נושא
חוק הלאום

חוק יסוד לטובת הדרוזים עלול ליצור שני מעמדות בישראל – מעמד של עדות הזוכות להגנה חוקתית, ומעמד נחות של כאלה שלא ● ללב מתגנב החשד כי בתוך הצעת החוק מקופלת התכלית האמיתית – קיבוע ממוסד וחוקתי של קיפוח המיעוט הערבי ● די בהוספת סעיף לחוק הלאום המעגן במפורש את הזכות לשוויון, על מנת לייתר כל דיון עתידי בשאלת עליונותה של קבוצה או עדה כלשהי ● פרשנות

עוד 794 מילים

בחירתה של בהרב-מיארה לבקש מבג"ץ לפסול את סעיף הסבירות דווקא על יסוד דוקטרינת התיקון הלא חוקתי, היא בחירה נועזת ומרחיקת לכת - ואין בבחירה הזו גרם אחד של הליכה על המובן מאליו או הבנאלי ● אך אחרי שמתגברים על ההלם, היועמ"שית מצליחה לשכנע שהרגע הנוכחי קיצוני מספיק כדי להצדיק זאת ● אכן הגענו אל פי התהום, ועל בית המשפט לקום ולעשות מעשה ● פרשנות

עוד 1,286 מילים ו-2 תגובות

השר וסרלאוף הניח השבוע הצעת החלטה על שולחן הממשלה לפיה "ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק הלאום, יהיו ערכים מנחים ומכריעים" ● המשמעות, לפי וסרלאוף עצמו, היא תיעדוף יהודים בכל הקשור ל"התיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה" ● אלא שבג"ץ כבר פסק כי אין לאף רשות, גם לא לממשלה או לכנסת, סמכות לחוקק חוקים או לקבוע מדיניות המבטאים עליונות יהודית ● פרשנות

עוד 887 מילים

הקרב על זהות המדינה החל

במהלך הבחירות, התריעה ח"כ יוליה מלינובסקי על כוונת גוש הימין לשנות את חוק השבות ● נתניהו הכחיש את הדברים בתוקף ● התקשורת והמערכת הפוליטית כמעט לא עסקה בזה ● עכשיו מתברר כי התוכנית לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות היא אחת הפעולות המרכזיות בתוכנית של הקואליציה הנכנסת - והמשמעות של זה כבר מעוררת סערה בארץ ובעולם ● פרשנות

עוד 1,434 מילים ו-1 תגובות

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

בכירי הממשלה בנו קריירה על ההבטחה לתקן את חוק הלאום. מה קרה מאז?

"מוטלת עלינו האחריות לאחות את הקרע", הצהיר נפתלי בנט מייד אחרי שחוק יסוד הלאום עבר, לפני שלוש שנים ● "יש בעיה עם הניסוח שלו", אמר אז אביגדור ליברמן ● מרצ, יש עתיד והעבודה הפגינו נגד החוק ● הגדיל לעשות בני גנץ, שכניסתו לפוליטיקה לוותה בהבטחה: "אפעל לתיקון חוק הלאום" ● בג"ץ אמנם נמנע מלהתערב, אבל למה הפוליטיקאים נמנעים מלשנות? ● טל שניידר יצאה לברר ונתקלה בחומת שתיקה

עוד 1,347 מילים

ארוכה הדרך לשוויון

פסק הדין שנתן בג"ץ ביום חמישי בעניין חוק יסוד הלאום קובע קביעה חדשנית במשפט החוקתי הישראלי, שיש לה השלכות על מעמדם של חוקי יסוד ● החלטת הרוב גם מצמידה פרשנות לחוק הדואגת לכך שזכויותיהם המשפטיות של המיעוטים במדינה יישמרו ● ועדיין, תהיה זו טעות לקרוא את פסק הדין כסוף פסוק: עכשיו תורה של הכנסת לפעול לתיקון העיוותים בו ● פרשנות

עוד 2,279 מילים

נוהרים לערבים כל המפלגות מחזרות אחר מועמדים מהמגזר

הבחירות הרביעיות מזה שנתיים מגיעות עם טוויסט בעלילה: פתאום כולם רוצים נציג או נציגה מהמגזר הערבי ● בליכוד שוקלים לשריין מקום, במרצ פרסמו רשימה יהודת-ערבית, ביש עתיד איבדו נכס, ואצל גדעון סער עדיין בוחנים אפשרויות ● אבל עבודת השטח הרצינית ביותר מתבצעת כרגע אצל חולדאי וניסנקורן ● כרגע ישנם לפחות ארבעה מועמדים רציניים ● ביום א', המפלגה עשויה לחשוף את הנבחר

במערכת בחירות הרביעית מזה שנתיים, מתרחשת בזירה הפוליטית תופעה מפתיעה: כל המפלגות מחפשות נציגים בני מיעוטים בישראל, כדי למשוך קולות מצביעים מהחברה הערבית ולכל הפחות להצטייר כמי שאינם גזענים ומדירים.

בליכוד שוקלים למנות נציג מוסלמי ברשימה, וכפי שפורסם בזמן ישראל, מנהל בית הספר לשעבר בטמרה, נביל זועבי, הוא כרגע המועמד המוביל.

ג'ידא רינאווי זועבי (צילום: חשבון הטוויטר של ג'ידא רינאווי זועבי)
ג'ידא רינאווי זועבי (צילום: חשבון הטוויטר של ג'ידא רינאווי זועבי)

מרצ, בינתיים, פרסמה השבוע רשימה של שותפות יהודית-ערבית, עם המועמדת החדשה ג'ידא רינאווי זועבי.

במקביל, מפלגתו של גדעון סער, "תקווה חדשה", מחפשת מועמדת ממגזרי המיעוטים לרשימה, בעדיפות לאישה – בין אם תהיה זו דרוזית או מוסלמית או נוצרית. כמה שמות כבר על הפרק, אך בכוורת של סער הוחלט בשלב זה להמתין.

ב"יש עתיד" איבדו השבוע את אחד הנכסים של המפלגה, אחרי שח"כ ר'דיר כמאל מריח הודיעה כי היא לוקחת פסק זמן מהפוליטיקה. במפלגתו של יאיר לפיד בוחנים את האפשרויות להחלפתה ברשימה.

אבל עבודת החריש העמוקה ביותר בשטח מתבצעת בימים אלה במפלגת "הישראלים" החדשה של רון חולדאי, שם פתחו בשבוע שעבר בחיפושים אחר נציג מוסלמי לרשימה.

ביום שישי האחרון יצא שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, מספר 2 ב"ישראלים", לטיול פוליטי שהחל בדלית אל כרמל, שם נפגש עם פעילים וגם עם ד"ר רמזי חלבי, לשעבר יו"ר ארגון צופן להשתלבות ערבים בתעשיית ההייטק. בפגישה נכח גם קרוב משפחתו, רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית ובעברו עיתונאי בכיר ברשות השידור. ניסנקורן התייעץ איתם באשר למספר שמות אפשריים, כאשר רמזי חלבי עצמו עשוי להיות אחד מהם.

השייח' מוואפק טריף (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
השייח' מוואפק טריף (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

משם יצא ניסנקורן לכפר ג'וליס, לפגישה עם השייח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, אדם חכם ומנוסה, השומר על קשר הדוק עם ראשי כל המפלגות בארץ. טריף מקפיד לשמור על ניטרליות, אך מציע שמות אפשריים לראשי המפלגות.

לסיום, הגיע ניסקורן לעוספייה ואף שם התייעץ עם פעילים לגבי זהות מועמדים אפשריים.

בשלב זה, ישנם לפחות שלושה מועמדים אפשריים בנוסף לד"ר רמזי חלבי:

  • תא"ל (מיל.) חסון חסון, לשעבר מזכירו הצבאי של נשיא המדינה, אשר שירת במטה לבטחון  לאומי, ופרש בשנת 2017, אחרי 36 שנים בצבא.
  • אל"מ (מיל.) מופיד מרעי, מי שהיה מג"ד חרב, מפקד חטיבת החרמון ומפקד חטיבת עודד וגם כיהן כראש המועצה חורפיש.
  • אל"מ (מיל.) אנואר סעב, אחד ממובילי המחאה נגד חוק יסוד הלאום, וגם הוא שירת כמג"ד חרב, חטיבת עודד ומפקד בכיר בפיקוד העורף.

