גם השמאל מתקשה להיפרד מהביביזם. ברוב הדמוקרטיות בעולם עצם החלפת השלטון איננה דרמה לאומית. גם אחרי 18 שנות שלטון השמרנים בבריטניה, יום אחרי ההפסד של ג'ון מייג'ור לטוני בלייר ב-1997, לא עלה על דעתו של איש שהשלטון לא יעבור באופן חלק ממחנה פוליטי אחד לשני. לא נוצרה טראומה לאומית. גם בשפה, שאיננה ישראלית, לא מדברים על מהפך כאשר מפלגה אחת מפסידה והשנייה עולה לשלטון, זה פשוט חלק טבעי מהמהלך הדמוקרטי, פעם נמצאים למעלה ופעם למטה.

גם אחרי 18 שנות שלטון השמרנים בבריטניה, יום אחרי ההפסד של ג'ון מייג'ור לטוני בלייר ב-1997, לא עלה על דעתו של איש שהשלטון לא יעבור באופן חלק ממחנה פוליטי אחד לשני. לא נוצרה טראומה לאומית

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל לא דומה לזו של בריטניה. רציחות פוליטיות, התנגשויות אלימות, מהפכים פוליטיים ותרגילים מסריחים גרמו למשקעים מהעבר הרחוק והקרוב. ברגעי מתח לאומיים הם עלולים לפרוץ מעל פני השטח.

בשנתיים האחרונות נוצרה חזית הטרוגנית למדי של מפלגות ומנהיגי מפלגות מהימין האידיאולוגי, הכוללת גם שותפים פוליטיים לשעבר של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ועד למפלגות ערביות, לאומיות ואיסלמיות, שכמובן מעולם לא מצאו את מקומן לצד נתניהו בשלטון.

אבל חשוב מכך, במחנה ביבי התפתח נרטיב של הפיכה שלטונית. היתה (לכאורה) מזימה של ההגמוניה לנצל את כוחה, בתקשורת ובמערכות החוק והמשפט, כדי להדיח ראש ממשלה מכהן, ולא רק ראש ממשלה מכהן, אלא הטוב שהיה במנהיגי ישראל.

מה שלא נעשה, החלפת שלטון נתניהו בשלטון בנט תעמיק את אותם משקעים. יש גם מי שדואג ללבות את זה, אם זה במערכת הפוליטית ואם דרך התקשורת. כמובן שנתניהו בעצמו עשה הכל כדי לעודד ולטפח את הנרטיב הזה, ולמעשה הוא ומקורביו הפוליטיים ממשיכים במסע, תוך כדי נסיון דה-לגיטימציה לממשלה החדשה, ובמיוחד לעומד בראשה.

אוי לנו כחברה אם נצייר את החלפת נתניהו כעוד אלטלנה או כרצח ראש ממשלה. אוי לנו אם נאפשר לערוך הקבלה בין המקרים. אין שום הקבלה לאירועים אלה ואני לא חושב שנתניהו בעצמו מאמין שיש פה השוואה מדויקת. אבל יצירת נרטיב לא נועדה לעשות צדק היסטורי, אלא ליצור טראומה שתלכד את קואליציית נתניהו יחד לעתיד לבוא, למקרה שנתניהו או מישהו אחר ירצה לנצל אותה.

במחנה ביבי התפתח נרטיב של הפיכה שלטונית. מזימה (לכאורה) של ההגמוניה לנצל את כוחה, בתקשורת ובמערכות החוק והמשפט, כדי להדיח רה"מ מכהן, ולא רק רה"מ מכהן, אלא הטוב שהיה במנהיגי ישראל

הניסיונות להעתיק את מחאת בלפור לביתו הפרטי של הנשיא המיועד ולכנסת ביום השבעתו לנשיאות, לא מחזקים את הממשלה החדשה אלא מבטאים סימנים של חוסר היגיון. גם אם יש צדק בטענת המוחים על נראות המהלך של הרצוג, יותר מהחלפת הביביזם כתרבות פוליטית, זה המשכו בזעיר אנפין.

עם כל הקושי שבדבר, חוסר נדיבות כלפי מפסידי שלטון נתניהו, שהפך לסמל גדול הרבה יותר מאשר האיש עצמו, רק יקשה על התהליך שכה נחוץ לחברה שלנו. מצביעי מפלגת גוש נתניהו אינם אויבי העם. ממש ממש לא.

לא זו אף זו, רובם המוחלט אינם מה שנקרא בפי העם ביביסטים שרופים. אבל, וזה אבל גדול, רבים מהם עוברים חוויה של החלפת שלטון שלא בדרכים המקובלות. החל מתחושה של תקשורת עוינת לנתניהו לאורך השנים, דרך אישומים ועכשיו משפט, שמבחינתם מתנהל, לכל הפחות, מתוך אכיפה בררנית וקנטרנות משפטית, אם לא כפוטש משפטי של ממש. ועכשיו ישנה ממשלה שראשה מנהיג אותה עם מספר קטן של מנדטים, תוך כדי הפרת הבטחה לבוחר.

כדרכם של נרטיבים, אפשר לומר על זה כמה דברים: לא העובדות חשובות, אלא הרגש המלווה את ראיית המציאות. כמה שתנסו להראות עובדות וטיעונים חליפיים, זה לא יחליש את הנרטיב, ואולי אף יחזק אותו. ויש מי שאולי יגיד, הם טועים, הם ציניים ויודעים גם את האמת ועוד אמירות שאולי נכונות, אבל לא ממש תורמות.

הצד השמאלי של המפה יודע כמה חשוב להקשיב לנרטיב של האחר. אם זה נכון לגבי אזרחי ישראל הערבים או הפלסטינים, ויש מי שאף יטען שללא קבלת הנרטיב, לפחות מתוך הזדהות עם הכאב ללא תמיכה או הסכמה איתו, לא תיתכן השכנת שלום בינינו, אז לא כל שכן בין המחנות השונים בחברה הישראלית, שפיתחו נרטיבים מנוגדים לחלוטין לגבי אירועי השנים האחרונות סביב שלטון נתניהו.

הניסיונות להעתיק את מחאת בלפור לבית הנשיא מיועד ולכנסת ביום השבעתו לנשיאות, לא מחזקים את הממשלה החדשה אלא מבטאים חוסר היגיון. יותר מהחלפת הביביזם כתרבות פוליטית, זה המשכו בזעיר אנפין

אם מפלגות ממשלת בנט-לפיד ומגזרי החברה שהם מייצגים, לא מעוניינים להפוך את הפסד נתניהו ל"יום הנכבה" של מחנה פוליטי שלם, הם ייאלצו להכיל את כאבם מתוך הקשבה אמיתית ולא יהירה, ושיתופו המלא של מחנה זה, בשיח הפוליטי הישראלי.

דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.