בניה באזור נתניה, אילוסטרציה (צילום: פלאש90)
פלאש90

המחלוקת הבאה בין ימין ושמאל בקואליציה: בנייה בשטחים הפתוחים‎‎

שרת הפנים איילת שקד ושר השיכון זאב אלקיו מבקשים להאריך את פעילות הוותמ"ל, שהוקמה לפני שבע שנים במטרה להוריד את מחירי הדיור ● מנגד מתייצבים שוחרי הטבע ובראשם השרה תמר זנדברג, שטוענים שלא רק שהוותמ"ל נכשלה בהורדת המחירים - היא גם אחראית לתוכניות בנייה הרסניות לטבע ולשטחים הפתוחים ● פיצוץ או פשרה יצירתית? בקרוב בוועדת השרים לחקיקה

בממשלה של קצוות וניגודים, היה נדמה שנושאי הסביבה עתידים להזדקר כאי ירוק של אחדות והסכמה. ההצהרה המשותפת של ארבע השרות על יעדי האקלים רק חיזקה את הרושם שלפחות בתחום הזה לא צפויות דרמות. אבל מתברר שזה לא כל כך פשוט.

בקרוב אמורה לעלות בפני ועדת השרים לחקיקה הצעה להאריך את פעילות הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור), והמהומה רבה.

הוותמ"ל הוא שם יבשושי שלא אומר הרבה לציבור הרחב, אבל מה שמונח על הכף, וזו לא הגזמה, הוא עתיד השטחים הפתוחים והטבע בישראל ודמותה של הארץ והמדינה בעשורים ובדורות הבאים.

הוותמ"ל הוא שם יבשושי שלא אומר הרבה לציבור הרחב, אבל מה שמונח על הכף, וזו לא הגזמה, הוא עתיד השטחים הפתוחים והטבע בישראל ודמותה של הארץ והמדינה בעשורים ובדורות הבאים

שרת הפנים איילת שקד, שמקדמת את ההצעה, שוב במוקד העניינים, ולצידה הכוח המניע – שר השיכון זאב אלקין. מנגד התייצבה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה, שכבר הספיקה לקבל רוח גבית מפרופ' אלון טל, חבר הכנסת הירוק – תרתי משמע – של כחול-לבן. מותר לשער שח"כים נוספים במרצ ובעבודה יישרו איתם קו.

איילת שקד וזאב אלקין (צילום: פלאש90)
איילת שקד וזאב אלקין (צילום: פלאש90)

במקביל התארגן קמפיין מחאה של החברה להגנת הטבע, ו-1,800 אזרחיות ואזרחים מודאגים – נכון לאמש (רביעי) – שלחו מיילים לשרים שחברים בוועדת השרים לחקיקה.

הוותמ"ל הוקמה ב-2014 במטרה מאוד מוגדרת: להוריד את מחירי הדירות באמצעות הכנת מלאי תכנוני ענק של יחידות דיור. האמצעי: ועדה מהירה ואגרסיבית עם סמכויות נרחבות, שפועלת מכוח הוראת שעה ומהווה מסלול עוקף למוסדות התכנון הרגילים שבהם, כידוע, צריך להתמודד עם התנגדויות ציבור ושאר מטרדים שנכנסים תחת ההגדרה "דמוקרטיה".

במבחן התוצאה, מדובר בכישלון מוחלט. שש שנים פעלה הוותמ"ל ומחירי הדיור, כידוע, מטפסים בהתמדה. יש הרבה יותר דירות מתוכננות – והרבה פחות דירות נבנות.

במבחן התוצאה, מדובר בכישלון מוחלט. שש שנים פעלה הוותמ"ל ומחירי הדיור, כידוע, מטפסים בהתמדה. יש הרבה יותר דירות מתוכננות – והרבה פחות דירות נבנות

"בחמש השנים האחרונות יש ירידה קבועה בהתחלות בנייה", אומר דרור בוימל, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע. "מ-56 אלף ב-2015 ל-51 אלף ב-2020. באותו זמן תוכננו 625 אלף יחידות דיור, הרבה יותר מהיעד הממשלתי. כלומר: הבעיה היא בכלל לא בתכנון.

הפגנה של בינוי שפוי במגשימים
הפגנה של בינוי שפוי במגשימים

"משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל לא מצליחים לשווק ולבצע תכניות קיימות, וכדי להסיט מהם את האש הם ממשיכים ליצור רושם כאילו הבעיה היא בתכנון. רק שבמציאות, היקפי התכנון בשנים האחרונות חסרי תקדים, ועדיין יש ירידה בהתחלות בנייה ועלייה במחירי הדירות".

אם ממילא לא מבצעים את התוכניות והן נותרות על המדף, מה אכפת לך שהוותמ"ל תמשיך לעבוד? שיתכננו.
"צריך להבין שהוותמ"ל אישרה תוכניות על שטחים של 100 אלף דונם – שטחים עצומים בעיקר של חקלאות ויערות. זה שלא מימשו אותן עכשיו זה לא אומר שלא יבנו עליהם בעתיד. כבר היום רשות מקרקעי ישראל מתחילה לעקור מטעים ולקחת קרקעות שאושרו עליהן תוכניות.

"הוותמ"ל אישרה תוכניות על שטחים של 100 אלף דונם – שטחים עצומים בעיקר של חקלאות ויערות. זה שלא מימשו אותן עכשיו זה לא אומר שלא יבנו עליהם בעתיד"

"קרקע חקלאית שמיועדת לבנייה, החקלאי לא ישקיע בה. היא תעמוד שנים מוזנחת, no man's land. ואז היא מתמלאת פסולת בנייה, יש עזובה, וככה נראים השטחים הפתוחים בישראל.

"אבל הנזק הכי גדול נוצר כשעושים תכנית ב-2020 ל-2035. איך בדיוק אתה יכול לתכנן תחבורה רלוונטית? צרכים חברתיים? היקפי מסחר? תעסוקה? אתה לא יודע כלום. מעבר לסוגיות הסביבתיות, אנחנו מחשקים את הדורות הבאים לתכנון הגרוע של היום".

שכונת מגורים חדשה בבנייה ליד באר יעקב, מרץ 2020 (צילום: פלאש90)
שכונת מגורים חדשה בבנייה ליד באר יעקב, מרץ 2020 (צילום: פלאש90)

ולמה הוותמ"ל גורמת לשיטתכם לאסון סביבתי?
"המהות של הוותמ"ל היא לתכנן מהר כדי לבצע מהר. אז במקום לעשות תהליכים חיוניים ומורכבים של ציפוף הערים והתחדשות עירונית, עושים את מה שקל לעשות הכי מהר – לבנות על השטחים הפתוחים שמחוץ לערים. על מעט הטבע שנשאר.

"התוצאה היא פירבור מואץ. שכונות מנותקות שאי אפשר להתאים להן תחבורה ציבורית, עם עוד ועוד כבישים ועוד ועוד מחלפים ורכבים פרטיים, כאילו אנחנו לא נמצאים באסון תחבורתי ופרברי כבר עכשיו. שלא לדבר על זה שמרוב חיפזון ומהירות, תכננו שכונות בלי לדאוג לתשתיות בסיסיות – חיבור לביוב, טיהור שפכים וכו'".

"התוצאה היא פירבור מואץ. שכונות מנותקות שאי אפשר להתאים להן תחבורה ציבורית, עם עוד ועוד כבישים ועוד ועוד מחלפים ורכבים פרטיים, כאילו אנחנו לא נמצאים באסון תחבורתי ופרברי כבר עכשיו"

אתה יכול לתת דוגמה לתוכניות גרועות כאלה שכבר אושרו בוותמ"ל?
"למשל שכונת רחובות מזרח, שתיבנה על שטחים פתוחים, כולל שלולית החורף הגדולה מחוץ לעיר, ומדובר בעיר שיש בתוכה עתודות בנייה בהיקפים גדולים. זו בכייה לדורות. או מעלות-צוריאל – הרחבה של מעלות, קפיצה לגבעה חדשה ומנותקת עם נזק אדיר.

"צריך להבין שהוותמ"ל פשוט הולכת על הראש של השטחים הפתוחים. עד עכשיו זה היה כמו לקטוף את הפירות הנמוכים מהעץ, אלה שקל להגיע אליהם. אני יודע על איזה משבצות שטח חושבים שם, וברור לי שמעכשיו זה יהיה כואב הרבה יותר".

הדמייה של שכונת רחובות מזרח שאושרה בוותמ"ל בנובמבר 2019 (צילום: עיריית רחובות)
הדמייה של שכונת רחובות מזרח שאושרה בוותמ"ל בנובמבר 2019 (צילום: עיריית רחובות)

איך זה ששוב הכוחות מתפלגים כשהשמאל לכאורה מגן על הסביבה והימין בצד השני?
"זה עניין של השקפת עולם. שקד מגיעה מעולמות של פרו-יזמות, צמצום רגולציה, פיתוח פיתוח פיתוח. לכן לתמר זנדברג וגם למרב מיכאלי יש כאן תפקיד מאוד חשוב, כי מיכאלי צריכה לדעת שאי אפשר לתכנן תחבורה ציבורית ראויה לתוכניות שיעברו בוותמ"ל.

"גם שר הבריאות ניצן הורוביץ אמור להתערב. תוכניות שמתוכננות גרוע פוגעות גם בבריאות הציבור. הרי כבר יש את הסיפור של השכונה שתכננו באפולוניה והתכנית נפסלה בבג"ץ בגלל זיהום הקרקע. השרים האלה מצופים להיות הבלמים שיעצרו את החוק".

ואכן, זנדברג מיהרה השבוע לשגר לעמיתתה שקד מכתב בו הביעה התנגדות נחרצת ליוזמת החקיקה. "אני ואנשי המקצוע במשרדי", כתבה השרה להגנת הסביבה, "מתנגדים להארכת פעילות הוותמ"ל. אין מחסור במלאי התכנוני של יחידות דיור.

"יצירת מלאי תכנוני עודף לא הובילה לירידת מחיר הדיור, תכנון מואץ עוקף ועדות תכנון מוביל לתכנון לקוי תוך בזבוז משאבי קרקע, פגיעה במרקם העירוני, נתיבי תחבורה לא יעילים, ללא תשתיות נדרשות לאיכות חיים וכמובן פגיעה קשה בטבע".

תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
תמר זנדברג (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואחרי הדברים הללו, לא מן הנמנע שבסוף תהיה פשרה מהסוג שהקואליציה הזו כבר הוכיחה שהיא יודעת לייצר: גם חלק מהמתנגדים לוותמ"ל סבורים שהיא יכולה להביא תועלת במגזר הערבי, שם אישור מהיר של תוכניות חירום הוא צו השעה, וכך גם לגבי תוכניות להתחדשות עירונית.

גם חלק מהמתנגדים לוותמ"ל סבורים שהיא יכולה להביא תועלת במגזר הערבי, שם אישור מהיר של תוכניות חירום הוא צו השעה, וכך גם לגבי תוכניות להתחדשות עירונית

זנדברג, במכתבה, מניחה את הבסיס לדיון על פשרות אפשריות, שבסיומן אולי תוארך פעילות הוותמ"ל – אבל בגרסה מרוככת משמעותית.

היא מציעה למקד את עיסוקה של הוותמ"ל במתחמי התחדשות עירונית ולא בשטחים הפתוחים; לצרף לוועדה נציגים ממשרד הבריאות ומהארגונים החברתיים; להצמיד לה יועצים מקצועיים ממשרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה; ולהגביל את פעילותה לשנה נוספת אחת בלבד (במקום ארבע שנים בנוסח החוק הנוכחי). המשך, בלי ספק, יבוא.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 999 מילים ו-1 תגובות
סגירה