ייתכן שהמחסום הרגשי של המתעמלת סימון ביילס מארצות הברית (אני לא יודע מה מקורו המדויק של המחסום) וגם המחסום הרגשי של הטניסאית היפנית נאומי אוסאקה (הובסה בשמינית גמר הטורניר האולימפי בטניס על אף שהיא ממוקמת במקום ה-2 בעולם ולאחר שהדליקה את הלפיד האולימפי) יסייעו לפתח דיון מודחק. דיון בחרדות האיומות, בלחץ הנפשי העצום ובדיכאון העמוק שנגזרים לא אחת מחיי התחרות התמידיים ומהציפיות האדירות שנערמות זו על זו כמו מגדל של פחד.

יתכן שהמחסומים הרגשיים של הספורטאיות סימון ביילס ונאומי אוסאקה יסייעו לפתח דיון בחרדות האיומות, בלחץ הנפשי ובדיכאון העמוק שנגזרים לעתים מחיי תחרות תמידיים ומהציפיות שנערמות כמגדל של פחד

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הספורטאיות הנהדרות האלה דיברו בפתיחות בעבר הלא רחוק על משברים נפשיים. על דיכאון קליני. על סבל נורא. אוסאקה דיברה על הקשיים העצומים בפתיחות אמיצה באמת. היא גם נמנעה מהתייצבות לשני הטורנירים הכי חשובים בעולם בטניס שהתקיימו לפני המשחקים האולימפיים – הרולאן גארוס בפריז וטורניר ווימבלדון בלונדון – בשל הצורך הנפשי להרפות. לנוח. לשמור על עצמה. ואולי ניסתה לשמור על נפשה לקראת הטורניר האולימפי מתוך ידיעה שיפנים רבים רוצים שהיא תזכה במדליית הזהב בטוקיו.

החרדה הקבועה מכישלון, החשש הנורא מאי עמידה בציפיות, הפנטזיה להיות גיבור על-אנושי שלא מאכזב אף פעם, העמידה החשופה מול הזרקורים הכי בוהקים והדיכאונות המענים שמתפרצים בנפש – כל אלו באו לידי ביטוי גם בחייו של גדול השחיינים מארצות הברית, מייקל פלפס.

פלפס הודה כי הרגיש לעתים כמו פצצה מתקתקת שעלולה להתפוצץ, ופעמים הרגיש שהוא עומד לשים קץ לחייו, בעיקר כשהרגיש שקריירת השחייה, שהגדירה את עצם זהותו כאדם לתחושתו, עמדה להסתיים.

הסבל הנורא שקשה לתאר במילים איננו רק נחלתם של הספורטאים העצומים והנדירים הללו. הסבל הנורא הזה הוא נחלתם של רבים ורבות בעולם התחרותי וההישגי. סבל שעוטף רבים ורבות שעוסקים בכל תחום. בתחומי הספורט, הכלכלה, העסקים, האקדמיה, התקשורת, הפוליטיקה, המשפט, התרבות, היצירה, הצבא, הרפואה, החינוך, הרווחה, המשטרה ועוד ועוד.

החרדה הקבועה מכישלון, החשש הנורא מאי עמידה בציפיות, הפנטזיה להיות גיבור על-אנושי שלא מאכזב לעולם, העמידה החשופה מול הזרקורים והדיכאונות המענים – נגעו גם בחיי השחיין הגדול מייקל פלפס

וחייבים לדבר על זה ברצינות. חייבים לדבר על המחיר הבלתי אפשרי שגובים מרבים מאיתנו החיים הללו.

מהבחינה הזו סימון ביילס, נאומי אוסאקה ומייקל פלפס הם לא רק ספורטאים מדהימים. מהבחינה הזו – שהיא חשובה לאין ערוך מכל מדליה אולימפית ומכל שיא אולימפי – ייתכן ששתי הנשים הצעירות והגבר הצעיר הזה יכולים להרים תרומה של ממש לניסיון להניח את הזוועה על השולחן ולהתחיל להקל על מצוקתם של עשרות מיליוני אנשים. אם לא מאות מיליונים.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.