עם היבחרו של יצחק הרצוג לנשיא המדינה, נפתח מאבק פוליטי על המינוי ליו"ר הסוכנות היהודית. זהות מחליפו של הרצוג אינה מעסיקה את הציבור הרחב, ומעטים בישראל מודעים לפעילויות של הגוף הזה, שהוקם ב-1929 במטרה לעודד עלייה לישראל ולסייע בחינוך והשכלה של קהילות יהודיות בעולם וחיזוק הקשר שלהן לישראל.
תקציב הסוכנות עומד על כ-1.2 מיליארד שקל (נכון ל-2019), וחלק ניכר מהכנסות הארגון מגיעות מתקציב המדינה באמצעות התקשרויות של הסוכנות עם אגפי הממשלה השונים. עיקר ההוצאות של הסוכנות הוא על הבאת עולים לישראל – סיוע בטיסות, למידת שפה, התמקמות בארץ ועוד.
במהלך 2019, הסוכנות הייתה מעורבת בהבאת כ-36 אלף עולים יהודים מרחבי העולם והפעילה תוכניות ופעילויות ב-65 מדינות. 16 אלף מהעולים הגיעו מרוסיה, 6,300 מאוקראינה, 2,500 מצרפת וכ-3,100 מארצות הברית.
במשך שנים רבות מקובל היה שהמלצת ראש הממשלה, מתקבלת על ידי ועדה בת עשרה חברים הבוחרת ביו"ר הסוכנות. כדי לזכות בתפקיד, על המועמד לקבל תמיכה של 9 מתוך 10 חברי הוועדה. לאחר מכן מועבר שמו של המועמד לחבר הנאמנים של הסוכנות (גוף של כ-200 איש) על מנת שיבחרו בו באופן רשמי.
אולם ב-2018 נפל דבר: יובל שטייניץ, המועמד של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, נדחה על ידי ועדת העשרה ותחת זאת נבחר הרצוג, יו"ר האופוזיציה באותה עת. הסוכנות היהודית הזעיפה פנים לראש הממשלה, בפעם הראשונה.
על כן, ב-2021, עם היבחרו של הרצוג לנשיא המדינה, רבים מאמינים שגם הפעם המאבק הפוליטי פתוח – בין המועמד של הממשלה ה-36, שר המודיעין אלעזר שטרן, לבין המועמד המוביל מנגד, איש הליכוד ושגריר ישראל לשעבר באו"ם דני דנון.
עם היבחרו של הרצוג לנשיא, רבים מאמינים שגם הפעם המאבק הפוליטי פתוח – בין מועמד הממשלה, שר המודיעין אלעזר שטרן, לבין המועמד המוביל מנגד, איש הליכוד ושגריר ישראל לשעבר באו"ם דני דנון
ועדת העשרה, שחבריה מראיינים את כל המועמדים לתפקיד, אמורה להתכנס בשבועות הקרובים. הפגישות עם המועמדים טרם החלו, אבל הרחש-בחש מאחורי הקלעים החל גם החל. יו"ר חבר הנאמנים של הסוכנות והאיש המשפיע מקרב יהדות ארה"ב הוא מייקל סיגל, יו"ר אולימפיק סטיל, יצרנית ענק של פלדה מקליבלנד, אוהיו.
חוץ משטרן ודנון, שמות נוספים המוזכרים לתפקיד הן שרת התפוצות לשעבר עמר ינקלביץ' וחברת מועצת עיריית ירושלים והמשנה לראש העיר פלייר חסן נחום. אם אחת מהן תתקדם לתפקיד, תהיה זו הפעם הראשונה שאישה תעמוד בראש הארגון היהודי החשוב ביותר.
גורמים המעורים בתהליך הבחירה אמרו לזמן ישראל שראשי הסוכנות עשויים לחפש אחרי מועמד אחר בכלל, שלא מוזכר בהקשרים הפוליטיים הנוכחיים, כמו שגריר ישראל בארה"ב לשעבר מייקל אורן.
גורמים המעורים בתהליך הבחירה אמרו לזמן ישראל שראשי הסוכנות עשויים לחפש אחרי מועמד אחר בכלל, שלא מוזכר בהקשרים הפוליטיים הנוכחיים, כמו שגריר ישראל בארה"ב לשעבר מייקל אורן
שטרן: המועמד המועדף על ראש הממשלה
על פניו, שטרן אמור להיות המועמד המובטח. בקרב עשרת חברי הוועדה הבוחרת, חמישה הם ראשי ארגונים יהודיים מהעולם – מארה"ב, בריטניה, אוסטרליה וקנדה. זהות חמשת החברים הנוספים עדיין לא ידועה.
לפי תקנון הסוכנות חלה על הגוף הבוחר חובת היוועצות עם ראש הממשלה נפתלי בנט, ולפי הסיכומים בין בנט לשר החוץ יאיר לפיד, המלצתו להם תהיה למנות את אלעזר שטרן.
באשר לגוף הבוחר, חמישה חברים נוספים אמורים לקבל את מינויים לוועדה מאת מי שעומד כיום באופן זמני בראשות הסוכנות, יעקב חגואל.
חגואל ממנה אותם מתוקף תפקידו כיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. ולמי שאינו מכיר את השם, חגואל הוא גם חברו האישי והקרוב של דנון, מי שצמח עמו פוליטית בארגונים היהודיים ותמך בדנון במשך כל השנים במהלכיו ומאבקיו בתוך תנועת הליכוד.
חגואל הוא גם מי שקובע את הפרוצדורות לפגישות הוועדה עם המועמדים, ואת המועד למינוי שאר חברי הוועדה הבוחרת.
דנון אינו סידור פוליטי
דנון גם הוא מועמד אטרקטיבי מבחינת הסוכנות, למעט העובדה שאינו הבחירה של בנט ולפיד. הוא שימש כשגריר ישראל באו"ם במשך חמש שנים, במהלכן יצר קשר אינטנסיבי עם הקהילות היהודיות בארה"ב; הוא אינו מייצג את היהדות האורתודוקסית ומבין את הלכי הרוח הרפורמיים, פרוגרסיביים וקונסרבטיבים בקרב יהדות ארה"ב; ובשל חילופי השלטון בישראל, יתרון נוסף של דנון הוא שאינו מגיע לתפקיד כסידור פוליטי מטעם הממשלה, דבר שבסוכנות לא אוהבים.
על הסידורים הפוליטיים אפשר ללמוד מהלכי הרוח במוסדות הציוניים בשנים האחרונות.
לפני כשנתיים ניסה ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו להדיח את סם גרונדוורג, היו"ר הזמני של קרן היסוד – הארגון היהודי המרכזי לגיוס תרומות – ולקדם לתפקיד את שפרה שחר, מנכ"לית "בית חם לכל חייל". במוסדות הציוניים הניחו שמי שעומדת מאחורי השיבוץ היא אשת ראש הממשלה שרה נתניהו.
מאחורי הקלעים התרחש מאבק על זהות בעלי התפקידים בקרן היסוד, כשגרונדוורג מינה למנכ"לית הקרן את פולי ברונשטיין, המגיעה משורות השמאל האקטיביסטי. נתניהו לא אהב את ההחלטה הזו, ולמרות שהוא אישית דחף את מינויו של גרונדוורג ליו"ר קרן היסוד, הוא ניסה להוביל מהלך להדחתו. אך גרונדוורג קיבל גיבוי מהנגידים והתורמים של קרן היסוד והוא עדיין משרת בתפקיד.
מקרה נוסף הזכור – במסגרת מינוי למוסדות הלאומיים לטובת ג'ובים – הוא השר לשעבר שטייניץ. במהלך 2018, ביקש נתניהו מחבר הנאמנים של הסוכנות לדחות כמה שיותר את הליך המינוי.
אחרי דחיות מרובות וכאשר בסוכנות לא הסכימו להמתין יותר, שלח נתניהו את שטייניץ להתראיין בפני ועדת העשרה, אך בו-בזמן הרצוג כבר היה בקשר עמם והבהיר שהוא יגיע למשרת יו"ר הסוכנות כשהוא מחויב לעשייה ולא כדי להוות סידור פוליטי. מלכתחילה דחף נתניהו את מינוי שטייניץ כדי לפנות מקום בממשלה ולהוסיף את ח"כ דוד ביטן כשר.
אותו סידור עבודה עבור שטייניץ וביטן מזכיר במידה רבה את ההתרחשות הנוכחית עם השר אלי אבידר. מאחר שאבידר נהג כח"כ סורר מרגע הקמת הקואליציה, חשבו לפיד ובנט למנות את שטרן ליו"ר הסוכנות ואת אבידר לתפקיד שר המודיעין (אבידר מכהן בינתיים כשר ללא תיק במשרד ראש הממשלה).
עד כמה בסוכנות יזרמו עם זה? ימים יגידו.
פעם ראשונה אלוף בצה"ל
אם שטרן ייבחר לתפקיד, זו תהיה הפעם הראשונה שקצין בדרגת אלוף (במיל.) עובר למלא משרה זו. רוב יושבי ראש הסוכנות בעבר היו דיפלומטים, כגון שמחה דיניץ; חברי כנסת – כגון יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג; ראש עיר כגון זאב בילסקי; והאחרון, לפני הרצוג, פעיל עלייה עתיר זכויות ובעל שם עולמי, נתן שרנסקי.
הקריירה הצבאית של שטרן דווקא מתאימה לתפקיד. הוא היה מפקד בית הספר לקצינים בבה"ד 1, זרוע החינוך המשמעותית ביותר של צה"ל, וכמובן שירת כקצין חינוך ראשי וראש אכ"א. אחרי שחרורו, הוא כיהן כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ויו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי. הוא משרת כחבר כנסת מאז 2013.
אם יש דבר אחד שעשוי להטריד את ראשי הסוכנות במינוי של שטרן, הוא שפתו הבוטה. שטרן אינו מתנצל על כך וטוען ששמו הולך לפניו כאדם "דוגרי", תכונה מוכרת של ישראלים – אולם בעולמות הדיפלומטיים ובארגונים היהודיים בעולם, זה פחות מקובל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם