אם נדמה לכם שמשמעת השקיות בישראל מתרופפת, אם גם אתם מבחינים ביותר ויותר לקוחות שמגיעים לקופת הסופר ומצטיידים בערימת שקיות, כמעט כמו פעם, לפני כניסת חוק השקיות לתוקף – אתם לא מדמיינים.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, אזרחי ישראל צרכו ב-2020 ברשתות המזון כמעט חצי מיליארד שקיות (495 מיליון) – עלייה של 9% לעומת 2019.

מדובר במגמה עקבית מאז שהחוק נכנס לתוקף ב-2017: אחרי צניחה חדה של 78% בצריכת השקיות בשנה הראשונה, התהפך הגרף ומדי שנה נרשמת עלייה לעומת השנה הקודמת. בסך הכול, תוך שלוש שנים (2017-2020), נרשמה עלייה של 34% בצריכת השקיות בישראל.

אחרי צניחה חדה של 78% בצריכת השקיות בשנה הראשונה, התהפך הגרף ומדי שנה נרשמת עלייה לעומת השנה הקודמת. בסך הכול, תוך שלוש שנים (2017-2020), נרשמה עלייה של 34% בצריכת השקיות

הנתונים הללו מופיעים בדוח השנתי על יישום החוק שהמשרד להגנת הסביבה מחויב להציג בפני ועדת הפנים והסביבה של הכנסת.

שקיות ניילון מהסופר (למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה) (צילום: פלאש90)

המשרד והשרה תמר זנדברג מעדיפים להסתכל דווקא על החלק המלא של הכוס, ויש כזה: לפי המבט האופטימי, אמנם נרשמת מדי שנה עלייה (אותה מגדירים במשרד "מתונה") בצריכת השקיות, אבל עדיין מדובר בהפחתה משמעותית של כ-72% לעומת השנה האחרונה בטרם כניסת החוק לתוקף (2016), אז חילקו רשתות השיווק 1.754 מיליון שקיות.

לפי המבט האופטימי, אמנם נרשמת מדי שנה עלייה (אותה מגדירים במשרד "מתונה") בצריכת השקיות, אבל עדיין מדובר בהפחתה משמעותית של כ-72% לעומת השנה האחרונה בטרם כניסת החוק לתוקף (2016)

במשרד מייחסים את העלייה ב-2020 לשנת הקורונה (שגם בתחומים נוספים החזירה את המשק לאחור מבחינת צריכת פלסטיק חד-פעמי), לגידול במספר סניפי המרכולים ולגידול הטבעי באוכלוסייה.

כל אלה אכן רלוונטיים, אבל אין מנוס גם מהכרה בכך שהאפקטיביות של חוק השקיות הולכת ומתכרסמת. למס המינימלי שהוטל (10 אגורות) היה אפקט תודעתי-פסיכולוגי חזק בחודשים הראשונים, אבל ההרתעה מתפוגגת ככל שחולף הזמן.

בנוסף, גם במשרד להגנת הסביבה מודים שייתכן כי מספר השקיות שבהן נעשה שימוש בפועל גבוה אף יותר, שכן במקרים רבים השקיות מחולקות ללקוחות חינם תוך הפרה של החוק. רשתות השיווק מעדיפות לספוג את העלות ולהעלים עין כדי לשמור על יחסים טובים עם הקונים ולא להבריח אותם לרשת המתחרה.

תמר זנדברג (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

לפי הדוח, רשתות השיווק רכשו השנה 772 מיליון שקיות, עלייה של 27% לעומת 2019 וגידול דרמטי של 50% לעומת 2017. הפער הגדול בין מספר השקיות שנרכש על ידי הרשתות לבין זה שנמכר בקופות מעורר חשש שרבות מהן מחולקות בחינם.

במשרד להגנת הסביבה מתכוונים להדק את הפיקוח ולנסות לסתום את החורים ברשת הרגולטורית, אבל זו לא תהיה משימה פשוטה.

רשתות השיווק רכשו השנה 772 מיליון שקיות, עלייה של 27% לעומת 2019 וגידול דרמטי של 50% לעומת 2017. הפער הגדול מעורר חשש שרבות מהן מחולקות בחינם

גם אם במשרד להגנת הסביבה מתעקשים להדגיש את העובדה (הנכונה) שבשלוש השנים האחרונות נחסכה רכישת שקיות בישראל במשקל כולל של 3,150 טון פלסטיק, כבר חושבים שם על הצעדים הבאים שיבלמו את מגמת העלייה המדאיגה. בין החלופות:

• ייקור מס השקיות לסכום משמעותי יותר מ-10 אגורות;
• הרחבת החוק גם לרשתות הבגדים והפארם – מוקדים כבדים של שימוש בתועפות פלסטיק;
• והטלת מס שקיות גם על רכישה בחנויות מזון קטנות יותר – מכולות ומרכולים שכונתיים.

מה שבטוח: אם במשרד להגנת הסביבה מבקשים שהדוח של שנת 2021, שכבר חצתה את קו האמצע, יציג מספרים משופרים, כדאי לנקוט בצעדים מהירים.