שלמה בניזרי, שהיה שר בכמה תפקידים בממשלות ישראל, הורשע באפריל 2008 בעבירות שוחד שקיבל במשך שנים ארוכות מהקבלן משה סלע, בעליהן של חברות כוח אדם.
שופט בית המשפט המחוזי בירושלים יעקב צבן גזר על בניזרי עונש קליל של 18 חודשי מאסר בפועל. הפרקליטות ערערה לבית המשפט העליון ולרוע מזלו של בניזרי, הערעור הגיע להרכב שבראשו ישב השופט אדמונד לוי.
ללוי לא הייתה טיפת אמפתיה לגילויים של שחיתות מצד נבחרי ציבור. פסק דינו מיוני 2009 זכור עד היום כאבן-דרך היסטורית במסלול החתחתים של המאבק נגד השחיתות השלטונית.
זה היה הרגע שבו המילים השיפוטיות בדבר הצורך בגישה נחושה ומחמירה נגד השחיתות הפכו למעשים. באקט חריג וחסר תקדים, ערכאת הערעור כמעט ושילשה את עונשו של בניזרי הנדהם, שנשלח אחר כבוד לארבע שנות מאסר בפועל.
"התופעה של שחיתות גוברת בחברה הישראלית", כתב השופט לוי בפסק הדין, "לא פסחה גם על מוסדות השלטון, והשלמה עמה כמוה כהשלמה עם הסתאבות ואובדן מוחלט של האמון במנהל הציבורי. כדי להתמודד עם נגע זה ולהרתיע את הרבים, לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה". על המעשה הזה חתמו, לצד לוי, השופטים הצעירים אסתר חיות וחנן מלצר.
מדיניות הענישה המחמירה הזו לא נקלטה מיד, אבל לבסוף החלה לתת את אותותיה.
בשנת 2014 גזר השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי בתל אביב עונשים כבדים על המורשעים בפרשת הולילנד, ובראשם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שחטף ממנו שש שנות מאסר בפועל ואף הוגדר "בוגד, איש מַעַל הבוגד באמון שניתן בו". במקרה הזה העליון פעל בכיוון ההפוך וגילח את העונש לשנה וחצי בלבד.
אתמול נכנס השופט ירון לוי, גם הוא מהמחוזי בתל אביב, להיכל התהילה של פסקי דין היסטוריים בתחום ענישת נבחרי ציבור שהורשעו בעבירות שחיתות. גזר דינה של סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, שנדונה לעשר שנות מאסר בפועל, הוא מסוג ההחלטות השיפוטיות המחלקות את החיים ללפני ואחרי.
התיק הזה יעבור מן הסתם סיבוב נוסף בבית המשפט העליון, אך מה שהיה כבר לא יהיה. פסק הדין הזה מבשר, פעם נוספת, עידן חדש בתחום הענישה הפלילית על עבירות של שחיתות שלטונית.
"לא ניתן להפריז בחומרת התנהגות הנאשמת", ירה לוי את חיציו הזועמים, "הממחישה את אחד המאפיינים המקוממים והמסוכנים של שחיתות שלטונית, מצב בו השלטון משרת את עצמו, או קבוצה קטנה של מקורבים.
"עם כל הקושי והכאב האנושי הכרוכים בכך, העדפת אינטרס ההרתעה על פני נסיבותיה האישיות, אינו רק מוצדק אלא הכרחי וחיוני להמשך קיומה של חברה מתוקנת וחפצת חיים. מחובת בית המשפט לתרום את חלקו למלחמה בשחיתות שלטונית, באמצעות מסר עונשי חד וברור".
אדמונד לוי היה חותם על כל מילה.
נוסחה חדשה לחישוב ענישה
גזר דינה של קירשנבאום כולל בתוכו חידוש דרמטי, לא רק בשורה התחתונה העונשית שלו, אלא גם בדרך החשיבה השיפוטית שהובילה את בית המשפט לגזר הדין המחמיר.
לפני כעשור עבר חוק העונשין רפורמה ביחס למתכונת גזירת הדין על ידי בתי המשפט, במטרה להבנות את שיקול דעתם של השופטים וליצור בהירות ואחידות.
האופן שבו שופטים בוחנים את חומרת העבירות שבהן הורשעו הנאשמים הפך להיות יותר נוסחתי, והוא כולל שלב של קביעת "מתחם העונש ההולם" לכל עבירה או "אירוע פלילי" במקרה של ריבוי עבירות.
בסופו של דבר, השופט אמור להחליט היכן "למקם" את הנאשם במתחם הענישה, קרוב יותר לרף העליון כפי שהפרקליטות נוהגת לבקש, או בתחתיתו – לפי בקשת הסניגורים.
העונש המרבי הקבוע בחוק לכל עבירה איננו נחשב נקודת התייחסות פרקטית, והוא שמור למקרים נדירים בחומרתם, שבהם העבריין נתפס כבזוי עד למידה שהוא אינו ראוי ליחס אנושי כלל.
השופט ירון לוי חידש בגזר דינו חידוש מרעיש: הוא החליט לשים את מרכז הכובד על סכימת סך העונשים המרביים שהיו נגזרים על קירשנבאום בגין כל אחת מהעבירות שבהן הורשעה.
השופט ירון לוי חידש חידוש מרעיש: הוא החליט לשים את מרכז הכובד על סכימת סך העונשים המרביים שהיו נגזרים על קירשנבאום בגין כל אחת מהעבירות שבהן הורשעה
והרשימה ארוכה: 15 עבירות של לקיחת שוחד, ארבע עבירות בקשת שוחד, 15 עבירות הלבנת הון, 3 עבירות של מרמה והפרת אמונים, ועוד 6 עבירות מרמה במטרה להתחמק מתשלום מס.
סך העונשים המרביים על כלל העבירות הוביל את השופט למספר אסטרונומי של 390 שנות מאסר. זה כמובן מדע בדיוני, לא כך בתי המשפט גוזרים עונשים. לוי החליט לנקוט גישה אחרת, שתשקף את החומרה בפריזמה ריאליסטית יותר.
סך העונשים המרביים על כלל העבירות הוביל את השופט למספר אסטרונומי של 390 שנות מאסר. זה כמובן מדע בדיוני. לוי החליט לנקוט גישה אחרת, שתשקף את החומרה בפריזמה ריאליסטית יותר
הוא פירק את מכלול העבירות לתשעה "אירועים פליליים", ולכל אחד מהם קבע את מתחם העונש ההולם. לאירוע הראשון – שש עד שמונה שנות מאסר, לשני ארבע עד חמש שנות מאסר וכן הלאה. בסופו של דבר צירף הכול יחד ומצא מהו העונש החציוני – בדיוק באמצע המתחם. נשמע ראוי ומאוזן. המספר עמד על 30 שנות מאסר.
על רקע החישובים הללו, ועל רקע עמדת הפרקליטות, שביקשה להטיל על קירשנבאום 10 עד 12 שנות מאסר בפועל – העונש שנגזר עליה בסופו של דבר כבר מוצג באור אחר. הכדור עובר לבית המשפט העליון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם