הציבור ומקבלי ההחלטות בישראל עומדים מבולבלים מול תופעה שקשה להסביר: אחרי חצי שנה של סגר חלקי וחודש של סגר מלא, ואחרי שחוסנו קרוב ל-4 מיליון מאזרחי המדינה, נתוני תחלואת הקורונה עדיין גבוהים, ויורדים לאט ובמשורה.

ואילו באותו זמן, במדינות רבות אחרות ההדבקה יורדת מהר יותר ובשיעור גבוה יותר – ביניהן ארצות שבהן ההתחסנות מתנהלת בעצלתיים, והסגרים קצרים וחלקיים יותר מאשר בישראל.

מבדיקה שערכנו בישראל, ב-13 מדינות באירופה ובמזרח התיכון, וכן בשלוש ממדינות ארצות הברית, עולה שברובן חלה בחודש האחרון ירידה מובהקת בנתוני התחלואה, ובחלקן חלה אף ירידה חדה מאוד. באף מדינה שבדקנו לא חלה עלייה מובהקת בתחלואה, ורק בשש מתוך 17 המדינות הנתונים אינם מובהקים לכאן או לכאן.

לצורך הבדיקה, השווינו את מספר האנשים שאובחנו כחולי ונשאי קורונה ומספר חולי הקורונה שנפטרו, בכל מדינה ביום שישי ה-15 בינואר, לעומת אותם נתונים ביום שישי שעבר, ה-11 בפברואר. בישראל – בדקנו את יום חמישי ה-10 בפברואר לעומת יום חמישי ה-14 בינואר, כיוון שיום חמישי בישראל מקביל ליום שישי במרבית המדינות.

עוברי אורח ברחוב יפו בירושלים, 11 בפברואר 2021 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

המדינות שנבדקו הן קליפורניה, פלורידה וניו יורק שבארה"ב; בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, בלגיה, שוודיה, צ'כיה, יוון, קפריסין, איחוד האמירויות, ירדן ולבנון.

בישראל חלה בתקופה האמורה ירידה משמעותית בהדבקה. ב-14 בינואר אובחנו בישראל 9,997 נדבקי קורונה, ואילו ב-10 בפברואר אובחנו 6,010 מאומתים – ירידה של כ-40%.

גם התמותה בארץ ירדה, אבל פחות: ב-14 בינואר נפטרו בישראל 47 חולי קורונה, וב-10 בפברואר – 41 חולים. הנתונים משתנים מיום ליום, והיו ימים בפברואר שבהם נפטרו יותר חולים מאשר באמצע ינואר, אבל המגמה הכללית היא ירידה משמעותית בהדבקה וירידה קלה בהיקף התמותה.

חשוב לציין שכל המחקרים שנערכו בישראל מגלים שהחיסון עובד, ושהחיסון השני מגן כמעט לגמרי מהסימפטומים של המגפה. העובדה שההדבקה יורדת במדינות אחרות מהר יותר מאשר בישראל אינה מצביעה על כישלון החיסון.

מרכז קבלת החיסונים בכיכר רבין בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

קשר רופף

בחלק מהמדינות שבדקנו, בעיקר מדינות מערביות באירופה ובארה"ב, חלה בחודש האחרון ירידה מובהקת בהדבקה, יותר מאשר בישראל. זאת, למרות שקצב ההתחסנות בישראל הוא הגבוה בעולם וגבוה לאין ערוך מאשר במדינות הללו.

מההשוואה בין ישראל למדינות הללו עולה כי קשה למצוא קשר כלשהו בין מצב התחלואה ושיעור ההתחסנות נגד קורונה. ההשוואה כן מצביעה על קשר בין שיעור התחלואה לבין הסגרים והמגבלות, אך זהו קשר רופף שאינו חד-משמעי.

במדינות בארה"ב שבדקנו, חלה ירידה חדה גם בהדבקה וגם בתמותה.

• בקליפורניה אובחנו ב-15 בינואר 43,894 חולים ונשאים, וב-11 בפברואר 10,629, ירידה של כ-76% במספר המאומתים. מספר מקרי המוות ירד בין שני התאריכים בכ-19%, מ-648 באמצע ינואר ל-526 בשבוע שעבר.
• בפלורידה חלה בין שני התאריכים ירידה של כ-46% בהדבקה וירידה של כ-19% בתמותה.
• בניו יורק ההדבקה ירדה בכ-49% ואילו התמותה ירדה רק מעט, בכ-0.6%.

התחלואה יורדת במדינות האמריקאיות מהר יותר מאשר בישראל – למרות שקצב ההתחסנות הישראלי גבוה לאין ערוך.

עד השבוע, כ-72% מהאוכלוסייה הבוגרת של ישראל (מעל גיל 18) כבר חוסנה במנה הראשונה נגד קורונה – לעומת 15% בלבד מהאוכלוסייה הבוגרת של ארה"ב. העובדה שהתחלואה בארה"ב יורדת בקצב מהיר יותר מאשר בישראל אינה תואמת, אם כן, את ההבדלים בקצב ההתחסנות.

ההשוואה עם הנעשה בארצות הברית אינה מראה על תועלת בסגרים ובמגבלות. הצעדים שננקטו במדינות האמריקאיות שבדקנו שונים בתכלית אלה מאלה.

בקליפורניה הוטל סגר שכלל איסור על יציאה מהבתים בלילות וסגירה של כלל הפעילות הלא חיונית. הסגר, שנמשך יותר מחודש, נמצא בשלבי הסרה והמדינה עדיין נמצאת תחת מגבלות כבדות וסגרים מקומיים. בקליפורניה חלים חוקי ריחוק חברתי מחמירים גם בזמן שבו אין סגר.

בפלורידה המצב שונה לגמרי. מושל המדינה, רון דה-סנטיס, מסרב להטיל שוב סגר מאז הסגר הקליל שהוטל בה באביב, או כל מגבלות משמעותיות – כולל איסור על התקהלויות. לאחרונה הוטלה חובה לעטות מסכה במקומות סגורים וצפופים, אך מהצילומים ממשחקי הסופרבול במדינה עולה שהיא אינה נאכפת, וגם דה-סנטיס הפר אותה בעצמו בגלוי.

המדינה כבר זכתה לכינוי "Wild Florida" בשל סירובו של דה-סנטיס להטיל מגבלות קורונה – ולמרות כל זאת שיעור ההדבקה צונח.

ואילו ניו יורק, המדינה הראשונה בארה"ב שהטילה סגר כללי במרץ שנה שעברה, הטילה גם בגל השני מגבלות כבדות, כולל סגירה של בתי הספר ומקומות הבילוי, שנפתחים בהדרגה כעת אחרי יותר מחודש. למרות זאת, התחלואה בניו יורק, כמו בישראל, יורדת לאט יותר מאשר בפלורידה.

יום חול בפלורידה במהלך מגפת הקורונה. 13 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Gene J. Puskar)

בבריטניה חלה מאמצע ינואר ועד השבוע שעבר ירידה של כ-76% בהדבקה ושל כ-57% בתמותה. מדובר בירידה חדה פי כמה וכמה מאשר בישראל. זאת, למרות שרק כ-22% מהאוכלוסייה הבריטית הבוגרת חוסנה. עם זאת, עד כה חוסנו 86% מהבריטים מעל גיל 70, קרוב לשיעור ההתחסנות של הישראלים בני אותו גיל.

מאחר שזו האוכלוסייה ממנה מגיעים מרבית החולים הקשים והנספים במגפה, ייתכן שהשפעת החיסון על התחלואה בבריטניה מתקרבת להשפעתו של החיסון בישראל.

בריטניה נמצאת בסגר מחמיר, בדומה לסגר שהוטל על ישראל, שנמשך זמן רב יותר מהסגר בארץ – מסוף דצמבר ועד לשבוע הבא – וייתכן שהוא נאכף ביעילות רבה יותר וזוכה להיענות רבה יותר של האוכלוסייה הבריטית. כך שאת הירידה בתחלואה בבריטניה ניתן לייחס לסגר ולחיסונים, אך קשה להסביר מדוע היא מהירה וחדה יותר מאשר בישראל.

אפילו איטליה בירידה

קצב ההתחסנות באיחוד האירופי איטי ביותר, אבל התחלואה נמצאת במגמת ירידה גם באירופה.

בגרמניה חלה מאמצע ינואר ועד השבוע שעבר צניחה של 57% בהדבקה ושל 55% בתמותה. בצרפת חלה ירידה מתונה יותר של כ-12% בהדבקה ושל 14% בתמותה. זאת, למרות שרק כ-4.8% מהאוכלוסייה הבוגרת בגרמניה חוסנה ורק כ-4.2% ממנה בצרפת.

גרמניה נמצאת מאז חג המולד בסגר נוקשה שדומה לסגר הישראלי והבריטי וכנראה נאכף באופן קשוח יותר. ואילו בצרפת הוטל "סגר לייט" שכולל עוצר לילי, סגירה של מקומות הבילוי והגבלות על ביקורים בבתים, אך בתי הספר והחנויות נשארו פתוחים תחת מגבלות.

לפי הדוגמאות של בריטניה, גרמניה וצרפת, ניתן היה להניח שההדבקה ירדה במדינות שבהן הוטל סגר קשוח, כמו גרמניה ובריטניה, יותר מאשר במדינות כמו צרפת שבהן הוטל סגר רך יותר. אבל התחלואה יורדת בתלילות גם בשוודיה, שבה לא הוטל שום סגר מאז פרוץ המגפה.

בית קפה בשוודיה, 14 באפריל 2020, שוודיה ממליצה לתושביה על ריחוק חברתי אבל מאפשרת חופש תנועה אישי, בניגוד לארצות רבות אחרות באירופה (צילום: AP-Photo-Andres-Kudacki)

בשוודיה חלה בחודש האחרון ירידה חדה של 42% בהדבקה ו-44% בתמותה – כלומר, חדה הרבה יותר מאשר בישראל, או בצרפת, וקרובה יותר לזו שחלה בקליפורניה, פלורידה, גרמניה ובריטניה.

החנויות, המסעדות ובתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במדינה הסקנדינבית נשארו פתוחים, ואפילו עטיית מסכה היא המלצה בלבד. המגבלות היחידות שהוטלו בגל השני הן איסור על התקהלויות גדולות כמו תיאטרון וכדורגל, סגירה של מוסדות ציבור גדולים כמו מוזיאונים והעברה של כיתות י'-י"ב ללמידה מרחוק.

שוודיה העבירה לאחרונה חוק שמאפשר לעיריות להטיל סגרים מקומיים, אך בפועל הוא טרם בא לידי ביטוי. רק כ-4% מהאוכלוסייה הבוגרת בשוודיה חוסנה נגד קורונה. ההתחסנות המהירה והסגר שהוטל בישראל לא שיפרו את מצבה ביחס למצבה של שוודיה.

ההדבקה יורדת באופן חד גם באיטליה ובצ'כיה, שם רק כ-5% וכ-4% בהתאמה מהאוכלוסייה הבוגרת חוסנה נגד הנגיף. איטליה נמצאה מדצמבר ועד השבוע שעבר בסגר שכלל סגירה של בתי הספר התיכוניים (אך לא של היסודיים), חיי הלילה והמסחר.

מטיילים ברחוב ראשי במילאנו, איטליה, 14 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Luca Bruno)

צ'כיה היתה בנובמבר ובדצמבר בסגר נוקשה, אך לקראת חג המולד פרצו בה הפגנות סוערות ובחודשיים האחרונים אין בה סגר אלא מגבלות חלקיות שגם הן עומדות להתבטל בלחץ האופוזיציה.

דווקא בבלגיה, המדינה שסבלה מהתחלואה הקטלנית ביותר בעולם, התחלואה עדיין אינה יורדת בצורה מובהקת. בתקופה שבדקנו ההדבקה דווקא עלתה ב-25%, אף שהתמותה ירדה בכ-40%.

שיעור ההתחסנות בבלגיה עלוב כמו בשכנותיה – כ-4% מהאוכלוסייה הבוגרת – והיא נמצאת ב"סגר לייט" בדומה לצרפת, שבו התנועה מוגבלת ומקומות הבילוי סגורים, אבל החנויות ובתי הספר פתוחים.

בספרד, שנמצאת בעוצר לילי (אך לא בסגר, ובמשך היום הפעילויות בה פתוחות) ושרק כ-5% מבוגריה התחסנו, ההדבקה החלה לאחרונה לרדת בחדות, אף כי התמותה עדיין עולה.

ההשוואה בין ישראל לבין אירופה וארה"ב אינה מראה על יתרון כלשהו שמעניק החיסון: שיעור התחלואה במדינות המערביות יורד מהר יותר מאשר בישראל למרות הקצב הפנומנלי של החיסון בישראל.

אבל ייתכן שההשוואה הזאת מטעה, כיוון שמדובר במדינות רחוקות עם תנאי אקלים, אוכלוסייה ותרבות שונים. בהשוואה למדינות קרובות במזרח התיכון ומזרח הים התיכון, מצבה של ישראל כרגע אכן משתפר בקצב טוב יותר.

מבצע ההתחסנות בירדן ובלבנון, כמו במרבית מדינות העולם השלישי, עדיין לא החל. שיעור ההדבקה בשתי המדינות נמצא בינואר בעלייה והחל לרדת לאחרונה, ושיעור התמותה שלהן עדיין נמצא בעלייה.

ביוון, ששיעור ההתחסנות שלה הוא מהגבוהים באירופה אך נמוך ביותר ביחס לישראל – ושחלקים גדולים ממנה, כולל הבירה אתונה, נמצאים בסגר – ההדבקה עדיין עולה, וכמעט הוכפלה בחודש האחרון.

אתונה, יוון, תחת סגר. 11 בפברואר 2021 (צילום: AP Photo/Thanassis Stavrakis)

מבין שכנותיה של ישראל שבדקנו, מצב התחלואה נמצא בשיפור משמעותי רק בקפריסין, שנמצאה בסגר עד תחילת פברואר ומתאפיינת בשיעורי התחסנות נמוכים ביותר.

ודווקא באיחוד האמירויות – המדינה עם שיעור ההתחסנות השלישי בעולם, אחרי ישראל ואיי סיישל – שיעור התחלואה יציב ועדיין אינו יורד, ממש כפי שהיה בישראל עד לפני כשבועיים. שיעור ההדבקה באמירויות עלה מאמצע ינואר ועד השבוע שעבר בכ-5% – מ-3,362 מקרים חדשים ב-15 בינואר ל-3,525 מקרים ביום חמישי שעבר.

אין נוסחה מנצחת

המומחים מתקשים להסביר את הנתונים ומודים שההבדלים בין המדינות תלויים במשתנים כה רבים, שקשה למצוא להם הסבר כולל – ובוודאי לא "נוסחה מנצחת" שאותה ניתן ליישם בכל מדינה ומדינה. עם זאת, המומחים עמם שוחחנו בכל זאת סבורים שההתחסנות המהירה בישראל משפיעה על היקף התחלואה בארץ.

פרופ' רן בליצר (צילום: יחצ)

"יש כמה הסברים אפשריים, אך זו ללא ספק תופעה מורכבת", אומר פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית וחבר בקבינט המייעץ למלחמה בקורונה, המחזיק לרוב בעמדות נחרצות בנוגע להתנהגות המגפה בישראל.

"אני לא יודע למה ההדבקה עולה במדינות מסויימות ויורדת באחרות, כי לא בדקנו", אומר לזמן ישראל פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג בבית החולים הדסה ועד לאחרונה יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור. "אני חושד מאוד בכל מי שטוען שיש לו הסבר פשטני לשינויים בהדבקה ומי שטוען ש'אין ספק' שזאת סיבה כזאת ולא סיבה אחרת".

לוין אמר בעבר שהטלת סגרים אינה מביאה תועלת במלחמה במגפה. הסגרים, לדעתו, אינם באמת מורידים את התחלואה אלא רק דוחים אותה, כיוון שעם הסרת הסגר היא עולה בחזרה. הפרופסור, שנכנס לעימותים עם הממשלה בשל התנגדותו לסגרים, נזהר כעת במילותיו כשהוא נשאל מדוע התחלואה יורדת גם במדינות שהטילו סגרים נוקשים וגם באלה שלא.

פרופ' חגי לוין (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

"אפשר לבדוק באופן מדעי בעזרת כלים אפידמיולוגיים, לבחון השערות ולדחות או לאשש אותן", אומר לוין. "הסיבות לשינויים בהדבקה, לפי המשולש האפידמיולוגי, יכולות להיות תלויות בגורמי מחולל (למשל, וריאנט חדש), גורם מאכסן (למשל, עליה בהיקף האוכלוסיות שחלו והחלימו) או הסביבה (שינויי מזג האוויר). עם זאת, בישראל סביר שלחיסון יש תפקיד משמעותי".

גם פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון והיו"ר הנוכחי של ארגון רופאי בריאות הציבור, מתקשה למצוא נוסחה שמסבירה את ההבדלים והשינויים ברמות התחלואה בעולם – אבל גם הוא סבור שהחיסון משפיע בישראל.

"לא פעם קשה להסביר את התנודתיות בתחלואה במדינות שונות", אומר דוידוביץ'. "יש הרבה מאוד משתנים הקשורים למדיניות הבדיקות, סגרים והגבלת תנועה, היענות הציבור, שימוש בחיסונים, שינויים עונתיים. בישראל נראה שיש כעת השפעה של החיסונים".

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

התחלואה יורדת במדינות שקצב ההתחסנות שלהן איטי יותר מהר מאשר בישראל. זה לא מערער על ההנחה שהחיסון משפיע בארץ?
"אני חושב שהשפעת החיסונים בכל זאת ניכרת. אני מסיק את זה לא מהשוואה לחו"ל, אלא לאור הפער המאוד גדול בתחלואה ובתמותה בין מתחסנים ללא מתחסנים, כולל בקרוב קבוצות גיל שונות.

"שיעור החולים גבוה כיום הרבה יותר בקרב אלה שלא התחסנו, ביניהם גם צעירים שההשפעה של המגפה עליהם קשה הרבה פחות. זאת לדעתי השפעה של החיסון, יותר מאשר שינויים כללים בהיקף התחלואה".