במהלך דיון בועדה המסדרת בכנסת כינה ח"כ מאיר פרוש את עידית סילמן יו"ר הועדה המסדרת ויו"ר הקואליציה "ילדה קטנה" ו"תינוקת".

מי שעוקבים אחרי סילמן בשבוע מאז הוקמה ממשלת השינוי ודאי יסכימו שאפשר כבר עכשיו להעניק לה את פרס גננת השנה. בטון סבלני ומכיל היא מציבה גבולות בריאים של שיח מכבד, כולל הסברים מעודדי אמפתיה וחיזוק הבטחון העצמי של לילדים האבודים של האופוזיציה.

בדיון בועדה המסדרת בכנסת כינה ח"כ מאיר פרוש את עידית סילמן, יו"ר הועדה ויו"ר הקואליציה "ילדה קטנה" ו"תינוקת". העוקבים אחריה מאז הקמת ממשלת השינוי ודאי יסכימו שהיא ראויה לפרס גננת השנה

"הייתי מורה, מזכירה לך, אני זוכרת את הכל" הצהירה לפני כמה ימים בועדה והמשיכה להסביר לקטי שטרית איך אנחנו מדברים כדי לא לפגוע בחברים:

"את, שכמוני ניהלה ביחד איתי בשנה האחרונה את השדולה לבריאות הנפש ומניעת אבדנות, לא יכולה להשתמש במילה 'פוסט-טראומה' לדיון הקודם, אנחנו נכבד את הפוסט-טראומטים. תודה חברת הכנסת. נדבר בשפה שהיא נכונה ומתאימה".

כשאורית סטרוק נעלבה, היא הביעה תדהמה אמהית: "שנייה הפניתי את הראש ופספסתי", והתפנתה להשקיט ולבנות לסטרוק את הבטחון לדבר מול הכיתה.

אבל כשמאיר פרוש התחצף לא היתה ברירה אלא להשתמש בקול הממשמע, ואף להוציא אותו החוצה.

ח"כ פרוש קרא היום ליו"ר הועדה המסדרת, עידית סילמאן, ילדה קטנה ותינוקת במהלך הדיון בועדה. מדהים שהוא חושב שזה מעיד עליה ולא עליו. pic.twitter.com/MILrDjWToh

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) June 21, 2021

אני לא מקנאה במאיר פרוש. האיש ח"כ מ-1996. אבא שלו היה ח"כ לפניו. בן שלו ראש עירייה. הוא רגיל לחיים הטובים בשלטון, וכשמשהו לא מוצא חן בעיניו הוא עושה שביתת רעב או קושר את עצמו לדוכן הנאומים של הכנסת. מאיר פרוש הוא לא האיש שיתן לאיזה אשה להגיד לו מה לעשות. אך אבוי, קמה ממשלת שינוי. ממשלה, שמרוב שאין לחבריה מכנה משותף אידאולוגי, הם מוצאים מכנה משותף אדמיניסטרטיבי ואחרי 12 שנה שהכנסת והממשלה התנהלו כמו בית משוגעים, הם עושים ועושות סדר. פגישות שבועיות, אקסלים, וגם תרבות דיון אלמנטרית.

אני לא מקנאה במאיר פרוש. האיש ח"כ מ-1996. אבא שלו היה ח"כ לפניו. בנו ראש עירייה. הוא רגיל לחיים הטובים בשלטון. פרוש הוא לא האיש שיתן לאיזה אשה להגיד לו מה לעשות

אין מדינה דמוקרטית בעולם שבה גבר שמדיר נשים ממפלגתו היה יכול לצעוק על יו"ר הועדה המסדרת בפרלמנט שהיא "ילדה קטנה". העובדה שפרוש פרק עול כך מעידה לא רק על ההיררכיה השמרנית שלפיה הוא חי – אלוהים מעל האדם, הגבר מעל האשה, היהודי מעל הערבי, הסטרייט מעל הלהט"ב, הלבן מעל השחור, והמבוגר מעל הצעיר וכן הלאה – אלא על קושי אמיתי להבין שנגמרה החגיגה.

כשכל משאבי המדינה היו מגוייסים לטרלול האוטוקרטי של הנאשם בפלילים. שהגבר החרדי היה יכול לדבר איך שבא לו. שתרבות השחיתות והכאוס בירכה את ביזוי הזולת בקרקס שמרני, דורסני וגס רוח.

לממשלת השינוי יש עבודה רבה בניקוי אורוות השחיתות ובניית תשתית של ממשלה וכנסת מתפקדות. אבל יש לה גם עבודת חינוך חשובה. עליה לחנך את מי שעד לפני שבוע ידעו רק להשתין מהמקפצה, שכבוד הוא לא ירושה אלא תגמול לכבוד שאדם נותן לזולת, ללא הבדל דת, גזע ומין.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.