זה הפך כמעט לתו איכות, בון טון שמאלני רווח בקרב גמלאים, אתגר חברתי חדש. קורסים להוראת ערבית מדוברת נפתחים באותה תדירות שבה סוגרים סניפי דואר. יש המון מהם ובכל מקום. כולם מבטיחים ללמד בשיטה חדשה ומוצלחת שתקנה ללומדים כלים מעשיים לשיחה בערבית, מיד בתום הקורס שאורכו שבעה שבועות למשך שעתיים בשבוע.
למרבה הצער ועם כל הרצון הטוב, הבטחות לחוד ופטפוטים לחוד. מרבית לומדי הערבית, הכוונה לאלה שמתמידים ולומדים יותר מקורס אחד, לא מצליחים להגיע לרמת שיחה בסיסית. והחלום לקיים שיחות שלום בערבית נגמר במרחבא ושכרן.
עם כל הרצון הטוב, הבטחות לחוד ופטפוטים לחוד. מרבית לומדי הערבית, אלה שמתמידים ולומדים יותר מקורס אחד, לא מצליחים להגיע לרמת שיחה בסיסית. החלום לקיים שיחות שלום בערבית נגמר במרחבא ושכרן
התופעה הזאת מעוררת תהיות מכמה סיבות. קודם כל, הערבית והעברית אחיות, והמבנה הלשוני שלהן דומה ואפילו זהה לפעמים מבחינת מערכת הפועל, מילות היחס ושורשים רבים. תמיד אומרים לנו שעבור דוברי צרפתית למשל, שערי השפות הרומניות פתוחים לרווחה. והנה, אנחנו נמצאים בנקודת הפתיחה הטובה ביותר ללימודי ערבית, ושיחה אין.
שנית, על אף אירועי השנה האחרונה, יש לנו גישה טובה יחסית למרחב ערבי. הערים מחולקות, אבל הממשק קיים, ולכן משונה אף יותר שלומדי ערבית מדשדשים במקום. מה בכל זאת אפשר לעשות, כדי להצליח לדבר בערבית?
אותיות בערבית
זה אולי הדבר החשוב ביותר שצריך להשקיע בו. תעתיק עברי הוא תופעה שהתפשטה מאוד בשנים האחרונות, והתוצאות ברורות. קריאה של מילים בערבית בתעתיק עברי עשויה לתת דחיפה ללומדים מתחילים, אבל מהר מאוד התעתיק מהווה מחסום בין השפה ובין לומדיה.
אפשר להתווכח אם אפשר בכלל לתעתק ערבית לאותיות עבריות. לא כל האותיות מקבילות, ויש סוגיות של יידוע, תנועות קצרות ועוד. אבל מעבר לזה, התעתיק העברי תוקע תריס בין הלומדים ובין המרחב הערבי. הערבית, אף שבמידה מעטה, נוכחת במרחב הציבורי והתעלמות מהכתב הערבי – פירושה למעשה ויתור על למידה משפה חיה.
אפשר להתווכח אם אפשר בכלל לתעתק ערבית לאותיות עבריות. לא כל האותיות מקבילות, ויש סוגיות של יידוע, תנועות קצרות ועוד. אבל מעבר לזה, התעתיק העברי תוקע תריס בין הלומדים ובין המרחב הערבי
מבטא
לפעמים זה מפדח, לנסות לדבר במבטא כשעדיין יש קושי להרכיב משפט ברור. התחושה מובנת וידועה. אבל מבטא סולל את הדרך לשיחה אמיתית יותר. יש מילים שקשה יותר להגות במבטא לא ערבי. העין והחית הגרוניות הכרחיות, כדי שתהיה התאמה בין המילה והמשמעות.
הדוגמה המפורסמת ביותר היא השאלה "מה שלומך?" كيف حالك؟ שדוברי עברית מתעקשים להגות כ"מה שלום דודך" كيف خالك؟. השתלטות החית המלוכלכת על המערכת כולה מקשה על ההבנה במקרה הטוב, ומגחיכה את הדובר במקרים הפחות נעימים.
חוץ מזה, המבטא הערבי – יש בכוחו להמס עוד חומה קטנה בין המשוחחים. בני השיח שלכם יטו אוזן למה שנשמע טבעי יותר. אף תלמיד ערבית לא יתחיל לקריין חדשות בערבית, זה ברור, אבל בקרב השומעים תהיה הקלה בשיחה.
המרחב הערבי
מה לא נאמר על המרחב הישראלי. הכול פוליטי, הכול מהונדס, הכול תודעתי ומתוכנן כדי להשיג מטרות אידיאולוגיות כלשהן. אמנם אי אפשר להכחיש שהעברית שולטת במרחב הזה, אבל הערבית בהחלט נוכחת, רק צריך להטות אוזן, להעיף מבט וליהנות מזה.
ברגע שמתחילים לשים לב לנוכחות הזאת, היא יכולה לשמש כלי עזר נהדר לתרגול ערבית. שילוט ודפי מידע בערבית נמצאים לא מעט (אם כי לא מספיק) במרחב. אבל חשוב מזה – יש המון שותפי שיחה בכל מקום: אנשי צוות רפואה, מי שעומדים לפניכם בתור, מוקדנים, אלה שקונים אתכם מוצרים בחנות.
העין והחית הגרוניות הכרחיות להתאמה בין המילה והמשמעות. הדוגמה המפורסמת ביותר היא השאלה "מה שלומך?" שדוברי עברית מתעקשים להגות כ"מה שלום דודך"
זו הפתעה משמחת לראות עד כמה כולם שמחים לעזור ללמוד ערבית. כמעט כל מי שאני מתחילה לדבר איתם בערבית משתפים פעולה ומגיבים בסבלנות לאטיות ולטעויות שלי. פתאום, ביקור אצל רופא הופך להיות אירוע מהנה, והמתנה ממושכת בתור נהיית תרגול ערבית מזורז.
אחריות
כמעט תמיד, בכל שפה ובכל שלב, מצליחים ללמוד שפה למרות המורים ולא בזכותם. כל עוד לא נרשמתם לקורס אינטנסיבי של כמה שעות מדי יום, החשיפה שלכם לערבית במסגרת השיעור מסתכמת בכמה שעות בודדות כל שבוע. וזה לא מספיק, כדי להתקדם בשפה, בכל שפה.
למידת ערבית דורשת התמדה ואינטנסיביות גבוהות מזה. אפשר לראות סרטונים ברשת, לכתוב הודעות בוואטסאפ, לתרגל בכתב, בעל פה, בקריאה. רדיו מכאן נגיש בכל מקום בארץ וברשת, וגם אם התכניות עצמן עוד קשות להבנה, תמיד אפשר להאזין בחיוך לפרסומת העקשנית של שליכט צבעוני.
תמר רכניץ היא ירושלמית, עוסקת בהוראת עברית וערבית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם