הציבור ישלם כ-14 מיליארד שקל בשנה במיסים עקיפים

כלי הפלסטיק והמיצים הממותקים הן כלום לעומת הגזרות המסתתרות בתקציב המדינה שאושר אתמול בממשלה ● התקציב כולל היטלים על שירותים רפואיים, אגרת כניסה לגוש דן, קיצור הפטור ממס שבח וקיצוץ במשכנתאות, מס על יבוא אישי אונליין, וכן "מס עשירים" ● והשינוי המשמעוי ביותר: העברת כל חסכונות הפנסיה לשוק ההון 

ראש הממשלה בנט לצד אביגדור ליברמן בישיבת אישור התקציב בממשלה, 2.8.2021 (צילום: עמוס בן גרשון/לע"מ)
עמוס בן גרשון/לע"מ
ראש הממשלה בנט לצד אביגדור ליברמן בישיבת אישור התקציב בממשלה, 2.8.2021

תקציב המדינה לשנים 2021-2022 שאושר הבוקר על ידי הממשלה ועבר לדיונים בכנסת, כולל העלאות מסים בהיקף שיגיע, אם כולן יתבצעו, לסכום כולל של כ-14 מיליארד שקלים בשנה. כך עולה מניתוח סעיפי "תיקון עיוותים וסגירת פרצות במסגרת המס" ו"מדיניות מס מוכוונת התנהגות" בהצעת התקציב.

התחשיב, לפיו העלאות המס בפועל יגיעו ל-14 מיליארד שקלים, מבוסס על הערכות של משרד האוצר שצורפו לחוק התקציב בדבר הגידול הצפוי בהכנסות הממשלה מכל סעיף, וכן ההערכות של האוצר להכנסות מאגרת הגודש שבחוק ההסדרים. התחשיב אינו כולל העלאות והורדות אפשריות נוספות של מיסים והיטלים במסגרת חוק ההסדרים, כיוון שבאוצר לא צירפו תחשיב של השינויים בנטל המס הצפויים מחוק ההסדרים.

ניתן להגדיר את כל העלאות המס בתקציב כ"תיקוני עיוותים במערכת המס" ו"קנסות" כיוון שהן אינן מהוות העלאה נומינלית בסכומי מיסים קיימים אלא שינויים במבנה הגבייה שלהם, וכך שר האוצר אביגדור ליברמן יכול לעמוד מאחורי הצהרתו "לא תהיה העלאת מיסים".

רוב המיסים שיוטלו ושיעלו בפועל הם מיסים עקיפים על צריכה, ולא מיסים ישירים על הכנסה, אף כי בשוליים קיימות גם תוספות בפועל של המס הישיר. חלק מהמיסים יתגלגלו על חברות מסחריות, כמו חברות הביטוח, וחלק יוטלו רק על העשירים ביותר. מיסים אחרים הם מיסים רגרסיביים שיפגעו בכולם, בעיקר במעמד הביניים ומקצתם אף במעוטי הכנסה.

אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אביגדור ליברמן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מהניתוח עולה כי עיקר הרווח יבוא לממשלה מההיטלים על החברות הגדולות, ואילו הגזרות על הציבור הרחב הן כסף קטן יחסית, כך שלא ברור מדוע שר האוצר ליברמן  דורש להטיל אותן.

כך או כך, העלאות המיסים בפועל שכולל התקציב אינן צפויות להוריד בצורה משמעותית את הגירעון התקציבי שבו שרויה המדינה, המגיע ליותר מ-160 מיליארד שקל, ואף את הגידול בתקציבי המדינה, שמגיע ליותר מ-20 מיליארד שקל, לא כולל הוצאות של מיליארדי שקלים במסגרת קופסאות הקורונה שעדיין ממשיכות.

חסכונות הפנסיה יעברו לבורסה: 7 מיליארד שקל

הסעיף המשמעותי ביותר במסגרת תיקון העיוותים מוצג תחת הכותרת התמימה "ייעול מנגנון הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה". מדובר בשינוי במבנה תיק החיסכון הפנסיוני של הציבור באופן שבו הממשלה תקטין בצורה דרמטית את הסבסוד שהיא מעניקה לציבור על תשואה – הריבית – שהציבור מקבל על ההלוואות שהוא מעניק לממשלה דרך איגרות חוב שנמצאות בחיסכון הפנסיוני.

הסעיף נמצא על הגבול שבין העלאת מס לקיצוץ בשירות לציבור. השורה התחתונה שלו היא שבעה מיליארד שקלים בשנה שיעברו מחסכונות הציבור לתקציב הממשלה. מדובר בתיקון בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כך שהוא יפסיק לחייב את הקרנות וקופות הגמל לרכוש אג"ח מיועדות.

ירידות בבורסה (צילום: AP Photo/Richard Drew)
ירידות בבורסה (צילום: AP Photo/Richard Drew)

הממשלה מנפיקה כיום לציבור החוסכים, דרך בתי ההשקעות וקופות הגמל המנהלים את החסכונות הפנסיוניים, אגרות חוב (הלוואות של הציבור לממשלה) בריבית שנתית קבועה של 4.86%.

ציבור החוסכים מקבל מהממשלה, איפוא, ריבית גבוהה פי כמה מריבית החובה במשק. האג"ח הממשלתיות (המכונות "אג"ח מיועדות") מונפקות אך ורק לנכסים שבקרנות הפנסיה ובקופות הגמל ולא ניתן לרכוש אותן באופן עצמאי.

קרנות הפנסיה וקופות הגמל מחוייבות לנהל את הנפקות האג"ח לפי "המודל הצ'יליאני", שמבטיח שככל שהמבוטח מבוגר יותר, כך חלק גדול מהפנסיה שלו מבוטח באג"ח המיועדות (של הממשלה).

הקרנות משקיעות 36% מהפנסיה של חוסכים בני 50 ומטה ב"אג"ח המיועדות", 39% מזו של בני 50-60 וכ-48% מזו של בני 60 ומעלה. זאת, מאחר שהתשואות על המניות בבורסה עולות ויורדות בטווח הקצר, אך בטווח של 30 שנה תמיד מגיעות בסוף גבוה יותר מהמקום שבו היו. האג"ח המיועדות חשובות יותר לחוסכים מבוגרים, ובמקרה בו הבורסה תרד, לא יהיו להם 30 שנה לחכות לכך שהיא תעלה בחזרה.

בעבר, 93% מהפנסיה של החוסכים בישראל נמצאה באג"ח המיועדות. סדרת רפורמות בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 הקטינה אותן מאוד, ומרבית חסכונות הציבור הומרו למניות ואיגרות חוב של חברות מסחריות שנסחרות בשוק ההון. ב-2017 הוגדל מעט חלקן של האג"ח המיועדות בחסכונות החוסכים המבוגרים במסגרת המודל הצ'יליאני.

הפגנה נגד הקיצוץ בקרנות הפנסיה (צילום: פלאש 90)
הפגנה נגד הקיצוץ בקרנות הפנסיה (צילום: פלאש 90)

באוצר מבקשים לתקן את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כך שהוא יפסיק לחייב את הקרנות וקופות הגמל לרכוש אג"ח מיועדות. כדי להבטיח שחסכונות הציבור לא ייפגעו, מציעים באוצר לתת למבוטחים ביטוח תשואה, שיבטיח שהתשואה על החסכונות של מי שמחזיק כיום באג"ח מיועדות לא תקטן.

באוצר מבקשים להפסיק לחייב את הקרנות וקופות הגמל לרכוש אג"ח מיועדות. כדי שחסכונות הציבור לא ייפגעו, מציעים באוצר לתת למבוטחים ביטוח לתשואה על החסכונות

בהצעת החוק כתוב כי: "עבור נכסים של קרנות הפנסיה שנצברו באגרות חוב מיועדות, תעמיד המדינה לקרנות הפנסיה התחייבות להשלים תשואה עד לתשואת היעד".

"ביטוח התשואה" הזה יחול על כל החלק של הפנסיה שמושקע כיום באג"ח הממשלתיות-מיועדות. המימון ל"ביטוח" יבוא מקרן שהממשלה תקים. לפי הצעת חוק התקציב, הממשלה תקים "קרן להבטחת תשואה". לפי הצעת החוק, תתבצע כל חמש שנים התקזזות שתבטיח שהחוסכים יקבלו מה שהיו אמורים לקבל מהחיסכון באג"ח מיועדות.

לפי הצעת החוק: "הממשלה תעביר לקרן הפנסיה את ההפרש בין תשואת היעד המצטברת לבין התשואה שצברו הנכסים בחמש השנים. במידה שתשואת הנכסים שהצטברה במהלך חמש השנים תהיה גבוהה מתשואת היעד, היתרה שמעבר לתשואת היעד המצטברת תועבר לקרן ייעודית לתשלום ההפרש האמור בהתאם להוראות שייקבע שר האוצר".

פנסיונרים, צילום אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
פנסיונרים, צילום אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)

הצעת החוק אינה מקצה תקציב לקרן השלמת הפנסיה, ואינה מסבירה מהיכן יגיע הכסף להשלמת הסכומים שהיא תידרש לשלם לחוסכים במקרה הצורך.

"הממשלה משלמת לנו ריבית של 4.7% על החסכונות שלנו. זה המון". מסביר יהודה מודעי, כלכלן ורואה חשבון המשמש כסמנכ"ל כספים בחברה תעשייתית ובעל בלוג כלכלי בזמן ישראל. "בעבר, כשהריבית הייתה גבוהה, זה היה סביר, אבל היום ריבית החובה היא כמעט כלום, ויוצא שהממשלה מסבסדת לנו את הפנסיות בסכומים גבוהים של מיליארדים בשנה.

"בזמן משבר הקורונה, כשהממשלה נכנסה למינוס של 160 מיליארד שקל כדי לממן את החל"ת, הפיצויים, הקפסולות וכו', הבורסה המשיכה לעלות והמניות והאג"ח בבורסה נתנו תשואה של 8%-9%.

אז באוצר אומרים, שקרנות הפנסיה יפסיקו את הסבסוד הממשלתי הזה ויעבירו את הפנסיות לשוק ההון. יש בזה הגיון: אם הממשלה מפסידה והשוק מרוויח, למה שהממשלה תסבסד את השוק בסכומים כאלה?"

האם לא מדובר בסיכון עצום לחסכונות הפנסיוניים, שיושלכו לשוק ההון שלא מבטיח שום דבר?
"בתנאים הנוכחיים, של בורסה שעולה ועולה, לא רק שזה לא סיכון, אלא הפנסיה שלנו תגדל יותר ממה שהיא גדלה כיום. אם וכאשר הבורסה תפסיק לעלות, יש כאן סיכון מסוים, כן, כי לא נקבל תשואה על החסכונות שלנו. עיקר הסיכון הוא למבוגרים, אלה שחלק גדול יותר של הפנסיה שלהם מושקע באג"ח המיועדות ושהפרישה שלהם קרובה יותר".

כסף. אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
כסף. אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

אבל הצעת החוק כוללת מנגנון של ביטוח התשואה, שאמור להבטיח שאם הבורסה לא תעלה ולא נקבל את ה-4.7% תשואה שאנחנו מקבלים היום על המיועדות, הממשלה תשלים לנו את זה, לא? אז מה הסיכון?
"אם אין להשלמה הזאת תקציב – היא לא מתוקצבת ולא מובטחת".

"בתנאים הנוכחיים, של בורסה שעולה ועולה, לא רק שזה לא סיכון, אלא הפנסיה שלנו תגדל יותר ממה שהיא גדלה כיום. אם וכאשר הבורסה תפסיק לעלות, יש כאן סיכון, כי לא נקבל תשואה על החסכונות שלנו

אגרת כניסה לגוש דן: 2.7 מיליארד שקל

מס כבד וחדש נוסף שמוטל במסגרת חוק ההסדרים, היא אגרת הכניסה לגוש דן, שתחול משנת 2024. ההסבר לגביית האגרה הוא ש"השימוש במשאב הכביש צפוי להתייעל ולאפשר לנוסעים רבים יותר להיכנס לאזורי הגודש בשעות השיא ולמאות אלפי אנשים את ההזדמנות להגיע למרכזי התעסוקה במספר דקות".

ההכנסות הצפויות מהתשלום אותם ישלמו הנוסעים צפויות, להערכת האוצר, להגיע לכ-2.7 מיליארד שקל. לפי חוק ההסדרים, ישמש הכסף לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית כולל מסילות רכבת, מסופים ותחנות אוטובוס, נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים וחניוני חנה וסע.

בטווח הארוך, אגרת הגודש עשויה להפוך את ישראל למדינה ירוקה יותר שבה רוב הציבור ייכנס למטרופולין הראשי בתחבורה ציבורית. בטווח הקצר, מדובר בתשלום מכביד על מי שנאלץ בכל זאת להשתמש ברכב, כולל תושבים בפריפריה וביישובים קטנים שבהם כיום כמעט אין תחבורה ציבורית בכלל.

כביש איילון, 17 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
כביש איילון, 17 בספטמבר 2020 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

העלאת ההשתתפות בטיפולים רפואיים: 100 מיליון שקל

גזרת המס הרגרסיבית והכואבת ביותר בתקציב המדינה מסתתרת באותיות הקטנות של אחד הסעיפים, תחת הכותרת "קיצור תורים במערכת הבריאות".

לפי הסעיף, "על מנת לקצר את התורים לשירותי בריאות ציבורית מוצע לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שהממשלה תגבה השתתפות עצמית על ביקור אצל רופא מראש במועד קביעת התור".

זאת, בניגוד למצב הקיים, שבו הכסף נגבה רק אחרי הביקור, אם התקיים בפועל. "דמי ההשתתפות העצמית יוחזרו רק אם המבוטח ביטל את התור שנקבע לו לפחות 24 שעות לפני מועד התור".

הצעת החוק אינה מסבירה מה יקרה אם קופת החולים תבטל את התור, אם הוא יתבטל מאחר והפציינט יתאשפז או ייכנס לבידוד, או שייאלץ לוותר על התור בגלל המתנה ארוכה מדי. ניתן להבין שבמקרים הללו הוא יצטרך לפנות לקופה ולרדוף אחריה שתחזיר את הכסף, וחלק מהמבוטחים לא יעשו זאת.

הצעת החוק אינה מסבירה מה יקרה אם קופת החולים תבטל את התור, ואם הפציינט יתאשפז או ייכנס לבידוד. נראה שבמקרים הללו הוא יצטרך לפנות לקופה ולרדוף אחריה שתחזיר את הכסף, וחלק מהמבוטחים לא יעשו זאת

ההצעה מחייבת את קופות החולים לשלוח תזכורות למבוטחים בדבר קיומו של התור – מה שהן עושות גם כיום כדי להקטין את הבזבוז שנגרם כאשר מבוטחים אינם מגיעים לתור שנקבע להם בלי להודיע.

מרפאה, אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מרפאה, אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

במעמקי הצעת החוק, באותיות הקטנות, נכתב: "להנחות את שר הבריאות, בהתאם לסמכותו, להגיש  לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בקשה לתיקון תכנית הגבייה כך שדמי ההשתתפות העצמית עבור ביקור במרפאה לרפואה יועצת ללא הפניית רופא משפחה יהיה גבוה ב-20 שקלים מהסכומים הנקובים כיום".

עוד נכתב כי הכנסת תתבקש "לתקן את סעיף 13(א()5 )לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך ששיעור הסכומים שינוכו בשל  השתתפויות עצמיות שגובות קופות החולים יעמוד על 6.8% מעלות הביקור במקום 6.45%".

בשורה התחתונה, מדובר במס רגרסיבי שיכביד בעיקר על מי שמרבה לבקר רופאים – קשישים וחולים כרוניים, ועשוי אף להניע חולים מלהגיע לרופאים. התועלת הכספית של העלאת המס הרגרסיבית היא שולית – כ-100 מיליון שקלים בשנה.

מדובר במס רגרסיבי שיכביד בעיקר על מי שמרבה לבקר רופאים – קשישים וחולים כרוניים, ועשוי אף להניע חולים מלהגיע לרופאים. התועלת הכספית של העלאת המס היא שולית – כ-100 מיליון שקלים בשנה

במסגרת "ביטול עיוותים וקיצוץ הוצאות מס" מסתתר גם קיצוץ של 72 מיליון שקל בסל הבריאות. הסעיף, הקרוי "הפחתת דמי סליקת סל הבריאות המשולמים לביטוח לאומי" מציע לתקן את חוק ביטוח בריאות כך שיקבע כי המוסד לביטוח לאומי יקבל 60 מיליון ש"ח למימון הוצאות הגביה של מס הבריאות, ו"להפחית בהתאמה 72 מיליון ש"ח מסל הבריאות בשנת 2021".

שר הבריאות ניצן הורוביץ במסיבת עיתונאים יחד עם ראש הממשלה נפתלי בנט, 14 ביולי 2021 (צילום: Noam Revkin Fenton/FLASH90)
שר הבריאות ניצן הורוביץ במסיבת עיתונאים יחד עם ראש הממשלה נפתלי בנט, 14 ביולי 2021 (צילום: Noam Revkin Fenton/FLASH90)

ההסבר לגזרה הזאת הוא שהביטוח הלאומי גובה את ביטוח הבריאות הבסיסי עבור קופות החולים ומשתמש כחצי אחוז מתשלומי ביטוח הבריאות כדי לממן את הוצאות הגביה שלו. "הניכוי הקיים אינו משקף את ההוצאות הנגרמות למוסד לביטוח לאומי בפועל". כדי לממן את הוצאות הגביה, מוצע בחוק התקציב להקטין את סל התרופות ולהעביר את הכסף לבל"ל.

מיסוי הרפואה הפרטית: 940 מיליון שקלים

לצד הגזרות על כלל המטופלים כוללת הצעת התקציב גם מס על רפואה פרטית שתניב הכנסות גדולות בהרבה, של כמעט מיליארד שקל. הצעת התקציב קובעת כי מינואר 2022 יוטל היטל בשיעור של 40% על תשלום לרופא או למוסד רפואי בגין טיפול רפואי פרטי.

ההיטל ייגבה מחברות הביטוח וקופות החולים, כשהם מבטחים את הטיפול במסגרת ביטוח רפואי פרטי או הביטוחים המשלימים של הקופות, ועל ידי החולים עצמם אם הם משלמים באופן פרטי לגמרי. זאת, למעט טיפולים רפואיים שאינם נמצאים בסל הבריאות והמדינה אינה מממנת אותם כלל בביטוח הבריאות הבסיסי של קופת החולים. מדובר במיסוי על רפואה שמסופקת ביוקר למי שמעדיף לשלם כאשר הוא יכול לרכוש אותה באופן ציבורי.

לפי ההצעה, חברות הביטוח וקופות חולים יחוייבו לדווח על המחיר ששולם לצוות רפואי ולמוסד רפואי על ניתוחים וטיפולים פרטיים. מוסדות רפואיים יחוייבו לדווח על טיפולים פרטיים שמטופלים שילמו עליהם באופן פרטי לגמרי.

בהסבר לחוק נכתב "למערכת הבריאות הפרטית השפעות חיצונית שליליות על המערכת הציבורית. המערכת הציבורית מממנת עלויות משמעותיות שלא חלות על המערכת הפרטית – הכשרת רופאים, החזקת תשתיות חירום ואספקת שירותי בריאות לכלל המבוטחים".

מרפאה פרטית, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
מרפאה פרטית, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"בנוסף, על המערכת הציבורית חלות הגבלות שלא חלות על המערכת הפרטית כגון פיקוח על השכר ועל המחירים. תוצאת כשל שוק זה, הקרוי 'גריפת שמנת', היא יצירת תמריץ לברירת מטופלים בקרב ספקים פרטיים והשתת עומס ועלויות כבדות על המערכת הציבורית ללא פיצוי הולם".

"על המערכת הציבורית חלות הגבלות שלא חלות על המערכת הפרטית. התוצאה היא יצירת תמריץ לברירת מטופלים בקרב ספקים פרטיים והשתת עומס ועלויות כבדות על המערכת הציבורית ללא פיצוי הולם".

הסעיף הזה יזכה לשבחים של ארגונים חברתיים, ולעומת זאת יעורר טינה של רופאים, שמתפרנסים כיום היטב מרפואה פרטית. יהיה מי שיזהיר מפני בריחת מוחות של רופאים לחו"ל ותיירות מרפא של ישראלים מבוססים לבתי חולים במדינות אחרות ושיטען שתהליכים אלה דווקא יפגעו ברפואה הציבורית המקומית.

ואכן, מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה לתוכנית כי "האוצר מסכן את מערכת הבריאות הציבורית באמצעות כוונתו להטיל היטל על שירותים פרטיים. מדובר במס על 80% מהציבור שיש לו ביטוחים, והוא ימנע משכבות הביניים והאוכלוסייה החלשה הגעה לשירותים רפואיים נדרשים בזמן ויעמיס על המערכת הציבורית עד כדי הבאה לקריסתה".

לדברי פרופסור נדב דווידוביץ', יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, אומר לזמן ישראל: "ריסון מערכת הבריאות הפרטית חייבת להיות מלווה בחיזוק מערכת הבריאות הציבורית – הכשרת רופאים ומתן שירותים לכלל המבוטחים.

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")
פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

"למרות שההצעה כולל תוספת תקציב עתידית לתכנית לקיצור תורים, אין כל ודאות שכספי ההיטל יופנו למטרה זו, ושהכספים שכן יוקצו בעקבות הסיכומים בין השרים יספיקו לטובת התכניות לחיזוק הרפואה הציבורית.

"סביר שההיטל בסופו של דבר יופנה להעלאת הפרמיות כך שההיטל בסופו של דבר יפול על כתפי הציבור. במקור ועדת גרמן הציעה מנגנון שונה, שיעדו היטל על הכנסות על מרכזים רפואיים פרטיים ולא על המבוטחים עצמם. הצעדים הנדרשים קשורים יותר לצורך להפרדה בין המערכת הבריאות הציבורית והפרטית כדי להפסיק את העירוב הקיים היום".

מס שבח על מכירת דירה ראשונה: חצי מיליארד שקל

תוספת מס נכבדת נוספת, שתשפיע בעיקר על מעמד הביניים, מסתתרת תחת הכותרת "תיקון עיוותי מס וצעדים להגדלת היצע הדיור".במדובר בקיצור של הפטור הזמני מתשלום מס שבח (מס על מכירת דירה) שמקבלים משפרי דיור במהלך החלפת הדירה היחידה שלהם בדירה חדשה.

לפי ההצעה, יקבלו משפרי הדיור פטור ממס שבח על מכירת הדירה הראשונה שלהם רק בשנה שאחרי שרכשו דירה חדשה, ולא שנה וחצי מזמן רכישת הדירה החדשה כמו היום.

אנשים שיש להם דירה אחת בבעלותם – שהם רוב הציבור – פטורים מתשלום מס שבח כאשר הם מוכרים את הדירה הישנה שלהם. הפטור מתקיים גם אם הם קונים דירה נוספת לתקופה זמנית עוד לפני שהם מוכרים את הדירה הראשונה.

מטרת הפטור היא להקל על משפרי דיור ממעמד הביניים, שרוכשים דירה שנמצאת בבנייה או בשיפוצים וממשיכים לגור בבית הישן עד שהם יכולים לעבור לבית החדש, כדי לא לעבור לגור בשכירות ולשלם גם שכירות וגם משכנתה על הדירה החדשה, וכן לאלה שמנסים למכור את הדירה הישנה ולא מצליחים ומשלמים בינתיים משכנתאות על שתי הדירות. הצעת החוק מקצרת את הפטור הזמני מתשלום מס השבח משנה וחצי לשנה.

מטרת הפטור להקל על משפרי דיור, שרוכשים דירה בבנייה או בשיפוצים וממשיכים לגור בבית הישן, או מנסים למכור את הדירה הישנה ולא מצליחים. הצעת החוק מקצרת את הפטור הזמני מתשלום מס השבח משנה וחצי לשנה

ראש הממשלה נפתלי בנט והשר זאב אלקין במליאת הכנסת, 27 ביולי 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ראש הממשלה נפתלי בנט והשר זאב אלקין במליאת הכנסת, 27 ביולי 2021 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בנוסף על קיצור הפטור, כוללת הצעת התקציב גם ביטול הפטור ממס שבח על דירה ראשונה למי שביצע בדירה שמכר עבירות בנייה ובנייה בלא היתר. כדי לאפשר לבעלי הדירות להיערך לביטול הפטור הזה, מוצע לתת להם לדווח על תוספות בנייה ושיפוצים שביצעו ללא היתר עד סוף 2023.

בהצעה נכתב שביטול הפטורים יכניס לקופת המדינה תוספת מס שבח שתגיע ב-2022 ל-100 מיליון שקלים, ב-2023 ל-200 מיליון וב-2024 והלאה 600 מיליון.

התחשיב אינו מפריד בין הכסף שיתקבל מביטול הפטור ממס שבח על משפרי דיור לזה שיתקבל מביטול הפטור על עברייני בנייה, אך לפי החלוקה לשנים ניתן להבין שההערכה היא שקיצור הפטור למחליפי דירה תניב כ-200 מיליון שקל וביטול הפטור לעברייני בנייה תניב 400 נוספים.

הקטנת השתתפות המדינה במשכנתה: 200 מיליון שקל

גזרה נוספת בתחום הדיור על מעמד הביניים היא הקטנת החלק הזעיר בלאו הכי שבו משתתפת המדינה במתן המשכנתה. בעבר, סיפקה המדינה משכנתאות בריבית נמוכה למי שעמדו בקריטריונים של זכאות על בסיס חברתי. עם השנים חלקה של המדינה במשכנתה נשחק וירד בתלילות.

בעשור האחרון ריבית החובה ירדה לרמה כמעט אפסית, ואיתה ירד הפער בין הריבית במשכנתה הממשלתית המסובסדת לריבית שגובים הבנקים על משכנתאות רגילות. באוצר טוענים כי כבר אין צורך במשכנתה ממשלתית מסובסדת ומציעים להקטין אותה עוד יותר – טענה שתישאר נכונה כל עוד הריבית הבנקאית תישאר נמוכה.

עבודות בנייה בכפר יונה, 8 באוגוסט 2019 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
עבודות בנייה בכפר יונה, 8 באוגוסט 2019 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

לפי ההצעה, תינתן משכנתה לפי חוק הלוואות בדיור רק למי שיש לו 2,000 נקודות זכות, במקום 599 נקודות כיום. בנוסף, נקבע כי מחיר הדירה שבגינה ניתנה ההלוואה לא יעלה על 2 מיליון שקל – מה שישאיר נוטלי משכנתאות מהמעמד הבינוני, שרוכשים דירות במחיר גבוה יותר, ללא זכאות כלשהי.

תינתן משכנתה מסובסדת רק למי שיש לו 2,000 נקודות זכות, במקום 599 כיום. מחיר הדירה לא יעלה על 2 מיליון שקל – מה שישאיר נוטלי משכנתאות מהמעמד הבינוני, שרוכשים דירות יקרות יותר, ללא זכאות

מס על שימוש בכלים חד-פעמיים: 100 מיליון שקל

מכל המסים החדשים, המס המתוכנן על שימוש בכלים חד פעמיים עורר את הרעש התקשורתי הרב ביותר, אף שהוא אחד המסים הקטנים מבחינת העלות לציבור וההכנסה לממשלה. זאת, אולי בגלל שהוא מציג את הממשלה כמי שדואגת לאיכות הסביבה.

לפי ההצעה, יוטל מס קנייה על כלים חד-פעמיים המכילים פלסטיק. גובה המס יעמוד על 11 שקלים לקילו על כל כלי או חבילת כלים. הבחנה בין כלים חד פעמיים לכלים רב-פעמיים תיעשה על בסיס עובי הכלי. זאת, לפי האוצר "לאור ההשפעות החיצוניות השליליות והנזקים הסביבתיים הכרוכים בייצורם, בצריכתם ובסילוקם".

כוסות, צלחות וקערות יוגדרו כ"חד פעמיות" אם עוביין הוא עד שני מילימטר; סכו"ם – עד 2.1 מילימטר; קשיות – עד לעובי של מילימטר.

חנות למכירת כלי פלסטיק חד-פעמיים בבני ברק (צילום: עמוד הפייסבוק של "פעמית סטור")
חנות למכירת כלי פלסטיק חד-פעמיים בבני ברק (צילום: עמוד הפייסבוק של "פעמית סטור")

מס על משקאות ממותקים: 380 מיליון שקל

מס נוסף שעורר רעש תקשורתי רב הוא המס על משקאות ממותקים. מטרתו המוצהרת היא דאגה לבריאות הציבור: "כדי לצמצם את התחלואה הנגרמת מצריכת משקאות מתוקים עתירי סוכר, והמכילים ממתיקים המזיקים לבריאות הציבור".

זאת, למרות שהמס על המשקאות המתוקים אינו מלווה בסובסידיה למשקאות בריאים יותר (או בהקטנת המיסוי על המים).

לפי ההצעה, יוטל מס קנייה על משקאות מתוקים, מיכלי מיצי פירות ותרכיזים ואבקות להכנת משקאות מתוקים. על משקאות מתוקים בהם שיעור הסוכר הוא יותר מ-5% יוטל  מס של 1.3 שקל לליטר משקה, ומס של 7.8 שקל לליטר תרכיז או קילו אבקה.

על משקאות ששיעור הסוכר בהם נמוך יותר יוטל מס של 70 אגורות לקילו משקה ומס של 2.4 שקלים לליטר תרכיז או קילו אבקה. המס אמור להכניס לקופת המדינה כ-380 מיליון שקל.

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר האוצר אביגדור ליברמן, 19 ביולי 2021
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושר האוצר אביגדור ליברמן, 19 ביולי 2021

מס עשירים: 200 מיליון שקלים

סעיף נוסף שיזכה את הממשלה בשבחים מפעילים חברתיים הוא ההחלטה לנכות במקור את מס הייסף – המכונה גם מס עשירים– מס בגובה 3% שמוטל על אזרחים שמשתכרים יותר מ-30 אלף שקל ברוטו לחודש.

מדובר במס שכבר מוטל כיום, אך נגבה רטרואקטיבית לאחר שנערך חישוב מס. התוצאה היא שהמס נגבה שנה אחרי שהנישום מרוויח את הכסף, באופן שמאפשר לרואי חשבון להשיג פטור ללקוחותיהם באמצעות חישובי מס יצירתיים. בנוסף, גביית המס מותנית בכך שהנישום יהיה מחויב בחישוב מס.

לאנשים מבוססים שמועסקים כשכירים רגילים, ואין להם הכנסות נוספות מרווחי הון, נדל"ן, הכנסות כעצמאים או הכנסות של בני משפחה עצמאים – לא נעשה חישוב מס וכך הם פטורים בפועל מתשלום מס הייסף.

לפי ההצעה, המס לעשירים ייגבה במקור, כמו מס הכנסה. למעשה, מס הייסף יהפוך להגדלה של נטל מס ההכנסה על המאיונים העליונים ב-3%.

לפי ההצעה, המס לעשירים ייגבה במקור, כמו מס הכנסה. למעשה, מס הייסף יהפוך להגדלה של מס ההכנסה על המאיונים העליונים ב-3%

יצחק תשובה ואליעזר פישמן (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
יצחק תשובה ואליעזר פישמן (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מס שחברות הביטוח ישלמו על תאונות: מיליארד שקל

המס השלישי בגודלו שהממשלה מתכננת לקחת הוא הסדרת ההתחשבנות בין הביטוח הלאומי לחברות הביטוח על נזקי תאונות דרכים, באופן שיחייב את חברות הביטוח לפצות את הביטוח הלאומי על תאונות שביצעו המבוטחים שלהן. מדובר, למעשה, במס על סוכני וחברות הביטוח בלי פגיעה בלקוחותיהן ובאזרחים רגילים.

ההתחשבנות החדשה עשויה לגרום לחברות הביטוח להעלות את דמי הביטוח שהן גובות מנהגים פרועים או כאלה שמחזיקים ברכבים ישנים ומסוכנים.

בדברי ההסבר הארוכים והסבוכים לסעיף נכתב "מוצע שהמבטח יעביר לקרנית על תאונות דרכים שיתרחשו מה-1 בינואר 2023 10% מדמי הביטוח שנגבו על ידם מהמבוטח שביצע את התאונה בחודש הקודם. קרנית תעביר לביטוח הלאומי את הסכומים הללו, בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרנית". הסכום יעלה ל-11% ב-2024.

בדברי ההסבר נכתב  שהמס צפוי להוביל לתוספת של כמיליארד שקל להכנסות המדינה.

תאונת דרכים, (אילוסטרציה) (צילום: דייויד כהן / פלאש 90)
תאונת דרכים, (אילוסטרציה) (צילום: דייויד כהן / פלאש 90)

שינוי גביית המס משותפויות: 200 מיליון שקלים

סעיף מס נוסף שלא יעניין במיוחד את הציבור הרחב, אבל יקשה את חייהם של חלק מהעצמאים, הוא שינוי שיטת גביית המס מעצמאים וחברות שמקימים שותפויות.

כיום, גובה המדינה מס נפרד מכל שותף, לפי גובה המס שבו השותף חייב. לפי הסעיף בתקציב, ייגבה מעתה מס משני השותפים יחד לפי גובה המס שחייבת בו ההכנסה המשותפת שלהם. מאחר והכנסתם של שני אנשים, או שתי חברות, גובה בהגדרה מזו של אחד, המס שישלמו שותפויות הוא גבוה יותר.

הגזרה הייתה אמורה לחול על קיבוצים, שמהווים למעשה שותפות של נישומים רבים יחד. ההצעה המקורית הייתה מזניקה את שיעור המס שמשלמים קיבוצים לגבהים אסטרונומיים שהיו מקשים על הישרדותם הכלכלית. ואולם, במהלך דיוני התקציב הצליחו נציגי הקיבוצים בממשלה – מפלגת העבודה ומרצ – לבטל אותו ברגע האחרון.

הגזרה הייתה אמורה לחול על קיבוצים, והייתה מזניקה את שיעור המס שמשלמים קיבוצים לגבהים אסטרונומיים. ואולם, במהלך הדיונים התקציב הצליחו מפלגת העבודה ומרצ – לבטל אותו ברגע האחרון

אמזון. אילוסטרציה (צילום: iStock)
אמזון. אילוסטרציה (צילום: iStock)

מס על ייבוא אונליין: 360 מיליון שקלים

מס נוסף שנכלל בתקציב הוא ביטול הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל בעלות של מתחת ל-75 דולרים.

לפי ההצעה, אם חברה או עמותה ישראלית מזמינה מוצרי צריכה מחו"ל, בכל מחיר שהוא, היא תשלם עליהם מעתה מע"מ. אם לקוח פרטי רוכש אונליין מוצר מחו"ל היבואן ישלם עליו מע"מ. הגזרה אמנם חלה על חברות וארגונים ולא על לקוחות פרטיים, אבל ניתן להעריך שחלק מהיבואנים יגלגלו את המע"מ על הצרכנים ויעלו את המחירים.

אם לקוח פרטי רוכש אונליין מוצר מחו"ל היבואן ישלם עליו מע"מ. ניתן להעריך שחלק מהיבואנים יגלגלו את המע"מ על הצרכנים ויעלו את המחירים.

ערן הילדסהיים, פרשן כלכלי של זמן ישראל, כתב בטור שפרסם בשבוע שעבר על הגזרה: "מדובר בצעד שייקר את מחירי המוצרים המיובאים מחו"ל לא רק בגלל המע"מ שיתווסף להם, אלא בגלל שהוא הופך את תהליך השילוח לארוך יותר ומסובך יותר – שכן נכנס תהליך גבייה באמצע – ומכאן שגם יקר יותר.

"המרוויחות העיקריות ממס כזה הן הרשתות הגדולות והעשירות, שיישארו ללא פלטפורמה שתוכל לאתגר אותם במחירים הגבוהים שהם מוכרים את המוצרים שלהם פה בישראל".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מישהו בדק בכלל כמה אנשים מבריזים מתור לרופא? ככול שזכור לי היתה איזו עבודה של מכון קיימא על הסיפור הזה ועל איך לגרום לאנשים להבריז פחות. לגבי מס משקאות מתוקים וחד"פ אני לחלוטין בעד. בתו... המשך קריאה

מישהו בדק בכלל כמה אנשים מבריזים מתור לרופא? ככול שזכור לי היתה איזו עבודה של מכון קיימא על הסיפור הזה ועל איך לגרום לאנשים להבריז פחות. לגבי מס משקאות מתוקים וחד"פ אני לחלוטין בעד. בתור מעשנת, אני משלמת מחיר הזוי על סיגריות למרות שזה לא יגרום לי להפסיק, בדיוק משום שזהז הרגל שמייצר נזק. המס על רופא מקצועי הוא שערוריה. ממילא יש עומס על רופאי המשפחה וקשה להשיג תור, אז עכשיו יהיה עמוס יותר. מה גם שיש מקרים כמו למשל רופא נשים, שאשה אמורה לבוא אליו פעם / פעמייים בשנה, והוא בעצם סוג של רופא קבוע, כמו רופא משפחה. אז עכשיו יש אוכלוסיות שילכו פחות ויהיה פחות אבחון מוקדם של מחלות
לצערי הרב משכורת של 30,000 ברוטו לחודש זה לא אדם עשיר במדינת ישראל. קח אדם גרוש עם ילדים שמשלם שכירות באזור המרכז (כי זו לרוב משכורת של אזור המרכז), תנכה מהמשכורת הורדות ומיסים כך שתהיה נטו, תוריד מזונות ותישאר עם סכום שנשמע קטן בהרבה.. לא אדם עני, אבל ממש לא קרוב ללהיות עשיר

יש משהו חלקי בהצגת הערך הכספי הישיר של המסים הללו למדינה- יש תועלות רבות נוספות (שניתן לכמת) שנובעות מכך שאנשים פחות מבריזים לרופאים (מתפנה להם זמן ומתקצרים תורים) ומכך שפחות אנשים משתמ... המשך קריאה

יש משהו חלקי בהצגת הערך הכספי הישיר של המסים הללו למדינה- יש תועלות רבות נוספות (שניתן לכמת) שנובעות מכך שאנשים פחות מבריזים לרופאים (מתפנה להם זמן ומתקצרים תורים) ומכך שפחות אנשים משתמשים בחד"פ או בכבישים עמוסים (האויר והים יותר נקיים, העולם כנראה ישרוד קצת יותר טוב). מעניין, ויותר מדוייק, להציג גם את הערך הכספי של התועלות הללו

עוד 3,321 מילים ו-2 תגובות
סגירה