חלק מהמועמדים מצאו לנכון להציג בפני ניסנקורן תוצאותיו של סקר פוליטי שביקש לקבוע מי מהם מוכר יותר בחברה הערבית ומי מסוגל למשוך יותר קולות. במהלך הימים האחרונים התבצע הסקר, אך למרבה התסכול של יוזם הסקר, הוא לא הצליח להגיע למקום הראשון.

ביום ראשון מתוכנן אירוע מפלגתי של חולדאי עם ניסנקורן ועם מי שייבחר להיות רכש המפלגה כנציג מגזרי המיעוטים.

עוד 390 מילים

בג"ץ מסמן כי הוא בדרך לפסיקה שמרנית בכל הקשור לפסילת חוקי יסוד

אחרי הדיון שקיימו אתמול 11 שופטי בג"ץ, ובהסתמך על מכלול דבריהם של השופטים, ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת ביטול ● למעשה, עולה הרושם כי בית המשפט יצר במו ידיו תקופה שבה מתקיימים דיונים חוקתיים לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקי יסוד, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמ... המשך קריאה

אין ולא ניתן להעלות על הדעת כי בג"צ יוצר דיונים חוקתיים, העוסקים באפשרות להתערבות שיפוטית בחקיקת יסוד, לא מאחר שהוא שוקל ברצינות לבטל חוקים אלה, אלא כדי להוביל לפסקי דין שמרניים וחד-משמעיים, שכותרתם תהיה שבית המשפט נמנע מלהתערב בחוקים אלה" – כפי שנטען כאן על ידי הכותב הנכבד (עו"ד יובל יועז).
שכן חוק יסוד הלאום מגלם בתוכו אפליה חמורה המגעת כדי גזענות סמויה. ומי שעקב אחרי ההערות שנשמעו לאורך הדיון יכול היה להיווכח כי שופטי בג"צ אותתו בין השיטין על קבלת הדוקטרינה של "שימוש לרעה בסמכות מכוננת". והעדיפו את הדוקטרינה הזו על פני דוקטרינת "תיקון חוקתי שאינו חוקתי", תוך הבעת מורת רוח מכך שהכנסת הכניסה לתוך חוק יסוד הלאום הסדרים שמתאימים לחקיקה ראשית ולא לכינון חוקתי. וממילא אני בטוח כי העתירה תתקבל ובג"צ יורה על מחיקת כל ההסדרים הבלתי ראויים (מבחינת התאמתם החוקתית) לחוק יסוד הלאום.

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות? יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להי... המשך קריאה

לא הבנתי איך הכותב שהגיש בעצמו עתירה נגד החוק הגזעני הזה אומר "ניתן לקבוע שחוק הלאום ניצל מסכנת הביטול" כאילו היה מראשוני לה-פמיליה ונוער הגבעות?

יש לומר, עושה רושם שבית המשפט עומד להיכשל, בין מפחדנות וחוסר מוסריות, ובין מגזענות מושרשת בו מאז ומעולם, והחוק המקולל ימשיך להוות נקודת שפל מוסרית, ערכית ומשפטית, של מדינת ישראל, מחוקקיה, ממשלותיה ושופטיה – לדראון עולם.

עוד 1,282 מילים ו-2 תגובות

הקרקע בשלה לסדרת פסקי דין מטלטלים

הגבלת ההפגנות בבלפור ● ביטול חוק הקורונה הגדול ● חוק ממשלת החילופים ● חוק הלאום ● מעקבי שב"כ אחר אזרחי המדינה ● ניגודי העניינים של נתניהו ● דחיית תקציב המדינה ● וכמובן פרשת הצוללות והמניות ● כל אלו עתירות כבדות משקל המונחות על שולחן בג"ץ ועתידות להגיע לקו הסיום בזמן הקרוב ● יובל יועז מנתח היכן עומדת כל עתירה ועתירה ולאן נושבת הרוח בבית המשפט

עוד 2,280 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה