עו"ד גיל לימון (צילום: גדעון שרון)
גדעון שרון

אם ימונה למשנה ליועמ"ש, לגיל לימון לא תהיה זכות להטיף לאיש על ניגוד עניינים

אם סער יאמץ את המלצת ועדת האיתור למנות את ד"ר גיל לימון למשנה ליועמ"ש, אפשר לנפנף לשלום למאבק בניגוד עניינים בשירות הציבורי ● ההתעקשות של מנדלבליט לכהן בראשות הוועדה למרות שלימון הוא בן טיפוחיו ואיש אמונו, מטילה צל כבד על החלטת הוועדה ● אין זה פלא, כשמנדלבליט עצמו התעקש בזמנו כי אין כל מניעה שידלג מתפקיד מזכיר הממשלה היישר ללשכת היועץ ● פרשנות

במשך חודשים ארוכים נאבקה עו"ד דינה זילבר מול יוסי כהן, עורך דינם של בנימין נתניהו ומשפחתו, בעניין הסדר ניגוד העניינים שגובש לנתניהו בקדנציה האחרונה שלו בראשות הממשלה. כמו שני מתאגרפים אולימפים בזירה, השניים החליפו מהלומות משפטיות, בדרך אל הניצחון, שממילא היה בנקודות ולא בנוקאאוט.

זילבר שלחה טיוטות של ההסדר, כהן השיב לה במילים חריפות במכתבים משלו. "עיון בחוות דעתה של עו"ד זילבר מחייב את המסקנה שאין זה ראוי ואין זה הולם כי היועץ המשפטי לממשלה או מי מהפרקליטים הכפופים לו יהיה מעורב בהסדר ניגוד העניינים שיחול על ראש הממשלה", הרביץ כהן אתיקה ביועץ ואנשיו. להסדר ניגוד העניינים הסופי שנקבע לנתניהו, ושקיבל לבסוף חותמת אישור של בג"ץ, צורפה גם חוות דעת של זילבר.

אין בכך כל פלא. בתפקידה האחרון של זילבר, שאותו מילאה במשך שמונה שנים עד לחודש דצמבר האחרון, היא שימשה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-מנהלי). אחד התחומים המרכזיים שבו מתמקד תפקיד זה, הוא במניעת ניגוד עניינים של נושאי משרות ציבוריות – נבחרי ציבור ופקידי ציבור.

תפקידה של זילבר נותר מיותם לאחר פרישתה וטרם אויש – אך לא לזמן רב. אמש הודיעה ועדת האיתור לתפקיד המשנה ליועץ (ציבורי-מנהלי) על כך שהחליטה פה-אחד להמליץ לשר המשפטים גדעון סער למנות לתפקיד את ד"ר גיל לימון.

דינה זילבר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
דינה זילבר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אם סער אכן יפעל כהמלצת ועדת האיתור, ויניח בפני הממשלה את ההצעה למנות את לימון, אפשר לנפנף לשלום לתחום הקרוי מניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי.

אם סער אכן יפעל כהמלצת ועדת האיתור, ויניח בפני הממשלה את ההצעה למנות את לימון, אפשר לנפנף לשלום לתחום הקרוי מניעת ניגוד עניינים בשירות הציבורי

ללימון לא תהיה זכות מוסרית להטיף לאיש על ניגוד עניינים, מאחר שהוא עצמו מונה תוך ניגוד עניינים. לא שלו עצמו – אלא של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהתעקש לעמוד בראש ועדת האיתור לתפקיד המשנה.

קרבה גדולה בלשכת היועץ

מאז פברואר 2016, אז החל מנדלבליט לכהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, משמש לימון עוזרו הראשי בלשכתו. זוהי משרת אמון המצריכה קרבה מקצועית אינטימית ליועץ עצמו.

אין כמעט נושא שהיועץ עוסק בו, שאינו עובר דרך עוזרו הראשי. הוא עומד בקשר עם המשנים ליועץ, הוא עומד בקשר עם פרקליט המדינה וראשי הפרקליטות, הוא עומד בקשר עם כל גורם במערכת הציבורית המבקש את תשומת לבו של היועץ המשפטי.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט מופיע בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת ב-25 ביוני, 2018. מאחורי יושב ד"ר גיל לימון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט מופיע בוועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת ב-25 ביוני, 2018. מאחורי יושב ד"ר גיל לימון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

חמש שנים וחצי עובדים מנדלבליט ולימון בקרבה גדולה בלשכת היועץ, אך ההיכרות ביניהם לא החלה שם. מנדלבליט, כידוע, גדל בפרקליטות הצבאית והתקדם עד לתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי. לימון, תלמיד ומשפטן מחונן, היה בן טיפוחיו.

הוא שירת בלשכת היועץ המשפטי של אזור יהודה ושומרון, ואחרי תקופה קצרה כיועץ המשפטי של משלחת ישראל לאו"ם שב לפרקליטות הצבאית, לתפקיד בכיר במחלקת הדין הבינלאומי היוקרתית. תחום התמחותו של לימון: המאבק בטרור בראי המשפט הבינלאומי. איזה פלא, בדיוק הנושא שבו מתגאה גם מנדלבליט במומחיות משפטית.

מנדלבליט אף היה זה שהביא את לימון למשרד המשפטים, בדיוק כפי שהביא אותו לעבוד עמו במזכירות הממשלה, בתקופה שכיהן כמזכיר הממשלה.

לאורך חמש וחצי שנותיו של מנדלבליט בתפקיד היועץ, ואל מול הביקורת והמתקפות שהופנו כלפיו, התייצב בין היתר גם לימון על מנת לתת ביטוי פומבי לעמדתו של היועץ. כך למשל, במאמר שפרסם בעיתון "הארץ" בנובמבר 2018 תחת הכותרת "מה רוצים ממנדלבליט?", הדף לימון טענות של איש התקשורת יוסי לוי, שמנה תמיהות בנוגע להתנהלותו של מנדלבליט במסגרת תיקי החקירה של בנימין נתניהו.

במאמר שפרסם בעיתון "הארץ" בנובמבר 2018 תחת הכותרת "מה רוצים ממנדלבליט?", הדף לימון טענות בנוגע להתנהלותו של מנדלבליט במסגרת תיקי החקירה של בנימין נתניהו

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

לימון הפנה את דבריו "למי ששלטון החוק בישראל יקר ללבו", ואת הביקורת על מנדלבליט פטר במילים: "נדרשת הקפדה על דיוק ואמינות ובחינת הדברים הנכתבים אל מול פסיקת בית המשפט העליון".

מעגלים של ניגודי עניינים

כל ההיכרות המקצועית הזו, הקרבה המקצועית האינטימית והברית הפומבית בין השניים, לא הזיזה את מנדלבליט מעמדתו, כי הוא עצמו צריך להיות זה שיעמוד בראש ועדת האיתור לתפקיד המשנה ליועץ.

הצבתו של היועץ עצמו בראש ועדות האיתור לתפקידי המשנים ליועץ, נקבעה בשנת 2002 בהחלטת ממשלה, ויש היגיון רב בצידה. היועץ הוא הגורם המקצועי והמשפטי הבכיר, ומשקלו בקביעת המשנים צריך להיות הגדול ביותר. כל זה נכון במצב רגיל, לא כאשר היועץ עצמו נמצא בניגוד עניינים.

במשרד המשפטים כבר יש אמנם תקדים ליועץ שמינה את אחד מעוזריו למשנה: היועץ היה יהודה וינשטיין, העוזר היה רז נזרי, והוא מונה למשנה ליועץ בתחום הפלילי. אולם ההבדל הוא שנזרי עשה קילומטרז' ארוך במשרד המשפטים עוד הרבה לפני וינשטיין, נחשב בשר מבשרה של המערכת ומינויו למשנה התקבל בטבעיות. לימון הונחת על המערכת מבחוץ כמשרת אמון בלשכתו של מנדלבליט.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ההתעקשות של מנדלבליט בוודאי לא סייעה לתחושת כל המעורבים, לרבות המועמדים האחרים שהתמודדו לתפקיד, כי המגרש שעליו התקיימה ההתמודדות היה שוויוני. היא גם הכתימה את פעולתה של ועדת האיתור כולה, ואין זה משנה כלל שהוועדה בחרה בסופו של דבר פה-אחד בלימון לתפקיד.

ההתעקשות של מנדלבליט בוודאי לא סייעה לתחושת כל המעורבים, לרבות המועמדים האחרים שהתמודדו לתפקיד, כי המגרש שעליו התקיימה ההתמודדות היה שוויוני

כמה מעגלים של ניגודי עניינים מתנגשים זה בזה בשל התנהלותו של מנדלבליט: הרי אחד מתפקידיה של ועדת איתור הוא לברר סוגיות של ניגוד עניינים בקרב המועמדים עצמם, שמא מי מהם מצוי בזיקה לאישיות פוליטית כלשהי בכלל, ולמי משרי הממשלה בפרט.

הדבר נכתב בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, העוסקת באופן פעולתן של ועדות איתור. מי שאמור לטפל בניסוחה ועדכונה של ההנחיה האמורה, ולוודא את יישומה במקרים קונקרטיים, הוא המשנה ליועץ (ציבורי-מנהלי).

הנחיה אחרת של היועץ מדברת על כך שלעובד ציבור אסור לא רק לפעול בניגוד עניינים, אלא להימצא במצב של ניגוד עניינים. "כללי הצדק הטבעי אוסרים על עובד הציבור להימצא במצב בו קיימת אפשרות למשוא פנים או דעה משוחדת", נכתב באותה הנחיה.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושר המשפטים גדעון סער, 28 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ושר המשפטים גדעון סער, 28 ביוני 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בחוות-דעתה של דינה זילבר בעניין נתניהו, נכתב כי "הפסיקה הדגישה כי הכלל [בדבר איסור ניגוד עניינים] הוא צופה פני עתיד, ומטרתו למנוע את הרע בטרם יארע".

החטא הקדמון

היועץ המשפטי לממשלה הוא עובד הציבור. הכיצד הגיע למסקנה כי אין חשש שדעתו תהיה משוחדת ביחס ללימון? ההסבר שנותנים במסדרונות משרד המשפטים, הוא שמנדלבליט מתעקש שהיחסים בינו לבין לימון אינם חבריים-אישיים אלא מקצועיים בלבד. הנה הוא – החטא הקדמון של מנדלבליט, השולח גרורות אל עבר העתיד ומכתים את משרד המשפטים לשנים קדימה.

החטא הקדמון היה התעקשותו של מנדלבליט עצמו כי אין כל מניעה שידלג מתפקיד מזכיר הממשלה היישר ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, וכי בינו לבין נתניהו מעולם לא התקיימו יחסים אישיים חבריים, אלא יחסים מקצועיים בלבד.

החטא הקדמון היה התעקשותו של מנדלבליט עצמו כי אין כל מניעה שידלג מתפקיד מזכיר הממשלה היישר ללשכת היועמ"ש, וכי בינו לבין נתניהו מעולם לא התקיימו יחסים אישיים חבריים, אלא יחסים מקצועיים בלבד

לימון עצמו הגן על העמדה הזו באותו מאמר שפרסם ב"הארץ", כשכתב כי "בג"ץ אימץ את עמדת המדינה כי אין כל מניעה (שמנדלבליט יטפל בתיקיו של נתניהו על אף ההיכרות המוקדמת ביניהם, י"י), שכן אין מדובר ביחסים אישיים המקימים חשש לניגוד עניינים, אלא בהיכרות מקצועית גרידא".

אביחי מנדלבליט, אז מזכיר הממשלה, וראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אביחי מנדלבליט, אז מזכיר הממשלה, וראש הממשלה בנימין נתניהו ב-2014 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה היה הכלל שהחיל על עצמו מנדלבליט אז ביחס למינויו-שלו לתפקיד היועמ"ש, וזה הכלל שהוא מחיל על עצמו כעת, בהתעקשותו לוודא בעצמו את מינויו של לימון לתפקיד. המחיר: אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו פקידי הציבור הזוטרים.

מי בכלל יקשיב מעתה והלאה להנחיות שייצאו ממשרד המשפטים בתחום ניגוד העניינים, כאשר ההנחיות האלה ייצאו מפיו של משפטן מוכשר והגון, שלמרבה הצער מונה בעצמו תוך ניגוד עניינים.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז הוא חבר אישי ועמית מקצועי של עו"ד אלעד מן, שהגיש את מועמדותו לתפקיד המשנה ליועמ"ש ואף רואיין על ידי ועדת האיתור.

עוד 1,119 מילים
סגירה