ספק גדול אם המחוקק תיאר לעצמו כי הסמכויות הנרחבות שהעניק לרשות התחרות, ושמוקנות בדרך כלל למשטרה ולפרקליטות גם יחד, ישמשו בעיקר להליכים פליליים נגד עסקים קטנים. כך, למשל, ננקטו הליכים נגד שתי מכבסות, במקום שאלה יופעלו למען מאבק עיקש בקרטלים האימתניים והמשפיעים במשק.

במהלך שכונה בשם הבומבסטי "קרטל המכבסות", הרשיע לפני שלוש שנים בית המשפט את מנהליהן של שתי המכבסות המדוברות, גאולה בירושלים ושלג בחדרה, והם נשלחו לעבודות שירות ונקנסו ב-300 אלף שקל.

זה קרה אחרי שרשות התחרות הגישה נגדם כתבי אישום בטענה כי השניים סיכמו ביניהם לא להתחרות על מתן שירותי כביסה וגיהוץ לכמה בתי חולים.

באותה חריצות פעלה הרשות גם נגד חברי "קרטל פיפא 17": לפני שנה וחצי הגישה כתבי אישום נגד ארבעה מנהלי חנויות קטנות למשחקי מחשב, שסיכמו בקבוצת ווטסאפ משותפת שהקימו לפרסם בזאפ מחיר אחיד לרכישת משחק פיפא 17, וכן לכמה קונסולות משחקים שהציעו למכירה.

"קרטל המכבסות" ו"קרטל פיפא 17" מצטרפים לשורה של עסקים קטנים ובינוניים שהרשות טיפלה בהם בשנים האחרונות בקשיחות מעוררת השתאות, וכחלק מכך פנתה לאפיק הפלילי. 

ברשימה נמנים, בין השאר, מנהלי "קרטל הגיזום" שתיאמו מכרזי גיזום מטעם חברת החשמל ורשויות מקומיות, קרטל מדי המים ברשויות מקומיות שונות, וקרטל ספרי לימוד, שבו שש חברות להפצת ספרי לימוד תיאמו ביניהן מכרזים, ובכך חסמו את ההנחה של פרויקט הוזלת ספרי הלימוד במשרד החינוך. גם קרטל המסעות לפולין, הנוגע לחלוקת שוק משלחות הנוער שיצאו לפולין במכרזים של משרד החינוך, זכה להתייחסות.

בתקופתה של הלפרין הוצאו 24 כתבי אישום פליליים נגד בעלי תפקידים בחברות וארגונים. למעט המקרה של דניה סיבוס, כל שאר כתבי האישום הוצאו לחברות קטנות עד בינוניות שהשפעתן הכוללת על כלל המשק שולית בלבד

כתבי אישום הוגשו גם נגד יועץ שתיאם מכרז לביצוע עבודות תשתית בתאגיד "מי חדרה"; בכיר במועצת דלית אל כרמל שתיאם מכרז ביותר מ-2 מיליון שקל לפיתוח כבישים בעוספיה; מנכ"ל חברת צינורות פלסטיק וביוב שלא מסר את מסמכי החברה לרשות; יו"ר איגוד המוניות שהואשם בכך שהמליץ לחברי האיגוד לא לתת הנחה ממחיר המחירון לנוסעים מנתב"ג; ועוד שני מנהלים שנשלחו לעבודות שירות בגלל תיאום מחירים למכרז על תחזוקת תחנות מטאורולוגיות.

בסך הכל נכנסו לכלא בארבע שנות כהונתה של הממונה על הרשות לתחרות, עו"ד מיכל הלפרין, לא פחות מ-13 בעלי תפקידים ועוד כ-25 מורשעים נשלחו לעבודות שירות בליווי קנסות כבדים. אמנם הלפרין קיבלה את חלק מהתיקים האלה בירושה מקודמה בתפקיד, אבל גם ללא תיקים אלה, הוצאו בתקופתה לא פחות מ-24 כתבי אישום פליליים נוספים נגד בעלי תפקידים בחברות וארגונים.

למעט המקרה של דניה סיבוס, בכל המקרים האחרים שהוגשו בהם כתבי אישום מדובר בחברות קטנות עד בינוניות שהשפעתן הכוללת על כלל המשק שולית.

.אסדת הגז לוויתן (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

גישה סלחנית לתאגידי ענק

מבדיקה שערכנו עולה כי הנחישות והקשיחות שהלפרין מפגינה כלפי הגופים הקטנים, מתחלפים במהירות בסלחנות ובדחיינות כאשר עומדות לפתחה עדויות על פגיעה קשה בתחרות מצד תאגידי ענק במשק.

כך, למשל, הפרו בגלוי תאגידי הגז הגדולים – נובל ודלק – את התחרות בשוק הגז. בשנה שעברה הם אף הצהירו על קיומו של קרטל ביניהם במאגרי הגז תמר ולוויתן בבית המשפט. עם זאת הלפרין, האחראית על התחרות, החליטה להימנע מתגובה, אף שהנושא מונח על שולחנה כבר זמן רב.

הלפרין גם לא מצאה בכל ארבע שנות כהונתה דקה אחת פנויה כדי להציג לציבור הנאנק תחת מחירי החשמל הגבוהים, את עמדת הרשות בעידן שאחרי יישום המתווה בשוק הגז המונופוליסטי.

הלפרין הוכיחה יכולת תגובה מהירה לסוגיות בתחום התחרות בשוק הגז, דווקא כשאלה היטיבו עם התאגידים הגדולים. כך קרה, למשל, כשאישרה בקשה של נובל ודלק לקבל בעלות על הצינור היחיד שמוביל גז בין ישראל למצרים

"היא צריכה לקחת כבר היום את ההודאה של נציג נובל ודלק על קיום קרטל ביניהם ולהניח אותה ככתב אישום על שולחן בית המשפט, או שתצהיר שהיא לא מטפלת בזה בגלל המתווה", אמר לנו משפטן המעורה בעניין הגז.

אותו משפטן גם מתקשה להבין מדוע הלפרין גוררת רגליים בעניין כה משמעותי לציבור, במקום לאמץ את אותו טיפול מהיר ויעיל ביחס לגופים הקטנים, "אבל היא לא עושה לא את זה ולא את זה".

הלפרין דווקא הוכיחה כי ביכולתה להגיב במהירות לסוגיות רגולטוריות בתחום התחרות בשוק הגז, כאשר אלה היטיבו עם התאגידים הגדולים.

כך קרה, למשל, כאשר אישרה בשנה שעברה בקשה שהונחה על שולחנה מטעם נובל ודלק לקבל בעלות על הצינור היחיד שמוביל גז בין ישראל למצרים.

האישור לבעלות המשותפת על הצינור הגיע בניגוד להמלצתם של מומחי הגבלים ובכירים בשוק האנרגיה, שאף הזהירו כי עסקה כזו עלולה לחסום תחרות בשוק הגז. בעתירה שהוגשה בבית המשפט תיאלץ הלפרין להגן בקרוב על החלטתה.

סניף של בנק אגוד (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

אישור המיזוג בין בנק המזרחי לבנק אגוד

סוגיה תמוהה נוספת ביחסה המקל של הלפרין לתאגידים הגדולים במשק נוגעת לבנקים, המתנהלים זה זמן רב כקבוצת ריכוז שפוגעת קשות בתחרות עבור משקי הבית ועבור השוק העסקי. הלפרין אף הודתה בכך בעצמה במהלך דיוני ועדת פישמן בכנסת, ורשות התחרות בראשה הוציאה דוחות המוכיחים זאת מספרית.

דווידי גילה

עם זאת, הלפרין נמנעת מלהפוך רשמית את הבנקים לקבוצת ריכוז כזו, אף שהיא מודעת היטב לכוח ולכלים שמעניקה לה הכרזה כזו (כמו, למשל, מתן הוראות לסילוק חסמים לתחרות וקביעת הסדרים בין חברות הקבוצה). באופן תמוה, מעדיפה הלפרין להשאיר את העבודה הזו לפיקוח על הבנקים, אף על פי שהפיקוח אינו רשות אכיפה בתחום התחרות ונמצא בניגוד עניינים מובנה מול הרשות בעניין זה.

לאחרונה הלפרין הפתיעה את כל המומחים, כשהחליטה לוותר על הגשת ערעור נגד החלטת בית הדין לתחרות שאישר את המיזוג בין בנק מזרחי לבנק אגוד, בניגוד לדעתה. החלטה זו מחזקת עוד יותר את קבוצת הריכוז שבתוך המערכת.

היחס המקל של הלפרין לגופים הגדולים במשק, שמפרים תחרות, לא התחיל בבנקים ולא נגמר בגז.

כך למשל בפברואר 2014 החליט הממונה דאז, דיוויד גילה, לפתוח בחקירה פלילית נדירה נגד תאגיד ענק במשק הישראלי – החברה המרכזית להפצת משקאות קלים (קוקה קולה). הטענה הייתה כי החברה ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול, כדי לפגוע בתחרות בשוק.

החקירה של מחלקת החקירות ברשות הסתיימה בדצמבר 2015, והתיק הועבר למחלקה המשפטית. באפריל 2016, זמן קצר אחרי שהלפרין נכנסה לתפקיד הממונה, הוחלט במפתיע ברשות כי הממצאים בתיק אינם מתאימים להליך אכיפה פלילי, ובעקבות זאת הועבר התיק לאכיפה מנהלית.

גורם בכיר לשעבר ברשות התחרות, המעורה בתיק, טוען כי מדובר לכל הפחות ב"החלטה מוזרה". הלפרין מצידה טענה כי ההחלטה נבעה מקשיים ראייתים ומשפטיים בניהול הליך פלילי בפרשה. עם זאת, היא התעלמה מבקשת זמן ישראל לפרסם את פרוטוקול ההחלטה, כדי שהציבור כולו יוכל לבחון אותה.

במהלך שלווה בכותרות מרעישות הודיעה הרשות ב-2017 על הטלת קנס חסר תקדים של כ-62 מיליון שקל נגד החברה המרכזית. שנתיים לאחר מכן הוחלט להפחית את הקנס, והשנה הוא הופחת שוב ל-39 מיליון שקל

בכך לא הסתיימה הפרשה, ובמהלך שלווה בכותרות מרעישות בתקשורת הכלכלית, הודיעה הרשות במרץ 2017 כי החליטה להטיל על החברה המרכזית למשקאות קנס כספי חסר תקדים של כ-62 מיליון שקל.

שנתיים לאחר מכן, באפריל 2019, הוחלט ברשות להפחית את הקנס בעקבות "לימוד טענותיה של החברה המרכזית", לכ-51 מיליון שקל. הפעם הופצה ההחלטה בפרופיל תקשורתי נמוך יותר.

אבל בחברה המרכזית לא הסתפקו בכך, והחודש, לאחר שנערך שימוע לחברה ושוב בוצע "לימוד טענות החברה המרכזית", החליטה הלפרין צמצם עוד יותר את הקנס ולהסתפק בכ-39 מיליון שקל, במהלך שכמעט ולא זכה לכותרות.

מיד אחרי פרסום ההחלטה הזו בקוקה קולה הביעו ביטחון כי גם הקנס המופחת הזה יבוטל לגמרי, לאחר שישלימו את מיצוי את כל ההליכים מול הרשות.

בנוסף לקוקה קולה, החליטה הלפרין לפנות להליך מנהלי גם נגד שופרסל, שנקנסה ב-9 מיליון שקל בגין הפרת תחרות על ידי הסדרי בלעדיות שחתמה במרכזי מסחר.

הלפרין הגדילה לעשות עם מקדונלדס, כשהוציאה אותה השבוע ללא כתב אישום  ואף ללא קנס, למרות שזו פגעה בתחרות במשך 16 שנים, כשהפעילה הסדרים הדומים לאלה שהפעילה שופרסל. הרשות טוענת כי מקדונלדס ביטלה את ההסדרים כשנה לפני תחילת הבדיקה, התחייבה לא להגיע להסדרים כאלה בעתיד, ולכן הוחלט לא לנקוט נגדה באמצעים.

כתבי אישום שהוגשו בתקופתה של הלפרין

מומחה בתחום התחרות מבקר את מדיניותה של הלפרין ומתאר אותה כ"מנהלת בחנות חרסינה שעסוקה שם בעיקר בהדברת נמלים, בתקווה שלא לעצבן את הפילים הגדולים שמקיפים אותה ושעלולים לזרוע הרס בחנות".

ברשות התחרות מזימים את הטענות ומצביעים על שורת חקירות פליליות שנפתחו לאחרונה גם נגד חברות גדולות, כמו אמישראגז ופזגז, וכן נגד חברות המעליות הגדולות בישראל.

משקאות קלים של החברה המרכזית למשקאות (צילום: Nati Shohat/Flash90)

תגובת הרשות לתחרות

ברשות התחרות אומרים בתגובה: "ברשותנו מגוון רחב של כלים, סמכויות חקירה פלילית ולתובעי הרשות סמכויות העמדה לדין; לרשות יש סמכות להטיל עיצומים מנהליים; לתת הוראות; להכריז על מונופול או על קבוצת ריכוז; לפרסם קביעה ועוד. לכל כלי יש יתרונות וחסרונות והוא מתאים לסוג שונה של מקרים.

"כשהרשות מחליטה איזה כלי להפעיל היא עושה זאת מתוך הסתכלות ספציפית על נסיבות המקרה ומתוך מחשבה כיצד ניתן לעשות שימוש בכלים שנמצאים בידיה כדי לקדם את התחרות בצורה הטובה ביותר.

"לעתים יגברו שיקולי ההרתעה ולעתים יגברו שיקולי הרצון לפתור בעיות מכאן ואילך. לעתים ניתן לשלב בין הדברים.

"לעניין מזרחי-אגוד: פסק הדין של בית הדין לתחרות עוסק בנסיבות הספציפיות והייחודיות של מיזוג מזרחי – איגוד. הוא אינו מעלה סוגיות רוחב ואינו קובע הלכות בעלות השלכה רחבה על מיזוגים נוספים.

"ככלל, הרשות נוהגת להגיש ערעורים לבית המשפט העליון במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית הראויה להכרעה ולפסיקה של בית המשפט העליון. כיוון שפסק הדין של בית הדין לתחרות לא הציף שאלות רוחב עקרוניות לא מצאנו לנכון להביא את התיק בפני בית המשפט העליון.

"כל נושא הגז מצוי בבחינה בימים אלו ועל כן אין באפשרותנו להגיב לגביו".