אנחנו בחודש אלול, שנחשב שלחודש הרחמים והסליחות. מנהג ספרדים לומר סליחות כל החודש ומנהג האשכנזים לומר בשבוע שלפני ראש השנה. גם ספרדים וגם אשכנזים מסיימים את אמירת הסליחות ביום כיפור, י' תשרי. נוצר גם מנהג "ישראלי" חדש של סיורי סליחות כאשר המוני ישראלים מכל החוגים מסיירים רגלית בירושלים כאשר בדרך כלל מסיימים את הסיור ליד הכותל בחצות הלילה.
מקובל לחשוב שבאמת חודש אלול ולאחר מכן חגי תשרי של ראש השנה ויום כיפור הם הזדמנות של פעם בשנה עבור כל אחד ואחת מאיתנו לחזור בתשובה, ולבקש סליחה על מה שעשינו רע במהלך השנה האחרונה.
מקובל לחשוב שבאמת חודש אלול ולאחר מכן חגי תשרי של ראש השנה ויום כיפור הם הזדמנות של פעם בשנה עבור כל אחד ואחת מאיתנו לחזור בתשובה, ולבקש סליחה על מה שעשינו רע במהלך השנה האחרונה
לפי הקריאה הפשוטה של סידור התפילה וגם קריאה של מקורות רבים, לא כן הדבר, או לפחות לא זו בלבד. בתפילות היומיות יש לנו פרקים של בקשת סליחה והודאה על מעשים רעים שעשינו.
אנחנו גם יודעים שיש מעלה גדולה של חשבון נפש – לא שנתי אלא יומי. והצדיקים הגדולים היו כותבים כל לילה את מעשיהם של אותו יום ומנסים כבר לתקן עוד לפני סוף אותו יום. היום אנחנו לפעמים רואים את אותה גישה ביחסים בין אישיים או בין בני זוג, החלטה לא ללכת לישון אם נשארו דברים לא פתורים ביניהם. לא מחכים לפעם בשנה כדי לפתור בעיות בתוך המשפחה או בין חברים, אלא יש רצון מתמיד להיות עם חשבון "נקי".
אם כך מה הוא הערך המוסף האמיתי של תקופה זו בשנה?
עונת הסליחות מאפשרת לסגור פערים שנוצרים במשך השנה. אנחנו לא באמת עומדים במעלה (מידה טובה) של חשבון יומי או אפילו שבועי או חודשי, על מנת לתקן את המעשים הקטנים או הגדולים שלנו בזמן אמת.
אלול ותשרי מייצרים לנו מועד ב' לבקשת סליחה ותיקון כל מה שדורש תיקון. יש אפילו הטוענים שזה עת רצון מיוחדת לבקשת סליחה, שבאה לידי ביטוי באמירה הקשורה לעונה זו של השנה – שהמלך בשדה – מלך כל המלכים בא לקראתינו בימים אלה.
אלול ותשרי מייצרים לנו מועד ב' לבקשת סליחה ותיקון הטעון תיקון. יש הטוענים שזו עת רצון מיוחדת לבקשת סליחה, שמתבטאת באמירה הקשורה לעונה זו של השנה – המלך בשדה – מלך המלכים בא לקראתינו
אבל אני רוצה להציע היבט נוסף, עמוק יותר. לפי התיאור של הרב ד"ר אברהם יהושוע השל, האדם חי במרחב קיום בין הבהמיות והאלוהות. בספרו "Man is not Alone" כותב השל:
"האדם נמצא תמיד מול הבחירה בין להקשיב לאלוהים או לנחש".
ואולי רוב ימות השנה קל לו לראות ולהזדהות עם הנחש, הצד היצרי שלנו, מאשר לראות מה שבאופן טבעי קשה יותר לראות, שמיימיות, את הנסתר, את מה שבלתי ניתן לתיאור. במשקל דומה השל ממשיך ומתאר מצב של מתח תמידי. "אם האדם לא יותר מבן אנוש, אז הוא פחות מבן אנוש".
מאמץ האדם לממש את מקומו ויעודו בעולם אינו אקט של החלטה חד פעמית ואז הכל זורם – אלא הקשר, נקודת החיבור בין שמים וארץ, כזו שכל הזמן נמצאת במתח בין נקודות הקצה. אין באמת ססטוס קוו של האדם כפרטי וברור שאם כך זה לאדם כיחיד, ברור שזה המצב לגבי האנושות כולה.
למעשה, כך נוכל לפרש מחדש את המשמעות של המלך בשדה. העולמות העליונים של מוסר, של חיפוש אחר תשובה לשאלה הנצחית – מה האלוהים דורש ממך – קלים יותר בתקופה בשנה שבה אנחנו מתמקדים לא רק כל אחד במקומו הוא, אלא גם במקומנו כקולקטיב – ואז האלוהים קרוב אלינו יותר.
חשבון הנפש חייב להיעשות על ידי כל אדם ואישה באשר הם – ומול המטרה והמשימה שלהם בחיים, אבל זה גם חשבון נפש של חברה ביחד. ואז נשאלת השאלה האם אנחנו מנצלים את כוחנו כאנושות למטרות שמעלות את האדם לרמה מוסרית שהיא מעל האדם, או אולי משאירים אותו ברמה פחותה וקרובה לבהמה.
עולמות העליונים של מוסר וחיפוש תשובה ל"מה אלוהים דורש מאיתנו" – קלים יותר בתקופה בשנה בה איננו מתמקדים כל אחד במקומו אלא גם במקומנו כקולקטיב – ואז אלוהים קרוב אלינו יותר
בראייה אופטימית, אנחנו אנשים שתמיד מחויבים לחיפוש אחרי המשמעות המוסרית של האדם בעולם, אבל אנחנו יודעים שמטלות החיים לפעמים מסיטות אותנו מהמחויבות הזו. אלול הוא הזמן לאפס מחדש את המצפן האישי והכללי ובאמת לשוב אל הדרך הנכונה.
עצם שורש המילה של תשובה, טמון בה היסוד שהיינו פעם על הדרך הנכונה, ורק צריך להתאמץ כדי לנווט אליה בחזרה. הטוב שאנחנו רוצים לעשות ידוע לנו, אם מהמוסר הפנימי של האדם ואם מתוך קריאה של החוב הדתי והקריאה האלוהית, אבל שינוי הדרך דורש מאיתנו אומץ ומאמץ, ולכן יש לנו הזדמנות של פעם בשנה לערוך חשבון נפש, לא על מעשה זה או אחר, אלא על דרך, דרך חיים.
דניאל גולדמן הוא שותף מייסד של גולדרוק קפיטל, ויו"ר לשעבר של גשר והתנועה העולמית של בני עקיבא. הוא פעיל ויזם חברתי וגר יחד עם משפחתו בבית שמש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם