התופעה בה פוליטיקאים מבטיחים משהו אחד לפני הבחירות ופועלים אחרת רגע אחרי כבר הפכה לכל כך נפוצה, שאפילו התקשורת התעייפה מלהתעסק בזה.
אבל תופעה שבה פוליטיקאים מבטיחים משהו אחד אחרי הבחירות ובהפרש של ימים בודדים פועלים לכיוון ההפוך – זה כנראה חידוש של שר האוצר הטרי אביגדור ליברמן.
ההבטחה הראשונה שלו עם היכנסו לתפקיד היא שלא יעלה מיסים – בשום מצב. אלא שמאז שאמר זאת, השיח סביב העלאת מיסים לא פוסק.
חלק מהמיסים שנידונים במשרד האוצר בעיקר משרתים טייקונים וחברות ענק, אחרים דווקא יוצאים נגדם ומכניסים צדק חברתי וסביבתי למנגנון המיסוי. הנה כמה מהמיסים המדוברים:
מס לטובת החברות הגדולות
רפורמת המס המדוברת ביותר, וזו שגם מעוררת את הביקורת הגדולה ביותר כרגע, היא ביטול הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל בעלות של מתחת ל-75 דולרים. ליברמן כבר הספיק להכחיש שיש החלטה כזו אבל גם לא הוריד אותה לגמרי מהשולחן.
מדובר בצעד שייקר את מחירי המוצרים המיובאים מחו"ל לא רק בגלל המע"מ שיתווסף להם, אלא בגלל שהוא הופך את תהליך השילוח לארוך יותר ומסובך יותר – שכן נכנס תהליך גבייה באמצע – ומכאן שגם יקר יותר.
מדובר בצעד שייקר את מחירי המוצרים המיובאים מחו"ל לא רק בגלל המע"מ שיתווסף להם, אלא בגלל שהוא הופך את תהליך השילוח לארוך יותר ומסובך יותר – שכן נכנס תהליך גבייה באמצע – ומכאן שגם יקר יותר
המרוויחות העיקריות ממס כזה, שעל פי "לובי 99" יכניס למדינה רק פחות ממיליארד שקל בסך הכול, הן הרשתות הגדולות והעשירות, שיישארו ללא פלטפורמה שתוכל לאתגר אותם במחירים הגבוהים שהם מוכרים את המוצרים שלהם פה בישראל.
מס נגד החברות הגדולות
ליברמן הודיע כי ישראל תצטרף למתווה המס הבינלאומי הכולל קביעת רף מינימלי למיסוי חברות רב-לאומיות. הרפורמה ההיסטורית הוסכמה בישיבת שרי האוצר של מדינות ה-G7 ואמורה לקבל אישור סופי בקרוב גם בקרב מדינות ה-G20.
במסגרת הרפורמה הוחלט כי מס החברות הגלובלי החדש יהיה לפחות 15%. מדינות לא יוכלו לתת הנחות מתחת לרף זה. מתווה זה יאפשר לליברמן להעלות את מס החברות עבור חברות זרות מבלי שיצטרך לחשוש מבריחתן למדינות עם רמות מס נמוכות יותר.
החלק השני של אותה רפורמה היסטורית מתייחס למיסוי תאגידי ענק שעובדים על פני כל הגלובוס כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל. השינוי יהיה בכך שהן ימוסו על פי היקף העסקים שלהן בשווקים בהם הן מנהלות פעילות עסקית.
ליברמן אישר עקרונית את הצטרפותה של ישראל גם למתווה מיסוי זה. המשמעות היא שישראל תוכל לגבות יותר מס מחברות טכנולוגיה בינלאומיות שעובדות עם השוק הישראלי ועד כה התחמקו מלעשות זאת.
ליברמן אישר עקרונית את הצטרפותה של ישראל למתווה מיסוי זה. המשמעות היא שישראל תוכל לגבות יותר מס מחברות טכנולוגיה בינלאומיות שעובדות עם השוק הישראלי ועד כה התחמקו מלעשות זאת
פעולה זו תאפשר, למשל, לגבות מס על רווחי הפרסום של פייסבוק בישראל וכן מס על רווחי גוגל כתוצאה ממכירת מוצרים שהיא משווקת בתחומי המדינה.
מס הגנת הסביבה
ליברמן הודיע כי "משרד האוצר יפעל לכך שהמשק הישראלי יעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחומים השונים לרבות מיסוי ואיכות סביבה, דוגמת מס פחמן". מדובר במס שפעילי איכות הסביבה בהחלט ישמחו שייושם אבל מצד שני הוא עורר חשש גדול בקרב גורמים באוצר בממשלות הקודמות.
מיסוי פחמן מוטל על פעילות כלכלית שכוללת בתוכה פליטת גזי חממה, וחלק גדול מפעילותה מצריך שימוש באנרגיה המופקת מדלקים מזהמים. מצד אחד מס כזה יהווה תמריץ למעבר לאנרגיה נקייה יותר מצד התעשייה, אבל מצד שני על פי בנק ישראל מס כזה ייקר את עלות הדלקים לייצור חשמל ב-87%, ובסך הכול עלול להביא לייקור החשמל בישראל בכ-55% והבנזין ב-15%-20%.
בכל מקרה, טוען בנק ישראל, לישראל לא תהיה ברירה אלא ליישר קו עם מדיניות האיחוד האירופי בעניין על מנת לא לפגוע בהסכמי הסחר שיש לה עמו.
בנק ישראל מעריך כי כתוצאה מעליית מחירי החשמל והבנזין הצפויים עם יישום המס כמו שהוא, ללא שינויים, הכנסות המדינה יגדלו בלמעלה מ-10 מיליארד שקל בשנה.
מיסים נוספים שנמצאים על השולחן
בקרב המומחים יש קונצנזוס שגם אם ליברמן יצליח לחמוק מהעלאת מיסים בתקציב הקרוב , הוא יהיה חייב לעשות זאת בתקציבים הבאים כדי לצמצם את הגרעון. סיכמה זו היטב נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג בכנס של המכון לדמוקרטיה האחרון:
"הנושא שיש עליו פחות הסכמה הוא איך ממנים את הטוב הזה ומתי. דובר על התייעלות הממשלה ואיפה שיש כפילויות בוודאי שיש מקום להוריד אותה. אבל צריך לזכור שההוצאה האזרחית בישראל בגבול התחתון, כך שהמקום להורדה מוגבל. מימון חלק מההשקעות בתשתית דרך המגזר הפרטי נראה לי חיובי וצריך לזכור כאשר אנו מפנים את קרנות הפנסיה להשקיע בזה, קודם כל עליהן לשרת את החוסכים בהתאם לסיכון המותאם לחוסך. לכן יש צורך במיסוי. לא יהיה מנוס מהעלאת מסים".
כבר עכשיו נגיד בנק ישראל ובכירים באוצר ממליצים לליברמן לבחון העלאת המס על משקיעי נדל"ן כדי למתן את עליות המחירים בתחום. באוצר עלו עוד הצעות להעלאות מיסים – כמו לבטל את הפטור ממע"מ על שירותי תיירות, או הטלת אגרות גודש על כלי הרכב הנכנסים בשעות עמוסות לערים הגדולות.
ליברמן בינתיים קורא לציבור לקחת את כל ההצעות האלה שמוצפות בתקשורת בערבון מוגבל. אלא שאת מרבית ההצעות הללו – בוודאי אלו הנגזרות מהסכמים בינלאומיים – לא תהיה לשר האוצר כל ברירה אלא לאמץ, וחבל שבכלל הבטיח מלכתחילה את מה שברור שלא יוכל לקיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ערן, כל התפיסה שמוצגת כאן שגויה. היא מבוססת על תהליך שמתקיים כמעט 25 שנה. הגדלה של המסגרת התקציבית הן כדי לספק את הקיים והן כדי להרחיב פעילויות. הגישה צריכה להיות הידוק חגורה, ייעול ובדיקה של כמה מה שיצא עד היום. העלאה של מיסים צריכה להיות אופציה אחרונה. מהכירות אישית משרדי הממשלה לא יעילים, לא רק ברמת ההוצאות אלא בכלל צריך לעשות חשיבה מחדש שאיך עושים דברים. אם ביקרת במשרד החוץ לאחרונה אתה עובר תהליך בדיקה מתיש עם תהליכים שדורשים צוותי אבטחה ובדיקה פרטנית.. זה תהליך יקר שעולה בצוות ובשעות רבות בשלוש כניסות של המוסד בירושלים, לא מדבר על גדודי המאבטחים שמסביב. התהליך במשרד הכלכלה שמצד השני של הכביש הוא הרבה יותר מסביר. מה ההגיון באבטחת מוסד שנמצא בירושלים. כנ"ל בכניסה לכנסת ולעוד משרדים בבירה.