בכירי הממשלה בנו קריירה על ההבטחה לתקן את חוק הלאום. מה קרה מאז?

"מוטלת עלינו האחריות לאחות את הקרע", הצהיר נפתלי בנט מייד אחרי שחוק יסוד הלאום עבר, לפני שלוש שנים ● "יש בעיה עם הניסוח שלו", אמר אז אביגדור ליברמן ● מרצ, יש עתיד והעבודה הפגינו נגד החוק ● הגדיל לעשות בני גנץ, שכניסתו לפוליטיקה לוותה בהבטחה: "אפעל לתיקון חוק הלאום" ● בג"ץ אמנם נמנע מלהתערב, אבל למה הפוליטיקאים נמנעים מלשנות? ● טל שניידר יצאה לברר ונתקלה בחומת שתיקה

בני גנץ בהפגנה ליד ביתו נגד חוק יסוד הלאום, 14 בינואר 2019
בני גנץ בהפגנה ליד ביתו נגד חוק יסוד הלאום, 14 בינואר 2019

בדיוק שלוש שנים אחרי שחוק יסוד הלאום התקבל בכנסת, הכריע בית המשפט העליון בעתירות שהוגשו נגדו והחליט שלא להתערב בחקיקתו. אלא ש-11 השופטים שעמדו מאחורי הפסיקה עסקו רבות במשמעותה של ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" – ובפרט בהעדרו של ערך השוויון מלשון החוק.

"מוטב היה לו חוק היסוד היה מבהיר באופן מפורש כי מדינת ישראל, לצד היותה מדינת הלאום של העם היהודי, היא גם מדינה המחויבת לשוויון זכויות מלא בין אזרחיה", כתבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. השופט מני מזוז הוסיף כי העדרו של ערך השוויון מחוק היסוד הוא "צורם ומקומם" ואילו השופט יצחק עמית ציין: "הלב נחמץ נוכח החמצה היסטורית של אחדות דעים ולבבות".

"מוטב היה לו חוק היסוד היה מבהיר באופן מפורש כי מדינת ישראל, לצד היותה מדינת הלאום של העם היהודי, היא גם מדינה המחויבת לשוויון זכויות מלא בין אזרחיה"

בסופו של דבר, החוק נותר כפי שהוא, ולא נראה שיש כל כוונה בכנסת לשנות אותו – למרות הרמז העבה ששלחו שופטי בג"ץ לבית המחוקקים.

דיון בעתירות לבג"ץ נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
דיון בעתירות לבג"ץ נגד חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לאחות את הקרע

חוק יסוד הלאום עבר בכנסת ב-19 ביולי 2018 והוביל לפרץ של הפגנות נגדו ברחבי הארץ. מחאת הדרוזים זכתה במיוחד להבלטה רבה בתקשורת וחיבוק מהממסד הפוליטי.

מחאותיהם של אותם פוליטיקאים שישבו אז באופוזיציה היו כמעט מובנות מאליהן. מרצ, מפלגת העבודה, יש עתיד, והרשימה המשותפת – אלו חברו למיעוטים ומחו על החוק ובפרט על העדרו מונח השוויון מן החוק, על היישום הפוטנציאלי של החוק באפליית התיישבות מיעוטים ופגיעה בשפה הערבית.

אבל נציגי השמאל-מרכז לא היו היחידים. "לאחר שיחות עם רבים מאחינו הדרוזים, עולה שאופן החקיקה של חוק הלאום פגע מאד דווקא בהם ובמי שקשר גורלו למדינה היהודית", צייץ אז נפתלי בנט – בזמנו שר החינוך בממשלת נתניהו, היום ראש הממשלה. "עלינו, ממשלת ישראל, מוטלת האחריות למצוא את הדרך לאחות את הקרע", הוסיף.

בנט אינו הבכיר היחיד בממשלה הנוכחית שהתבטא בנוגע לבעייתיות החוק באותם ימים. שר האוצר אביגדור ליברמן היה בין אלו שהצהירו כבר באותם ימים כי חוק יסוד הלאום צריך לכלול את ערך השוויון. בשלבים מוקדמים של החקיקה הוא אף הצביע על בעיית היחס לדרוזים.

"יש בעיה עם הניסוח שלו לגבי דרוזים שאינם יהודים", אמר אז ליברמן. "העמדה שלנו היא לקחת את מגילת העצמאות ולחוקק אותה", הוא אמר מספר חודשים לפני שחוק היסוד עבר בכנסת ה-20.

גם שר החוץ יאיר לפיד, שהיה ב-2018 חבר בכיר באופוזיציה, הציע מספר רב של פעמים לתקן את חוק יסוד הלאום ולכלול בו את ערך השוויון. לדבריו, הוא היה מוכן לחתום בשתי הידיים על הצעתו של ח"כ בני בגין (כיום מתקווה חדשה) לחוקק את חוק היסוד הקובע כי "מדינת ישראל מקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה".

יאיר לפיד בצעדת המחאה של הדרוזים נגד חוק הלאום, 16 בינואר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
יאיר לפיד בצעדת המחאה של הדרוזים נגד חוק הלאום, 16 בינואר 2019 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

הקמפיין של גנץ

אולם מי שהרחיק לכת במיוחד היה שר הביטחון בני גנץ, אר הלכה למעשה בנה את כניסתו לפוליטיקה על בסיס ההבטחה לתקן לקונת השוויון בחוק הלאום.

באותם ימים, כשחוק היסוד עבר בקיץ 2018, גנץ עדיין התחמם על הקווים לקראת כניסתו לפוליטיקה. אולם את הקמפיין הפוליטי שלו הוא בחר להתחיל דווקא בהבטחה: "אני אפעל לתיקון חוק יסוד הלאום".

למעשה, שבועיים לפני שגנץ נאם את נאומו הראשון בערב ההשקה של "חוסן לישראל" הוא כבר נתן את הופעתו הפוליטית הראשונה במטה המאבק בחוק היסוד. גנץ, בשל שירותו הצבאי בכלל וקרבתו הגדולה לקצינים דרוזים בכירים בתקופתו בדרום לבנון בפרט, בחר לבסס את הקמפיין שלו על ההבטחה הזו.

מפגש המטה היה משמעותי עבור גנץ ותוכנן בקפידה. עשרות קצינים דרוזים, ביניהם גם נכי צה"ל, התכנסו ביום חורף קר בשכונה של גנץ בראש העין, קיימו צעדה היקפית עם דגלי העדה הצבעוניים וסיימו את האירוע מול ביתו של גנץ – שם הוא יצא אליהם, התחבק, הסתחבק, והבטיח.

בני גנץ מחוץ לביתו, מבטיח לאנשי המחאה הדרוזית כי יפעל לשנות את חוק הלאום, 14 בינואר 2019 (וידאו: טל שניידר)

בהמשך, אחרי הקמת הממשלה ה-35 במאי 2020, גנץ ניסה לתקן את חוק יסוד הלאום באמצעות הצעת חוק פרטית שכללה את ערך השוויון, אך כדי לא לפגוע בקואליציה הרגישה שהקים עם נתניהו, הוא עצמו נעדר מהמליאה בעת ההצבעה. מספר ח"כים מסיעתו השתתפו בהצבעה, אך החוק הופל על ידי הליכוד.

גנץ חזר אל הנושא לפני בחירות מרץ 2021, ובהצבעה שנחשבה (אז) כמביכה עבור הליכוד, הצליחו חברי הכנסת של כחול-לבן להעביר את ההצעה בקריאה טרומית. אך הייתה לכך משמעות סמלית בלבד, שכן כעבור שבועיים הכנסת ה-23 פוזרה.

הבטחות צריך לקיים

אז מה קורה עכשיו? בהינתן שגנץ, בנט, ליברמן וכל מפלגות המרכז-שמאל יושבות כעת בקואליציה – ועוד בשותפות פוליטית חסרת תקדים עם מפלגת רע"ם – ובהתחשב בכך שכל מתנגדי החוק יושבים כעת בממשלה, שבה אף יושב שר מוסלמי ממרצ, עיסוואי פריג', ושר דרוזי מישראל ביתנו, חמד עמאר – איך זה שאף אחד לא מקדם את ערך השוויון החסר כל כך בחוק?

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

זמן ישראל פנה אל כל המנהיגים הללו, ובכלל זה גנץ ובנט, בשאלה מדוע הנושא – שבער בעצמותיהם לפני שלוש שנים – לא עולה לדיון מחדש כעת, כשהם בשלטון. כולם בחרו שלא להגיב. מבחינתם, מסתמן, הנושא סגור והחוק, משעבר את מבחן בג"ץ, ייוותר בספר החוקים של המדינה ללא שינוי מכאן ואילך.

פנינו אל כל המנהיגים הללו, ובכלל זה גנץ ובנט, בשאלה מדוע הנושא – שבער בעצמותיהם לפני שלוש שנים – לא עולה לדיון מחדש כעת, כשהם בשלטון. כולם בחרו שלא להגיב

אבל יש מי שלא שוכח ועדיין מאמין שהבטחות צריך לקיים.

"מבחינתי, בחוק יסוד הלאום צריך להכניס שני תיקונים", אומר הח"כ לשעבר סאלח סעד. "האחד הוא הוספת ערך השוויון והשני, הוא סעיף שיקבע שמי ששירת שירות צבאי, כמו הדרוזים והבדואים, לא ייפגע מחוק יסוד הלאום. פניתי לבנט בזמנו עם הדרישה לתיקונים האלה. בנוגע לשני, החרגת מי ששירת שירות צבאי, בנט הסכים איתי לגמרי ואמר שהוא יכול לחיות עם זה".

בתשובה לשאלה האם הדרישה הזו לא פוגעת, למעשה, בערך השוויון – שכן היא לא תחול על מוסלמים שלא עשו שירות צבאי, סעד השיב: "אני לא פוגע באף אחד. למוסלמים יש מנסור עבאס שמייצג אותם. אני דואג לעדה הדרוזית.

הח"כ לשעבר סאלח סעד בבית המשפט העליון בדיון על חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הח"כ לשעבר סאלח סעד בבית המשפט העליון בדיון על חוק הלאום, 22 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"אם מנסור עבאס רוצה להחיל סנקציות על הממשלה הזו, בכך שהם שיתקנו את החוק כפי שהם מעוניינים, הוא יכול לפעול כך. אבל אני הייתי רוצה שיוסיפו את הסעיף של אלה ששירתו בצבא".

תא"ל (מיל.) אמל אסעד, שהיה מבין אלו שצעדו מול ביתו של בני גנץ בינואר 2019, אומר לזמן ישראל שהתיקון של ערך השוויון נותר חיוני וחייב לחול על כל העדות, לא רק על הדרוזים. אבל, הוא מודה, הסיכוי שמשהו יקרה הולך ונמוג.

"הייתה הזדמנות לתקן את חוק היסוד הזה בממשלה הקודמת והם לא עשו את זה. אני די התייאשתי", אומר אסעד. "אני יכול להגיד לך שמתוך הממשלה הקודמת ומתוך הליכוד לא אהבו את המחאה שלנו אבל אני עדיין חושב שחייבים לתקן את החוק הזה. לא בשביל העדה הדרוזית, אלא בשביל המדינה, בשביל המיעוטים.

"הייתה הזדמנות לתקן את חוק היסוד הזה בממשלה הקודמת והם לא עשו את זה. אני די התייאשתי. אבל אני עדיין חושב שחייבים לתקן את החוק הזה. לא בשביל העדה הדרוזית, אלא בשביל המדינה, בשביל המיעוטים"

"התיקון לא צריך להיות יותר גזעני ממה שהחוק הזה. אני חייב להגיד לך שהדרוזים מרגישים נורא. החוק הזה הוא כתם על המדינה. לא רק בגלל נושא השוויון, אלא בגלל שהוא מייצר אצלנו תחושה של העדר שייכות במדינה שהיא שלנו, שאנחנו מגנים עליה, בונים אותה".

אמל אסעד לצד בני גנץ במחאה נגד חוק הלאום, 14 בינואר 2019 (צילום: טל שניידר)
אמל אסעד לצד בני גנץ במחאה נגד חוק הלאום, 14 בינואר 2019 (צילום: טל שניידר)

השינוי לא יבוא בממשלת השינוי

אחד הוויכוחים הלוהטים של החודשים האחרונים – בנושא חוק האזרחות – אמור היה לכאורה להיפתר באמצעות חוק יסוד הלאום. ח"כ יריב לוין, אז שר התיירות, טען בזמן אמת בראיון ל"הארץ" שחוק יסוד הלאום ייתן לממשלה כלים למנוע איחוד משפחות, "לא רק ממניעים ביטחוניים, אלא גם ממניע של שמירה על אופיה של המדינה כבית לאומי לעם היהודי".

אלא שלפני מספר שבועות הצביע לוין, יחד עם כל סיעת הליכוד ושאר האופוזיציה, נגד הארכת הוראת השעה האוסרת איחוד משפחות בין אזרחי ישראל ופלסטינים. הוא עשה זאת כדי לפגוע במעמד הקואליציה ולא כי הפסיק להאמין בחשיבות חוק האזרחות.

באותו ראיון, לוין הציע פתרון חוקתי, כזה שכיום ראש הממשלה בנט ושרת הפנים איילת שקד יכולים לעשות בו שימוש: הפעלת חוק יסוד הלאום כדי להצדיק פסילת איחודי משפחות. גם אחד מתומכיו הנלהבים של חוק יסוד הלאום, ח"כ צבי האוזר, הציע כבר ביוני 2020 להפעיל את חוק יסוד הלאום בהקשר של חוק האזרחות.

בסופו של דבר, גם אם בנט יבקש להוביל תיקון לחוק יסוד הלאום, כפי שהבטיח ב-2018, יש להניח ששר המשפטים גדעון סער לא ישתף פעולה עם המהלך. במפלגתו חברים צבי האוזר ויועז הנדל, שניים מהתומכים הגדולים של חוק יסוד הלאום, וסער בעצמו, התבטא מייד אחרי החלטת בג"ץ האחרונה ובירך על כך שבג"ץ החליט שלא לגעת בחוק הזה.

נותרנו, אם כך רק עם ההומור של יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה. "אחרי שהפלנו ביחד את חוק האזרחות", צייץ עודה לצד תמונה שלו מתאם עמדות עם יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, "מתכננים את הפלת חוק הלאום".

הציוץ, אגב, נכתב באחד מלילות יולי הלבנים, כאשר הליכוד והמשותפת תיאמו עמדות להצבעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת האלימות בחברה הערבית. ההצעה נפלה.

עוד 1,347 מילים
סגירה