לפני מספר ימים בלארוס חגגה את עצמאותה ונשיא מדינת ישראל בירך את העם הבלארוסי ואת הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, המכונה גם "הדיקטטור האחרון של אירופה". ריבלין עשה זאת בהמלצה ובעידוד של משרד החוץ הישראלי, שיש בו עובדים רבים ובינהם לא מעט דוברי רוסית. קשה להאמין בכך שמשרד החוץ הישראלי לא שם לב למחאות המוניות שהתקיימו בבלארוס בקיץ.
ממליצה לעקוב אחרי הדיווח המקיף והניתוח המבריק על "נשות הפרחים מנהיגות את מהפכת בלארוס" https://t.co/HJuxspXtOl
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי— זהבה גלאון (@zehavagalon) August 18, 2020
אז הנשיא לוקשנקו עצר וזרק לבתי הכלא את כל מתנגדיו, ולאחר שהמתנגדת היחידה שנותרה בחוץ, סבטלנה טיכנובסקיה, זכתה בתמיכה עממית משמעותית, זרק אותה מהמדינה וניכס לעצמו את הניצחון בבחירות.
לפני מספר ימים בלארוס חגגה את עצמאותה ונשיא מדינת ישראל בירך את העם הבלארוסי ואת הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, המכונה גם "הדיקטטור האחרון של אירופה". ריבלין עשה זאת בהמלצה ובעידוד משרד החוץ הישראלי
מאז כ-40000 אזרחי בלארוס נעצרו ונזרקו לבתי המעצר. אלפים נאלצו לעזוב את המדינה ואלפים אחרים ספגו מכות, אלימות והטרדות, רק בגלל שהעזו לומר את דעתם, השתתפו במחאה לא-אלימה נגד גניבת הבחירות, או הרימו את הדגל ההיסטורי של בלארוס, או לבשו את צבעיו – לבן ואדום.
בקרב הבלארוסים המוכים שאף עונו בבתי הכלא יש גם אזרח ישראלי וגם לא מעט יהודים. לעיתונאים ופוליטיקאים תופרים תיקים, ולפני כחודש לוקשנקו אף גרם למטוס של חברת RYANAIR לנחות במינסק (בטענה שעל סיפון המטוס יש פצצה) על מנת לעצור את איש האופוזיציה רומן פרוטסביץ'.
https://twitter.com/KseniaSvetlova/status/1411969934863781890
ועדיין, למרות תמונות הזוועה שזורמות מבלארוס, ראשי משרד החוץ בממשלה הקודמת והנוכחית מאמינים שאפשר להמשיך כרגיל. שהדיכוי האלים של הבלארוסים כלל אינו נוגע לישראל. למרות שרחובות של ערי בלארוס שורצים מאנשי כוחות הביטחון שלובשים אזרחי וצדים בני אדם שמחייכים יותר מדי או חוגגים בקבוצות גדולות, אפשר לעודד תיירות לבלארוס ואפשר גם לברך את הנשיא השנוא בברכה חמה לכבוד יום העצמאות.
למרות תמונות הזוועה שזורמות מבלארוס, במשרד החוץ מאמינים שאפשר להמשיך כרגיל. שהדיכוי האלים אינו נוגע לישראל. רחובות בלארוס שורצים כוחות הביטחון שצדים אנשים, אבל אפשר לעודד תיירות לשם
באופן מפתיע או לא, ישראל הרשמית דווקא נורא נעלבת כאשר מדינות אחרות, במיוחד מדינות אירופאיות, מנהלות מגעים עם איראן או הפלסטינים. אז משרד החוץ עוקב כמו מאהב קנאי אחרי כל לחיצת יד, כל ברכה וכל קריצה, תוקף, מגנה ונעלב עמוקות מכך שמישהו בעולם מעז לא לקחת ברצינות את הרגשות של ישראלים ואת החששות שלהם. ישראל מוכנה לצאת נגד אקדמאים בריטיים או גרמניים אלמוניים שמארחים בכנסים שלהם פלסטיניים ומאשימים אותם בתמיכת טרור בדיכוי הלהט"ב ובכל רע שבעולם.
ישראל, מאידך, לא עושה חשבון לאף אחד. פתאום אנחנו נייטרליים, פתאום פגיעה חמורה בבני אדם ובזכויותיהם פחות מעניינת ומרגשת את קובעי המדיניות בישראל. חייבים לגנות את הפגיעה בנשים אם היא מתרחשת באיראן, אך לא בבלארוס, שם 39 נשים שהעזו והרימו את הדגל הלבן-אדום מצטופפות בתא שמיועד ל-4 נשים בלבד. רצח עם הוא דבר מזעזע, אך לא נכיר לא ברצח עם של הארמנים ולא בזה של היזידים שקרה ממש עכשיו, מול המצלמות.
בהתחשב ברקורד של ישראל, שהספיקה בעבר להתיידד בערך עם כל משטר דיקטטורי, כולל משטר האפרטהייד בדרום אפריקה והחונטה בארגנטינה, היחסים הקרובים עם לוקשנקו אינם מפתיעים, אך עדיין מעציבים.
כידוע, העולם אינו מושלם, ומרבית המדינות בעולם אינם דמוקרטיות (ויש גם לא מעט דמוקרטיות שפוגעות בנשים ומתנגדים). ועדיין, למדיניות החוץ הישראלית צריכים להיות קווים אדומים. ישראל, שדורשת מכל העולם לפעול על פי ערכיה ולהתנגד לאויביה, צריכה לפחות לנסות להיות בצד הנכון של היסטוריה: לא ללקק מגפיים לרודנים צמאי דם ולא לתגמל אותם ביחסים קרובים על אכזריות ואלימות.
ישראל, שדורשת מכל העולם לפעול על פי ערכיה ולהתנגד לאויביה, צריכה לפחות לנסות להיות בצד הנכון של היסטוריה: לא ללקק מגפיים לרודנים צמאי דם ולא לתגמל אותם ביחסים קרובים על אכזריות ואלימות
למשרד החוץ יש ארגז כלים גדול שמאפשר מנעד של תגובות, בינהן הוצאת גינוי והחזרת שגריר. ישראל עדיין מתנהלת בעולם שבו דונלד טראמפ הוא נשיא ארה"ב וזכויות אדם הם משהו זניח ושולי. הגיע הזמן להתעורר.
קסניה סבטלובה היא מנכ"לית עמותת ROPES לשיתוף פעולה אזורי ועמיתת מחקר במכון ATLANTIC COUNCIL בוושינגטון, לשעבר חברת כנסת מטעם מפלגת התנועה ומומחית לענייני מזרח התיכון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם