תע"ש השרון הוא כבר מזמן מותג בעולם המונחים הסביבתי בישראל. המתחם הענק (כ-7,000 דונם) שמשתרע בין רמת השרון, הרצליה והוד השרון, אכלס בעבר מפעל של התעשייה הצבאית, ובמשך שנים ארוכות של פעילות מופקרת הקרקע ומי התהום זוהמו בקוקטייל של כימיקלים רעילים.

בעשור האחרון המתחם, שגודלו כמחצית שטחה של רעננה, ניצב במוקד מחלוקת עזה על שימושו העתידי: האם יהפוך לפארק מטרופוליני שבו כ-70 אלף עצים, חלקם בני 70 שנה ויותר, מאות מיני צמחים ובעלי חיים, מעין סנטרל פארק של השרון הישראלי, או ישמש לבנייה של רבבות דירות בהתאם לתוכניות של רשות מקרקעי ישראל.

בבתי המשפט מונחת שורה של עתירות שמבקשות לעצור את התוכניות הללו, שהוגשו על ידי פעילי וארגוני סביבה וגם על ידי שלוש העיריות השכנות.

רק שבמקביל למאבק על עתיד השטח, מתחולל מאבק נוסף שעצם הצורך בקיומו מעורר סימני שאלה מטרידים מתחום הדמוקרטיה והשקיפות: המאבק על הזכות להיכנס למתחם שמוקף בגדרות, לסייר בו ולהתרשם ממנו.

גדר תוחמת את אזור תע"ש השרון (צילום: עמותת ריב"ה)

בשנתיים האחרונות, משרד הביטחון מסרב לאפשר לפעילי סביבה, מדענים ועיתונאים לסייר במקום ולחוות את שכיית הטבע שעליה מתחולל המאבק. לא ברור באיזו זכות ומכוח איזו סמכות מונע משרד ממשלתי מהציבור גישה אל שטח ציבורי עצום בלב המדינה, שעומד כמעט שומם ועתידו טרם הוכרע.

במקרים כאלה מקובל לשלוף בישראל את העילה הכי שחוקה בסביבה – שיקולי ביטחון. רק שספק אם יש לה הצדקה במקרה הזה. מפעל של אלביט שוכן על אחוז קטן מהשטח, והכניסה אליו אסורה כמובן. כל היתר – רובו המכריע של המתחם – הוא שטח פתוח עם חורש טבעי, עצים, שיחים, פרחים ושלל בעלי חיים.

התחושה היא שמישהו רוצה להרחיק את אוצר הטבע הזה מעינם של הציבור והתקשורת כדי למנוע תדלוק של המאבק, בבחינת רחוק מהעין רחוק מהלב. במבחן התוצאה, זה די מצליח.

התחושה היא שמישהו רוצה להרחיק את אוצר הטבע הזה מעינו של הציבור כדי למנוע תדלוק של המאבק, בבחינת רחוק מהעין רחוק מהלב. במבחן התוצאה, זה די מצליח

זה לא תמיד היה ככה. עו"ד ישראל כספי, מייסד עמותת ריב"ה (ריאה ירוקה בתע"ש השרון), שגר סמוך למתחם, זכה לבקר במקום פעמים רבות בעשור האחרון. "התחלנו לסייר שם כבר בתחילת הדרך של העמותה, ב-2012. הכול היה מוסכם ומתואם עם המערכת", הוא מספר.

סיור בתע"ש השרון ב-2018 (צילום: עמותת ריב"ה)

"היינו באים בקבוצות של 15-20 איש, פעילי סביבה ומדענים בכירים כמו עזריה אלון חתן פרס ישראל המנוח והזואולוג פרופ' יורם יום טוב. תע"ש הייתה מעמידה לרשותנו אוטובוס, וסמנכ"ל תע"ש לשעבר יהודה גיא היה משמש כמדריך ומראה לנו את המקום במשך שלוש שעות.

"היו מבקשים שנעביר את תעודות הזהות של המשתתפים כמה ימים לפני הסיור ואני לא זוכר מקרה שאסרו על מישהו להגיע. היינו מצלמים כמעט בלי הגבלה, חוץ מאת החלק הבנוי של המפעל שהקב"ט הורה לא לצלם. מה שכן, תמיד ביקשנו לצרף אלינו עיתונאים – ותמיד התשובה הייתה לא".

לסיורים, אומר כספי, היו כמה מטרות – בראשן הגברת המודעות לחשיבות המקום בקרב מומחים ופעילים, ואיסוף ידע מדעי על ידי החוקרים.

"עשרות אלפי אנשים גרים במרחק נגיעה מהמקום ואין להם מושג מה יש בו", הוא אומר. "זה היער היחיד בין גדרה לחדרה. אני נחשפתי אליו במקרה כשעליתי על מגדל המים והשקפתי על הנוף. נעתקה נשימתי. טוסקנה זה כאן.

"עשרות אלפי אנשים גרים במרחק נגיעה מהמקום ואין להם מושג מה יש בו. זה היער היחיד בין גדרה לחדרה. אני נחשפתי אליו במקרה כשעליתי על מגדל המים והשקפתי על הנוף. נעתקה נשימתי. טוסקנה זה כאן"

"אם אנשים היו יודעים איזה אוצר יש להם ליד הבית ומה הם מפסידים, הם היו מתגייסים למאבק. מהבחינה הזו, של גיוס התקשורת ודעת הקהל, נחלנו כישלון חרוץ".

תור הזהב של הסיורים נפסק לפני כשנתיים. הסיור האחרון של כספי ושות' התקיים באפריל 2019. בחורף שלאחר מכן השגרה השתבשה גם בגלל הקורונה, אבל ככל שנקף הזמן התברר שהגישה השתנתה ובקשות הסיורים של כספי, שבעבר טופלו ביעילות ובמהירות, נתקלות בחומה של סירוב.

עזריה אלון בסיור בתע"ש השרון ב-2013 (צילום: עמותת ריב"ה)

"יש עובדת במשרד הביטחון שאיתה הייתי מתאם את הסיורים ומקבל את האישורים", הוא אומר. "מרגע מסוים, היא התחילה להפנות אותי לפרקליטה שמייצגת את המדינה בעתירות שלנו. מה פתאום שאפנה לפרקליטה? איפה בחוק כתוב שמישהו הסמיך אותה לסגור את המקום הזה? מה הקשר בין ההליך המשפטי ועתידו של המתחם לסיורים בשטח?"

"מרגע מסוים, היא התחילה להפנות אותי לפרקליטה שמייצגת את המדינה בעתירות שלנו. מה פתאום שאפנה לפרקליטה? איפה בחוק כתוב שמישהו הסמיך אותה לסגור את המקום הזה?"

כספי פנה אל הפרקליטה ונענה ש"השופטת לא התירה להכניס לשם סיורים".

"זה פשוט לא נכון", הוא טוען, "השופטת בשום אופן לא אסרה על כניסה למקום. הייתה פעם אחת שבה היא הגבילה את מספר המשתתפים. כששאלתי מה לגבי כניסה של תקשורת היא אמרה 'שהעיתונאים ייפנו למשרד הביטחון ואם יש בעיה תבואו אליי'.

"אז במשרד הביטחון אומרים לנו שהם פועלים לפי הנחיות הפרקליטות, בפרקליטות אומרים שהם פועלים לפי הנחיות בית המשפט, אבל אין הנחיות כאלה".

תע"ש השרון ב-2013 (צילום: עמותת ריב"ה)

לכספי ברור מה עומד מאחורי סגירת המתחם: "זה חד-משמעית מאמץ להסתיר את המקום מהציבור והתקשורת. אם בזמנו הכניסו אותי ואת עזריה אלון אבל לא נתנו לעיתונאים להתלוות אלינו – אז מה זה אומר לגבי המניע? עכשיו לאף אחד לא נותנים להיכנס, כולנו פתאום הפכנו לסיכון בטחוני?"

אחרי שמצא את עצמו מתרוצץ לשווא בין גורמים שונים במשרד הביטחון לבין הפרקליטות, כספי החליט לנסות את כוחו בפנייה לסגן שר הביטחון החדש, אלון שוסטר. השבוע הוא שלח לו מכתב בו שטח את השתלשלות האירועים וביקש ממנו להתערב לטובת חידוש הסיורים במתחם.

בין הממתינים לאור ירוק  – מומחה הציפורים פרופ' יוסי לשם והאלוף (מיל.) גרשון הכהן. נכון לעכשיו, עדיין לא התקבלה תשובה מלשכתו של שוסטר.

גם זמן ישראל ביקש ממשרד הביטחון הסבר להפסקת סיורי העמותה וביקש לקבל אישור לסייר בשטח.

עד כה לא נמסרה תגובה ממשרד הביטחון.