טורבינות הרוח גורמות לסיכונים חסרי תקדים

פרסום ראשון קבוצת תושבים מרחבי הארץ שלחה לרה"מ ושרים בכירים תסקיר בן מאות עמודים שמתאר את הסיכונים הסביבתיים, הביטחוניים והבריאותיים מהקמת טורבינות רוח חדשות ● התושבים טוענים כי אין הצדקה כלכלית למיזמים, אין מספיק רוח, והציבור ישלם עבור החשמל פי 3 מאשר החלופה הסולארית ● "המדינה נכשלה כשלא בדקה אם יש מספיק רוח. היזמים טוענים שכן ואנחנו מראים שלא"

טורבינות ברמת הגולן, 23 בפברואר 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
מיכאל גלעדי/פלאש90
טורבינות ברמת הגולן, 23 בפברואר 2021

"טורבינות הרוח בישראל גורמות לסיכונים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים ישירים לאדם, לסביבה ולחברה בהיקף חסר תקדים". זו השורה התחתונה במסמך מקיף של מאות עמודים, שעותק מודפס ממנו נשלח בימים האחרונים לראש הממשלה ולשרים הבכירים, על ידי קבוצת אזרחים מרחבי הארץ שנקראת "פורום שמירת קו הרקיע".

הם התאגדו לפני כשנה וחצי וכעת דורשים להקפיא באופן מיידי הקמה של טורבינות חדשות, כולל אלה שאושרו בוועדות התכנון, ולבצע ניתוח כדאיות לאלה שכבר הוקמו בגלבוע וברמת סירין ולזו שנמצאת כרגע בהקמה בעמק הבכא.

הניתוח שלהם מבסס את התרומה השולית של הטורבינות למשק האנרגיה, ואת הסיכונים שנובעים מהם. בראשי פרקים, מדובר בפגיעה בסביבה ובבריאות, בזבוז מיליארדי שקלים למשלמי המסים, סיכון למשקיעים המוסדיים ולבנקים וסיכונים ביטחוניים שנובעים מהקרבה לגבול.

בנוסף לכך, הם מציינים כסיכון ביטחוני גם את החשש של הדרוזים בגולן ובגליל המערבי, שרואים בטורבינות "יריית חץ ישיר בכוונת תחילה בעיניים ובלב", שפוגע בהם ובאדמתם, ומהווה "פצצה מתקתקת. העדה מאוחדת לא לאפשר פגיעה זו". הנחישות של הדרוזים להתנגד לטורבינות סוקרה גם בזמן ישראל ובמקומות אחרים.

הפגנת דרוזים במחאה על הקמת טורבינות ברמת הגולן. דצמבר 2020
הפגנת דרוזים במחאה על הקמת טורבינות ברמת הגולן. דצמבר 2020

במכתב הנלווה לתסקיר, אנשי הפורום כותבים כי הוא מהווה "כתב הגנה" של ישראל מפני סיכונים עתידיים ותביעות של יזמי הטורבינות, ולהגנת האזרחים, החי והסביבה.

הם מזהירים מפני "בזבוז מיליארדים שמופנים לתשתיות המאפשרות את הקמת הטורבינות ללא הצדקה כלכלית. אנו בטוחים שלאחר בדיקה מעמיקה ומזורזת יוצגו מסקנותיו בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה, ועדות הות"ל ושאר הגופים הרגולטורים … ההחלטה היחידה והמתבקשת הינה הוצאת טורבינות הרוח מתוך תמ"א 41 א'", (תכנית מתאר ארצית לתשתיות אנרגיה).

בין השאר הם מצטטים דוח שכתבו לפני שנתיים חוקרות הטכניון רחל אלתרמן ונעמה טשנר, ("אנרגיה מתחדשת מקורקעת"), שבו הומלץ לרדת מהאופציה של חוות רוח בישראל.

הסיבה היא בעיקר מחסור ברוח והיעדר אמצעי אחסון לחשמל שמופק בעת שהיא נושבת בחוזקה, כך שנדרשות הרבה טורבינות שמזיקות לסביבה. הדוח מצביע על מפגעים מוכחים כגון רעש שיוצרים להבי הטורבינות, פגיעה בנוף ובבעלי הכנף. המסקנה של החוקרות מהטכניון הייתה ברורה:

"נוכח הממצא הגורף מארצות אירופה המערבית, ניתן לצפות שההתנגדות הציבורית לחוות רוח תלך ותגדל וגם מנעד הסיבות להתנגדות ילך ויגדל. לאור השיעור הנמוך ממילא של אנרגית רוח בישראל מבחינת משאבי רוח ומשאבי קרקע ופגיעות סביבתיות, המלצתנו היא להפסיק לקדם חוות רוח … ניתן ללמוד מניסיונן של מדינות המחקר ולא 'לדפוק את הראש בקיר' מחדש".

"לאור השיעור הנמוך ממילא של אנרגית רוח האפשרי בישראל הן מבחינת משאבי רוח והן מבחינת משאבי קרקע ופגיעות סביבתיות, המלצתנו היא להפסיק לקדם חוות רוח"

טורבינות רוח ברמת הגולן. התושבים דורשים להקפיא את ההקמה של טורבינות חדשות (צילום: Nati Shohat/Flash90)
טורבינות רוח ברמת הגולן. התושבים דורשים להקפיא את ההקמה של טורבינות חדשות (צילום: Nati Shohat/Flash90)

אין מספיק רוח בישראל

משרד האנרגיה מאוד מעוניין לקדם את אנרגיית הרוח במסגרת השאיפה לייצר חשמל נקי, וועדות התכנון מודעות לרוח המפקד שנושבת מהממשלה. אלא שמאז שנת 2014 רק טורבינות בודדות אושרו מתוך עשרות הבקשות למיזמים כאלה ברחבי הארץ, מרמת הגולן, דרך רמת תפן, עמק חרוד ועד דרום הר חברון. חלק מהבקשות נדחו ויש כאלה שכבר שנים מצויות בבחינת התנגדויות.

הביטולים וההתנגדויות בציבור נבעו משלל סיבות. בעוד שהסיכונים הבריאותיים והסביבתיים תוארו בהרחבה בתקשורת, (קטילת עופות, מפגעי רעש וריצוד ועוד ועוד), הייחודיות של התסקיר הנוכחי הוא גם בהתייחסות הנרחבת לחוסר הכדאיות הכלכלית, לכאורה.

הטענה היא בפשטות שאין מספיק רוח בישראל, ושהטורבינות למעשה מספקות הרבה פחות חשמל ממה שהבטיחו ומסובסדות בכבדות על ידי המדינה.

בתמצית, ההסבר הוא כזה: הסבסוד של רשות החשמל לטורבינות רוח מתבסס על כך שהן ינצלו 27%-30% מכושר הייצור, שהוא תנאי סף להשקעה. אולם בפועל, משטר הרוחות המקומי לא מאפשר לנצל אותן מעבר ל-15%-18% ובמרבית המקומות אף פחות מכך.

הדמייה של טורבינות רוח בפרויקט אר"ן בצפון רמת הגולן
הדמייה של טורבינות רוח בפרויקט אר"ן בצפון רמת הגולן. מחיר גבוה כמעט פי 3 מהחלופה של חשמל סולארי

חברת חשמל רוכשת מהיזמים את החשמל במחיר ממוצע של כ-35 אגורות לקילו-וואט לשעה, (קווט"ש), בעוד שעלות מחיר החשמל הסולארי כבר ירדה ל-13 אגורות לקווט"ש. זה אומר שהציבור קונה את החשמל שמופק מהטורבינות, במחיר גבוה כמעט פי 3 מהחלופה האחרת של אנרגיה מתחדשת שכבר קיימת בשוק.

מיזמי הטורבינות מוקמים באמצעות מימון כבד מהבנקים ומשוק ההון, כך שהסיכון לציבור הוא גם מההפסדים שעלולים להיווצר באפיק הזה. מבדיקה של מבצעי התסקיר, עלה שבאתרים המיועדים לטורבינות, עוצמת הרוח הממוצעת נמוכה בהרבה מ-6 מטר בממוצע, שהוא הסף המינימלי שעל בסיסו משרד האנרגיה החליט לסבסד את המיזמים האלה.

באתרים המיועדים לטורבינות, עוצמת הרוח הממוצעת נמוכה בהרבה מ-6 מטר בממוצע, שהוא הסף המינימלי שעל בסיסו משרד האנרגיה החליט לסבסד את המיזמים האלה

בהמשך לכך, נטען שעד היום משרד האנרגיה לא בדק בעצמו בעצמו את משטר הרוחות ובפרט לא בגבהים של 200 מטר שאליהן מגיעים להבי הטורבינות. בנוסף, הם מזכירים שאחת ההצדקות העיקריות להפעלת הטורבינות היא כדי להשלים בשעות החושך ובחורף את ייצור החשמל הסולארי שמופק רק בשעות האור.

אלא שעיקר הרוח בישראל נושבת בין 14:00 ל-18:00 שבהן יש אור, כך שאנרגיית הרוח לא משלימה את החשמל הסולארי אלא מופקת במקביל אליו, או במקומו.

טורבינות רוח ישנות ברמת הגולן. החדשות מתנשאות לגובה של יותר מ-200 מטר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
טורבינות רוח ישנות ברמת הגולן (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

מעבר לכך, הם טוענים שהסבסוד העודף והסיכונים לא משתלמים עבור המדינה. נכון להיום פעילות 21 טורבינות בשלוש חוות בצפון הארץ ותרומתן למשק האנרגיה אפסית. אך גם אם יאושרו כל החוות החדשות תרומתן למשק החשמל תהיה לכל היותר 1.2%, וגם זו הערכה גבוהה מדי נוכח התפוקה הנמוכה שלהן, כך שבפועל הפוטנציאל הוא פחות מחצי אחוז.

התסקיר מציין שהחברות הפעילות בענף הזה, (אנלייט, אפקון, אנרג'יקס, בלו סקאיי ואחרות), מקימות חברות בת לצורך פעילות הטורבינות ובחלק מהמקרים שותפים בהן גם בעלי הקרקע. בהמשך לכך, הם תוהים האם הבנקים המממנים של הפרויקטים ביקשו וקיבלו את ניתוחי משטר הרוחות מהיזמים ואת התפוקה החזויה של הטורבינות.

כאמור, לפי התסקיר הרוח והתפוקה הפוטנציאלית שנובעת ממנה נמוכות מדי, כך שהבנקים לוקחים סיכון גדול מדי, ובמקרה של הטורבינות, בחלק מהמיזמים הבטחונות למימון הן הפעילויות עצמן, ("הלוואת נון-ריקורס"). כהוכחה לטענה זו, התסקיר מביא את נתוני הרוח שנמדדו על ידי משרד החקלאות באתר אבני איתן שברמת הגולן, ושבו הרוח הממוצעת נמוכה מ-4 מטר לשנייה.

המשמעות היא שהטורבינות שאמורות לקום באזור במסגרת פרויקט "רוח בראשית" לא יוכלו לייצר חשמל יותר מחצי מהזמן, וגם כשכן ייצרו חשמל, זה יקרה בשעות אחר הצהריים ובקיץ, שבהן אפשר להפיק אנרגיה מהשמש.

טורבינות רוח ברמת הגולן ב-2012 (צילום: פלאש90)
טורבינות רוח ברמת הגולן ב-2012 (צילום: פלאש90)

לפי החישוב של מחברי המסמך, חוות הרוח המתוכננות ברמה ינצלו רק 8.2% מהיכולת שלהן. לפני נתוני רשות החשמל, גם 3 החוות שכבר פעילות כיום, (בגלבוע, ברמת סירין, ובהר סניה בגולן), מנצלות רק 16% מהיכולת. בכל מקרה זה הרבה מתחת לסף שעל בסיסו המדינה החליטה לעודד אותן.

המספרים האלה, כך נטען, משקפים פעילות הפסדית שתעמיד בפני סיכון גדול מדי גם את הבנקים והמשקיעים המוסדיים שמנהלים את כספי החסכונות של הציבור.

הפרעה לצבא וסבסוד כבד

אחד המכותבים לתסקיר הוא שר הביטחון, והסיבה לכך היא שמחבריו מתייחסים גם לבעיה שיוצרות הטורבינות שמוקמות כיום בעמק הבכא, בשיבוש אמצעי הקשר של הצבא, הפרעה למטוסים בגובה נמוך וחשש לפגיעה בבריאות החיילים שמשרתים בקרבת מקום כתוצאה מתת-רעש שיוצרים להבי הטורבינות.

למשרד הביטחון יש זכות וטו על הקמת חוות הרוח הזו, ולפי דיווחי חברת החשמל לבורסה, כדי לקבל את אישורו נדרש פתרון טכנולוגי שיאפשר לצבא לנתק את המערכת בזמן חירום. הפתרון הזה יעלה רבע מיליארד שקל, כאשר הציבור יישא בשליש מהעלות, והכסף לכך יגיע מתעריפי החשמל לצרכנים בשנה הנוכחית והבאה.

תרגיל של צה"ל ברמת הגולן, 17 במרץ 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
תרגיל של צה"ל ברמת הגולן, 17 במרץ 2021 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

השאלה המתבקשת היא מדוע שהציבור ישתתף בעלות הפתרון הצבאי שיאפשר את פעילות המערכת?

יתרה מכך, לטענת מחברי התסקיר, "הצבא ביצע מהלך לוגיסטי משמעותי וקידם את הטכנולוגיות לגבול יחד עם הסגת הכוחות הרחק לאחור, על מנת לפנות את שטח מתחם הטורבינות בעמק הבכא ליזם ולהקמה תוך הפקרת הישובים באזור". הם טוענים שמשיחות עם מפקדי הגזרה מצה"ל, עלה שהטורבינות מהוות מכשול משמעתי לתפקוד השוטף של הצבא ומציבות בעיות שמכבידות עליו.

המסמך שחיברו ב"פורום לשמירת קו רקיע" כולל עוד טענות רבות כלפי המדינה בקידום מיזמי הטורבינות, ורק חלקן הובאו כאן. הלל גלזמן, תושב כפר ורדים, טוען שרק הסבסוד הופך אותן למשתלמות עבור החברות שרוצות להקים אותן.

"אנחנו מצביעים על כשלון המדינה שלא בדקה את הרוח כדי לראות אם יש התכנות כלכלית. היזמים מציגים לוועדות התכנון שיש מספיק רוח ואנחנו באים ואומרים שזה לא נכון"

הוא עצמו החל להתעניין בנושא לפני כארבע שנים, כאשר החלה להתגבש התכנית להקמת טורבינות גם ברמת תפן, בין כפר ורדים שבה הוא עצמו גר, לבין היישובים הדרוזים כסרא ויאנוך.

גפנים וטורבינות ברקע ברמת הגולן. בשלטון המקומי דורשים לעצור את כל התכניות החדשות (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
גפנים וטורבינות ברקע ברמת הגולן. בשלטון המקומי דורשים לעצור את כל התכניות החדשות (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

"למדנו את הנושא והבנו שזו שערורייה והקירבה ליישובים לא מתקבלת על הדעת. במשך שנתיים היו חילופי דברים בין הוועדה המחוזית לראשי היישובים ומספר הטורבינות ירד ממאה ל-11. התכניות הופקדו למורת רוחנו וכיום מצויות בבדיקת התנגדויות כאשר כל ראשי המועצות מתנגדים".

ואכן, רוב ראשי הרשויות בישראל מתנגדים למיזמים של חוות הרוח. במכתב ששלחו ב-8 ביולי חיים ביבס ושי חג'ג', ראשי מרכזי השלטון המקומי והאזורי בהתאמה, הם דרשו משרת האנרגיה קארין אלהרר לעצור את כל התכניות.

הסיבות שפירטו שם הן פגיעה בנוף, חשש מפגיעה בריאותיות מריצוד ורעש, ירידת ערך הנכסים של התושבים, פגיעה בקצב קליטת תושבים חדשים וביכולת של מערך כיבוי האש האווירי לכבות שריפות ליד הטורבינות בעת הצורך.

"בתנאים הנוכחיים ולאור אי-וודאות זו אנו מבקשים כי תפעלי להקפיא באופן מידי הקמת טורבינות חדשות … במקביל אנו מבקשים ניטור, מחקר ובקרה לגבי כלל ההשפעות של הטורבינות שהוקמו, לרבות בחינת השפעות בריאותיות על התושבים הגרים בסמיכות, (כולל נושאי רעש, ריצוד, רעידות וכו').

"אנו מבקשים כי תפעלי להקפיא הקמת טורבינות חדשות. במקביל, אנו מבקשים ניטור, מחקר ובקרה לגבי ההשפעות הבריאותיות על התושבים הגרים בסמיכות לטורבינות שהוקמו"

"… ועל הפעילות החקלאית בסמיכות לטורבינות, השלכות כלכליות על ערכי הנכסים, התפתחות היישובים, השפעות אקולוגיות ועוד … רק לאחר בחינה (מחדש של הטורבינות, ע.ש.), ניתן יהיה לדעת האם המדיניות שנקבעה לפני עשור עדיין תואמת את הצרכים של המדינה ותושביה, והאם לאור סיכוני הפגיעה המהותית המפורטת לעיל, כדאי להמשיך ולהקים טורבינות רוח בישראל".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה:

"משרד האנרגיה, בשיתוף רשות החשמל, פועלים בשיתוף גורמים נוספים כדי להסיר חסמים שונים המקשים על מיצוי מלוא הפוטנציאל הטמון באנרגיית הרוח בישראל.

"ייצור חשמל מאנרגיית רוח מהווה אנרגיה נקייה, שאינה מזהמת, אינה מתכלה, תורמת לגיוון תמהיל הדלקים, מקטינה את פליטת הפחמן הדו-חמצני, תורמת משמעותית לשיפור איכות האוויר בארץ ומחזקת את הביטחון האנרגטי של ישראל.

"התוכנית לייצור חשמל ורוח צפון הגולן נבדקה ואושרה על ידי מוסד התכנון ועומדת בתקנים הנדרשים, לרבות בנושא הרעש, נושאים הקשורים בבעלי כנף ושימושים חקלאיים. ההספק המותקן כיום הוא 22 מגה וואט ואילו התוכנית תתרום למשק האנרגיה כ-110 מגה וואט ייצור של חשמל נקי.

"המשרד רואה חשיבות גדולה בניצול פוטנציאל הרוח וימשיך לעשות מאמצים גדולים למימושו ולעמידה ביעד השנתי של אנרגיות מתחדשות בישראל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
כתבה חשובה מאד! טורבינות רוח לא מתאימות בישראל. בפרט במקומות בהן תוכננו הטורבינות המהוות נתיב נדידה בינלאומי מרכזי, השני בחשיבותו בעולם וחולפים בו מליוני בעלי כנף בשנה! זה כמו לשים להם ... המשך קריאה

כתבה חשובה מאד! טורבינות רוח לא מתאימות בישראל. בפרט במקומות בהן תוכננו הטורבינות המהוות נתיב נדידה בינלאומי מרכזי, השני בחשיבותו בעולם וחולפים בו מליוני בעלי כנף בשנה! זה כמו לשים להם באמצע ה"אוטוסטראדה" מטחנת ענק. מכשולי מוות אכזריים שיביאו לפגיעה חמורה בבעלי כנף. אנרגיה מתחדשת היא קריטית, במיוחד בעידן משבר האקלים בו אנו נמצאים. אך לא במחיר של הכחדת מינים. הכחדת מינים יכולה להביא להאצה של המשבר. בשל שיבוש השירותים האקולוגים החשובים שבעלי החיים נותנים לנו כמו פינוי פגרים (נשרים), דילול נחשים (חיוויאי), הדברת יתושים וחרקים מזיקים לחקלאות (עטלפי חרקים) וזו רק דוגמא קטנה. מקבלי החלטות חייבים להסתכל על התמונה המלאה, בתחשיב הכלכלי שנעשה, אפילו לא בטוח ששיקללו את המחיר הכלכלי של אובדן של חלקים משירותי המערכת האקוגלוגית.

עוד 1,518 מילים ו-4 תגובות
סגירה