JavaScript is required for our website accessibility to work properly. חוק הלאום | זמן ישראל
נושא
חוק הלאום
נושא
חוק הלאום

כך נשחקה הדמוקרטיה הישראלית – עשר הזירות

הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לא, תהליך הפגיעה בדמוקרטיה ממש לא התחיל רק עם הצגת "הרפורמה המשפטית" בינואר 2023. דוגמה א': הדבר הראשון שנתניהו עשה בישיבת הממשלה הראשונה שלו היה להחליף את נציב השירות הציבורי שהיה ידוע... המשך קריאה

לא, תהליך הפגיעה בדמוקרטיה ממש לא התחיל רק עם הצגת "הרפורמה המשפטית" בינואר 2023.
דוגמה א': הדבר הראשון שנתניהו עשה בישיבת הממשלה הראשונה שלו היה להחליף את נציב השירות הציבורי שהיה ידוע בהתנגדותו לפוליטיזציה של השירות הציבורי. הנציב המוחלף שירת רק שנתיים בתפקיד, והיה באמצע מימוש רפורמה לשיפור השירות הציבורי. וזו לא משרת אמון.
דוגמה ב': כל פעם שנתניהו נכנס לתפקיד – ראש הממשלה ב-96', שר האוצר ב-03', שוב ראש הממשלה ב-09' – הייתה קפיצת מדרגה בשימוש בחוק ההסדרים תוך רמיסת הכנסת.
דוגמה ג': תופעת המאחזים – התנחלויות בלי אישור ממשלתי, כלומר לא חוקיות לפי החוק הישראלי – התחילה אצל נתניהו ב-97', ואחרי ששרון עצר אותה, חודשה אצל נתניהו ב-12'.
דוגמה ד': זוכרים את בר-און/חברון? נאשם בפלילים בוחש במינוי היועמ"ש בניסיון להשפיע לטובה על ההליך המשפטי נגדו. נתניהו ודרעי מיצלו מהעמדה לדין רק בגלל ההססנות של היועמ"ש אליקים רובינשטיין. התוצאה שאחרי 30 שנה הם עדיין בעמדות הנהגה.
כל הדוגמאות האלה רק מהממשלה הראשונה של נתניהו ב-1999-1996.
פירוט נרחב בספר "מורשת נתניהו" https://e-vrit.co.il/product/33244/

למאמר המלא עוד 1,647 מילים ו-1 תגובות

הקואליציה טוענת שחוק יסוד לימוד תורה רוקן מתוכן ונותר כהצהרה סמלית בלבד, אך מדובר באשליה מסוכנת ● אין חוקי יסוד ללא משקל והעיגון החדש עשוי לשמש כחומת מגן להכשרת פטור מגיוס וסבסוד מעונות בבג"ץ ● דווקא הנוסח המקוצץ עלול להעניק לאברכים מעמד חוקתי עליון על פני ערכי הדמוקרטיה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 885 מילים ו-4 תגובות

חוק יסוד לטובת הדרוזים עלול ליצור שני מעמדות בישראל – מעמד של עדות הזוכות להגנה חוקתית, ומעמד נחות של כאלה שלא ● ללב מתגנב החשד כי בתוך הצעת החוק מקופלת התכלית האמיתית – קיבוע ממוסד וחוקתי של קיפוח המיעוט הערבי ● די בהוספת סעיף לחוק הלאום המעגן במפורש את הזכות לשוויון, על מנת לייתר כל דיון עתידי בשאלת עליונותה של קבוצה או עדה כלשהי ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 794 מילים

בחירתה של בהרב-מיארה לבקש מבג"ץ לפסול את סעיף הסבירות דווקא על יסוד דוקטרינת התיקון הלא חוקתי, היא בחירה נועזת ומרחיקת לכת - ואין בבחירה הזו גרם אחד של הליכה על המובן מאליו או הבנאלי ● אך אחרי שמתגברים על ההלם, היועמ"שית מצליחה לשכנע שהרגע הנוכחי קיצוני מספיק כדי להצדיק זאת ● אכן הגענו אל פי התהום, ועל בית המשפט לקום ולעשות מעשה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,286 מילים ו-2 תגובות

השר וסרלאוף הניח השבוע הצעת החלטה על שולחן הממשלה לפיה "ערכי הציונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק הלאום, יהיו ערכים מנחים ומכריעים" ● המשמעות, לפי וסרלאוף עצמו, היא תיעדוף יהודים בכל הקשור ל"התיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה" ● אלא שבג"ץ כבר פסק כי אין לאף רשות, גם לא לממשלה או לכנסת, סמכות לחוקק חוקים או לקבוע מדיניות המבטאים עליונות יהודית ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 887 מילים

הקרב על זהות המדינה החל

במהלך הבחירות, התריעה ח"כ יוליה מלינובסקי על כוונת גוש הימין לשנות את חוק השבות ● נתניהו הכחיש את הדברים בתוקף ● התקשורת והמערכת הפוליטית כמעט לא עסקה בזה ● עכשיו מתברר כי התוכנית לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות היא אחת הפעולות המרכזיות בתוכנית של הקואליציה הנכנסת - והמשמעות של זה כבר מעוררת סערה בארץ ובעולם ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,434 מילים ו-1 תגובות

ההשפעה של חוק הלאום על החיים עצמם - זניחה

בדיקת זמן ישראל אחרי ארבע שנים, חוק הלאום שוב מעורר סערה - אבל תומכיו, מתנגדיו, משפטנים ואנשי ציבור מתקשים להצביע על שינויים שהחוק חולל בפועל ● משפטנים מתבססים עליו מעט ● מעמד השפה הערבית דווקא עלה ● האפליה לא החמירה ● ועם זאת, ייתכן שהחוק בלם מגמת שינוי במעמד המיעוטים בישראל - ועוד יפגע בהם בעתיד ● "החוק פוגע דווקא משום שאין לו השפעה מעשית, כי הוא מיותר"

לכתבה המלאה עוד 2,342 מילים ו-1 תגובות

בכירי הממשלה בנו קריירה על ההבטחה לתקן את חוק הלאום. מה קרה מאז?

"מוטלת עלינו האחריות לאחות את הקרע", הצהיר נפתלי בנט מייד אחרי שחוק יסוד הלאום עבר, לפני שלוש שנים ● "יש בעיה עם הניסוח שלו", אמר אז אביגדור ליברמן ● מרצ, יש עתיד והעבודה הפגינו נגד החוק ● הגדיל לעשות בני גנץ, שכניסתו לפוליטיקה לוותה בהבטחה: "אפעל לתיקון חוק הלאום" ● בג"ץ אמנם נמנע מלהתערב, אבל למה הפוליטיקאים נמנעים מלשנות? ● טל שניידר יצאה לברר ונתקלה בחומת שתיקה

לכתבה המלאה עוד 1,347 מילים

ארוכה הדרך לשוויון

פסק הדין שנתן בג"ץ ביום חמישי בעניין חוק יסוד הלאום קובע קביעה חדשנית במשפט החוקתי הישראלי, שיש לה השלכות על מעמדם של חוקי יסוד ● החלטת הרוב גם מצמידה פרשנות לחוק הדואגת לכך שזכויותיהם המשפטיות של המיעוטים במדינה יישמרו ● ועדיין, תהיה זו טעות לקרוא את פסק הדין כסוף פסוק: עכשיו תורה של הכנסת לפעול לתיקון העיוותים בו ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 2,279 מילים

נוהרים לערבים כל המפלגות מחזרות אחר מועמדים מהמגזר

הבחירות הרביעיות מזה שנתיים מגיעות עם טוויסט בעלילה: פתאום כולם רוצים נציג או נציגה מהמגזר הערבי ● בליכוד שוקלים לשריין מקום, במרצ פרסמו רשימה יהודת-ערבית, ביש עתיד איבדו נכס, ואצל גדעון סער עדיין בוחנים אפשרויות ● אבל עבודת השטח הרצינית ביותר מתבצעת כרגע אצל חולדאי וניסנקורן ● כרגע ישנם לפחות ארבעה מועמדים רציניים ● ביום א', המפלגה עשויה לחשוף את הנבחר

במערכת בחירות הרביעית מזה שנתיים, מתרחשת בזירה הפוליטית תופעה מפתיעה: כל המפלגות מחפשות נציגים בני מיעוטים בישראל, כדי למשוך קולות מצביעים מהחברה הערבית ולכל הפחות להצטייר כמי שאינם גזענים ומדירים.

בליכוד שוקלים למנות נציג מוסלמי ברשימה, וכפי שפורסם בזמן ישראל, מנהל בית הספר לשעבר בטמרה, נביל זועבי, הוא כרגע המועמד המוביל.

ג'ידא רינאווי זועבי (צילום: חשבון הטוויטר של ג'ידא רינאווי זועבי)
ג'ידא רינאווי זועבי (צילום: חשבון הטוויטר של ג'ידא רינאווי זועבי)

מרצ, בינתיים, פרסמה השבוע רשימה של שותפות יהודית-ערבית, עם המועמדת החדשה ג'ידא רינאווי זועבי.

במקביל, מפלגתו של גדעון סער, "תקווה חדשה", מחפשת מועמדת ממגזרי המיעוטים לרשימה, בעדיפות לאישה – בין אם תהיה זו דרוזית או מוסלמית או נוצרית. כמה שמות כבר על הפרק, אך בכוורת של סער הוחלט בשלב זה להמתין.

ב"יש עתיד" איבדו השבוע את אחד הנכסים של המפלגה, אחרי שח"כ ר'דיר כמאל מריח הודיעה כי היא לוקחת פסק זמן מהפוליטיקה. במפלגתו של יאיר לפיד בוחנים את האפשרויות להחלפתה ברשימה.

אבל עבודת החריש העמוקה ביותר בשטח מתבצעת בימים אלה במפלגת "הישראלים" החדשה של רון חולדאי, שם פתחו בשבוע שעבר בחיפושים אחר נציג מוסלמי לרשימה.

ביום שישי האחרון יצא שר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן, מספר 2 ב"ישראלים", לטיול פוליטי שהחל בדלית אל כרמל, שם נפגש עם פעילים וגם עם ד"ר רמזי חלבי, לשעבר יו"ר ארגון צופן להשתלבות ערבים בתעשיית ההייטק. בפגישה נכח גם קרוב משפחתו, רפיק חלבי, ראש המועצה המקומית ובעברו עיתונאי בכיר ברשות השידור. ניסנקורן התייעץ איתם באשר למספר שמות אפשריים, כאשר רמזי חלבי עצמו עשוי להיות אחד מהם.

השייח' מוואפק טריף (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
השייח' מוואפק טריף (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

משם יצא ניסנקורן לכפר ג'וליס, לפגישה עם השייח' מוואפק טריף, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית, אדם חכם ומנוסה, השומר על קשר הדוק עם ראשי כל המפלגות בארץ. טריף מקפיד לשמור על ניטרליות, אך מציע שמות אפשריים לראשי המפלגות.

לסיום, הגיע ניסקורן לעוספייה ואף שם התייעץ עם פעילים לגבי זהות מועמדים אפשריים.

בשלב זה, ישנם לפחות שלושה מועמדים אפשריים בנוסף לד"ר רמזי חלבי:

  • תא"ל (מיל.) חסון חסון, לשעבר מזכירו הצבאי של נשיא המדינה, אשר שירת במטה לבטחון  לאומי, ופרש בשנת 2017, אחרי 36 שנים בצבא.
  • אל"מ (מיל.) מופיד מרעי, מי שהיה מג"ד חרב, מפקד חטיבת החרמון ומפקד חטיבת עודד וגם כיהן כראש המועצה חורפיש.
  • אל"מ (מיל.) אנואר סעב, אחד ממובילי המחאה נגד חוק יסוד הלאום, וגם הוא שירת כמג"ד חרב, חטיבת עודד ומפקד בכיר בפיקוד העורף.

חלק מהמועמדים מצאו לנכון להציג בפני ניסנקורן תוצאותיו של סקר פוליטי שביקש לקבוע מי מהם מוכר יותר בחברה הערבית ומי מסוגל למשוך יותר קולות. במהלך הימים האחרונים התבצע הסקר, אך למרבה התסכול של יוזם הסקר, הוא לא הצליח להגיע למקום הראשון.

ביום ראשון מתוכנן אירוע מפלגתי של חולדאי עם ניסנקורן ועם מי שייבחר להיות רכש המפלגה כנציג מגזרי המיעוטים.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 390 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.