הנשיא ניצל ביום שבת את סמכותו על מנת להדיח את הממשלה והפרלמנט. האם הציל את המדינה מקריסה נוסח לבנון או שזו למעשה הפיכה? תלוי את מי שואלים. האם התנועה האסלאמית אשמה במצב?

נשיא תוניסיה קייס סועייד הודיע בשבת ה-25 ביולי, יום השנה ה-64 להכרזת תוניסיה כרפובליקה עצמאית, על הפסקת פעילות הפרלמנט ל-30 יום ופיטורי רה"מ השאם אל-משישי.

נשיא תוניסיה קייס סועייד הודיע בשבת ה-25 ביולי, יום השנה ה-64 להכרזת תוניסיה כרפובליקה עצמאית, על הפסקת פעילות הפרלמנט ל-30 יום ופיטורי רה"מ השאם אל-משישי

הנשיא פעל בעקבות התגברות ההפגנות ברחבי המדינה נגד השלטון ונגד הפרלמנט וקריאות נגד התנועה האסלאמית.

ההפיכה השקטה בתוניסיה: הוראות לסגירת שדות התעופה והגבולות כדי למנוע בריחת מנהיגים איסלאמיסטיים. בינתיים, מיליציות איסלאמיסטיות בלוב השכנה מאיימות להתערב. ככה נראו אתמול רחובות הבירה תוניס. #تونس_تنتفض_ضد_الاخوان #Tunisia pic.twitter.com/Uf9sArW1SM

— דורון פסקין (@DoronPeskin) July 26, 2021

תוניסיה היא דמוקרטיה צעירה שנולדה ב-2011 אחרי הדחת הדיקטטור זין אל-עאבדין בן עלי ששלט 23 שנה ברציפות. החוקה החדשה מ-2014 מעניקה לנשיא זכות לשתק את פעילות הפרלמנט ע"י הצבא במקרי חירום (סעיף 80).

יריביו העיקריים של הנשיא הם אנשי תנועת א-נהד'ה האסלאמית, מעין אחות של תנועת "האחים המוסלמים". הנשיא הדיח את יו"ר הפרלמנט התוניסאי ראשד אל-גנושי שהוא ממנהיגי תנועת א-נהד'ה. בעקבות זאת, התנועה הגדירה בדף הפייסבוק שלה את המעשה של סועייד כהפיכה צבאית בלתי חוקית שלא תעבור בשתיקה. אל-גנושי שניסה להגיע לפרלמנט נחסם ע"י הצבא. סועייד הכריז כי ר"מ ופרלמנט חדשים ייבחרו בקרוב.

צעדו של הנשיא עורר התפרצות של תקווה ושמחה. צעירים יצאו לרחובות וירו זיקוקים באוויר ומכוניות צפרו בכבישים.

בנוסף, הכריז הנשיא כי הוא מעביר זמנית את סמכות השלטון לנשיאות ומסיר את החסינות המשפטית של חברי הפרלמנט, מה שיחשוף אותם כעת להליכים פליליים. יש להניח כי המטרה העיקרית היא להעמיד לדין את חברי א-נהד'ה.

צעירים יצאו לרחובות בפרץ שמחה ותקווה, ירו זיקוקים באוויר ומכוניות צפרו בכבישים. הנשיא הודיע כי הוא מעביר זמנית את סמכות השלטון לנשיאות ומסיר את החסינות המשפטית של חברי הפרלמנט

המהומה הפוליטית בתוניסיה מגיעה בשיאם של מספר משברים, פוליטיים, כלכליים וחברתיים.

מהומות ינואר והבעיה האסלאמיסטית

כבר בתחילת השנה הנוכחית היו ניצנים של משבר עמוק בתוניסיה. ב-14 בינואר, יום השנה ל"אביב הערבי" של תוניסיה (מהפכת היסמין) נאלצה המשטרה להטיל עוצר ברחבי המדינה עם התפרצויות של מחאות קשות שקראו להפיל את המשטר ומחו נגד העוני, האבטלה והשחיתות השלטונית.

בדומה ללבנון, חלק מהמשבר נובע משיתוק פוליטי בשל יריבות בין שלושת קודקודי השלטון: הנשיא, רה"מ ויו"ר הפרלמנט. בתחילת השנה ניסו כמה סיעות בפרלמנט, בהנהגתה של עביר מוסא, מנהיגת "המפלגה החוקתית החופשית" החילונית, להדיח את אל-גנושי מנהיג מפלגת ה"נהד'ה" האסלאמית.

מתנגדי גנושי מאשימים אותו בנאמנות לארגון "האחים המוסלמים" מעל לנאמנותו ללאום התוניסאי. עביר מאשימה את גנושי והאסלאמיסטים בשחיתות ובבלימת כל רפורמה לקידום המדינה, וטוענת כי הנהד'ה היא למעשה ארגון טרור השואף להקים בתוניסיה מדינה אסלאמית.

גנושי העז בעבר להביע תמיכה ב"ממשלת ההסכמה" בטריפולי, הנתמכת ע"י טרוריסטים אסלאמיים. פרשנים רבים בעולם הערבי סבורים כי התנועה האסלאמית בתוניסיה עסוקה בשטיפת מוחם של צעירים כבר שנים רבות, במערכת החינוך ובמסגדים. כתוצאה מכך, בלטה בעשור החולף כמות המתנדבים (ובעיקר המתנדבות) לדאעש, עד לחיסול הארגון ב-2017.

פרשנים בעולם הערבי סבורים כי התנועה האסלאמית בתוניסיה עסוקה בשטיפת מוחם של צעירים במערכת החינוך ובמסגדים, ולכן בלטה בעשור החולף כמות המתנדבים (ובעיקר המתנדבות) לדאעש עד חיסולו

המצב בפרלמנט לא היה פתיר, מאחר שלממשלה אין את הרוב הדרוש לשלוט ללא הקמת קואליציה עם מפלגת הנהד'ה, המפלגה הגדולה בפרלמנט. הצעדים להדחת גנושי בפרלמנט לא זכו לרוב המיוחל ונכשלו.

ערוץ אל-ג'זירה, המשקף את העמדה של נסיכות קטר הפרו-אסלאמיסטית, היטיב להציג את העמדה של א-נהד'ה. התנועה האסלאמית בתוניסיה חשדה בנשיא סועייד כי הוא מתכנן צעד קיצוני מאז חודש אפריל, עת ביקורו המפתיע אצל הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי במצרים.

פעילי א-נהד'ה טענו כי השיחות שהתנהלו בקהיר בנושא הטרור צריכות היו להתנהל עם השכנה אלג'יריה ולא עם מצרים. מבחינתו של נשיא מצרים א-סיסי, הטרור אינו מצטמצם בארגונים כגון דאעש ואל-קאעדה, אלא בכל התנועה האסלאמית ובכלל זה האחים המוסלמים. החשש של א-נהד'ה היה שסועייד מאמץ גישה זו ועלול לראות בא-נהד'ה ארגון טרור.

תנועת א-נהד'ה הואשמה בחודשים האחרונים בניסיון סחיטת כספים באמצעות כוחה בפרלמנט, בזמן שהמדינה מצויה במשבר כלכלי עמוק. הדרישה של א-נהד'ה היתה שישולמו להם פיצויים על רדיפתם בתקופת שלטונו של בן עלי. העיתוי של הדרישה עורר זעם רב בפרלמנט.

במהומות של יום שבת התנפלו צעירים על משרדי א-נהד'ה וקראו קריאות נגדה ונגד מנהיגה. רבים רואים את א-נהד'ה כליבה של הבעיה והגורם המרכזי לשחיתות. מתנגדיה רואים בא-נהד'ה ארגון מסוכן השואף להשתלט על המדינה ודואג רק לאינטרסים של התנועה ולא למטרות הלאומיות של תוניסיה.

תנועת א-נהד'ה הואשמה לאחרונה בנסיון סחיטת כספים באמצעות כוחה בפרלמנט, כשהמדינה במשבר כלכלי עמוק. דרישת א-נהד'ה היתה שישולמו לה פיצויים על רדיפתה בתקופת שלטון בן עלי

משבר כלכלי-רפואי

הגל הנוכחי של המהומות, כאמור, הוא מחאה שניה אחרי ינואר. המצב הכלכלי רק החמיר מאז בעקבות הקורונה. התיירות משותקת והאבטלה רק גואה ומתקרבת ל-20%. הזעם של הציבור כלפי הממשלה והפרלמנט גבר לאחרונה בשל אי יכולתם להתמודד עם המשבר.

משבר הקורונה בתוניסיה כעת הוא החמור ביותר בעולם הערבי והביא עד כה למותם של כ-18 אלף איש במדינה של 12 מיליון (לשם השוואה, בישראל מתו 6,460 עם אוכלוסייה של כ-9 מיליון).

ההתארגנות למחאה בשבת לא הייתה מקרית, לאור כישלון הממשלה בכל התחומים, ובראשם הכלכלה והבריאות. בימים האחרונים הגיע המצב לממוצע של 150 עד 200 מתים ביום. המערכת הרפואית בתוניסיה במצב גרוע ואינה מצליחה להתמודד עם המצב.

צרפת אמנם נרתמה לסייע אך עדיין העזרה לא מספיקה להדביק את קצב הנדבקים, בעיקר מאז הופעתו של וריאנט הדלתא. קצב ההידבקות הולך להחמיר בשל ההתקהלויות שהיו לאחרונה בחג הקרבן. הממשלה נכשלה בקצב החיסונים (רק 8% מהאוכלוסייה) ובתמיכה במערכת הרפואית. שר הבריאות פוטר לפני שבוע בשל כישלונו.

האכזבה הגדולה

תוניסיה הייתה חלוצת המהפכות הערביות ששטפו את העולם הערבי ב-2011 והביאו להדחתם של דיקטטורים ברחבי המזרח התיכון. תוניסיה הייתה היחידה שהפכה לדמוקרטיה בעקבות המהפכות.

היום לפני עשור הושלמה "מהפכת היסמין" בתוניסיה, חלוצת האביב הערבי. המהפכה החלה לאחר שמוחמד בועזיזי הצית עצמו ב17.12 והסתיימה עם הימלטות הנשיא זיין בן עלי מהמדינה ב14.1. תוניסיה היא הדגם המוצלח (והיחיד) של האביב הערבי: זירה פוליטית מתקדמת,שיח חברתי פתוח, וצבא שכמעט ולא מעורב בשלטון https://t.co/r6diCx66mv

— מיכאל Michael Milshtein/ميخائيل ميلشطاين (@michael_mils) January 14, 2021

אולם ב-2012 הייתה זו דווקא תנועת א-נהד'ה שניצחה את הבחירות הראשונות. קיס סועייד אמנם נבחר לנשיא ב-2019, אך הפרלמנט נשלט ע"י התנועה האסלאמית. האכזבה בתוניסיה אינה רק מהתוצאות הפוליטיות אלא בעיקר מהפן הכלכלי, מאחר ולא חל כל שיפור בכלכלת תוניסיה מאז המהפכה.

תוניסיה הייתה חלוצת המהפכות הערביות ששטפו את העולם הערבי ב-2011 והביאו להדחתם של דיקטטורים ברחבי המזרח התיכון. תוניסיה הייתה היחידה שהפכה לדמוקרטיה בעקבות המהפכות

ייתכן כי צעדו של הנשיא סועייד מלמד כי תוניסיה, כמו מצרים, בדרך למלחמה נגד התנועה האסלאמית. אולם אין לפתח ציפיות כי מאבק זה יביא לשיפור ביחסי תוניסיה-ישראל. יחסי ישראל-תוניסיה לא ישובו בטווח הקרוב להיות כמו בתקופת תהליך אוסלו בשנות ה-90.

אחרי הסכמי הנורמליזציה בין האמירויות ובחרין לבין ישראל, הודיעה תוניסיה רשמית כי לא תצטרף לתהליך. הנשיא סועייד זכה לפופולריות רבה ועלה לשלטון בזכות מצעו הפרו-פלסטיני והעוין לישראל. למעשה, תוניסיה אינה זקוקה לחידוש היחסים עם ישראל על מנת לקבל סיוע חוץ. היא זקוקה כעת לסיוע דחוף ממדינות הנפט העשירות ומהאיחוד האירופאי ובראשו צרפת. כל אלה יעדיפו לסייע לתוניסיה אם התנועה האסלאמית תהיה מחוץ לחוק.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q