אפגניסטן הייתה תמיד מדינה תחת כיבוש. הטופוגרפיה ההררית שלה מקשה על כל שלטון להשליט את מרותו במדינה. עד המאה ה-20 הייתה אפגניסטן אזור מאבק בין מעצמות אזוריות, האימפריה העות'מנית והמעצמה הפרסית הקג'ארית, בין רוסיה ובריטניה, אח"כ תחת כיבוש סובייטי.

אפגניסטן הייתה תמיד מדינה תחת כיבוש. הטופוגרפיה ההררית שלה מקשה על כל שלטון להשליט את מרותו במדינה. עד המאה ה-20 הייתה אפגניסטן אזור מאבק בין מעצמות אזוריות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ממשלה קומוניסטית שלטה מסוף שנות ה-70 בראשות מחמד נג'יבאללה. אך קריסת בריה"מ הביאה לנפילתה של ממשלה זו ולמלחמת האזרחים. בעקבותיה השתלט הטליבאן, אך ב-2001 פלש אליה צבא ארה"ב וכעת שוב השתלטו לוחמי הטליבאן. לפני שנבין את התלבטויות הארגון כיצד לנהוג אחרי הניצחון, ננסה להכיר את הטליבאן.

לוחמי טליבאן שערקו מסיעים טנק ליד הכפר אמירבאד באפגניסטן, 24 בנובמבר 2001 (צילום: AP Photo/Jerome Delay)

טליבאן – תעודת זהות

ארגון הטליבאן  (באפגנית: "מבקשי האל") נוצר ע"י מולה (איש דת) מחמד עומר, בוגר המדרסה (אוניברסיטה דתית) של דאובנד בהודו, השייכת לאסכולה החנפית באסלאם. עומר המשיך את לימודיו במספר מדרסות בפקיסטן, שם צבר קהל מעריצים. תנועתו הושפעה מהתנועה הווהאבית המיוצגת כיום במדינות סעודיה וקטאר.

המשותף לווהאביזם מהאסכולה החנבלית הקנאית ולזרם הדאובנדי החנפי הוא השמרנות הפונדמנטליסטית והשאיפה לחדש את הח'ליפות המוסלמית ולהחיל את השריעה (ההלכה המוסלמית) בפרשנותה השמרנית ביותר.

מבחינה אתנית, אנשי הטליבאן הם פשטונים, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באפגניסטן (כ-42%), לצד המיעוטים הטג'קים, ההזרים, האוזבקים ואחרים.

מחמד עומר, שכונה ע"י מעריציו "אמיר אל-מואמנין" (כינויו של הח'ליף בימי הביניים) הקים את הטליבאן ב-1994 בקנדהאר וזכה לתמיכתו של המודיעין הפקיסטני ולמימון סעודי (שהתחלף כיום כנראה לקטארי).

מחמד עומר, שכונה ע"י מעריציו "אמיר אל-מואמנין" (כינויו של הח'ליף בימי הביניים) הקים את הטליבאן ב-1994 בקנדהאר וזכה לתמיכת המודיעין הפקיסטני ולמימון סעודי (שהתחלף כיום כנראה לקטארי)

לוחמי אנטי-אל קאעדה אפגנים בהרים הלבנים ליד טורה בורה, 19 בדצמבר 2001 (צילום: AP Photo/David Guttenfelder)

לשורות הטליבאן הצטרפו המוג'אהדין ("לוחמי הקודש") ששרדו את המלחמה נגד הכיבוש של ברית המועצות בשנות ה-80, אותו דור שזכה במסגרת המלחמה הקרה לתמיכה אמריקאית.

בנוסף לבני דור הג'יהאד העולמי של שנות ה-80 הצטרפו לטליבאן צעירים שנהרו אחרי מולה עומר באפגניסטן ומתנדבים מפקיסטן. הטאליבאן צמח על הריסותיה של המדינה במלחמת האזרחים שפקדה אותה בין השנים 1996-1992, השתלט על כשני שליש מהמדינה והקים אמירות אסלאמית (שלב לפני ח'ליפות) שכללה את הבירה קאבול.

הטליבאן העניק חסות לארגון אל-קאעדה ובראשו אוסאמה בן לאדן ואיימן א-זואהירי.

נקודת החולשה של הטליבאן הייתה תמיד בצפון המדינה, תחת הנהגתו של אחמדשאה מסעוד, ששאף לקידום דמוקרטיה וזכויות לנשים במדינה. על כן, זכה מסעוד לתמיכה אמריקאית, וכעת בנו אחמד מנסה להחיות את "הברית הצפונית" נגד הטליבאן, עם סיכויים קלושים.

אפגנית כפרית מרגיעה את ילדה בן השנה אחרי עישון אופיום בבוקר עם בני משפחתה, 13 ביולי 2009 (צילום: AP Photo/Julie Jacobson)

ארה"ב הזדעזעה ב-2001 מרצח מסעוד ע"י הטליבאן (או אל-קאעדה) ובמיוחד מפיגועי ה-11 בספטמבר שכנראה תוכננו באפגניסטן. התגובה לא אחרה לבוא וארה"ב פלשה באותה שנה לאפגניסטן וכבשה אותה.

הטאליבאן צמח על הריסות המדינה במלחמת האזרחים שפקדה אותה בין השנים 1996-1992, השתלט על כשני שליש מהמדינה והקים אמירות אסלאמית (שלב לפני ח'ליפות) שכללה את הבירה קאבול

הטליבאן נחלש והסתתר באזורים הרריים. בן לאדן, שכנראה הועבר לאבוטאבאד ע"י המודיעין הפקיסטני, חוסל ב-2011 וזואהירי ירד למחתרת. מחמד עומר, מייסד הטאליבאן, הסתתר ומת ממחלה ב-2013.

20 שנות כיבוש אמריקאי – כל ההשקעות ירדו לטמיון

ב-2004 נערכו לראשונה בפקיסטן בחירות דמוקרטיות, אולם המיליארדים שהשקיעה ארה"ב במדינה הביאו לשיקום איטי מאד ורוב האוכלוסייה נותרה ענייה.

ארה"ב נכשלה בהפיכת אפגניסטן לכלכלה עצמאית, ורוב אוצרות הטבע הרבים שלה נותרו בלתי מנוצלים. עדיין רוב האוכלוסייה אנאלפביתית וחלק גדול מהאפגנים עדיין מתקיים מחקלאות (40%), שהרבה ממנה הם גידולי אופיום, חשיש ועוד סמים.

חקלאים אפגנים קוצרים חיטה בפאתי קאבול, 24 ביוני 2010 (צילום: AP Photo/Dusan Vranic)

ארה"ב שילמה מחיר דמים מזעזע, כמעט 2500 חיילים ועשרות אלפי פצועים ונפגעי נפש. רוב הכסף האמריקאי הושקע בבניית צבא של 300 אלף חיילים, וחלק הושקע בפעולות שיקום ובנייה.

ארה"ב הכריזה על פינוי כוחותיה עד לתאריך הסמלי של 11 בספטמבר 2021, אך הטליבאן לא חיכו לתאריך זה והשתלטו על המדינה פחות מחודש לפני הפינוי. כך השיגו הטליבאן תמונת ניצחון נגד אויביהם האמריקאים.

ארה"ב הכריזה על פינוי כוחותיה עד לתאריך הסמלי של 11 בספטמבר 2021, אך הטליבאן לא חיכו לתאריך זה והשתלטו על המדינה פחות מחודש לפני הפינוי. כך השיגו הטליבאן תמונת ניצחון נגד אויביהם האמריקאים

הסכם השלום שנחתם בקטאר לפני שנה וסלל את הדרך לפינוי הכוחות האמריקאים התגלה כתרמית, וספק אם הקטארים לא היו בסוד העניינים. הטעות הייתה צפויה מראש, כי המו"מ התנהל בין הטליבאן לארה"ב, וממשלת אפגניסטן לא שותפה בהסכם, כאילו שאין להתחשב בדעתה.

הכסף האמריקאי הלך לטמיון וחלק גדול ממנו נגנב ע"י אנשי שלטון מושחתים. לא הוקמו באפגניסטן מוסדות לימוד, אוניברסיטאות או מפעלים שיביאו לצמיחת דור משכיל, פועלים או אנשי עסקים.

ילדות בנות 13 ו-10 מחכות להתחלת הלימודים בבית ספר בקאבול, 20 באפריל 2005 (צילום: AP Photo/Tomas Munita)

בשעת האמת, כאשר הטליבאן ערך את המסע לכיבוש המדינה בחודשים האחרונים, התפרק רוב הצבא, ובבירה אף לא טרח להילחם נגד הטליבאן. תמונה דומה אירעה בעיראק בקיץ 2014 בעיר מוסול, שם התפרק הצבא העיראקי מול דאע"ש. גם בעיראק מדובר בצבא שארה"ב הקימה אחרי כיבוש המדינה ב-2004.

מאמר מטריד מאד ב"אל-ערביה" הסעודי שהתפרסם השבוע, חושף את כמויות הנשק האדירות ששלחה ארה"ב לצבא האפגני, שנפלו כעת שלל בידי הטליבאן: 600 אלף כלי נשק קל, 76 אלף רכבים צבאיים, 208 כלי טייס (ספק אם יש לטליבאן טייסים, אך אולי לבני חסותם מאל-קאעדה?) מטוסים ומסוקי בלאק הוק.

מאמר מטריד ב"אל-ערביה" הסעודי חושף את כמויות הנשק האדירות ששלחה ארה"ב לצבא האפגני ונפלו שלל בידי הטליבאן: 600 אלף כלי נשק קל, 76 אלף רכבים צבאיים, 208 כלי טייס, מטוסים ומסוקי בלאק הוק

שתי האופציות: "המדינה האסלאמית 2" או "אסלאם מתון"

בראש הטליבאן שולטים כעת מספר מנהיגים, בהם יעקוב בנו של מולה עומר ומולה הייבתוללה אחוונד זאדה, המשמש כמנהיג רוחני של התנועה מ-2016. נראה כי המנהיג בפועל הוא מולה עבד אל-ר'ני בראדאר, ממייסדי התנועה וכנראה מהמתונים יותר בטליבאן. הוא ניהל את המו"מ עם האמריקאים בקטאר וניסה גם לקיים מו"מ עם הממשלה בקאבול.

אחד ממתחריו הוא סראג' א-דין חקאני הניצי' האחראי לפעולות טרור רבות ברחבי המדינה. המאבק לשלטון בקרב הטליבאן יכריע לגבי התנהלות הארגון בראשות המדינה, בין אם תוך מו"מ עם העולם ובמיוחד שכנותיה של אפגניסטן או כמדינת טרור מסוכנת, אולי אפילו מרכז ג'יהאד עולמי.

אם הנצים יכתיבו את הטון, זו תהיה תחייה מחודשת לאסלאם הפוליטי שספג מכות קשות בשנים האחרונות בכמה מדינות (סוריה, מצרים, ירדן ולאחרונה בתוניסיה). בפוטנציאל, יכולה אפגניסטן להחיות מחדש את "המדינה האסלאמית" שקמה ע"י דאע"ש בסוריה ועיראק בין השנים 2017-2014 ולתת חסות לכל ארגוני הטרור הסונים באזור.

טירונים בצבא אפגניסטן במהלך תדרוך, 19 ביולי 2009 (צילום: AP Photo/Emilio Morenatti)

משמעותה של האופציה הזו, היא שאפגניסטן חוזרת לימי הביניים: העולם יטיל חרם על המדינה והאוכלוסייה תסבול ממצב כלכלי קשה עוד יותר. הם יחיו תחת טרור וחוקי שריעה נוקשים. נשים חוששות לאבד את זכויותיהן ויש כעת מספר הפגנות נשים בבירה קאבול, כנראה האחרונות שנראה בזמן הקרוב.

אם הניצים יכתיבו, אפגניסטן תחזור לימי הביניים: העולם יטיל חרם והאוכלוסייה תסבול ממצב כלכלי קשה עוד יותר. הם יחיו תחת טרור וחוקי שריעה נוקשים, ונשים חוששות לאבד את זכויותיהן

הנשים האפגניות לא יכולות לשכוח את תקופת שלטון הטליבאן האפלה בשנים 2001-1996, בהן הוכרחו ללבוש בורקה (כיסוי מלא כולל הפנים) ונענשו באכזריות על חשד הכי קטן ב"חטא", כולל רגימה באבנים ועריפת הראש.

בתקופת החסות האמריקאית חלה התקדמות משמעותית במעמדן. נשים הגיעו למשרות רמות כולל שופטות, ראשות עירייה, קצינות משטרה ואף בממשלה. בפרלמנט יש 69 נשים מתוך 250 המושבים. בערים הגדולות בעיקר קאבול, ירדה ההקפדה על כיסוי הראש ונשים רבות הסתפקו בכיסוי השיער בלבד.

נשים גם שולבו באמצעי התקשורת במדינה, ששותקו כליל בימי הטליבאן. לא מעט שדרניות חדשות פוטרו בימים האחרונים וחלה עלייה בשידורי תכנים אסלאמיים.

צוערות בוגרות בצבא אפגניסטן, בטקס סיום קורס קצינות, 23 בספטמבר 2010 (צילום: AP Photo/Gemunu Amarasinghe)

בעבר מנע הטליבאן מנשים ללמוד אחרי גיל 10. כעת נשים רבות חוששות לצאת לרחובות ומודאגות מכך שלא יתנו להן ולבנותיהן ללמוד. בראיונות לתקשורת אמרו מספר בחורות כי ימשיכו ללמוד אונליין ברשת, אם הדבר יקרה.

רבות חוששות משינוי תכני הלימוד ואיסור על לימודי ליבה (כלומר שיותרו רק לימודי דת). השתיקה הנוכחית של הטליבאן בנושא זכויות האישה מדאיגה. אפגנית שהתראיינה לבי בי סי אמרה: "הם לא שינו את בגדיהם וזקניהם, כיצד ישנו את התנהגותם"?

האפגניות לא ישכחו את שלטון הטליבאן האפל של 2001-1996, בהן נאסר עליהן ללמוד אחרי גיל 10, הן הוכרחו ללבוש כיסוי מלא כולל הפנים, ונענשו באכזריות על כל חשד ב"חטא", כולל רגימה באבנים ועריפת ראשים

משמעות נוספת של אופציית "המדינה האסלאמית 2" היא איום טרור סוני על העולם השיעי: איראן השיעית חוששת מפעולות טרור מגבולה הארוך עם אפגניסטן במזרח. לטליבאן היסטוריה של רדיפות נגד המיעוט השיעי ההזרי באפגניסטן. בנוסף, איראן ושאר מדינות האזור חוששות מגל פליטים אפגני לגבולן.

ארה"ב וידידותיה באזור מודאגות מהמסר של הנסיגה המשפילה של "השוטר הבינלאומי" מאפגניסטן לארגוני הטרור האסלאמי באזור. גם ישראל עוקבת בדאגה אחרי גילויי השמחה בעזה והברכות החמות של הנהגת חמאס לטליבאן.

אישה אפגנית בחנות בקאבול, 11 באפריל 2013 (צילום: AP Photo/Anja Niedringhaus)

אירועי אפגניסטן מעניקים כעת השראה גם לטרוריסטים בסוריה ובעיראק שיתאמצו לסלק משם את אחרוני החיילים האמריקאים (כ-3000).

מדינות מרכז אסיה וגם סין ורוסיה חוששות כי האירועים באפגניסטן יהוו השראה לטרור אסלאמי ולמרידות מיעוטים מוסלמים, כגון האויגורים בסין והצ'צ'נים ברוסיה או במדינות ברה"מ לשעבר – טג'קיסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן.

לבסוף, העולם כולו חושש מהפיכת אפגניסטן למאגר ענק לייצוא סמים, מקור חשוב למימון הטרור.

ארה"ב וידידותיה באזור מודאגות ממסרי הנסיגה המשפילה של "השוטר הבינלאומי" לארגוני הטרור האסלאמי באזור. גם ישראל עוקבת בדאגה אחרי גילויי השמחה בעזה והברכות החמות של הנהגת חמאס לטליבאן

האופציה השנייה: הרע במיעוטו

נקודת התורפה של הטליבאן היא ללא ספק בתחום הכלכלי. הטליבאן, שתפס את השלטון, מודע היטב לעובדה שיהיה לו קשה מאד לקיים את אפגניסטן ולקבל לגיטימציה לשלוט ללא סיוע חוץ משמעותי. לצורך כך, הוא ייאלץ להתמתן, לרסן את זרועות הטרור וגם לאפשר מספר זכויות אזרח וזכויות מוגבלות לנשים.

חייל מצבא ארה"ב מביט בגופה של הרוג שנחשד בשיתוף פעולה עם הטליבאן, 10 באוקטובר 2010 (צילום: AP Photo/Rodrigo Abd)

למרבה הצער, המזרח התיכון יכול לספק לטליבאן מספר דוגמאות למדינות הנשלטות ע"י "אסלאם מתון", המקיימות קשרים תקינים עם המערב ותומכות בסתר בטרור ואפילו מצליחות לשגשג כלכלית.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q