כשאנשי המשרד להגנת הסביבה סרקו את השטח בין מחזורי ההתפרצויות של האש בהרי ירושלים, הם ראו שחור בעיניים, ולא רק בגלל הגוון החדש של המדרונות המוכרים והנזק האדיר לטבע.
שורה ארוכה של כ-20 לולים ומחסנים בפאתי רמת רזיאל, ועוד לול אחד בבית מאיר, נותרו מפוחמים מהמסד ועד הטפחות. התרנגולות הכלואות נשרפו למוות, וכמותן גם גג האזבסט.
שורה ארוכה של כ-20 לולים ומחסנים בפאתי רמת רזיאל, ועוד לול אחד בבית מאיר, נותרו מפוחמים מהמסד ועד הטפחות. התרנגולות הכלואות נשרפו למוות, וכמותן גם גג האזבסט
גגות גדולים, מאות מטרים רבועים, של אזבסט שרוף לחלוטין, פריך, מתפורר ומתעופף ברוח. מי שנושם את הסיבים הללו ניצב בפני סכנה ממשית לפתח כעבור מספר שנים מחלות קטלניות – סרטן ריאות או מזותליומה (קרום שמרפד את החזה והבטן).
במצב כזה, הדבר הראשון והמיידי שצריך לעשות הוא לקבע את האזבסט. זה נעשה באמצעות אינקפסולציה – התזה על האזור השרוף של חומר מלכד, שעשוי ממים ותערובת של דבק ייעודי. החומר הופך לשכבה שתופסת את הסיבים ומונעת מהם לרחף באוויר.
רעות רבי, ראש אגף אזבסט ורישום כימיקלים במשרד להגנת הסביבה, אומרת שהפעולה הראשונית החיונית הזו נעשתה במהירות. אנשי המשרד הנחו את אנשי המועצה האזורית מטה יהודה, אלה הזעיקו קבלן אזבסט מורשה שעובדיו הגיעו למקום והתחילו במלאכת הקיבוע.
אם הייתי גר בסביבה לא הייתי רגוע. עד שמקבעים, הסיבים כבר מטיילים בכל האזור, בעיקר כשיש רוחות חזקות, ועלולים לנחות במערכת הנשימה שלנו.
"הפעולות נעשו ברמה כמעט מיידית וכמעט הסתיימו. ברמת רזיאל עובדים ברגעים אלה (השיחה התקיימה ביום שלישי, א.ל) על הלולים האחרונים, וכבר מתחילים להיערך לשלב השני, של פינוי החומר. אם האינקפסולציה נעשית בצורה טובה, היא מונעת את הריחוף של החומר גם אם יש רוחות חזקות. אני מעריכה שנעשו כל הפעולות הנכונות לצמצום הסיכון".
"הפעולות נעשו ברמה כמעט מיידית וכמעט הסתיימו. אם האינקפסולציה נעשית בצורה טובה, היא מונעת את הריחוף של החומר גם אם יש רוחות חזקות. אני מעריכה שנעשו כל הפעולות הנכונות לצמצום הסיכון"
אחרי הקיבוע, מגיע שלב פינוי האזבסט השרוף מהזירה. על פי הנהלים, הפינוי צריך להתבצע לכל היותר בתוך שבוע על ידי מפקח שהוסמך במיוחד לנושא. השאלה היא מה קורה בינתיים עם מי שגר בסמוך.
"אנחנו לא יכולים לבנות חומות נגד אזבסט", אומרת רבי, "אבל כשיש שרפה, מסמנים את האתר בסרטים ברדיוס של 50 מטר. למרבה המזל, ברמת רזיאל הלולים לא ממש צמודים לבתים ולכן מהבחינה הזו אנחנו לא מגבילים את החזרה של התושבים.
"זה קרה בשרפה הגדולה לפני שנתיים בקיבוץ הראל ומבוא מודיעים, היו כמה ימים שבהם התושבים לא יכלו להיכנס ליישוב גם אחרי שהאש כבתה בגלל שהיה אזבסט שרוף ממש בין הבתים. ברמת רזיאל יש בתוך המושב מחסן אחד שצמוד לבתים, ובזמן הפינוי הם כמובן יצטרכו להיות מורחקים".
על חשבון מי הפינוי?
"החובה בחוק היא של בעל הנכס, אבל במקרים כאלה של אסון ברמה רוחבית, בעיקר כשמדובר באסון שכולנו אחראים לו בגלל ההתנהלות שלנו מול כדור הארץ, אנחנו עובדים מול הרשות המקומית והפינוי נעשה מכספי ציבור".
"החובה בחוק היא של בעל הנכס, אבל במקרים כאלה של אסון ברמה רוחבית, בעיקר כשמדובר באסון שכולנו אחראים לו, אנחנו עובדים מול הרשות המקומית והפינוי נעשה מכספי ציבור"
השאלה הבוערת, ביותר ממובן אחד, היא האם בעקבות אירועים כאלה לא הגיע הזמן לשנות את הגישה של המדינה כלפי נוכחות האזבסט במרחב הציבורי.
כיום ההתייחסות אליו היא כאל חומר לגיטימי ומורשה בשימוש – כול עוד הוא במצב תקין ומוצק, שבו הסיבים אינם מרחפים באוויר. ברגע שהוא נשבר, מתפורר והכי חמור נשרף, הוא הופך לפצצה מתקתקת ולסכנת חיים ממשית.
במציאות שבה צפויות יותר ויותר שרפות בממדים שבהם חזינו השבוע, אולי צריך להתחיל לחשוב איך נפטרים מהאזבסט שפזור ברחבי הארץ ולא מחכים שהוא יישרף כדי לפנות אותו.
"תמיד עדיף להימנע מאזבסט או להסיר אותו עוד כשהוא שלם, לפני שהוא נשרף. ככה נמנע סיכון לציבור, וגם העלות נמוכה יותר", אומר שוני גולדברגר, מנהל מחוז ירושלים במשרד להגנת הסביבה שספג השבוע מהלומת אש אדירה.
רעות רבי אומרת שבמשרד להגנת הסביבה אכן חושבים בכיוון הזה, אבל שמדובר באתגר לוגיסטי ובעיקר כלכלי עצום. "הרבה יותר פשוט להתמודד עם אזבסט תקין ולא אחרי שרפה. העניין הוא שכרגע יש בארץ 85 מיליון מ"ר של גגות אזבסט – על לולים, רפתות, מחסנים, בסיסים צבאיים. העיקרון שצריך להסיר אותם נכון, אבל מדובר בעלות של מיליארדים.
"העניין הוא שכרגע יש בארץ 85 מיליון מ"ר של גגות אזבסט – על לולים, רפתות, מחסנים, בסיסים צבאיים. העיקרון שצריך להסיר אותם נכון, אבל מדובר בעלות של מיליארדים"
"ההמלצה שלנו לכל מי שיש לו גג אזבסט היא להסיר אותו ולהתקין במקומו פאנלים סולאריים שיניבו תשואה ממכירת החשמל. להוריד גג אזבסט בשגרה זה אלפי או לכל היותר עשרות אלפי שקלים. אחרי שרפה זה יכול להגיע למאות אלפים ולא תמיד המדינה מכסה את זה".
רבי אומרת שמי שיבחר במסלול הזה עשוי לקבל גם תמריץ כספי: "קרן הניקיון העמידה סכום של 10 מיליון שקל להסרה של גגות אזבסט והצבת פאנלים סולאריים. הכיוון שלנו צריך להיות תוכנית לישראל נקייה מאזבסט. בקרוב נעלה קמפיין בנושא במטרה להעלות את המודעות. אנחנו רוצים ללמוד מהמחירים ששילמנו עד עכשיו".
"קרן הניקיון העמידה סכום של 10 מיליון שקל להסרה של גגות אזבסט והצבת פאנלים סולאריים. הכיוון שלנו צריך להיות תוכנית לישראל נקייה מאזבסט. בקרוב נעלה קמפיין בנושא במטרה להעלות את המודעות"
לפני כמה חודשים גיליתי שבבניין מעבר לרחוב מסירים גג אזבסט. ההתרשמות שלי הייתה שהעבודה מבוצעת בצורה חובבנית ורשלנית ושיש פער גדול, כמקובל בישראל, בין הנהלים היבשים למציאות בשטח. למה צריכים תושבי הרי ירושלים לשים לב כשיפנו את האזבסט מסביבת ביתם?
"אם לא רואים סימון ברור של המתחם – זה לא תקין; אם רואים אבק מתעופף מעל האתר; אם רואים זריקה של לוחות אזבסט; אם הפועלים לא ממוגנים – גם במיגון נשימתי וגם בביגוד; בכל מקרה כזה צריך להתקשר למוקד הגנת הסביבה 6911* ונשלח פקחים לשטח לבדוק".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם