לא עד כדי רעד בכל הגוף ויללות כמו כלבים מפוחדים אחרים. יום אחד, כשהייתה אזעקה ואף אחד מאיתנו לא היה בבית, מצאנו אותו מחכה לנו בחדר האטום

הכלבים שאימצתי וגרו אתי אחריו היו עזובים ובעלי "עבר פלילי עשיר" של הזנחה והתעללות. כלבים כאלה שאף אחד אחר לא רצה. כך, חשבתי, ה"מצווה" שלי תהיה כפולה. וכלבים אלה באים עם תיק שאינך יודע לעולם מראש מה הוא. יש להם יותר פחדים וחששות והם מפחדים לרוב מאזעקות ורעשים חריגים על תדר חריג וסובלים מזה בצורה חזקה מאד וקשה. הכלב של אחותי היה צריך לקבל כדור הרגעה חצי שעה לפני צפירות, אחרת היה חשש ללבו.

כעת גרים אתי שני כלבים עזובים, בובי, הצעיר יותר (10) וזואי (15). וזואי כבר נקראת קשישה קצת ושומעת פחות טוב, אז לפחות בימים אלה יש בכך יתרון. בובי שומע מצוין וגם רועד מצוין. זואי פחות.

אל תשכחו שמי שגר אתכם בבית, אתם הלהקה שלו. להקה תמיד ביחד, לטוב ולרע, וכמובן שצריכים לקחת אותו יחד אתכם לחדר האטום. אם נרצה או לא, אם איננו נוהגים כך, מה אנו משדרים לילדים שלנו? שיש בבית, במשפחה, מי ששווים פחות? שחייהם שווים פחות? שאין צורך מיוחד להתחשב בחסרי הישע? שזה "לא נורא"?

סיפור מיוחד, המתאים לימים אלה של כניסה לחדר האטום, להורים ולאנשים שמתייחסים כך לבעלי החיים שגרים איתם, והמסר שאותו הם מעבירים מבלי דעת לילדים:

למשפחה צעירה נולד במז"ט תינוק שני, היה להם כבר בן צעיר מאד. בבית החולים התברר שהתינוק לא בסדר, ולאחר לבטים לא קלים הוחלט להשאירו בבית החולים.

במשך זמן מה לאחר מכן שמו לב ההורים שילדם הבוגר הפסיק לחלוטין להתלונן על כאב או על כך שאינו חש בטוב, שלעולם אינו בוכה ומקטר, או מבקש להחסיר מהגן או מבית הספר. בהמשך, כשהלכו אתו לייעוץ, התברר שהילד האומלל היה מודע היטב למה שקרה עם התינק הנוסף שנולד, וחשש שיחשבו שגם הוא "מקולקל" וישאירו גם אותו בבית החולים.

אל תשכחו שאתם הלהקה של מי שגר אתכם בבית. הלהקה תמיד ביחד, לטוב ולרע. כמובן שצריכים לקחת אותו אתכם לחדר האטום. אם איננו נוהגים כך, מה אנו משדרים לילדים שלנו? שיש בבית מי שחייהם שווים פחות?

אז משפחה שגרה עם בעל חיים, חשוב להיות מודעים למסרים החינוכיים המועברים לילדיכם ולהקפיד שיהיו ראויים. יחס לא נאות לבעלי החיים, נטישה חס וחלילה לעת זקנה, או אם הם חולים, או אם "שוכחים" להכניס אותם לחדר האטום בשעת סכנה – עם זה הילדים גדלים, והכל הם קולטים וסופגים.  אח"כ הם עלולים לגדול ולהתבגר בהתאם ולהתייחס כך לחסרי ישע אחרים, ואפילו להוריהם הזקנים והחולים.

מעניין מאיפה זה מגיע, נכון?

לא משאירים אותם מאחור!

לא משאירים אותם מאחור!????כשנשמעת אזעקה יש להכניס את בעלי החיים, ביחד אתכם, למרחב המוגן. חשוב לוודא כי במרחב המוגן יש…

Posted by ‎תנו לחיות לחיות-העמוד הרשמי‎ on Tuesday, May 11, 2021

פעילת בעלי חיים וסביבה כחלק מהשקפת עולם כוללת, ובעלת שטחי עניין רבים ומגוונים. גרים אתי 2 כלבים מאומצים שלימדו אותי הרבה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 491 מילים

בחזרה לפוגרום הראשון בארץ הקודש

ההיסטוריה חוזרת החודש מלאו 100 שנים לפרעות תרפ"א, האירוע רב הנפגעים הראשון בפלשתינה המנדטורית ● כ-100 יהודים וערבים מתו, ביניהם הסופר יוסף חיים ברנר, שנקבר עם עשרות אחרים בקבר אחים בתל אביב ● זו הייתה נקודת מפנה משמעותית ביחסים בין יהודים לערבים ● צ'רצ'יל ניסה להרגיע את הרוחות, אבל את המנהיגות הערבית זה היה רחוק מלספק ● וזו הייתה רק ההתחלה

עוד 3,372 מילים

השקת אפל פיי ועדות אילן ישועה: האמת מאחורי הטענות למניפולציה

באחרונה פורסם ב-TheMarker כי חברת אפל השיקה את הארנק הדיגיטלי שלה בישראל, תוך שהיא מכתיבה באופן חד-צדדי לחברות מקומיות את ההודעה לעיתונות בנושא.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות כגון פיצה דומינוס, בנק דיסקונט, ישרכארט ומסטרקארד, להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים לגבי אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה".

המסר מהכתבה היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל היא כוחנית, וההודעות לעיתונות שהופצו כאן סביב השקת האפל פיי שיקפו מניפולציה וכניעה לתכתיבים של ענקית האינטרנט.

לפי הפרסום, אפל דרשה מחברות להפיץ בקרב עיתונאים תיאורים מחמיאים על אפליקציית התשלומים שלה כ"מאובטחת" ו"בטוחה". המסר היה ברור: התנהלותה התקשורתית של אפל בישראל כוחנית

אלא שלא בטוח שהפרשנות המחמירה הזו משקפת נאמנה את המציאות. היכרות עם ההתנהלות התקשורתית היומיומית של חברות וארגונים מציעה דרך אחרת להתבונן על הדברים.

כך, בניהול היומיומי של מערכי דוברות, שיווק ויח"ץ, מקובל ואף רצוי להפיץ הודעות על השקת מוצרים חדשים בתיאום בין כל השותפים להשקה. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר במוצר טכנולוגי חדש, אשר אפל היא זו שעומדת במקרה זה מאחורי אמינותו ומאחורי המפרט הטכני שלו.

קשה לקבל כי ניסוחים בהודעה לעיתונות, שנועדו להבהיר לצרכנים כי מדובר במוצר בטוח לשימוש, הם פועל יוצא של כוחנות או שתלטנות מצד אפל. אם כבר, הדבר משקף בעיקר את הדינמיקה השגרתית של ניסוח והפצת הודעות מסוג זה.

אין לשכוח גם שהחברות הישראליות אשר הפיצו את ההודעה, מן הסתם עומדות מאחורי יתרונות האפליקציה, וחשוב להן להעביר את המסר המרגיע לגבי השימוש בה ללקוחותיהן, כך שההודעה משקפת היטב גם את המסרים שלהן.

נראה כי קיים פער בין השיקול המקצועי, המנחה לא אחת את ההתנהלות התקשורתית של חברות וארגונים, לבין הדימוי המניפולטיבי המיוחס להם.

המחשה נוספת לכך ניתן היה למצוא באותו יום שבו פורסמה הכתבה לגבי השקת האפל פיי – אך סביב סיפור שונה לגמרי: עדותו של אילן ישועה במשפט נתניהו. לפי העדות, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו בזמנו שלא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם". הדברים גררו ביקורת חריפה, כולל מצד עיתונאים בטוויטר.

ובכן, זה נכון שסדר היום הביקורתי של TheMarker אינו חביב, בלשון המעטה, על רבים במוקדי הכח. זוהי מחמאה גדולה לעיתון ולתקשורת הישראלית. אך דווקא במקרה של שרף ואלוביץ', לא בטוח שהביקורת מוצדקת.

גם אם אפשר לחלוק על סגנון ההתבטאות של יועץ התקשורת, הרי שידוע לכל כי כלי תקשורת שונים מתנהלים עם אג'נדה שונה, עם דגשים שונים ועם דנ"א תקשורתי שונה. ההבדלים האלה קיימים בין TheMarker לבין כלכליסט וגלובס, בין ידיעות אחרונות לבין ישראל היום והארץ, ובין Ynet לבין וואלה ומאקו.

לפי עדות אילן ישועה, יועץ התקשורת של שאול אלוביץ', מוטי שרף, ייעץ לו לא להתראיין ל-TheMarker בטענה ש"זו מלכודת" וכי "רצון טוב אין שם"

אחריותו המקצועית של יועץ התקשורת היא למצוא את הפלטפורמה הנכונה ביותר עבור הלקוח. לא כי היועץ הוא מניפולטור על, ולא כי הוא מחפש כל היום דרכים לשקר ולעבוד על דעת הקהל, אלא כי ההבדלים שבין כלי התקשורת הם עובדה שאין חולק עליה, וכי תפקידו המקצועי של היועץ הוא להכיר אותם לעומק ולהמליץ בהתאם ללקוחותיו על האכסניה המתאימה לפרסום.

מכאן, שאם הלקוח הוא בעל שליטה בקבוצת תקשורת גדולה, ו-TheMarker מוביל באופן עקבי קו ביקורתי כלפי אותה קבוצה ואישית כלפי אותו בעל שליטה, טבעי שיועץ התקשורת ימליץ ללקוח להתראיין לעיתון שבו הראיון יהיה פחות במתכונת של עימות חזיתי, של התנצחות ושל ביקורת. זה לא אומר שראיון בפלטפורמה אחרת יהיה בהכרח מלטף או מפנק. ממש לא.

עצם הבחירה להתראיין היא כמעט תמיד סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה באיזה עיתון. מכאן, שזיהוי הפלטפורמה המתאימה ביותר לראיון לא הופכת אוטומטית את יועץ התקשורת למי שמנסה להערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו.

יהיו אפילו מקרים שבהם ההמלצה מצד היועץ תהיה דווקא להתראיין לפלטפורמה ביקורתית, מתוך מחשבה שראיון כזה יכול לשרת את הלקוח. לדוגמה, מתוך רצון לקדם מסרים מסוימים המתאימים דווקא לאג'נדה של אותה פלטפורמה, או כדרך להתמודד פומבית עם טענות שעלו באותה פלטפורמה נגד הלקוח ולהביא ישירות את הצד שלו לסיפור, או פשוט כי אותה פלטפורמה מציעה חשיפה גדולה או יוקרתית יותר.

הבחירה להתראיין היא סיכון מחושב, עם אפשרות לשאלות קשות ולביקורת – לא משנה היכן. זיהוי הפלטפורמה המועדפת לראיון לא אומרת שיועץ התקשורת מערים על הציבור. זהו חלק משיקול הדעת המקצועי שלו

מכאן, שבניגוד לתדמית השלילית, יועצי תקשורת רבים אינם רואים בעיתונות אויב שצריך לתחמן אלא מכירים בתפקיד הקריטי שהיא ממלאת בדמוקרטיה. מה שעלול להיראות לעתים מבחוץ כתחמנות או כנכלוליות מצדם של יועצי תקשורת עשוי להתגלות כהתנהלות מקצועית ותו לא, הרחוקה מלהיות חד-מימדית ושואפת לאזן כמעט תמיד בין אינטרסים.

רן ירון הוא יועץ תקשורת ומנכ"ל-בעלים של Connect Communications המלווה גופי בריאות ורפואה, משמש כמרצה מן החוץ בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה וכדורסלן בדימוס, שעדיין לא איבד תקווה מלזכות באליפות כלשהי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 691 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לאחר שהנביטה את הזרע העתיק בעולם ובייתה את עץ הארגן, האילנאית איליין סולווי, זוכרת פרס בן-גוריון לפיתוח הנגב, בוחנת עכשיו דרכים להשאיר את המדבר ההולך ומתייבש פורח

עוד 1,286 מילים

בסוף שנות ה-20 הוקם בית הספר היהודי הראשון בסיאטל ● אולם בחלוף השנים השתנו צרכי הקהילה היהודית, והבניין נמכר לבית הספר האסלאמי בעיר ● לאחרונה מצבו של המבנה הדרדר - הגג החל לדלוף, וטחב כיסה את הקירות ● אך במקום למכור את הבניין לקבלני בנייה החליטה הקהילה המקומית להתגייס ולשמר את המבנה

עוד 935 מילים

עשור לכיפת ברזל כיפת ברזל הצילה חיים רבים, אך האם היא הפכה את ישראל לבטוחה יותר?

אף על פי שמבחינה טקטית מדובר בהצלחה מזהרת, מערכת ההגנה האווירית האקטיבית של ישראל הקהתה את התעוזה הצבאית מסורתית שלה, ואפשרה לדרג המדיני להניח לנושא עזה להמשיך לבעבע ● פרשנות

עוד 1,842 מילים ו-1 תגובות

נתניהו: "ממשיכים ככל שיידרש. זה עוד ייקח זמן"

חמאס ניסה לפגוע באסדת הגז תמר. פעילותה הופסקה ● פיגוע דריסה בשייח' ג'ראח, 7 שוטרים פצועים ● שר התקשורת גינזבורג הגיש תלונה ליועמ"ש על ציוצי ריקלין נגד התקשורת ● דיווח: גורמים בכירים בדרג המדיני אומרים שעל ישראל לחתור לסיום המבצע ● הבחירות לנשיאות: יהורם גאון החל לאסוף חתימות של חברי כנסת ● לפיד: "אילו הייתה ממשלה, השיקולים הביטחוניים לא היו מתערבים בשיקולים הפוליטיים"

עוד 31 עדכונים

ישראל לא תשרוד אם לא יתקיים כאן שלטון החוק

ישראל אינה יכולה להתקיים אלא כמדינת חוק ● ללא שלטון החוק, היא לא תשרוד - לא כדמוקרטיה ולא כמדינת היהודים ולא בכלל ● מה שנדרש כעת הוא קור רוח, ופעולות לחיזוק שלטון החוק והדמוקרטיה ● העוצמה הגדולה ביותר הנתונה בידי המדינה והציבור, היא עוצמת השגרה - גם תחת מטחי רקטות, גם תחת ממשלה שאיבדה כיוון ורסן ומשטרה מוחלשת ובלתי מתפקדת ● דעה

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים א... המשך קריאה

כשיש פרעות חבלניות בהיקף נרחב המשטרה איננה יכולה, כפי שאנו רואים, להשליט סדר. כרגע יש אנרכיה בערים המעורבות. אנחנו במלחמה, בתוך הערים. אם לא נציב כוח שמסוגל לבלום את הפרעות אני מרסקים את הדמוקרטיה. אני לא מבין את הטיעון שלך שחייל רואה דרך כוונות, יורים עלינו אדוני!!!!!
חייבים לחשוב מחוץ למסגרת. הבעיה שהשלטון מחבל בעצמו בשלטון

עוד 831 מילים ו-3 תגובות

חמאס: נחזור לשגר רקטות לתל אביב אחרי חצות

נתניהו: המבצע יימשך ככל שיידרש ● דיווח: שרי קבינט קוראים לסיום המבצע ● ליברמן: נתניהו יאריך את המבצע כל עוד המנדט אצל לפיד ● דו״צ לכתבים הזרים: לא השתמשנו בכם להטעיה ● נתניהו לביידן: עושים הכל כדי לא לפגוע בחפים מפשע ● עבאס: בניגוד לעמדתי, הפגנות ערביי ישראל יימשכו ● השתפר מצב הילד שנפצע מבקבוק תבערה ● חשד: נזרק ע״י ערבים עקב טעות בזיהוי

עוד 34 עדכונים

יום אחד אמא עולה למטוס, ומודיעה שתשוב עד סוף הקיץ ● הילדות עוברות לגור עם אבא בבית עתיר מקקים. אמא מצטרפת לכת של הגורו ההודי ● "ארץ פראית מאוד" הפך את הקומונה של אושו ללהיט נטפליקס ● עבור רונית פלנק, שגדלה בקיבוץ להב, אלה היו החיים עצמם ● עכשיו היא מוציאה ספר שסוגר עבורה מעגל גדול וחשבון גדול עוד יותר

עוד 1,059 מילים ו-3 תגובות

חיסונים מסע ליישוב הכי פחות מחוסן בארץ

כמעט חמישה חודשים מאז תחילת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, רק 38% מהאזרחים במגזר הבדואי התחסנו ● על הפרק: חשש גדול מפני התפרצות גל תחלואה נוסף בפזורה ● "יש כאן אנשים שמעדיפים למות מאשר לקבל חיסון", מסביר אחד התושבים ● "אני פוחד מהמצב", אומר חבר הכנסת סעיד אלחרומי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,811 מילים

ההתלקחות השבוע הייתה רק עניין של זמן, ועדייף אף גורם בישראל לא השקיע שום מאמץ להרגיע את הרוחות ולמנוע את מלחמת הברירה הזו ● לחזבאללה, בינתיים, אין שום עניין להצטרף למערכה או לתמוך בחמאס ● ובמדינות המפרץ בינתיים לא יוצאים בתקיפות נגד ישראל ● אולם, ככל שהמבצע הצבאי יימשך או יסתבך, כך יהיה לידידות החדשות שלנו קשה יותר להגן על עמדתן

עוד 1,274 מילים

אי אפשר יהיה להעלים את הסיוט שמתרחש כעת בערי ישראל ביום אחד, אבל כדי להתחיל להשתלט על הלהבות חייבים קודם כל להנמיך אותן ● וזה לא יקרה כל עוד החזית החיצונית בוערת ● גנץ ואנשיו הצליחו פעם אחר פעם לעצור בגופם את הרס הדמוקרטיה הישראלית ● הם חייבים להתפכח ולהבין שהמשך המלחמה בעזה עלול למוטט ולהעלים את כל מה שהשיגו בתקופה הזו ● דעה

עוד 811 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה