החוק להגברת התחרות במגזר הבנקאי שעבר בכנסת ב-2017, הורה לבנקים הגדולים – הפועלים ולאומי – להיפרד מפעילות סליקת כרטיסי החיוב שלהם.
הבנקים בתגובה מצאו דרך לעקוף את החוק ובסמוך להנחיה השיקו אפליקציות תשלום המותקנות על הטלפון הנייד. מדובר ב"ביט", המופעלת על ידי בנק הפועלים; "פיי" של בנק לאומי; ו"פייבוקס", שנרכשה על ידי בנק דיסקונט נכנס.
מהרגע הראשון, קצב הצמיחה של האפליקציות זינק משמעותית בכל שנה, כאשר מספר פעולות התשלום באפליקציות ב-2020 עלה על 50 מיליון, עם היקף כספי של 10 מיליארד שקל.
מהרגע הראשון, קצב הצמיחה של האפליקציות זינק משמעותית בכל שנה, כאשר מספר פעולות התשלום באפליקציות ב-2020 עלה על 50 מיליון, עם היקף כספי של 10 מיליארד שקל
"ביט", הראשונה שיצאה לשוק, תפסה כבר בשלב זה את הנתח הגדול ביותר. למעשה, המהירות שבה צברה משתמשים הייתה נקודת המפתח שאפשרה לה לבצע השתלטות על שוק זה.
כמו ברשתות החברתיות, גם בשוק אפליקציות התשלום נוצר אפקט רשת: הערך והאטרקטיביות של אפליקציית התשלום בעבור כל אחד מהמשתמשים עלה עם הגידול במספר המשתמשים הרשומים באותה אפליקציה.
התוצאה היא קושי מאוד גדול עבור אפליקציות חדשות להיכנס לתחום ולהתחרות באפליקציה שמחזיקה את מרבית המשתמשים.
מסקנה ידועה מראש
רשות התחרות השקיעה משאבים ועמלה במשך חודשים על מחקר שיבסס עבורה תשתית עובדתית, אשר תחשוף את מצב התחרות בתחום אפליקציות התשלום בישראל בין השנים 2017-2020. המטרה הייתה לגבש המלצות שיפתחו חסמים בשוק זה.
המסקנה של המחקר הייתה ידועה מראש, עוד הרבה לפני שהמחקר יצא לדרך: הרוב המכריע של העברות בין יחידים באפליקציות התשלום בישראל מתבצע באמצעות "ביט".
המסקנה של המחקר הייתה ידועה מראש, עוד הרבה לפני שהמחקר יצא לדרך: הרוב המכריע של העברות בין יחידים באפליקציות התשלום בישראל מתבצע באמצעות "ביט"
המחקר הצביע על אפקט רשת בהספקת שירותי העברות תשלומים בין יחידים, שמקשה מאוד על תחרות בתחום מצד אפליקציות אחרות ומגדיל את החשש הפוטנציאלי לפגיעה בצרכנים.
המחוקק התייחס למקרים אלו ונתן בידיה של מיכל הלפרין, העומדת בראש רשות התחרות, כלים על מנת להתמודד עם האירוע. חוק ההגבלים העסקיים קובע כי אחד מתפקידי הרשות הוא הכרזה על חברה כמונופול, אם זו השתלט על רוב הפעילות המתבצעת בתחומה.
מאז שחוקק החוק ב-1988, הוכרזו כ-65 תאגידים כמונופול. אף לא אחד הוכרז בתקופת הלפרין כממונה על הרשות. גם לא במקרה של "ביט".
המלצה חסרת תקדים בעולם
במקום לבדוק אפשרות להכריז על בנק הפועלים כמונופול בתחום אפליקציות התשלום או לנקוט בצעדים אחרים מולו, בחרה הרשות להמליץ לבנק ישראל לאפשר קישוריות בין האפליקציות, כך שיוכלו "לדבר" ביניהן. בדרך זו, לקוח של "ביט" יוכל למשל לבצע העברת כספים ללקוח של "פיי" וממנו ללקוח "פייבוקס", וחוזר חלילה.
על פניו מדובר בהמלצה נכונה וחשובה אשר תחליש דרמטית את "אפקט הרשת" שמקבע את שליטתה של "ביט" בשוק.
אולם זריקת תפוח האדמה הלוהט הזה לפיקוח על הבנקים היא לא יותר מהתנערות מתפקידה ואחריותה של הלפרין. הרי ידוע להלפרין היטב שהפיקוח על הבנקים איננו רשות אכיפה בתחום התחרות והוא מצוי בניגוד עניינים מובנה אל מול הרשות בעניין זה.
יותר מכך, אף רשות רגולטורית בעולם טרם החילה חובת רגולציה מהסוג הזה על אפליקציות תשלום, כפי שהמליצה הרשות.
בנק ישראל ידוע כבנק שמרן שלא ממהר להיות פורץ דרך בכל הקשור ליישום רפורמות שטרם נוסו במקומות אחרים. לכן, גם אם יגיע למסקנה שמדובר במהלך נכון, ספק אם דווקא הפעם יסכים להיות הראשון בעולם ליישמו.
בתגובה לשאלה מדוע לא הכריזה על ביט כמונופול בתחום אפליקציות התשלום, נמסר מרשות התחרות: "דוח הרשות בנוגע ליישומוני תשלום על ניתוחיו והמלצותיו מדבר בעד עצמו ועונה על השאלה".
בתגובה לשאלה מדוע לא הכריזה על ביט כמונופול בתחום אפליקציות התשלום, נמסר מרשות התחרות: "דוח הרשות בנוגע ליישומוני תשלום על ניתוחיו והמלצותיו מדבר בעד עצמו ועונה על השאלה"
לא הפעם הראשונה
זו לא הפעם הראשונה שהלפרין נמנעת מלנקוט בצעדים אופרטיביים כדי לשחרר חסמים בשוק הבנקאות הריכוזי בישראל ומסתמכת על בנק ישראל שיעשה זאת במקומה.
כך, למשל, היא נמנעה מלטפל בהשפעתם השלילית של בנק לאומי ובנק הפועלים על התחרות במערכת הבנקאית מעצם היותם דואופול.
היא אפשרה לבנק אגוד, שהיה הבנק התחרותי האחרון שנשאר, להתמזג עם בנק מזרחי כשוויתרה באופן תמוה על המשך המאבק המשפטי נגד המהלך.
היא העלימה עין מהשקת כרטיס האשראי "ביט קארד" – פרי שיתוף פעולה של הבנקים המתחרים הפועלים ודיסקונט, ובנוסף גם לא לחצה על הפרדת כ.א.ל מדיסקונט.
הלפרין תעזוב בקרוב את הרשות. כל שנותר לקוות הוא שמי שיבוא במקומה יחזיר את ההרתעה אל מול הגופים הגדולים ויחזור לשרת את הציבור.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם