ישראל חוזרת למצב חירום בשל העלייה החדה בהדבקה בקורונה. ראש הממשלה נפתלי בנט והשרים מדברים על סגר בזמן חגי תשרי כעל אפשרות סבירה. קבינט הקורונה החליט בשבוע שעבר על הרחבה דרמטית של מגבלות הקורונה.
ראש הממשלה בנט הצהיר כי "מגפת הדלתא מדבקת הרבה יותר, ומזנקת בכל העולם. הימנעו מהתקהלויות, וצאו להתחסן – עכשיו. השילוב בין השניים מציל חיים. אחרת, לא יהיה מנוס מהטלת מגבלות חריפות יותר, לרבות סגר".
אווירת הבהלה והמרוץ המחודש למגבלות מעלים שאלות קשות. עד כה, הוטלו מגבלות וסגרים בתקופה שבה המגפה התפרצה והתפשטה ובזמן התפרצויות קשות. הממשלה והציבור התייחסו למגבלות כאל מציאות זמנית שיש להמשיך בה כל עוד לא נמצא פתרון רפואי למחלה – תרופה, או, כנראה, חיסון. והחיסון כבר פותח ונוסה בהצלחה.
החיסון מגן ממוות, נקודה
כ-60% מאזרחי ישראל מחוסנים מקורונה, יותר מ-80% מהאזרחים מעל גיל 40 ויותר – הגילאים המסוכנים – מחוסנים במנה הראשונה והשנייה, וכ-91% מהמבוגרים מעל גיל 60 – הגיל שמעליו המחלה הופכת קטלנית. החיסון מקטין את פגיעתה הרעה של הקורונה. רוב האנשים שחוסנו, גם אם יידבקו בקורונה, לא יגיעו למצב קשה ולא ימותו.
משרד הבריאות החל השבוע לפרסם על בסיס יומי בלוח הבקרה שלו נתונים על שיעור החולים הקשים בקרב מי שחוסנו ומי שלא חוסנו.
לפי הנתונים, מבין 100 אלף אנשים בגיל 60 ומעלה שלא חוסנו, 45 הם חולים קשים (אחד לאלפיים, בערך). מבין 100 אלף מבוגרים מעל גיל 60 שחוסנו במנה אחת, 32 הם חולים קשים (אחד ל-3,000). מבין 100 אלף מבוגרים שחוסנו בשתי המנות רק 11 הם חולים קשים (אחד לעשרת אלפים, בקירוב).
החיסון מקטין את הסיכון להפוך לחולה קשה בכ-80%. נתונים שנאספו בארה"ב באופן דומה מראים שהסיכון של אדם מבוגר שלא חוסן למות מקורונה גבוה פי 100 מזה של מי שחוסן.
הנתונים האלה אינם סותרים את העובדה, שמחוסנים רבים ממשיכים לחלות בקורונה קשה ואף מתים. כשני שליש מהחולים הקשים חוסנו לפחות במנה אחת.
למשרד הבריאות אין נתונים על אחוז המחוסנים בקרב חולי הקורונה שמתים ושמחוברים למכונת הנשמה. בבדיקה שערכנו מול שמונה בתי חולים קיבלנו משלושה מהם תשובה שממנה עולה שבין החולים הקשים והמתים יש גם מחוסנים וגם לא מחוסנים.
בבית החולים גליל בנהריה נפטרו מתחילת מאי עד סוף יולי שלושה חולי קורונה: גבר בן 95 ואשתו בת 91, וגבר בן 78, ששלושתם לא חוסנו. ואילו במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה נפטרו ממאי עד יולי תשעה חולים, כולם מבוגרים מאוד ובעלי מחלות רקע קשות, וכולם כן חוסנו בחיסון אחד לפחות.
בבית החולים שיבא נפטרו מקורונה ממאי עד יולי ארבעה חולים, שאחד מהם חוסן והשלושה האחרים לא. בשיבא מאושפזים כעת שלושה חולים מונשמים, שניים מהם מחוסנים. בנהריה מאושפזים ארבעה מונשמים, ששניים מהם חוסנו ושניים לא.
העובדה המתעתעת שבין החולים הקשים והמתים יש גם מחוסנים רבים נובעת מכך שרוב מוחלט של האנשים בסיכון כן מחוסנים. סרבני החיסון הם פחות מעשירית מאוכלוסיית המבוגרים והקשישים, אבל הם מהווים יותר משליש מהחולים הקשים, וכנראה ששיעורם בקרב המונשמים והמתים גבוה עוד יותר – כי החיסון מוריד את הסיכון למחוסן באופן דרמטי.
סרבני החיסון הם פחות מעשירית מאוכלוסיית המבוגרים והקשישים, אבל יותר משליש מהחולים הקשים – כי החיסון מוריד את הסיכון למחוסן באופן דרמטי
החולים הקשים מגיעים מקרב קבוצה קטנה של 109 אלף מבוגרים מעל גיל 60, קבוצה קטנה מאוד של אנשים שלא חוסנו והגיעו למצב קשה למרות היותם צעירים, ועוד קבוצה קטנה של מחוסנים מבוגרים בעלי מערכת חיסונית חלשה, או סתם מזל רע, שהחיסון אינו מגן עליהם.
רמת ההגנה שהחיסון נותן מתחלואה קשה ומוות נשארה גבוהה כמעט כפי שהייתה מאז מבצע ההתחסנות. רמת ההגנה לא תעלה והאנשים שהחיסון אינו מגן עליהם ימשיכו לחלות.
שיעור ההתחסנות בקרב המבוגרים גבוה לפי כל קנה מידה, וספק אם מי מהסרבנים הוותיקים יתחסן כעת בחיסון ראשון ושני. כך שאין סיבה רצינית לצפות שהתחלואה הקשה תיעלם בעתיד הנראה לעין, ושאנשים יפסיקו למות מקורונה.
ההתחסנות מורידה גם את הסיכוי להידבק במחלה, אם כי בשיעור נמוך יותר. מנתוני משרד הבריאות עולה שהסיכון של מי שלא התחסן להידבק בקורונה גבוה בערך פי שניים מהסיכון של מי שחוסן.
לאחר ההתחסנות, ההדבקה נמשכה, ואחר כך, בחודש מרץ, היא רשמה ירידה חדה, ובאפריל כמעט הפסיקה. בתקשורת, בציבור ובקרב מקבלי ההחלטות בישראל רווחה הדעה שישראל הגיעה בזכות החיסון לחסינות עדר והקורונה בדרך להיעלם מחיינו לגמרי.
לאחר ההתחסנות, ההדבקה נמשכה, ואחר כך, בחודש מרץ, היא רשמה ירידה חדה, ובאפריל כמעט הפסיקה. בישראל רווחה הדעה שישראל הגיעה בזכות החיסון לחסינות עדר והקורונה בדרך להיעלם מחיינו לגמרי
בחודשיים האחרונים, כאשר ההדבקה התחדשה בעקבות הגעת הווריאנט ההודי, מומחים החלו לדבר על האפשרות שההגנה שהחיסון מעניק יורדת.
מחקרים של קופות החולים הראו שמי שחוסן באפריל נהנה מהגנה של 80% מהדבקה ואילו מי שחוסן בינואר נהנה מהגנה של כ-40% בלבד מהדבקה. לכן הוחלט על מתן מנה שלישית של החיסון (בוסטר), וכעת יש מי שמקווים שהבוסטר יעלה את רמת ההגנה מהדבקה ויגרום להדבקה לרדת.
פרופ' רן בליצר, ראש קבינט המומחים להתמודדות עם משבר הקורונה המייעץ למערך מגן ישראל ולממשלה אומר: "התחלואה שוב עולה כי ההגנה שהחיסון נותן פחות טובה כיום. אנחנו לא יודעים אם זה בגלל זן דלתא או בגלל השפעת הזמן ודעיכה חיסונית, או – הכי סביר, גם וגם. נקווה שהבוסטר יתקן את זה ויחזיר אותנו למצב שהיה אחרי החיסון השני".
לא כל הרופאים והמומחים מסכימים עם ההערכות על כך שהאפקטיביות של החיסון ירדה, וגם עם התקוות המתלוות אליהן – שאחרי הבוסטר ההדבקה תרד והתחלואה כמעט תיעלם.
פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג בבית החולים הדסה, אומר: "החיסון מונע בוודאות את התחלואה הקשה ומונע מאנשים רבים סבל ומוות. זה ודאי, ולכן טוב שהתחסנו וחבל שלא כולם מתחסנים. אבל לא הייתה יומרה בשום שלב שהחיסון ימגר לגמרי את המחלה הזאת. ההבטחה לנצח את הקורונה והדיבורים על החיים בלי קורונה היו הבטחות של פוליטיקאים".
"החיסון מונע בוודאות מאנשים רבים סבל ומוות ולכן טוב שהתחסנו. אבל הוא לא ימגר לגמרי את המחלה הזאת. הדיבורים על החיים בלי קורונה היו הבטחות של פוליטיקאים"
"קשה לדעת מה גרם לעלייה המחודשת בהדבקה – הווריאנט ההודי, ירידה באפקטיביות של החיסון, גם וגם או גורמים אחרים. קשה מאוד לדעת את האפקטיביות של החיסון במניעת הדבקה, כי בשביל זה צריך לדעת בדיוק כמה הדבקה יש ואנחנו לא יודעים במדויק. מספר האנשים שיוצאים חיוביים בבדיקות קורונה מושפע מאופן המדידה, מספר הבדיקות והרבה משתנים ונעלמים".
אז המחקרים שהראו שיש ירידה בהגנה שהחיסון נותן מהדבקה לא מדויקים?
"הם מחקרים רציניים שמבוססים על עובדות, אבל אני לא יודע אם העובדות הללו אכן מבססות את המסקנות שלהם. יש סיבות לחשוב שיש ירידה באפקטיביות, כי ההשפעה של חיסונים יורדת עם הזמן באופן כללי. לכן אני בעד מתן הבוסטר, זה טוב, זה יוריד כנראה את ההדבקה והתחלואה ובטח לא יזיק".
"אבל אין מידע מוצק שמצביע על ירידה באפקטיביות החיסון, אין שום הבטחה שהיא תעלה אחרי הבוסטר, ולא כדאי להיתפש באשליה שאחרי הבוסטר הקורונה תיעלם, או שההדבקה תרד בצורה חדה".
ההדבקה ממשיכה גם בחו"ל
האפשרות שלוין צודק, ושהחיסון עובד ומקנה הגנה טובה לאנשים רבים מפני פגעי המחלה אבל לא יחסל אותה ולא יעצור את ההדבקה, עולה גם מהשוואה עם מדינות אחרות שבהן הרוב המוחלט של האוכלוסייה בסיכון מחוסנת.
יותר מ-90% מהאוכלוסייה מעל גיל 60 בבריטניה ובאיחוד האמירויות ויותר מ-80% מהאוכלוסייה מעל גיל 40 באותן מדינות, מחוסנת מקורונה, כמו בישראל. בארה"ב שיעור ההתחסנות בגילאים הללו מתקרב לשיעור הזה, קצת יותר נמוך.
ובכל זאת, ההדבקה נמשכת במרץ גם בארה"ב, גם בבריטניה וגם באיחוד האמירויות, כמו בישראל. בשלושת המדינות המחוסנות הללו חלה ירידה בהדבקה, ואחר כך היא עלתה בחזרה.
יתרה מזאת: האוכלוסייה בשלושת המדינות הללו התחסנה אחרי האוכלוסייה בישראל, אבל ההדבקה בשלושתן הללו החלה לעלות שוב לפני שעלתה בישראל – כלומר, זמן קצר למדי אחרי מבצע החיסונים באותן מדינות – מה שמעלה סימני שאלה על ההנחה הרווחת בארץ, שההדבקה בישראל ירדה בחדות רק בזכות החיסון ועולה בחזרה בגלל ירידה באפקטיביות של החיסון.
ההדבקה במדינות הללו החלה לעלות זמן קצר למדי אחרי מבצע החיסונים – מה שמעלה סימני שאלה על ההנחה הרווחת בארץ, שההדבקה ירדה בחדות רק בזכות החיסון ועולה בחזרה בגלל ירידה באפקטיביות שלו
מה שמעמיד בספק רב עוד יותר את ההנחות הללו היא שטלטלות דומות בהיקף ההדבקה חלו גם במדינות שבהן מבצע החיסונים מתנהל בעצלתיים.
בחודש פברואר, בשיאו של מבצע החיסונים הישראלי, חלה ירידה בהדבקה במרבית העולם, ולמעשה, הירידה בקצב ההדבקה בישראל הייתה איטית מאשר במדינות רבות אחרות. ואילו בחודשים שעברו מאז ההדבקה ברוב המדינות חזרה לעלות, כנראה בגלל זן דלתא, או בגלל מגבלות הקורונה שהוסרו או צומצמו במרבית המדינות, או גם וגם, או אולי מסיבות אקלימיות ואחרות.
מהשינויים בקצב ההדבקה במדינות שונות, במיוחד במדינות מחוסנות, עולה תמונה כאוטית שקשה להבין, לחזות ולהסיק ממנה מסקנות.
שיעור ההדבקה באיחוד האמירויות בחודשים האחרונים יציב – לא עולה ולא יורד.
בבריטניה חלה במשך חודשיים עלייה חדה במספר המאומתים – ובשלושת השבועות האחרונים דווקא חלה ירידה חדה, זמן קצר אחרי שכל מגבלות הקורונה בממלכה הוסרו.
חלק מהמומחים בממלכה טענו כי הסיבה לכך היא ירידה במספר הבדיקות שהבריטים מבצעים, שחלקן ביתיות. אבל מדיניות הבדיקות ומספר הנדבקים משתנים ממקום למקום ומזמן לזמן, ואם הם אלה שקובעים את המגמות במספר המאומתים, הרי שקשה בכלל להסיק מהן מסקנות אמינות.
בעקבות העלייה החדה בקצב ההדבקה במדינות מחוסנות אחרות, חלה גם עלייה בתמותה – אבל הרבה-הרבה פחות חדה מהעלייה בהדבקה. התמותה המחרידה שנרשמה בחורף לא חזרה בשום מדינה מחוסנת.
בעקבות העלייה החדה בההדבקה במדינות מחוסנות אחרות, חלה גם עלייה בתמותה – אבל הרבה-הרבה פחות חדה מהעלייה בהדבקה. התמותה המחרידה שנרשמה בחורף לא חזרה בשום מדינה מחוסנת
מספר המאומתים היומי בארה"ב זינק בחודשיים האחרונים בארה"ב מכ-5,000 ביום לכ-150 אלף – פי שלושים. מספר המתים, שבחורף הגיע לכ-4,000 ביום, ירד ביוני מ-300 ל-200 ליום וביולי חזר לסביבות ה-300. כעת הוא עומד על כ-400 ליום.
באיחוד האמירויות מספר המאומתים היומי עלה ביוני מ-1,200 ל-2,200, וביולי התייצב על כ-1,500 ליום. מספר המתים באיחוד, שבחורף הגיע באיחוד לכ-15 ביום, נשאר יציב מאז האביב על שלושה עד שבעה ליום.
בבריטניה, מספר המאומתים היומי זינק מכ-2,000 במאי לכ-50 אלף ביולי. מספר המתים מקורונה בבריטניה, שהגיע בחורף ליותר מאלף ביום, ירד למתים בודדים ביום ביוני וביולי ואוגוסט עלה בחזרה לכמה עשרות ביום.
מומחים ואנשי ציבור מסוימים בבריטניה – בעיקר אלה שמזוהים עם האופוזיציה השמאלית – טוענים שבריטניה נמצאת לפני זינוק בתחלואה הקשה שיחזיר אותה למימדים מזוויעים. ההנחה הרווחת כיום בקרב חוקרים ומקבלי החלטות בבריטניה היא שהסיכוי לכך נמוך, בזכות החיסון.
ועם זאת, ההנחה הרווחת בממלכה היא שהקורונה אינה עומדת להיעלם. מחקר עכשווי של אוניברסיטת בריסטול קובע ש"ניתן לצפות שאלפי בריטים ימותו מקורונה מדי שנה".
ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שהוביל את ההחלטה על ביטול כל המגבלות, אינו פוסל תרחישים כאלה – הוא פשוט חושב שצריך ללמוד לחיות איתם. מדובר בגישה שונה מהגישה הישראלית, שנעה בין חשש מאסון לתקווה לפתרון מלא, בלי לקחת בחשבון את האפשרות שהמצב יישאר בערך כמו שהוא, עם עליות וירידות, לזמן רב.
חיים בסיוט של הקיץ שעבר
גם בישראל, כמו במדינות מחוסנות אחרות, היקף התחלואה הקשה מתגמד ליד השיאים שאליהם הגיע בסתיו ובחורף שעבר.
בינואר מתו בישראל קרוב ל-400 חולים בשבוע. בשבוע שהסתיים ביום רביעי שעבר נפטרו 36 חולי קורונה בישראל. זה היה השבוע הקטלני ביותר בחודשים האחרונים – מספר המתים השבועי כמעט הוכפל. אבל מסוף יולי שעבר ועד אפריל השנה, ברציפות, מתו מדי שבוע יותר חולי קורונה בישראל מאשר בשבוע שעבר.
השבוע שעבר היה השבוע הקטלני ביותר בחודשים האחרונים. אבל מסוף יולי שעבר ועד אפריל השנה, ברציפות, מתו מדי שבוע יותר חולי קורונה בישראל מאשר בשבוע שעבר.
מספר החולים המונשמים בבתי החולים בישראל הגיע בינואר ליותר מ-300. ביום רביעי השבוע היו 56 מונשמים – פי חמישה יותר מאשר לפני חודש, אבל פחות מאשר בכל נקודת זמן מיולי שעבר עד אפריל השנה.
מספר החולים הקשים הגיע בינואר ליותר מ-1,200. ביום שלישי השבוע הוא עמד על 229 – פי ארבעה מאשר לפני חודש בלבד, אבל פחות מאשר בכל נקודת זמן מיולי שעבר עד אפריל השנה.
זאת, למרות שמשרד הבריאות שינה בחודשים האחרונים את הגדרת החולים הקשים (בפעם השנייה מאז תחילת המגפה) וכיום נכללים בהם גם חולים שכבר הבריאו מהקורונה עצמה ועדיין מאושפזים בשל סיבוכי הקורונה או מחלות קשות אחרות.
ועדיין, האפשרות שההדבקה ההמונית תביא לעלייה חדה במימדי התחלואה הקשה והתמותה, קיימת ומדירה שינה מעיניהם של שרי הממשלה, פקידי משרד הבריאות וחלק גדול מהציבור. זהו התרחיש שגורם להחמרת המגבלות ולדיבורים על סגר.
בשיחות עם בכירים במערכת הבריאות על התרחיש הזה, הם מזכירים את המצב ששרר בישראל לפני שנה בדיוק.
ביולי 2020, כמו ביולי 2021, נרשם זינוק מטורף בהדבקה, אחרי תקופה שבה ההדבקה ירדה והמגבלות הוסרו. בשנה שעברה התחלואה ירדה והסגר הראשון הוסר, באמצע מאי ובמקומו הוטלו מגבלות ריחוק חברתי חלקיות.
רוב המגבלות בוטלו לשבועיים בסוף יוני 2020 ואז הוחזרו – ואיתם חזרה ההדבקה. בסוף יולי-תחילת אוגוסט החל הגל השני של המגפה בארץ ולמעשה, החלה ההתפרצות הגדולה הרצינית של הקורונה בישראל.
כיום, אחרי החיסון ואחרי ארבעה חודשים כמעט בלי מגבלות, שיעור ההדבקה דומה מאוד לזה שלפני שנה. מדי יום מתגלים יותר מ-3,000 מאומתים חדשים. שיעור הבדיקות החיוביות עומד נע בין 3% ל-4% מכלל הבדיקות – ממש כמו בתחילת אוגוסט שעבר.
בסוף יולי-תחילת אוגוסט החל הגל השני של המגפה בארץ ולמעשה, החלה ההתפרצות הגדולה הרצינית של הקורונה בישראל. כיום, שיעור ההדבקה דומה מאוד לזה שלפני שנה
יש סיבה הגיונית לקוות שהאסון שקרה לפני שנה לא יתרחש כעת ושמספר החולים במצב קשה מאוד והמתים לא יזנק הפעם, בין אם הגל הרביעי ידעך בקרוב ובין אם הוא יימשך – החיסון. אם רוב האוכלוסייה בסיכון מחוסנת, והחיסון מגן מתחלואה קטלנית – יש סיבה לפקפק באפשרות שהאסון יחזור על עצמו.
אבל אלה ספקולציות שלא ניתן להוכיח או לבסס בוודאות. הכול יכול לקרות. מקבלי החלטות בישראל מעדיפים, בדרך כלל, להיצמד לתרחישים שליליים, גם אם התרחישים החיוביים סבירים יותר, כדי שלא יואשמו בשאננות ובהפקרות.
"להוריד מגבלות רק כשהחיסון יחזור להגן"
פרופ' בליצר, שההמלצות של צוות המומחים שהוא עומד בראשו הובילו להחמרת ההגבלות, מסביר את החשש: "עם מספר החולים הקשים בהווה אנחנו יכולים לחיות. אלה מספרים קטנים. הבעיה היא שהמספר מכפיל את עצמו תוך עשרה ימים, כך שתוך זמן לא רב הוא עלול להגיע לרמות מסוכנות. כבר היינו בעבר במציאות של אלפי חולים קשים ואנחנו לא רוצים לחזור לשם, אז צריך מגבלות".
"הבעיה היא שהמספר מכפיל את עצמו תוך עשרה ימים, כך שתוך זמן לא רב הוא עלול להגיע לרמות מסוכנות. כבר היינו בעבר במציאות של אלפי חולים קשים ואנחנו לא רוצים לחזור לשם, אז צריך מגבלות"
מה גורם לך לחשוב שהמספרים ימשיכו לעלות לרמות כאלה? זה לא אמור להגיע לחמישית ממספר החולים הקשים שראינו לפני החיסון, לכל היותר?
"איש לא יודע האם המגמה תמשיך. אבל כבר שישה שבועות שהיא לא נעצרת, ואין סיבה סבירה שתסביר מדוע זה יקרה כעת. המצב אכן שונה בזכות החיסון, אבל גם יש הבדלים שפועלים בכיוון הפוך".
"לפני החיסון היו הגנות נוספות – היו מגבלות כבדות כולל תו סגול. חלק גדול מהאוכלוסייה הפגיעה נמנעה ממגע מסכן עם אנשים בחלל סגור, ואחר כך החקירות היו יעילות. זה הקטין את ההדבקה בצורה משמעותית, ואלה הגנות שלא קיימות עכשיו. העובדות הן שיש יחס ישר וקבוע בין מספר הנדבקים היומי לחולים קשה החדשים, ושניהם מטפסים כעת בקצב מעריכי".
אז אם מצב החירום נמשך גם אחרי החיסון, מתי הוא ייגמר? לפי הגישה הזאת, מה ימנע את הצורך במגבלות בעוד שנה, שנתיים, עשר שנים, שבעים שנה?
"במשך הזמן כולנו נפגוש את נגיף הקורונה. השאלה אם נפגוש אותו כשאנו מחוסנים ומוגנים או לא. כאשר הציבור מוגן בחיסון – חשיפה לנגיף רק מעלה את כיל הנוגדנים ומחדשת את ההגנה, ולכך שואפים בחיים עם הקורונה. כבר היינו במצב הזה, בתקופה שאחרי החיסונים ולפני הגעת זן דלתא. נקווה שנחזור אליו, אבל אנחנו לא יכולים לדעת".
"בינתיים צריך לווסת את התחלואה כדי למנוע מצב שבו הרבה אנשים יפגשו את הקורונה ויחלו בבת אחת. ככה שהתשובה לשאלה שלך, בשורה התחתונה, היא 'כשהחיסון יחזור לתת מענה מספק לאוכלוסיה נרחבת די הצורך'.
"אני לא יודע אם זה יקרה אחרי הבוסטר, או אחרי שיפותח חיסון שנותן הגנה מזן דלתא, וכל זאת בצירוף מספר גדל והולך של אנשים שיחלו ויחלימו, ויחד עם ההגנה של המתחסנים נגיע למצב של ירידה בהדבקות. אבל זאת התשובה" .
יש ניסיונות לפתח חיסון שיגן מפני כל זני הנגיפים ממשפחת הקורונה, יכול להיות שההגנה המלאה שאתה מצפה לה תתרחש רק כשיפותח חיסון כזה?
"זה רעיון יפה, אבל אפשר וצריך להתמודד גם עם החיסונים הקיימים".
אז למה באנגליה החליטו לבטל את כל המגבלות? הייתכן שהאנגלים מוגנים יותר בגלל שחלק מהחיסונים בסל שלהם מגנים עליהם יותר טוב משל פייזר?
"לא, זאת לא אפשרות סבירה. מאחר והחיסון של פייזר הוא אחד החיסונים שמשתמשים בהם באנגליה ומנתונים שנאספו גם בישראל וגם באנגליה החיסון של פייזר נותן הגנה יותר טובה מרוב החיסונים האחרים.
"הבריטים מעריכים שהחיסונים שלהם נותנים הגנה של 90% מתחלואה קשה. זאת ההערכה גם בישראל, אבל היא פחות מדוייקת כי היא מבוססת על מספר קטן יחסית של חולים קשים. בכל מקרה, אנחנו רואים שההגנה הזאת לא מספיקה למנוע חציית סף במערכת הבריאות כאשר עדיין יש קצב גידול גדול מדי במספר החולים הקשים".
האדם הממוצע שומע שרים ופרופסורים לרפואה אומרים שהמצב עדיין מסוכן וצריך מגבלות, גם אחרי ההתחסנות ההמונית. הוא עשוי להגיע מזה למסקנה מוטעית שהחיסון לא עזר, ולוותר על ההתחסנות. אתה לא מוטרד מכך?
"זה מטריד, אבל אני לא יכול לשנות את המציאות. המציאות היא שהחיסון נותן כיום הגנה חלקית מהדבקה והגנה רבה מסיבוכי ההדבקה ותחלואה קשה. זה נהדר וכדאי להתחסן, אבל ברמת המאקרו זה לא מספיק למנוע את חציית הסף של מערכת הבריאות ולכן צריך מגבלות. ככל שיותר אנשים יתחסנו מקרב הלא מחוסנים, וככל שמהלך חיסוני הבוסטר יתקדם, המצב ישתפר".
"תמיד יהיו מחלות, צריך להתמודד"
פרופ' חגי לוין רואה את הדברים אחרת: "לא צריך לשאול עד מתי תימשך הקורונה ועד מתי יימשכו המגבלות כי אין לזה פג תוקף. תמיד יש מחלות ואיומים על הבריאות. צריך להפסיק עם החשיבה על גלים, ועם המחשבה שאם נוריד את הראש ונטיל מגבלות קיצוניות יהיה בסדר. רובנו בשנים הקרובות נידבק בקורונה, וכנראה שההדבקה הטבעית היא ההגנה הטובה ביותר מהדבקה.
אז מה צריך לעשות?
"צריך לחשוב על פתרונות ארוכי טווח. לחשוב איזה אמצעי זהירות יכולים להחזיק לאורך זמן. חיזוק מערכת הבריאות, חיזוק הניטור הבריאותי בנתב"ג, הקטנת הצפיפות בבתי הספר, חינוך הציבור להתנהגות בריאותית ראויה, חינוך למניעת השמנה ועישון, יצילו הרבה אנשים מקורונה וגם ממחלות אחרות. ולשמור על כללי זהירות. להגיד את האמת – גם בשגרה עדיף לא ללחוץ ידיים לאנשים".
אתה לא לוחץ ידיים?
"ללחיצת ידיים יש תפקיד חברתי, אבל מבחינה רציונלית אתה מסתכן בהדבקה. לחיצת יד זה מתן אמון בהיגיינה של הזולת, וזה לא תמיד מוצדק. כשהאפיפיור מקבל נשיקה על היד מאלפי אנשים זה בטוח לא מומלץ.
"לעשות קידוש בגן שכל הילדים שותים מאותה כוס, או בישיבה או בטירונות, זה לא מומלץ. ראינו את זה בקורונה, אבל גם בלי קשר לקורונה, ככה אנשים נדבקים במחלות מדבקות".
"צריך אמצעי זהירות שיכולים להחזיק לאורך זמן. חיזוק מערכת הבריאות, חיזוק הניטור הבריאותי בנתב"ג, הקטנת הצפיפות בבתי הספר, חינוך הציבור להתנהגות בריאותית ראויה, יצילו מקורונה וממחלות אחרות"
"בואו נשמור על מרחק סביר של מטר או כמה שאפשר גם בשגרה, נכבד את המרחב של הזולת. ואני לא רואה את האסון הנורא שבלשים מסיכה בחלל סגור. זה לא כזה קשה".
אתה מדבר על לקוחות שבאים לקניות או בילוי של שעה-שעתיים, או על אנשים שעובדים ולומדים בחלל סגור כל היום ויצטרכו לשים מסכה באופן קבוע?
"כשנכנסים לפרטים – אתה צודק, יש דילמות אמיתיות. צריך פשוט לשים מהצד השני את מושתלי האיברים וחולים במחלות אוטואימוניות. אנשים שעשו את שלהם והתחסנו בשלושה חיסונים והם עדיין בסיכון ויישארו בסיכון. אז תשים מסכה באוטובוס כדי להגן עליהם".
הגישה של הממשלה, שבניגוד אליך חושבת שעדיין צריך צעדי חירום, לא עלולה לגרום לאנשים להסיק בטעות שהחיסון לא הועיל ולפגוע בהתחסנות?
"בהחלט יכול להיות. יש כל מיני דיווחים לא מבוססים, פשוט לא מבוססים, על ירידת היעילות של החיסון, שפוגעים באמון הציבור. הם עושים את זה כדי לפמפם את הבוסטר, ואני בעד הבוסטר. אבל צריך להגיד לציבור את האמת".
"הגישה הכוחנית והפטרנליסטית של הממשלה, גם אם היא אולי משיגה נקודות של התחסנות וזהירות בטווח הקצר, מזיקה ביותר לאמון הציבור ולשיתוף הפעולה שלו בטווח הארוך.
"לכן, הקריאה שלי למיליון הישראלים בגיל חיסון שעדיין לא התחסנו היא: תתחסנו, תתחסנו, תתחסנו. לא בגלל שהחיסון ימגר את הקורונה כליל – לצערי, זה כנראה לא יקרה, אלא בגלל שהחיסון יגן עליכם. הוא הציל חיים של אנשים רבים ועשוי להציל גם אתכם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צריך להבין את המניע, המקור, הסיבה. הטבע 'עובד' בצורה חכמה, עם הגיון משלו, אשר לא ברור לרוב בני האדם.
כדה"א מחנך את האנושות , זה למה הוא הביא אותה: עד כאן המודרניזציה/הקידמה/הקפיטליזם קידמו את האנושות עד כאן, מכאן צריכה להגיע צורה חדשה, תדר ריגשי/חשיבתי חדש שמקדש ערכים שונים מכסף, רכוש, דורסנות עסקית תחרותית, ניצול אגואיסטי של הסביבה