ייתכן שהמחסום הרגשי של המתעמלת סימון ביילס מארצות הברית (אני לא יודע מה מקורו המדויק של המחסום) וגם המחסום הרגשי של הטניסאית היפנית נאומי אוסאקה (הובסה בשמינית גמר הטורניר האולימפי בטניס על אף שהיא ממוקמת במקום ה-2 בעולם ולאחר שהדליקה את הלפיד האולימפי) יסייעו לפתח דיון מודחק. דיון בחרדות האיומות, בלחץ הנפשי העצום ובדיכאון העמוק שנגזרים לא אחת מחיי התחרות התמידיים ומהציפיות האדירות שנערמות זו על זו כמו מגדל של פחד.
יתכן שהמחסומים הרגשיים של הספורטאיות סימון ביילס ונאומי אוסאקה יסייעו לפתח דיון בחרדות האיומות, בלחץ הנפשי ובדיכאון העמוק שנגזרים לעתים מחיי תחרות תמידיים ומהציפיות שנערמות כמגדל של פחד
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
הספורטאיות הנהדרות האלה דיברו בפתיחות בעבר הלא רחוק על משברים נפשיים. על דיכאון קליני. על סבל נורא. אוסאקה דיברה על הקשיים העצומים בפתיחות אמיצה באמת. היא גם נמנעה מהתייצבות לשני הטורנירים הכי חשובים בעולם בטניס שהתקיימו לפני המשחקים האולימפיים – הרולאן גארוס בפריז וטורניר ווימבלדון בלונדון – בשל הצורך הנפשי להרפות. לנוח. לשמור על עצמה. ואולי ניסתה לשמור על נפשה לקראת הטורניר האולימפי מתוך ידיעה שיפנים רבים רוצים שהיא תזכה במדליית הזהב בטוקיו.
החרדה הקבועה מכישלון, החשש הנורא מאי עמידה בציפיות, הפנטזיה להיות גיבור על-אנושי שלא מאכזב אף פעם, העמידה החשופה מול הזרקורים הכי בוהקים והדיכאונות המענים שמתפרצים בנפש – כל אלו באו לידי ביטוי גם בחייו של גדול השחיינים מארצות הברית, מייקל פלפס.
פלפס הודה כי הרגיש לעתים כמו פצצה מתקתקת שעלולה להתפוצץ, ופעמים הרגיש שהוא עומד לשים קץ לחייו, בעיקר כשהרגיש שקריירת השחייה, שהגדירה את עצם זהותו כאדם לתחושתו, עמדה להסתיים.
הסבל הנורא שקשה לתאר במילים איננו רק נחלתם של הספורטאים העצומים והנדירים הללו. הסבל הנורא הזה הוא נחלתם של רבים ורבות בעולם התחרותי וההישגי. סבל שעוטף רבים ורבות שעוסקים בכל תחום. בתחומי הספורט, הכלכלה, העסקים, האקדמיה, התקשורת, הפוליטיקה, המשפט, התרבות, היצירה, הצבא, הרפואה, החינוך, הרווחה, המשטרה ועוד ועוד.
החרדה הקבועה מכישלון, החשש הנורא מאי עמידה בציפיות, הפנטזיה להיות גיבור על-אנושי שלא מאכזב לעולם, העמידה החשופה מול הזרקורים והדיכאונות המענים – נגעו גם בחיי השחיין הגדול מייקל פלפס
וחייבים לדבר על זה ברצינות. חייבים לדבר על המחיר הבלתי אפשרי שגובים מרבים מאיתנו החיים הללו.
מהבחינה הזו סימון ביילס, נאומי אוסאקה ומייקל פלפס הם לא רק ספורטאים מדהימים. מהבחינה הזו – שהיא חשובה לאין ערוך מכל מדליה אולימפית ומכל שיא אולימפי – ייתכן ששתי הנשים הצעירות והגבר הצעיר הזה יכולים להרים תרומה של ממש לניסיון להניח את הזוועה על השולחן ולהתחיל להקל על מצוקתם של עשרות מיליוני אנשים. אם לא מאות מיליונים.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי – והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?
* * *
באמצע מרץ נחגג הישג בינלאומי בתחום הרגולציה: מועצת אירופה הציגה את "האמנה הבינלאומית הראשונה בדבר זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק בהקשר של מערכות בינה מלאכותית".
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר היא מומחית למשפט וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה.
ד"ר אורי פריימן הוא פוסט-דוקטורנט במעבדה לחברה דיגיטלית באוניברסיטת מקמסטר, קנדה.
אחד ההיבטים הכי מבעיתים בקיום האנושי הוא מצב עניינים שבו בעלי כוח מתעללים באדם חסר אונים. לא אחת כתבתי על חיילים שמתעללים בפלסטינים בגדה. על שוטרי משמר הגבול שמתעללים בפלסטינים בירושלים המזרחית. אלו שזוכים לגיבוי מטעמו של הגזען להפקרת הביטחון הלאומי.
זהו דבר שמעורר בי תחושות עמוקות. תחושות שמונחות כנראה בתשתית רצוני להיאבק באלימות שוטרים כלפי מפגינים. באלימות בעלי הכוח. במעצרי השווא. בחקירות ההפחדה. באי צדק במובנו הכי בסיסי.
עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם