לא רק קורונה: חולים רבים כבר עברו לאשפוז ביתי

קופות החולים הצהירו שיוכלו לקלוט מאות חולי קורונה באשפוז ביתי ולהקל על מצוקת המחלקות בבית החולים ● אם זה יקרה, הם יצטרפו לאלפי חולים במחלות שונות שכבר עברו לאשפוז בביתם ● "יש כאלה שרוצים להישאר בבית בכל מחיר, ועכשיו זה אפשרי", אבל לא כל משפחה יכולה לעמוד בכך כלכלית ● ויש מי שטוען שאפשר להעביר הרבה יותר חולים - אבל בתי החולים מתנגדים

אשפוז בית. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
אשפוז בית. אילוסטרציה

קופות החולים מכבי וכללית הצהירו בשבוע שעבר כי בהינתן האות ממשרד הבריאות, יוכלו להיערך לאשפוז ביתי של עד 1,000 חולי קורונה במצב המוגדר בינוני וקשה, וכך לסייע לבתי החולים להתמודד עם התחלואה הגואה ולמנוע מהם להגיע לחוסר ספיקה.

"האשפוז הביתי יאפשר להכפיל את מספר החולים שמערכת הבריאות יכולה להכיל מ-1,000 ל-2,000 ולכן הוא המגן מפני סגר", אמרה מנכ"לית מכבי סיגל דדון-לוי.

בכותרות על הצהרת הקופות, האשפוז הביתי הוצג כחידוש מהפכני שישנה את ההתמודדות עם המגפה. אבל למעשה, בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, כבר קיים מערך משוכלל ומפוקח של אשפוזים ביתיים שבו טופלו בשנים האחרונות אלפי חולים במחלות קשות תחת השגחה רפואית בביתם. על אלה נמנו בשנה וחצי האחרונות גם מאות חולי קורונה.

ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית, ד"ר דורון נצר, אמר בהצהרה של קופות החולים לתקשורת: "במקרים רבים המרחב הביתי עדיף על פני אשפוז במחלקה בבית החולים ונותן מענה מיטבי למטופלים במחלת הקורונה".

במשרד הבריאות טרם השיבו לשאלת זמן ישראל, האם יאשרו לקופות החולים לקלוט בקרוב מאות חולי קורונה באשפוז ביתי אם יווצר הצורך בכך.

חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
חולה קורונה מונשם במצב קשה במחלת הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, 1 בפברואר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ד"ר דוד דביר, ראש אגף רפואה ראשונית בקופת חולים מאוחדת, אומר: "אפשר היה כבר מזמן לאשפז יותר חולי קורונה בבית. לא את כולם. לא הולכים לאשפז את חולי הקורונה הקשים באמת, אלה שמוגדרים כחולים קשים בחו"ל, עם ריווי חמצן מתחת ל-90%, שנמצאים בסכנת חיים. זה לא יקרה, הם יישארו בבתי החולים.

"אבל אנחנו בהחלט ערוכים לקלוט הרבה חולים, כולל כאלה שמשרד הבריאות מגדיר אותם כחולים במצב קשה עם ריווי חמצן מתחת ל-94%, וחולים בינוניים כדי להקל על העומס.

"כיום יש אצלנו 18 חולי קורונה שמאושפזים בבית, סרבני אשפוז שלא הסכימו להתפנות לבית חולים בשום אופן, שמונה מהם מחוברים לחמצן. הם תחת מעקב יומיומי של רופאים ואחיות שמגיעים אליהם כל יום, עם כל המכשור והטיפולים הנדרשים.

"כיום יש אצלנו 18 חולי קורונה שמאושפזים בבית, סרבני אשפוז שלא הסכימו להתפנות לבית חולים בשום אופן, שמונה מהם מחוברים לחמצן. הם תחת מעקב יומיומי של רופאים ואחיות שמגיעים אליהם כל יום"

"כבר היינו בינואר עם 40 חולי קורונה מאושפזים בבית, בנוסף למאות החולים במחלות אחרות, ואפשר לקלוט עוד מאות במקרה הצורך. אבל כרגע – נכון לנתונים ב-10 באוגוסט – יש כ-600 חולי קורונה בכל בתי החולים יחד, בקושי שליש מהמספר שהיה בחורף, ויכול להיות שכללית ומכבי רצו קצת מהר עם ההצהרה על קליטה של אלף חולים בבית במקרה שיהיו 2000 חולים שיזדקקו לאשפוז".

אם אתם ערוכים לקלוט מאות חולים באשפוז ביתי, למה זה לא נעשה עד עכשיו, למרות החשש מאי-ספיקה של בתי החולים בשל המגפה?
"שאלה מצויינת. יש קושי גדול מול בתי החולים. יש להם תמריץ להחזיק חולים מאושפזים רבים ככל האפשר. הם מקבלים תשלום על כל יום אשפוז. אני לא אומר את זה לגנותם, הם צודקים, הם מתקיימים מזה ומשלמים שכר לצוותים וקונים ציוד ותרופות. מיטה ריקה בבית חולים היא הוצאה כספית בלא כיסוי.

ד"ר דוד דביר, קופ"ח מאוחדת (צילום: דוברות קופת חולים מאוחדת)
ד"ר דוד דביר, קופ"ח מאוחדת (צילום: דוברות קופת חולים מאוחדת)

"אומרים, התפוסה, והתפוסה, ולפעמים בזמן התפרצויות של מחלות מדבקות, כולל הקורונה, נוצרת צפיפות שמקשה על הטיפול, אבל לרוב הלחץ הוא להגדיל תפוסה, לא להקטין.

"אני מקווה שמה שקורה כעת בזמן הקורונה, יאיץ תהליכים שיאפשרו לחולים רבים יותר להתאשפז בקהילה. התשתית שהקמנו והרחבנו בשנה האחרונה קיימת, ויש לקוות שהמערכת לא תלך אחורה ותמשיך לקדם העברה של חולים הביתה, אלה שמצבם הרפואי מאפשר את זה".

גם אתם בקופת החולים מקבלים כסף על כל יום אשפוז של החולה בבית.
"נכון, בהחלט. לכן השאלה צריכה להיות, קודם כל מה החולה רוצה, ומי שמאושפזים בבית הם רק אלה שרוצים בכך, אף אחד לא מאושפז בבית בכפייה, ושנית, מה טוב בשביל החולה.

"רוב החולים נמצאים בבתי החולים כי הם צריכים להיות שם, כדי לבצע מהלכים רפואיים שאפשר לעשות רק בבית החולים. יש חולים במצב קריטי ששהות בבית מסכנת אותם. ויש חולים, חלק משמעותי מהחולים, שהדבר הטוב ביותר בשבילם הוא להתאשפז תחת השגחה רפואית בקהילה, בבית".

"רוב החולים נמצאים בבתי החולים כי הם צריכים להיות שם, למהלכים רפואיים שאפשר לעשות רק שם. יש חולים במצב קריטי ששהות בבית מסכנת אותם"

המעבר לאשפוז ביתי לא מסכן את החולים? הוא לא הפרטה מסוכנת של מערכת הבריאות?
"לא, זאת לא הפרטה, להיפך, זאת לקיחת אחריות של מערכת הבריאות על חיי החולה גם כשהוא בביתו. בצורה מבוקרת ומפוקחת ובטוחה. משרד הבריאות מאוד מאוד זהיר בעניין הזה, הוא פרסם קריטריונים מאוד מאוד ברורים שמפרטים מי יכול להתאשפז בבית ומה החובות שלנו כלפיו".

"כשחולה מאושפז בבית, אנחנו נמצאים בכוננות מתמדת לפנות אותו לבית חולים במקרה הצורך. הרופאים והאחים שמגיעים אליו הביתה בקביעות כמה פעמים בשבוע, ובכל מקרה שהוא מזעיק אותם כי הוא מרגיש ברע, עוקבים אחרי כל המדדים הרפואיים שלו, וברגע שיש צורך מפנים לבית החולים.

"למשל מטופל שיש לו בעיה בכליות, אם יש איזשהם סימנים של החמרה, לוקחים בדיקות דם, ואם רואים ירידה בתפקוד הכלייתי זה מעלה את השאלה אם לפנות אותו".

חולה באשפוז ביתי של מאוחדת מקבל חיסון בביתו (צילום: דוברות מאוחדת)
חולה באשפוז ביתי של מאוחדת מקבל חיסון בביתו (צילום: דוברות מאוחדת)

הזמן שלוקח לפנות אותו לבית החולים במקרה של התדרדרות מהירה לא עלול לסכן אותו?
"לא יותר מפינוי רגיל של אדם שזקוק לטיפול נמרץ מביתו".

לסיים את החיים בבית

אשפוז בית מיועד לחולים במחלות כרוניות קשות, שמטופלים במכשור רפואי וזקוקים להשגחה באופן קבוע אבל אינם נמצאים בבדיקות ובטיפולים מרפאים. חלקם מחוברים למכשירים כמו מכשירי הנשמה, אינפוזיה ודיאליזה, וחלק מאלה מרותקים לבית ולחדר שבהם הם מאושפזים.

בנוסף על החולים הכרוניים, מיועד האשפוז הביתי לחולים במחלות סופניות, וכן לחולים בהתאוששות ממחלות קשות.

בין המחלות הנפוצות של המאושפזים בביתם נמנות צלוליטיס, דלקות מפרקים כמו אוסטאוארתריטיס, דלקת ריאות ושפעת קשה, מחלות ריאה כרוניות כמו ברונכיט ו-COPD, וכן שברים קשים. אשפוז הבית הוא תמיד בחירה של המאושפז, באישור של בית החולים וקופת החולים לפי קריטריונים שקבע משרד הבריאות.

"האשפוז הביתי לא נועד למי שזקוק לטיפולים מרפאים, אלא למי שצריך טיפול תומך בלבד", מסבירה חגית איתמרי, אחות המשמשת כמנהלת הסיעוד בקופת חולים לאומית.

חגית איתמרי, מנהלת משל"ט קורונה, קופ"ח לאומית (צילום: ליבי קהאן)
חגית איתמרי, מנהלת משל"ט קורונה, קופ"ח לאומית (צילום: ליבי קהאן)

"הרבה מהם הם אנשים שכבר אי אפשר לרפא, שמעדיפים לבלות את הזמן שנשאר להם בביתם ועם משפחתם, ואנחנו מאפשרים להם כיום לעשות את זה באותם תנאים רפואיים שקיבלו עד כה בבתי החולים.

"הרבה מהם הם אנשים שכבר אי אפשר לרפא, שמעדיפים לבלות את הזמן שנשאר להם בביתם ועם משפחתם, ואנחנו מאפשרים להם לעשות את זה באותם תנאים רפואיים שקיבלו עד כה בבתי החולים"

"יותר ויותר אנשים רוצים לסיים את חייהם בבית. הם לא רוצים לחיות במין גלות לבד בבית החולים עם אנשים שהם לא מכירים, אלא להיות בסביבה הביתית המוכרת והאהובה עליהם, להישאר חלק מהמשפחה, לארח ילדים ונכדים, לחגוג את החגים וכו'. להמשיך לחיות, ככל האפשר".

עם פרוץ מגפת הקורונה מספר החולים באשפוז ביתי גדל בהרבה. רובם הגדול של מאושפזי הבית עד כה, גם בעידן הקורונה, היו חולים במחלות אחרות ששוחררו כדי להקטין את הסיכון בהדבקה, ולהם נוספו גם מעט מחולי הקורונה הבינוניים והבינוניים-קשים עצמם.

מנתונים שנמסרו ממאוחדת עולה כי הקופה טיפלה מינואר עד יוני השנה ב-1,659 חולים בכל המחלות פרט לקורונה. מספר חולי הקורונה משתנה בהתאם לגלי התחלואה, והגיע במאוחדת בשיא הגלים הקודמים ל-40. כיום נמצאים 18 חולי קורונה באשפוזי בית של הקופה.

לפי נתוני מכבי, המונים את מספר ימי האשפוז הכולל ולא את מספר המאושפזים, הגיע סך כל ימי האשפוז הביתי של  הקופה בכל המחלות יחד (כולל קורונה) ב-2019 לכ-40 אלף ימים וב-2020 לכ-44 אלף. במחצית הראשונה של 2021 מספר ימי האשפוז הביתי במכבי זינק לכ-60 אלף – כלומר, פי שלושה מאשר בחצאי השנים הקודמות.

קשישים בתקופת הקורונה, אילוסטרציה (צילום: Kiwis/ iStock)
קשישים בתקופת הקורונה, אילוסטרציה (צילום: Kiwis/ iStock)

משרד הבריאות מעניק לקופות החולים תמיכה כספית לפי מספר ימי האשפוז, ומגדיר להן את חובות קופות החולים וזכויות המטופלים במסמך מפורט שיצא ב-2019 ועודכן במהלך מגפת הקורונה. הקופות מקבלות על כל חולה 1,250 שקל ליום בשבוע הראשון, ובין 250 ל-750 שקל ליום אשפוז מהשבוע השני ואילך, תלוי בגיל המאושפז – על מבוגרים משלמים יותר.

הקופות מחוייבות מצדן להעמיד לרשות החולים מכשור רפואי כמו דיאליזות ומכונות הנשמה, וכן מוקד בקרה שמאויש 24 שעות ביממה, ובו רופאים ואחיות שיכולים לדבר עם החולים בכל שעה, ולהגיע לבית במצב חירום.

חלק מהחולים מטופלים על ידי עובדי הקופות עצמן, וחלקן בעזרת חברות פרטיות שהקופות שוכרות באישור משרד הבריאות. חולים נוספים, מבוססים, מטופלים על ידי חברות פרטיות ששכרו מכיסם או דרך ביטוחים פרטיים.

הרופאים והאחיות מחויבים בביקורי בית קבועים כדי לבדוק את החולים. הם מחויבים להגיע לבית החולה לבדיקות שגרתיות בין פעם ביום לפעם בשבוע, תלוי בסוג המחלה ובחומרתה, בנוסף לביקורים כאשר מצבו של החולה מחמיר.

הטיפול חייב להיות קבוע והקופה צריכה להתחייב לטפל בחולה שלושה חודשים לפחות, והמוקד מתחייב להיות מסוגל לטפל בעשרה חולים בו זמנית. בביקורי הבית שאינם במצבי חירום הרופאים והאחים מגיעים ברכב רגיל ובלבוש רגיל, ללא חלוקים ומדים, כדי שהשכנים לא ידעו שמדובר בצוות רפואי במטרה לשמור על פרטיות החולה ובני ביתו.

חולה סיעודי, אילוסטרציה (צילום: iStock Katarzyna Bialasiewicz)
חולה סיעודי, אילוסטרציה (צילום: iStock Katarzyna Bialasiewicz)

לדברי איתמרי: "לכל מחלה יש מינימום של ימים שהצוותים צריכים להגיע אליו הביתה, ובנוסף הם מגיעים כשצריך. לכל חולה יש תוכנית טיפולית והצוות פועל לפיה ועוקב אחריו.

"אנחנו מלמדים אותם להפעיל מכשירים ועוקבים שהם מתפעלים אותם כמו שצריך. בנוסף לרופאים ולאחיות, יש גם ליווי של עובדים סוציאליים. החולים ובני המשפחה שלהם מקבלות הדרכה שמכינה אותם להתמודד עם המוות".

אלה חולים בסיכון גבוה להיפגע ולמות מקורונה. בזמן המגפה, איך מגינים עליהם מהדבקה כשהם בבית? ואיך מגינים על בני ביתו של חולה קורונה שמאושפז בבית, כולל בן זוגו שגם הוא מבוגר?
"הקורונה חייבה אותנו להיערך עם הנחיות מיגון מיוחדות, כן. לא מערבבים את הצוותים שמגיעים למאושפזי בית בצוותים אחרים, במיוחד לא צוות שעובד עם חולה במחלה רגילה עם צוותים שעובדים עם חולי קורונה. הדרכנו את המשפחות להישמר כמה שניתן ולצמצם ביקורים של קרובים.

"יש דברים שאי אפשר להימנע מהם. אם החולה חי עם הבת שלו והיא יוצאת לעבודה, אז היא יוצאת לעבודה, אין מה לעשות. כמובן, לחטא ידיים, להיות עם מסכה בזמן כל שהות עם החולה. כל מי שעובד איתם חייב להיות מחוסן.

"בתחילת החיסונים נוצר קושי לחסן חלק ממאושפזי הבית עצמם, אלא שממש מרותקים למכשירים, אז חיסנו מיד את כל המשפחה והסביבה שלהם, בעדיפות ראשונה, כדי להגן עליהם. המשפחות משתפות פעולה באופן מלא, עושים כל מה שאפשר כדי להגן".

חולה באשפוז ביתי של קופת חולים מאוחדת (צילום: קופת חולים מאוחדת)
חולה באשפוז ביתי של קופת חולים מאוחדת (צילום: קופת חולים מאוחדת)

"יש דברים שאי אפשר להימנע מהם. אם החולה חי עם הבת שלו והיא יוצאת לעבודה, אז היא יוצאת לעבודה, אין מה לעשות. כמובן, לחטא ידיים, לשים מסכה, להיות מחוסן"

היו מקרים בתקופת הקורונה שבהם חולים ביקשו לחזור לבתי החולים כדי לא להידבק מקרובים בבית שמסתובבים בחוץ?
"בכלל לא. בדיוק להיפך. יש עלייה חדה בדרישה לאשפוזי בית מאז הקורונה. גם מצד חולים במחלות אחרות. אנשים חוששים להיות בבתי חולים כי שם יש הרבה יותר אנשים וגם חולי קורונה, חוששים להידבק, חוששים שיעבירו אותם למחלקות הקורונה. לכן מספר המאושפזים בבית גדל בקצב גבוה בשנה האחרונה".

אז למה בעצם לא מעבירים את רוב חולי הקורונה לאשפוז בבית?
"אני לא ממש יודעת, אנחנו לא קובעים את המדיניות. ייתכן שהסיבה היא שקורונה מתדרדרת מהר, ואם הרבה חולי קורונה יהיו מאושפזים בבית צריך להיערך לאפשרות לפנות אותם במהירות לטיפול נמרץ בבית החולים במקרי חירום וזה דורש היערכות".

לא כולם יכולים להרשות לעצמם

האשפוז הביתי קיים משנות ה-90 של המאה ה-20. "עם הזדקנות האוכלוסייה ומצוקת האשפוז שהיא יוצרת, נוצר הצורך לעודד מטופלים שרוצים בכך לקבל טיפול בביתם", מסבירה איתמרי, "עם ההתפתחות של טכנולוגיות תקשורת שמאפשרות להיות בקשר און-ליין עם החולה וטכנולוגיות רפואיות המאפשרות לנייד טיפולים, נוצרה האפשרות".

המדינה הראשונה שבה התקיים טיפול רפואי הייתה אוסטרליה, בשל המרחקים העצומים. כאשר החולה גר רחוק מבית החולים, העברתו לאשפוז כרוכה בפגיעה רפואית וסיכון, וקל יותר לתמוך בו באמצעות ביקורים של רופאים ואחיות מהקהילה ושיחות וידאו. ב-1994 הוקמה באוסטרליה החברה הראשונה המספקת שירותי אשפוז ביתי.

קשיש בביתו, אילוסטרציה (צילום: iStock)
קשיש בביתו, אילוסטרציה (צילום: iStock)

אחרי אוסטרליה, בתחילת המאה ה-21, החלו להתפתח שירותי אשפוז רפואי גם בסקנדינביה ולאחר מכן בשאר אירופה. ב-2019 – לפני פרוץ מגפת הקורונה – נמצאו באשפוזים ביתיים כ-10% מהמאושפזים במדינות המובילות בתחום – אוסטרליה, ספרד ודנמרק.

בשנים האחרונות קמו גם בארה"ב חברות לאשפוז ביתי והממשל האמריקאי מעודד אשפוז ביתי מתוך הבנה שהוא יוריד את עלויות שירותי האשפוז בארה"ב, המגיעות לטריליון דולר בשנה.

בישראל האשפוז הביתי קיים מזה כעשור, אבל עד לאחרונה ההיקף שלו היה מצומצם. ב-2018 נמצאו באשפוז ביתי בכל המדינה כ-200 חולים בסך הכול. ב-2019 הממשלה הסדירה את האשפוז הביתי מול קופות החולים והמספר גדל לכאלף – כלומר פי חמש מאשר קודם אבל הרבה פחות מאשר כיום. לפי היעדים שקבע לכך משרד הבריאות, אמורים 20% מהחולים להגיע בעתיד לאשפוז ביתי.

"עד לפני כמה שנים, הגישה הייתה שאם מישהו בבית, הוא בסך הכול בריא, ואם הוא בבית חולים, אז וואו, הוא חולה, כי לטפל באמת זה רק בבית חולים", אומרת הגר וקסלר, מנהלת משל"ט קורונה של קופת חולים מאוחדת, ששימשה כמנהלת מערכת האשפוז הביתי של הקופה, "כיום הגישה משתנה – אבל זה מחייב היערכות לא פשוטה".

"עד לפני כמה שנים, הגישה הייתה שאם מישהו בבית, הוא בסך הכול בריא, ואם הוא בבית חולים, אז וואו, הוא חולה, כי לטפל באמת זה רק בבית חולים. כיום הגישה משתנה – אבל זה מחייב היערכות לא פשוטה"

לדברי וקסלר: "בשביל כמעט כל האנשים, אין כמו בבית. אין כמו התמיכה של המשפחה, והיא נותנת לחולה כוח נפשי שתורם גם לבריאות הפיזית. אנשים באשפוז ביתי מספרים לנו שזה משנה את החיים שלהם, שהם מרגישים יותר בטוחים, פחות בודדים, יותר טוב.

ניידת טיפול נמרץ במרכז הרפואי העמק בעפולה, ארכיון; למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)
ניידת טיפול נמרץ במרכז הרפואי העמק בעפולה, ארכיון; למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

"אבל בבית יש נטל על המשפחה, שלא כל המשפחות יכולות לעמוד בו. ואני מדברת קודם כל על נטל כלכלי. לצערי המדינה לא תומכת כלכלית במי שמאושפז בבית ולכן זאת עדיין פריבילגיה של אנשים לאו דווקא עשירים אבל יחסית מבוססים שיכולים לעמוד בנטל הזה.

"חלק מהחולים שמטופלים בבית הם במצב סיעודי וצריכים טיפול צמוד 24/7. זה אומר, לשכור מטפל, או שאחד מבני הבית יפסיק לעבוד ויטפל בו, וכמובן שלא כל המשפחות יכולות. גם אלה שלא סיעודיים עולים הרבה כסף.

"חולים במצב סיעודי צריכים מטפל, או שאחד מבני הבית יטפל בו, ולא כל המשפחות יכולות. גם אלה שלא סיעודיים עולים הרבה כסף, אפילו ברמת האוכל והחשמל"

"אפילו ברמת האוכל המיוחד שהוא צריך, והחשמל שזוללות מכונות ההנשמה, הדיאליזה. בזמן שחולה שמאושפז לא מוציא שקל על שום דבר. אז יש אנשים ומשפחות בלי אמצעים שאומרים לנו, בכאב, בצער, שהם היו רוצים לטפל בבית אבל הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם, ואי אפשר לדרוש את זה מהן.

"בקורונה קרה משהו שונה. המוטיבציה לטיפולי בית עלתה. חולים לא רוצים ללכת לבתי החולים, גם חולים במחלות רגילות וגם חולי קורונה.

"כשהמטופל בבית חולים המשפחה לא יכולה לבוא, ורואים מצוקות נפשיות, גם של המטופל הבודד וגם של בני המשפחה שלו שדואגים וכואבים. ויש כאלה שפשוט מסרבים. וגם מבחינה כלכלית זה קל יותר, כי שכירים מקבלים כסף על ימי בידוד".

אילוסטרציה להנשמה במיון קורונה (צילום: istockphoto/ChaNaWiT)
אילוסטרציה להנשמה במיון קורונה (צילום: istockphoto/ChaNaWiT)

אבל גם בבית נדרשת הפרדה בין חולה קורונה והסביבה שלו.
"הם אומרים שהם מעדיפים להיות יחד, אפילו בחדרים נפרדים".

זוגות של אנשים מבוגרים, שאחד מהם חולה קורונה והשני לא, לא חוששים להדביק זה את זה אם שניהם יישארו בבית?
"חלקם מעדיפים להיות ביחד בכל מחיר. הם יכולים להיות יחד בבית בלי הפרדה אם הם נכנסים יחד לבידוד ביתי. יש כאלה שרוצים בזה.

"יש לנו זוג מטופלים, היא חולת COPD (מחלת ריאות כרונית קשה) בת 86 שנדבקה בקורונה, והוא בן 89 ובסך הכול בריא, והיא הייתה חולה ורמת ריווי החמצן שלה ירדה, הגיעה למצב קשה. והוא אמר, אני לא מוכן שאשתי תלך לבד לבית חולים, והיא אמרה, אני נשארת בבית, לא משנה מה.

"אז היא מאושפזת בבית, הוא איתה, אנחנו שולחים רופא ואחות פעם ביום, המטפלת של האישה נמצאת בנפרד מהם והבעל מטפל באישה בעצמו, ומביאים להם אוכל הביתה. עכשיו היא מרגישה יותר טוב, טפו טפו, ועוד יומיים נגמר להם הבידוד וזה נראה שהם עברו את זה בשלום, שניהם.

"הוא אמר, אני לא מוכן שאשתי תלך לבד לבית חולים, והיא אמרה, אני נשארת בבית, לא משנה מה. אז היא מאושפזת בבית, הוא איתה, עכשיו זה נראה שהם עברו את זה בשלום"

"יש גם מקרים של אנשים שבוחרים להתאשפז בבית אחרי שהם עברו את הפרוצדורה הרגילה של בדיקה בחדר מיון. אנחנו מאפשרים את זה, כי אשפוז הבית גם מקל על העומס בבתי החולים וגם טוב למטופלים, למרות שהדלת המסתובבת הזאת יוצרת סכנה מסוימת של הדבקה.

אשפוז בית. אילוסטרציה (צילום: iStock)
אשפוז בית. אילוסטרציה (צילום: iStock)

"היה לנו זוג של מושבניקים בני 60, שהיא נדבקה בקורונה, הרגישה רע, הלכה למיון, והתברר שהיא זקוקה לאשפוז. אז היא ביקשה להתאשפז בבית, ובעלה הסכים, ואישרנו להם. ואז היא שאלה אותנו, למה שלחת אותנו בכלל למיון? לא יכולתם לבדוק אותנו בבית מראש ולאשפז אותנו בבית וזהו? האמת שהיא צודקת.

"מצד שני, הם לא העלו את האפשרות הזאת כשהפנו אותם למיון, אלא רק אחר כך בבית החולים. במקרים כאלה כדאי שגם אנחנו וגם החולים נהיה יותר החלטיים, או שמתאשפזים בבית החולים או שנשארים בבית ומגיעים לבית החולים רק במצבים קיצוניים".

שלא יגרום להזנחת בתי החולים

"ככלל, המעבר לאשפוז יומי הוא מגמה מצויינת, שגם משפרת את חיי החולים וגם מקלה על בתי החולים", אומר יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ'. "התוכניות של משרד הבריאות מדברות על מעבר של חמישית מהחולים לאשפוז ביתי עד 2050. התוכנית מתקדמת לאט ובצורה לא מסודרת וחבל, כדאי להאיץ אותה".

"התוכניות של משרד הבריאות מדברות על מעבר של חמישית מהחולים לאשפוז ביתי עד 2050. התוכנית מתקדמת לאט ובצורה לא מסודרת וחבל, כדאי להאיץ אותה"

לדברי דוידוביץ', "לאשפוז ביתי יש כמה תנאים חיוניים: קודם כל, צריך להיות רצף טיפולי ותמיכה מקצועית ורב תחומית. שנית, זה חייב להיות משולב, חיזוק גם של בתי חולים יחד עם מעבר לקהילה.

"אסור שהמעבר לטיפולים בבית יאפשר לעכב את החיזוק הנחוץ והחיוני של בתי החולים. לא צריך להגיד, 'טוב, יש אשפוז ביתי' ולחכות עם חיזוק בתי החולים, ושבינתיים אנשים ימותו בגלל העיכוב".

פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")
פרופ' נדב דוידוביץ' (צילום: "עם בריא")

מה שאתה אומר זאת המדיניות, לדעתך? מעכבים את חיזוק בתי החולים ולכן אנשים מתים?
"לא, זאת לא המדיניות כיום, בתי החולים ערוכים כרגע לטפל בכל מי שזקוקים לאשפוז. אבל ההתמהמהות בחיזוק שלהם עלולה בסוף לעלות בחיי אדם. השבוע פורסם, למשל, שבית החולים גליל בנהריה ביקש לאפשר לו לפתוח מחלקה תת-קרקעית ולאשפז בה 60 חולי קורונה, והממשלה, שמזהירה שיכולת הספיקה של בתי החולים לא תספיק לטפל בכולם, סירבה לבקשה".

אז אתה אומר שבמקרים כמו מצוקת האשפוז בנהריה בשל הקורונה צריך לאפשר לחולים לעבור לאשפוז ביתי, אבל קודם כל לאפשר לבית החולים לפתוח עוד מחלקה?
"כן, בדיוק".

לדברי נהלים בקופות החולים, הם מצליחים לספק לחולים בביתם את כל צרכיהם וזה עובד מצוין. אלה תיאורים אמינים בעיניך?
"בגדול כן, בהחלט. הם עושים דברים טובים. מאוד".

עוד 2,736 מילים
סגירה